מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

ט' אלול יום הגיעו של הרמב"ן לירושלים למשך כחודש ימים:א+ב.

על חכמים ורבנים, צדיקים ויראים, אנשי השם אשר מעולם. לילך באורחות צדיקים ולדבוק במעשי ישרים.
יהודהא
הודעות: 1240
הצטרף: ג' אוגוסט 24, 2021 2:27 pm

ט' אלול יום הגיעו של הרמב"ן לירושלים למשך כחודש ימים:א+ב.

הודעהעל ידי יהודהא » א' ספטמבר 04, 2022 11:43 pm

חלק מהידיעות והעובדות על הרמבן ותולדותיו, - ועדיין העיקר - חסר מהספר.
שכן על חידושיו בשס - ופירושו לתורה הדברים מפורסמים מאז ומעולם.

חלק ב' - בתגובות למטה.

א
איגרות . הרמבן כתב מספר איגרות ובהן: "איגרת המוסר המפורסמת לבנו נחמן , איגרת המוסר לבנו יוסף שהיה מקורב למלכות ,ולכן תוכנו שונה., איגרת השקל על המטבע שמצא ועוד,

ב
ברצלונה
- העיר בה היה הויכוח עם הנוצרים. שם כיהנו גם תלמידי הרמבן הרשב"א והרא"ה" שספר החינוך מיוחס לו –לדעת רבים,
ריעו ותלמידו של הרמבן היה ר שמואל הסרדי מחבר ספר התרומות ' ועדיין ניתן לראות את שמו "הקדש ר שמואל הסרדי "החרות על ביתו בברצלונה .
הקדשר ר שמואל הסרדי.jpg
הקדשר ר שמואל הסרדי.jpg (9.6 KiB) נצפה 1280 פעמים


בן בלימה - המורה הסודי שלו.( ושל אחרים) . שהיה מתלמידי רי סגי נהור. והפך לראש המקובלים בגירונה. והרמבן כנראה קיבל ממנו.
'בן בלימה' אינו מופיע ברמבן עצמו,אלא בביאורים לפירוש הרמב"ן, של רבי יהושע אבן שועיב ורבי שם טוב גאון . רבים ראו ברבנים עזרא ועזריאל בני שלמה כרבותיו בקבלה,, , והיו שכתבו שרבי יהודה בר יקר היה רבו בקבלה.
וי"א שלבד ממה שקיבל מרבותיו העלומים,הרבה למד והחכים מעצמו, סימוכים לכך מצאו במסורת המובאת בריקאנטי: "ועיקר מעיין החכמה זו בעיר גירונא ושם היה הרמב"ן ז"ל ונתחכם בדבר"
בספר "מילי דשמיא" של רבי אלעזר אזכרי מביא דברי מוסר שכתב הרמב"ן לבנו על משקוף חדרו. .
ג
גירונה
- שבקטלוניה בצפון ספרד, שם העיר בה נולד חי למד ולימד. ..

ד
דרשות
הרמבן הידועות לנו הן ארבעה : דרשת קוהלת,
דרשת תורה תמימה – על שם המשפט הפותח. ,
דרשה לחתונה, , שם זה לא ניתן עי הרמבן , אלא החוקרים חושבים כך עפ הנכתב בו,
ודרשתו האחרונה לר"ה שנשא בעכו ה' אלפים כט.
ויש המזהים את מקום ביהכנ בן התקיימה הדרשה בכנסיית ס. ג'ון בסמוך למגדלור.
דעת אמת – זה השם אותו מכנה הרמבם את תורת הסוד, בכל פעם בו הוא מפרש את התורה עפ סוד, מנגד - אין איזכור לשם "קבלה".

ה
הנה
ישכיל עבדי שבישעיהו נג, הפרק אותו פירש והסביר בעקבות היותו נושא מרכזי בויכוח בברצלונה.
הוספות לפירושו על התורה. לפירוש התורה המקןרי הוסיף הרמבן 300 תוספות.
מהם - הר קלמן כהנא זיהה 134 תוספות שנכתבו לאחר עלייתו לאי. מתועדים במכתבים שנשלחו מעכו לגולה.
עוד 170 זוהו עי השוואת כתבי היד השונים.
כעשרים מהם שונו בשל הבנה גיאוגרפית וחומרית טובה יותר של הארץ. המפורסמים שבהם : מיקום קבר רחל. והפרדת הזיהוי בין אלון מורה ואלוני ממרא.
30 ... שינויים נבעו מגילוי והכרת ספרים חדשים שלא היו בידיו בספרד.( מגילת סתרים של ר ניסים גאון. ופי ר חננאל לתורה ?!).)
יש לציין שהתוספות שוקעו ומופיעןת במהדורות הדפוס שלנו. ועל חשיבות פירושו לתורה מפורסמת אימרתו של רבי חיים מוולוז'ין: "הלומד רש"י בחומש ללא רמב"ן ,כלומד גמרא עם רש"י בלי תוספות",

ו'
ויתו
ר על השם "משה". לנכדו , מבנו שהיה נשוי לבתו של ר יונה. וציוה לקרוא לו יונה עש הסבא ר יונה זל שנפטר בסמוך. וויתר על זכות האבא לקראו משה. וזל הרשב"ץ בתשובה סימן רצ"א).הרמב"ן שהוקיר את זכרו ציווה לקרוא לנכדו שנולד לר' שלמה בנו בשם יונה, באמרו: אעפ"י שצריך לקרותו על שמי, אני רוצה שיקרא על שם זקנו אבי אמו, משום "וזרח השמש ובא השמש - עד שלא שקעה שמשו של זה זרחה שמשו של זה" .

" וזה מה שהוציאני מארצי וטלטלני ממקומי, עזבתי את ביתי נטשתי את נחלתי, נעשיתי כעורב על בני, אכזרי על בנותי לפי שרצוני להיות טלטול נשמתי בחיק אמי", משפט מרגש ואישי זה נכתב עי הרמבן כנימוק לעלייתו לא"י,

ויכוחים
בוויכוחים בין היהודים לנוצרים מוצאים 4 שלבים לפי זמנים שונים .
א. בתחילה ניסיון להוכיח מהתנך על צדקתם.
ב. התנצחות על טענות פילוסופיות .
ג. האשמת התלמוד בסילוף התנך והיהדות. ( 1242 פאריס. וגרר את שריפת התלמוד).
ד. הוכחות מתוך התלמוד והמדרש על הכרה ואמונת חזל באותו האיש (1263, בברצלונה .
וב 1414 בטורטוסה.

ואכן מי שהובילו את הוויכוחים הללו היו יהודים מומרים. פאבלו כריסטיאניי בברצלונה. ויהושע הלורקי בטורטוסה , שכן הנוצרים התקשו בקריאת והבנת התלמוד הארמי, בשונה מהתנךבו שלטו כיון שכבר היה מתורגם ללטינית.

בוויכוח פאריס ב 1240 בו השתתפו ר.יחיאל מפריס ור משה מקוצי - הסמ"ג , . ולמרות שניצחו. זהדבר גרם לשריפת התלמוד. ולעליית ר יחיאל מפאריס ותלמידיו לעכו.

אחרי עוד 23 שנה- ב 1263 שנה היה הוויכוח בברצלונה. ולמרות שהרמבן ניצח בויכוח - הפסיד את מולדתו.

בויכוח טורטוסה ב 1414 השתתף גם רי אלבו שבעקבות כך חיבר את ספר העיקרים.

[b]ז.

זכות [/b]ר אברהם זכות, בעל ספר היוחסין, - הוא המקור הראשון שרבו בקבלה של הרמבן היו ר עזרא ור עזריאל מגירונה,. למרות שהרמבן עצמו אינו מזכיר אותו בשמו, וגם לא אף אחד אחר מרבותיו בקבלה.

ח.
חיפה /חברון
. ועוד הם חלק מהמקומות שזוהו כמקום קבורת הרמבן.
חותמו של הרמבן. נמצא בתל ..כיסאן בסמוך לעכו . ועל הדרך בין עכו לירושלים. ויא שזו מטבעתו ( שאתה הזכיר בכתביו) ושאבדה לו .והיום היא מוצגת במוזיאון ישראל.
הרמבן - החותם.jpg
הרמבן - החותם.jpg (3.63 MiB) נצפה 1277 פעמים



ט.
טרם
אענה – שמה של של האיגרת הארוכה והמיוחדת ששלח הרמבן לרבני צרפת להגנת הרמבם ולביטול החרם ,במסגרת "הפולמוס על כתבי הרמבם". ומכונה כך על שם פתיחתה "טרם אענה....

י'
ירושלים-
הקים בה ביכ"נ , ויסד בה מחדש קהילה יהודית.,. מיקומו הידוע כיום, נתון בוויכוח. וחיבר לעיר תפילה מיוחדת.
ר' יהודה בר יקר- לדעת רבים היה מורהו מפרובנס [דרום צרפת] לקבלה.
ר יחיאל מפאריס – שעמד בראש ישיבת עכו. ולאחר פטירתו הרמבן מילא את תפקידו.
ר יונה - שערי תשובה, היה בן דודו,. היה בנו של אברהם, אח אימו של הרמבן. והיו גם קשרי נישואין ראה להלן,

כ.
כל
המקודש מחבירו – חרב יותר מחבירו ", משפט זה נכתב עי הרמבן באיגרת בבואו לירושלים ובראותו את ההריסות והעזובה של העיר המקודשת.

"כי אני מודיעו נאמנה שלא יושגו דברי ולא יודעו כלל בשום שכל ובינה, זולתי מפי מקובל חכם, לאוזן מקבל מבין... בגדול ממך אל תדרוש, בחזק ממך בל תחקור, במופלא ממך בל תדע, במכוסה ממך אל תשאל, במה שהורשית התבונן, אין לך עסק בנסתרות" .
קטע זה נוסף עי הרמבן, לפירוש התורה שלו, בסוף ימיו לאחר שלא היה שבע רצון מהפירושים שנתנו לרמזיו בתורת הסוד,

ל.
לנוכח
השכינה – תפילה שחיבר הרמבן לומר בסמוך לכותל ולהר הבית ,ותחילתה " עומדת היו רגלינו וכו. והודפסה כתפילת הרמבן אצל הכותל המערבי ,או - תפילה לנוכח השכינה ,.

לבנה – ספר הלבנה של החכם בנגרמונסי"א , זהו אחד מהספרים הנוכריים שהרמבן מזכיר , בנוגע למעשי קוסמים ומכשפים והשואלים במתים - שאותם אסרה התורה, בפרשה שעברה בשופטים דברים יח, יט.....(יא מהשם ניגר=שחור, כשפים שחורים..). ספרים נוספים שהרמבן מזכיר בפירושיו :ספר העבודה המצרית, וכתבי שימושי השדים.

מ.
מניי
ן התריג מצוות .הרמבן חולק על הרמבם בחמישים מצוות. 26. מ.עשה. ועוד 24 מ. ל"ת.

מכתב- לסוג זה שייך גם מכתבו לגבי משקל השקל .

מורה נבוכים מוזכר בפירושו לתורה כארבעים פעם .

מעשה אבות סימן לבנים, משפט שהוא מאבני היסוד בפירושי הרמבן לתורה.

נ.
נפטר
-. בשנת הא. ל. 1270. ושהה בארץ ישראל כשלוש שנים.

ס.
ספר
: תלמוד ירושלמי - אצל בעלי התוספות המאוחרים ההתייחסות לירושלמי היתה מעטה, ואולי בשל חוסר ספרים. כדברי החזוא באגרותיו "והנ ה הרבה פעמים לא היה הירושלמי בידי רשי ז"ל [אגרות חלק ג. קעח]. אבלל לא כולם ולא בנפח רב כ"כ כמו שאנו מוצאים בהרמבן מיוחד בריבוי העצום ובהסתמכות הגדולה עליו.
ברשי הירושלמי מוזכר במפורש רק כעשר פעמים ! (אפשר שהספר חסר לו ). ומעט מאוד גם בראש ובר"ן.
ואילו הרמבן השתמש בו רבות ומזכירו כאלף וחמש מאות פעמים. ובעקבותיו גם תלמידיו ובסיבתו הירושלמי הפך לחלק מרכזי מסדרי הלימוד והמו"מ התורני בין לומדי התורה . [עיין תוספת בהערות למטה].

ע.
עכו-
שם חי כשלוש שנים בסוף ימיו ובה נפטר.
עשר ספירות -ההקדמה לנדרים בנויה על 10 הספירות.
למרות שבפירושיו להלכה ולגמרא אין הוא מזכיר או מתייחס כלל לתורת הסוד . חוץ מפעמיים,,, ( ביבמות ובשבועות). ובשירי ההקדמות למלחמות השם ולהלכות נדרים. בניגוד לריבוי תורת הסוד = "ועל דרך האמת" שאנו מוצאים בפירושו לתורה.

פ.
פאבלו
כריסטיאני- ( שאול) שמו של המומר שגרם לויכוח בספר הוויכוח הוא מכונה פראי פול..

צ.
צרפת
- הקהילה היהודית בימיו שהיתה בעכו .התבססה על ידי בעלי התוספות שברחו מצרפת בעקבות שריפת התלמוד בפאריס. למעשה היו מספר גלי עלייה לעכו מאנגלייה וצרפת , עוד קודם בשנים 1220- 1210 . עליית 300 הרבנים מבעלי התוספות בהם הרש משאנץ וכן הרי יונתן מלוניל שבפרובנס המכונה ע"י המאירי כ"גדול מפרשי ההלכות". בגל השני הגיעו ר"י מפאריס ותלמידיו ב 1258. ואחכ הרמבן כנל 1267.

. ק.
קתדרלה
- שקיימת עד היום בברצלונה - שם התקיים חלק מהוויכוח שנת 1263 ביולי 20.27.30.31. וכן בארמונו של מלך אראגון .יעקב חיימה הראשון . ולבסוף אחרי שמונה ימים, גם בבית הכנסת היהודי בשבת פרשת ואתחנן.

ר.
רפואה
ורקיחת תרופות היתה לו לפרנסה שנים רבות.

רבותיו המובהקים בנגלה היו ר יהודב בר יקר ור נתן בר מאיר.

רשי – הרמבן מצא מחצית השקל בעכו .והוכיח שרש"י צדק לגבי המשקל הנכון שהוא חצי אונקייא, שמשקלה כ 14 גרם והיא מתאימה לשיטת רשי. ולא 17 גרם כשיטת הריף והרמבם.

הרחבה בעניין הכתובת שעל השקל בקישור הבא-
viewtopic.php?f=46&t=58819&hilit=%D7%94%D7%A8%D7%9E%D7%91%D7%9F
שקל מימי בית שני  וויקי.jpg
שקל מימי בית שני וויקי.jpg (18.86 KiB) נצפה 1280 פעמים


ש.
שכם-
משם הביאו ספר תורה לביהכנ בירושלים.
שלמה בנו של הרמבן התחתן עם בתו של ר יונה, לרמבן היו כנראה גם בנות, אך אין מידע עליהם,
ת.
תורת
האדם - שם ספרו על דיני אבילות

תורה תמימה- שם הדרשה שנשא בעכו . ויא בברצלונה בשבת לפני עזבו את ספרד,
נערך לאחרונה על ידי יהודהא ב ד' ספטמבר 07, 2022 10:26 pm, נערך 5 פעמים בסך הכל.

יהודהא
הודעות: 1240
הצטרף: ג' אוגוסט 24, 2021 2:27 pm

Re: ט' אלול יום הגיעו של הרמבן לירושלים בה ישב כחודש ימים.

הודעהעל ידי יהודהא » ב' ספטמבר 05, 2022 7:03 am

.פיענוח ראשי התיבות התמונות דלעיל

א,
חותם הרמבן , שנמצא בסמוך לעכו על הדרך לירושלים,
וההאותיות : נ,נ פירושן- נוחו נפש = ז"ל כיום, כפי שנהגו לכתוב אז, ויש לנו דוגמתו בעוד כתובות מהשנים ההן, לדוגמה בקוויטל שנחרת בכותל הדרומי.

ב,
.. . הכתובת שעל קיר המבנה בברצלונה, ועליו הכתובת "הקדש ר שמואל הסרדי" = בעל התרומות , תלמיד - חבר של הרמבן , והיו ביניהם חילופי שות שמופיעים בספרים.
בעבר שימש אולי כביכ"נ, והיום מוזיאון על יהדות ברצלונה, והאותיות : נ,ב,ת, נראה שפירושן :
"נפשו בטוב תלין וזרעו יירש ארץ" (תהלים כ"ה, י"ג) .

בברכה המשולשת
הודעות: 14159
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: ט' אלול יום הגיעו של הרמבן לירושלים בה ישב כחודש ימים.

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ב' ספטמבר 05, 2022 3:48 pm

יהודהא כתב:ב
ברצלונה
... והרא"ה" שספר החינוך מיוחס לו –לדעת רבים,

גירונדי[/u][/b]- שבקטלוניה בצפון ספרד, שם העיר בה נולד חי למד ולימד. ..

.
ר' יהודה בר יקר- לדעת רבים היה מורהו האשכנזי לקבלה.

מ.
מניי
ן התריג מצוות .הרמבן חולק על הרמבם בחמישים מצוות. 26. מ.עשה. ועוד 24 מ. ל"ת.

ס.
ספר
: תלמוד ירושלמי - עד הרמבן ההתייחסות והפירושים על הירושלמי היו מועטים. ברשי הירושלמי מוזכר במפורש רק כעשר פעמים ! (אפשר שהספר חסר לו ).
ואילו הרמבן השתמש בו רבות ומזכירו כאלף וחמש מאות פעמים. ובעקבותיו גם תלמידיו ובסיבתו הירושלמי הפך לחלק מרכזי מסדרי הלימוד והמו"מ התורני בין לומדי התורה .

צ.
צרפת
- הקהילה היהודית בימיו שהיתה בעכו .התבססה על ידי בעלי התוספות שברחו מצרפת בעקבות שריפת התלמוד בפאריס. למעשה היו מספר גלי עלייה לעכו מאנגלייה וצרפת , עוד קודם בשנים 1220- 1210 . עליית 300 הרבנים מבעלי התוספות בהם הרש משאנץ והרי מלוניל. בגל השני הגיעו ר"י מפאריס ותלמידיו ב 1258. ואחכ הרמבן כנל 1267.


א. לגבי ספר החינוך- כמדומני שניתן לומר שזיהוי הרא"ה כמחברו כבר הופרך.
ב. שם העיר- גירונה. גירונדי זה כינוי למישהו מגירונה.
ג. רבי יהודה בר יקר לא היה האשכנזי כי אם מפרובנס.
ד. מניין המצוות של הרמב"ן איננו בא כדבר מוכרח אלא כדי להגן על הבה"ג מקושיות הרמב"ם.
ה. ריב"א כבר עסק רבות בירושלמי, ובעקבותיו עוד מחכמי אשכנז. ור"י הזקן, וחלק מתלמידיו בצרפת, גם עסקו רבות בירושלמי.
ו. ר"י מלוניל לא היה מבעלי התוספות ולא היה מצרפת כי אם מפרובנס.

יהודהא
הודעות: 1240
הצטרף: ג' אוגוסט 24, 2021 2:27 pm

Re: ט' אלול יום הגיעו של הרמבן לירושלים בה ישב כחודש ימים.

הודעהעל ידי יהודהא » ב' ספטמבר 05, 2022 10:54 pm

בברכה המשולשת כתב:
יהודהא כתב:ב
ברצלונה
... והרא"ה" שספר החינוך מיוחס לו –לדעת רבים,
.............................
......................
עוד קודם בשנים 1220- 1210 . עליית 300 הרבנים מבעלי התוספות בהם הרש משאנץ והרי מלוניל. בגל השני הגיעו ר"י מפאריס ותלמידיו ב 1258. ואחכ הרמבן כנל 1267.


א. לגבי ספר החינוך- כמדומני שניתן לומר שזיהוי הרא"ה כמחברו כבר הופרך.
ב. שם העיר- גירונה. גירונדי זה כינוי למישהו מגירונה.
ג. רבי יהודה בר יקר לא היה האשכנזי כי אם מפרובנס.
ד. מניין המצוות של הרמב"ן איננו בא כדבר מוכרח אלא כדי להגן על הבה"ג מקושיות הרמב"ם.
ה. ריב"א כבר עסק רבות בירושלמי, ובעקבותיו עוד מחכמי אשכנז. ור"י הזקן, וחלק מתלמידיו בצרפת, גם עסקו רבות בירושלמי.
ו. ר"י מלוניל לא היה מבעלי התוספות ולא היה מצרפת כי אם מפרובנס.


--------------
ההערות - והתשובות
א. לגבי ספר החינוך- כמדומני שניתן לומר שזיהוי הרא"ה כמחברו כבר הופרך.
תשובה א. אין ידוע מי חיברו..מאלו שזיהוהו כרא"ה תלמיד הרמבן , הם הש"ך הפרי"מ רעק"א ויד מלאכי. ויש גם רבים החולקים. ועדיין תקף מה שרשמתי "שספר החינוך מיוחס לו –לדעת רבים".

ב. שם העיר- גירונה. גירונדי זה כינוי למישהו מגירונה. תיקנתי.
תשובה ב. נכון. ובאם נגענו בשם הרי הוא מכונה גם ז'ירונה וגם חירונה.

ג. רבי יהודה בר יקר לא היה האשכנזי כי אם מפרובנס.
תשובה ג. דייקת נכון. ותיקנתי במאמר. ותודה לך.
ובכ"ז אם נלך על דרף השלילה הרי פרובנס ומי שגר שם לא היה ספרדי. שכן היא שוכנת גיאוגראפית ורוחנית בין ספרד מדרום לצרפת מצפון [וגם לאיטליה במערב]. והתואר אשכנזי בא לומר שאינו מתוך ספרד כמו בעלי הסוד רבי עזרא ואחיו רבי עזריאל מגירונה, שהיו מגדולי המקובלים בקטלוניה. ותיקנתי במאמר.

ד. מניין המצוות של הרמב"ן איננו בא כדבר מוכרח אלא כדי להגן על הבה"ג מקושיות הרמב"ם.

תשובה ד. נעשה סדר- אם נכלול את כל המצוות שנמנו ע"י מפרשים שונים נגיע לכ 1100 מצוות ! במניין המצוות בין רסג לרמבם יש מחלוקת בשליש מהמצוות 204/613. וההבדלים הם לאורך כל כל מוני המצוות מי במעט ומי ברב.

ועדיין גם אם הרמבן בא להגן על הבה"ג [ שאגב גם הוא אלמוני ומחברו שנוי במחלוקת] הוא בכל זאת הסכים לרמבם על 150/200 מהמצוות כנגד הרסג. וממשיך לחלוק עליו בחמישים (שישים) - מצוות. ואינני רואה בעייה בדברי.

ה. ריב"א כבר עסק רבות בירושלמי, ובעקבותיו עוד מחכמי אשכנז. ור"י הזקן, וחלק מתלמידיו בצרפת, גם עסקו רבות בירושלמי.
תשובה ה. צדקת , אבל לא כולם ולא בנפח רב כ"כ. והרמבן מיוחד בריבוי העצום ובהסתמכות הגדולה עליו. ותיקנתי במאמר בהתאם.
ציטוט - "בצרפת כמעט שלא ידעו את הירושלמי, וכן לרש"י היה הירושלמי רק לעיתים רחוקות , היו רבים מבעלי התוספות שעסקו בירושלמי, ביניהם רבנו שמשון משאנץ, ר' מאיר, ר"ת, ריב"א ור"י.
אולם בעלי התוס' המאוחרים יותר עסקו פחות בירושלמי, וכך גם הראש והרן . ויתכן שהטעם לכך הוא מחסור בספרים לאחר שריפת התלמוד" . וכך כתב החזוא באגרותיו "והנ הרבבה פעמים לא היה הירושלמי בידי רשי ז"ל [אגרות חלק ג. קעח].

וגם בויקי
"מתקופת רבינו חננאל ואילך נמצאו חכמים רבים שציטטו מהתלמוד ירושלמי אך לא במידה רבה, ואף אם השתמשו בו זה היה לעזר בלבד ולא כספר בפני עצמו, יוצא דופן הוא רמב"ן אשר מביאו ומזכירו במאות מקומות בכתביו (– בערך כאלף וחמש מאות פעמים), ....
בעקבות רמב"ן נכנס התלמוד הירושלמי לסדר הלימוד ונהפך לספר קאנוני בקרב בית מדרשו של רמב"ן, ותלמידיו הרשב"א הריטב"א והלאה כבר מזכירים אותו על הסדר."

ו. ר"י מלוניל לא היה מבעלי התוספות ולא היה מצרפת כי אם מפרובנס.

תשובה ו. כנל פרובנס נמצאת בין המשפתיים גם ספרד וגם צרפת . ולא ירדתי לדיוקים.
לגבי לגבי בעלי התוספות - צדקת . וכך הוא מכונה ע"י המאירי כ"גדול מפרשי ההלכות".ו בכך עוסקים חיבוריו.
אבל מעניין שרבי דוד הכוכבי (מאות י"ג-י"ד),ואחרים לא ראו בחיבורו פירוש לרי"ף כלל ועיקר, אלא פירוש לתלמוד המקוצר שברי"ף, שנועד ללומדי הרי"ף כתחליף לתלמוד". גם כאן חידדתי בפנים לפי דבריך.

תודה על שההערת וההארת.
נערך לאחרונה על ידי יהודהא ב ד' ספטמבר 07, 2022 10:24 pm, נערך 2 פעמים בסך הכל.

יהודהא
הודעות: 1240
הצטרף: ג' אוגוסט 24, 2021 2:27 pm

Re: ט' אלול יום הגיעו של הרמב"ן לירושלים בה ישב כחודש ימים

הודעהעל ידי יהודהא » ג' ספטמבר 06, 2022 12:05 am

חלק ב' - והפעם המספרים:


חיי הרמבן חלק ב

ט אלול שנת ה' א 1263 הוא יום הגעתו של הרמבן לירושלים שנת ה' א 1263,
תאריך מיוחד זה מזמין אותנו לסקירה קצרה על תולדותיו ופעליו של הרמבן.

1/2 מחצית השקל שמצא הרמבן ,וז"ל "והראו הכתב לכותיים וקראוהו מיד, , ,שקל השקלים ומן הצד השני ירושלים הקדושה..כי הוא כתב עברי..כי הצורות מקלו של אהרון שקדיה ופרחיה, והצורה השני צנצנת המן"...והוא חצי השקל שהיו שוקלין לקרבנות, והנה נסתייעו דברי רבנו שלמה" .
אבל - בקריאה נוספת היום יש הקוראים בהם קריאה שונה, וגם אנו נוהגים להחשיבו 17 גרם כרמבם –למרות הוכחת הרמבן.

1 מומר ( י"א תלמידו) הוא שגרם לוויכוח עם הנוצרים,
ןמעניין שיש פעם נוספת , בו מעורב מומר -שהתאסלם וגרם לסגירת ביכ"נ הרמבן שבירושלים למאות שנים כמפורט במכתבו של הברטנורא, וחודש רק אחרי מלחמת 6 הימים.

2 , שני יהודים צבעים, אלו כל היהודים שמצא בהגיעו ירושלים. ב 1267. אז לפני כ 750 שנה. חיו בירושלים בסך הכול כאלפיים תושבים. מהם כ 300 נוצרים. "ואין ישראל בתוכה כי מעת באו התתרים ברחו משם רק שני אחים צבעים".

.2. שתי איגרות מוסר כתב לבניו. מהם מפורסמת איגרת המוסר – לבנו נחמן ולא ברור אם נכתבה בא"י או עדיין בספרד.. והשנייה לבנו שלמה- על התנהגות נאותה בין הגויים ובחצר המלוכה, נשלחה מא"י לספרד.
מכתב נוסף שנשלח מאר"י לבנו נחמן הוא סיפורי ותיעודי על הגעתו לירושלים.

3, שלוש שנים גר בא"י. וכידוע שגם בהיותו בחול , ראה בא"י את המקום העיקרי והמובחר לקיים את התורה , כמבואר בפירושיו פעמים רבות ,וזל בויקרא יח,כג, : " ומן הענין הזה אמרו בספרי (עקב מג) "ואבדתם מהרה (דברים יא יז) אף על פי שאני מגלה אתכם מן הארץ לחוצה לארץ היו מצויינין במצות שכשתחזרו לא יהו עליכם חדשים.

משל לאדון שכעס על אשתו ושלחה לבית אביה אמר לה הוי מתקשטת תכשיטים שכשתחזרי לא יהיו עליך חדשים. וכן אמר ירמיה (לא כ) הציבי לך ציונים אלו המצות שישראל מצוינין בהם". והנה, הכתוב שאמר (דברים יא יח): "ואבדתם מהרה ושמתם את דברי אלה וגו'" אינו מחייב בגלות אלא בחובת הגוף כתפילין ומזוזות, ופירשו בהן כדי שלא יהו חדשים עלינו כשנחזור לארץ, כי עיקר כל המצות ליושבים בארץ ה'.
ולפיכך אמרו בספרי (ראה פ) "וירשתם אותה וישבתם בה ושמרתם לעשות (דברים יא לא לב) - ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצות שבתורה".

4, ארבעה ימים לסירוגין נמשך וויכוח ברצלונה' ' בונאסטרוק די פוארטה זה שמו של הרמבן בקטאלונית [בונאשטרוג=מזל טוב, פורטה = שער.] ובשם זה הוא נקרא בתיעוד של הוויכוח על ידי הספרדים.
בלטינית כונה נחמנידס, ושמו של המומר בספר הוויכוח הוא- "פראי פול " ולאחר שמונה ימים סיום הוויכוח היה בביהכ"נ בשבת.

4 ארבעה בנים היו לרמבן: (וי"א רק שלושה) נחמן שאליו המכתב המפורסם. שלמה חתנו של ר יונה. ויוסף שהיה מקורב למלך קסטיליה אליו יועדה האיגרת השנייה בעלת תוכן שונה,. ויהודה המקובל .שם אשתו של הרמבן- לא ידוע.
משפחת הרמבן.jpg
משפחת הרמבן.jpg (58.61 KiB) נצפה 1129 פעמים


[u]5. חמישה[/u] מקומות מוצעים לקברו:
1. חברון ליד המכפלה .שכן הוא כתב לבנו שהוא מתכונן להכין שם קבר לעצמו .
2 . ויא בנחל קדרון סמוך לקבר ברטנורא ולגיחון בירושלים, כך גם מציינים נוסעים בא"י.
3. י"א שקבור בעכו- שכן שם נפטר.
4 . יש אזכרה אחת ורחוק מלקבלה שנקבר בטבריה ( הנוסע מקנדייא)
5 . ורבים מניחים שקבור בחיפה –בקברו שם ביקרו והעידו ע"כ תלמידיו . האיזור "בתחתית הר הכרמל" ידוע ,אך המיקום המדוייק מסופק. למרות שכבר שמו שם שילוט וכו.
(מערת הרמבן ,-שנמצאת ליד שמעון הצדיק בירושלים מזוהה כמקום לימודו ולא כקברו).


9 בט' אלול מגיע לירושלים החריבה בעקבות פלישת התתרים \ מונגולים לרמבן, וזל :
"ביום תשיעי לירח אלול, שנת חמשת אלפים ועשרים ושבע, באתי בעיר החרבה והשוממה מבלי בניה, והיא יושבת וראשה חפוי. קראתי עליה כראוי, ציון מדבר היתה, ירושלים שממה. ואצל העיר כנגד הפתח קרעתי עליה וכנגד הבית הגדול קראנו בבכייה רבה – בית מקדשנו ותפארתנו אשר היללוך אבותינו היה לשריפת אש, וכל מחמדינו היו לחורבה, וקרענו קריעה שנייה”.

16 יצירות פיוטיות יש לנו מהרמבן,[ אצל ח,ד, שעוועל] והם חלק קטן ממה שהוא כתב ושאבדו לנו. מהם הקדמות וסיומים לספריו , מהם סליחות ויוצרות . וגם שתי תפילות: תפילת הים, ותפילת ירושלים. וגם הספד לרבנו יונה. וזה מלבד קטעי השירה\פיוט שבתורה כהקדמה או סיום לכל חומש.

מצבת הרמבןחיפה 3.jpg
מצבת הרמבןחיפה 3.jpg (130.8 KiB) נצפה 1128 פעמים
. הוקמה לפני כשנתיים לציון 750 שנה לפטירתו.

המערה במיוחסת לקברו נמצאת ב חיפה אל עתיקה' . יש לציין שבמקום נמצאו מספר מערות קבורה ובאחד מהם נתגלו ציורי מנורות המזהה אותם כקברי יהודים. אולם למערה המסויימת אין מסורת וחזקה רצופה - ומיקומה המדוייק נתחדשה מקרוב.

18– חי, זה מספר החיבורים המפורסמים, והנדפסים של הרמבן: פירוש לתורה, השגות על ספר המצוות, חידושים על השס, מלחמות ה, תורת האדם, האמונה והבטחון, דרשת תורת ה תמימה, דרשה לחתונה, דרשה לר"ה, דרשה על קוהלת, ספר הגאולה, פירוש על איוב, שער הגמול, אגרת הקודש- על קדושת הזיווג, אגרת המוסר, ספר הוויכוח, תשובות הרמבן, פירוש לספר יצירה.

32 זה מספר הימים בהם שהה בירושלים. ט אלול -- יא תשרי. במסעו זה ביקר גם בחברון ,וזל "ללכת לחברון העיר קברות אבותינו להשתטח כנגדם ולחצוב לי קבר".
וגם בקבר רחל ,ואז נוכח בטעותו בפירוש המילים "כברת הארץ" .ועכשיו שזכיתי ובאתי אני לירושלים שבח לקל הטוב והמטיב, ראחתי בעיני שאין מן קבורת רחל לבית לחם אפילו מיל, והנה הוכחש הפירוש הזה,,".

76 שנות חיי הרמבן. .קשה לתאר ולפרט את השגיו והשפעתו על היהדות מפני שרבים ועצומים הם. וזאת לכאורה ללא ייחוס אבות, שכן הוא מזכיר את אביו רק פעם אחת, וכנראה גדל במשפחה פשוטה.

300 דינרים. סכום זה העניק המלך חיימה (יעקוב )הראשון -( אחרי הוויכוח ) לרמבן כסימן לידידותו, והוכח שגירסת הרמבן לוויכוח היא נכונה ושלא כדברי הנוצרים.
המסמך מחודש פברואר 1265 הוא צו רשמי של המלך למלא את הבטחתו על המענק שיש לתת לרמבן כהוקרה על חלקו בוויכוח ועדיין הוא נמצא בארכיון בספרד. ומפורסמת אמרתו של המלך לרמבן בסיום הוויכוח : "מעולם לא ראיתי אדם שדיבר טוב כל כך, על דת כל כך לא טובה" .

1/613 - הרמבן ראה במצוות ישוב ארץ ישראל את אחת מהתריג מצוות.
"ומתחייב בה כל אחד ואפילו בזמן גלות " - כלשון הרמבן בהערותיו לספר המצוות מ"ע ד' . "מצוה רביעית – שנצטווינו לרשת הארץ אשר נתן הא-ל יתברך ויתעלה לאבותינו, לאברהם ליצחק וליעקב, ולא נעזבה ביד זולתנו מן האומות או לשממה. והוא אומרו להם: "והורשתם את הארץ וישבתם בה כי לכם נתתי את הארץ לרשת אותה", "והתנחלתם את הארץ"...אם כן, היא מצות עשה לדורות, מתחייב כל יחיד ממנו, ואפילו בזמן גלות, כידוע בתלמוד במקומות הרבה.

ולשון ספרי: "מעשה ברבי יהודה בן בתירה ורבי מתיא בן חרש ורבי חנניה בן אחי רבי יהושע ורבי נתן, שהיו יוצאין חוצה לארץ, והגיעו לפלטיה, וזכרו את ארץ ישראל, וזקפו את עיניהם, וזלגו דמעותיהם וקרעו בגדיהם, וקראו המקרא הזה: 'וירשתה וישבתה בה ושמרת לעשות.' ואמרו: ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות."

1194 ד' תתקנד, שנת הולדתו של הרמבן בגירונה, בעיר זו היתה הקהילה השנייה בגודלה בקטלונייה.מגדולי ישראל שהיו בה הוא הרז"ה ר זרחיה הלוי בעל המאור, ,שצאצאיו גלו לאירופה להורוביצא שבאירופה, ומהם יצאו כל הלוויים הנושאים את שם המשפחה הורוביץ הוא קרוב לוודאי מז'ירונה=גירונה. וכך גם בני משפחת אפשטיין מוצאם כנל.

1230\ 1240
חיבור פירושיו על השס היו במחצית חייו הראשונות, ואז חיבר גם את שער הגמול , תורת האדם, פירוש ספר איוב. לגבי דרשת תורת ה תמימה יש וויכוח על זמנו.

1240 \ 1250
את פירושו לתורה חיבר בשנותיו המאוחרות יותר, והוסיף לתקנו ולהשלימו בעבודה מתמדת עד פטירתו, בתקופה זו חיבר גם את ספר הגאולה או הקץ,

1263\ 1262
ויכוח ברצלונה. היה בנוכחות המלך חיימה (יעקב) הראשון, וראש המסדר הדומיניקני הנזיר רמון די פינאפורטי, והאולם בו התקיים עומד עד היום ונתון לביקורים. ואח"כ ובשלו נכתב ספר הויכוח.

1267 הא' כז הרמבן מגיע לא"י.

1270
יא בניסן , הרמבן נפטר. למקום קבורתו ראה לעיל.

1358
הא. קיח. זו השנה בה לפי הרמבן היה אמור להופיע משיח בן יוסף. ולאחר עוד 45 שנה יופיע משיח בן דוד. . וזאת לפי הבנתו את הפסוק בדניאל יב. א. ..ימים אלף ומאתיים ותשעים....
שכן אז יסתיימו 1289 שנות הגלות - שהן מקבילות ל 1289 שנות ישיבתם של בנ"י באר"י....מידה כנגד מידה.

כך כתב בספר הגאולה . ספר זה לא הועתק אחרי שנת 1358 למשך שנים רבות.
וכן נכתב בפירושו לתורה. בראשית ב. ג. וגם שם המשפט הושמט ברוב הדפוסים.

(דבר מעניין שלמרות ההתנגדותם לנבאות את הקץ , הרי גם הרמבם וגם הרמבן כתבו תאריכים לביאת המשיח!, הרמבם כנראה כעידוד לאלה שסבלו קשות מגזירות השמד.
והרמבן כנראה -שסבר שהיות שזה כ"כ קרוב להתרחש - עשרות שנים בלבד ,הרי מותר ויש לגלותו. וזה שונה מהעבר שלא היה ראוי לגלותו ,מפני שהיה זה אמור להיות רק אחרי עוד שנים רבות מאוד,וממילא היה גורם ליאוש ולמשבר בין היהודים).
ואסיים פרק זה בדברי הרמבן בסיימו את פירושו לתורה :

נשלמו חמשה הספרים האלה

אשר קצרה בהם חכמת אגור ואיתיאל - ואלפי ברכות והודאות לאל

אשר גמלני כרחמיו - וכרוב חסדיו

ויבא אשר לבבי שואל - והוא למען שמו יואל - ובא לציון גואל

במהרה בימינו יעמוד מיכאל - לבנות הבית והאריאל - ויקיים מקרא שכתוב על ידי יחזקאל

וידעו הגוים כי אני השם מקדש את ישראל - בהיות מקדשי בתוכם לעולם. וברוך ה' אלהי ישראל

מן העולם ועד העולם

יש מעט כפילות בדברים -מתנצל ע"כ.

יהודהא
הודעות: 1240
הצטרף: ג' אוגוסט 24, 2021 2:27 pm

Re: ט' אלול יום הגיעו של הרמב"ן לירושלים למשך כחודש ימים:א+ב.

הודעהעל ידי יהודהא » ו' ספטמבר 09, 2022 2:05 pm

שלחו לי דבר מעניין על פטירתו והמצבה של יהודה בנו של הרמבן [ שזה נתון במחלוקת]

ברבינו יונה על הרי"ף מסכת ברכות דף יא עמוד א כתב-
"וכן ראיתי הלכה למעשה למורי הרמב"ן נר"ו שהיה מתו מוטל לפניו ביום ראשון של ראש השנה וצוה שיתקעו שופר לפניו להוציאו ידי חובה:

וברא"ש-
וכך מביא את זה הרא"ש מסכת ברכות פרק ג
"וכן אמרו על הרמב"ם ז"ל (שהיו מתים בניו) [שהיה מתו מוטל לפניו] ביום ראשון של ר"ה וצוה שיתקעו לפניו שופר להוציאו ידי חובה: "
וכבר מתקן במקום המעדני יו"ט שאין זה הרמב"ם אלא הרמב"ן, וא"כ תלוי בגרסאות אם מתו מוטל לפניו או בנו.

ולמעשה בנו רבי יהודה נפטר בחייו בגיל כ"ז וזה נוסח מצבתו:
להכין קברו בימי חלדי לעת בא מועדי, וכה אמר בלב מר,
בני בני הוחל עד בא זמני ושכבת וערבה שנתך ובא אביך לראותך, ואצל קבורתך קבורתי, בקבר אשר כריתי לי,
ואת יהודה שלח לפניו בו כ"ז שניו, עלה דרך גבולו אל המקום אשר היה בתחילה אהלו,
בעשרים ואחד בטבת שנת אלפים נקרא יהודה נ"ע בן משה נחמיש.

את נוסח המצבה ראיתי באוצר החכמה בספר שנקרא אוצר הכיפה המביא בסופו תשובות מרבי דוד בן דבי יהודה שיש ויכוח אם הוא נכד הרמב"ן ובהערה שם מביא שגילו את נוסח המצבה וכו'.
תודה ל ד, ה, על המידע הגנוז שהמציא לנו.

לעמל יולד
הודעות: 758
הצטרף: א' יולי 07, 2019 11:36 pm

Re: ט' אלול יום הגיעו של הרמב"ן לירושלים למשך כחודש ימים:א+ב.

הודעהעל ידי לעמל יולד » ג' ספטמבר 13, 2022 3:21 pm

תשואות חן חן לאבן הראשה, אמריך ראיתי והנה מנורת זהב כולה וגלה על ראשה.
כמה נקודות קטנות.
על אף שמייחסים ספר אמונה ובטחון לרמב"ן, אם כי שהוא מבית מדרשו, אבל לא מאיתו או מעטו יצא הספר, הלא הפירושים והפשטים שנקט שאינם עולים בקנה אחד עם פירושו עה"ת הם לעשרות! (גם על אגרת הקודש יש לערר).

כמו"כ הרב ברכה המשולשת בא בטענה שמנין המצות אינו בא אלא להגן על הבה"ג. א"כ גם מלחמות ה' לא בא אלא להגן על הרי"ף.

כמו"כ איה אזכור לחיבורו על נדרים, דינא דגרמי, משפט החרם, הלכות בכורות, הלכות חלה, הלכות נדה, וספר הזכות. (מן הסתם גם ממני נשמט כמה ספרים שחיבר, אבל הלא הנ"ל הם ספרי יסוד עליהם נשענו כל ישראל).

יהודהא
הודעות: 1240
הצטרף: ג' אוגוסט 24, 2021 2:27 pm

Re: ט' אלול יום הגיעו של הרמב"ן לירושלים למשך כחודש ימים:א+ב.

הודעהעל ידי יהודהא » ג' ספטמבר 13, 2022 9:54 pm

לעמל יולד כתב:תשואות חן חן לאבן הראשה, אמריך ראיתי והנה מנורת זהב כולה וגלה על ראשה.
כמה נקודות קטנות.
על אף שמייחסים ספר אמונה ובטחון לרמב"ן, אם כי שהוא מבית מדרשו, אבל לא מאיתו או מעטו יצא הספר, הלא הפירושים והפשטים שנקט שאינם עולים בקנה אחד עם פירושו עה"ת הם לעשרות! (גם על אגרת הקודש יש לערר).

כמו"כ הרב ברכה המשולשת בא בטענה שמנין המצות אינו בא אלא להגן על הבה"ג. א"כ גם מלחמות ה' לא בא אלא להגן על הרי"ף.

כמו"כ איה אזכור לחיבורו על נדרים, דינא דגרמי, משפט החרם, הלכות בכורות, הלכות חלה, הלכות נדה, וספר הזכות. (מן הסתם גם ממני נשמט כמה ספרים שחיבר, אבל הלא הנ"ל הם ספרי יסוד עליהם נשענו כל ישראל).

-------------------------------------------------
א. ישכח על העידוד - ויש בו תועלת. [ובוודאי שיש גם ביקורת - ואין להימלט מכך]
ב. בוודאי שלא מניתי הכול - ובפרט את המפורסמים דילגתי מפני פרסומם.
וישכח על ההשלמות והתיקונים - גם על מה שהחסרתי וגם על מה שמניתי.
ויש עוד חיבורים שיש המערערים על מקורם מהרמבן או על תאריך ומקום חיבורם . ומקום הניחו....
ג. לגבי -מנין המצוות - כדבריך.
תודה


חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 305 אורחים

cron