רבי דוד בוסו זצ"ל - חתנו של בבא סאלי זיע"א

[כזית]

הערב התקיימה הלוייתו של הצדיק והחסיד הקדוש והטהור רבי דוד בוסו זצ"ל, חתנו של הבבא סאלי זיע"א.
מתלמידיו הקרובים של ר' חיים שמואלביץ זצ"ל בישיבת מיר, ובמקביל למד גם בישיבת פורת יוסף אצל רבי עזרא עטיה זצ"ל.
כפי שהיה אומר עליו בבא סאלי תמיד "רבי דוד חסיד", חסידותו וקדושתו היו לשם דבר, תפילותיו השלימות בהשתפכות הנפש, קדושתו ויראתו השפיעו על כל סובביו.
שריד אחרון לדור דעה של צדיקים קדושים וטהורים, עלה בסערה השמימה בגיל 92. זיע"א.

[כזית]

מצ"ב ראיון עמו שפורסם לפני מספר שנים במוסף "עונג שבת".

[בוצינא]

שידור חוזר ממסע ההלוויה של הגאון החסיד רבי דוד בוסו זצוק”ל חתנו של הבבא סאלי
https://www.youtube.com/watch?v=VWW5newid04

הגה”צ רבי דוד בוסו זצ”ל, חתנו של ה’בבא סאלי’ וראש מוסדות ‘מאור ישראל’.

המנוח זצ”ל נולד בארגנטינה. כשבגר, הפליג לארץ הקודש ונכנס ללמוד בישיבת מיר, שם למד אצל הגאון רבי חיים שמואלביץ זצ”ל, אליו היה מקורב מאוד.

לאחר מכן למד גם בישיבת פורת יוסף, בראשות ראש הישיבה הגאון רבי עזרא עטיה זצ”ל.

שבועיים לפני החתונה חזר הבאבא סאלי למרוקו ואת סידור הקידושין ערך ראש הישיבה הגאון רבי עזרא עטיה זצ”ל.

מאוחר יותר עבר להתגורר בפריז, שם גם הגיע לביתם למשך תקופה ה’בבא סאלי’ זצ”ל.

לפני למעלה מארבעים שנה עלה שוב לארץ הקודש והתיישב בשכונת רמות א’, שם הקים את תלמוד תורה ‘מאור ישראל’ – הת”ת הראשון בשכונת רמות.

בניו הם הרבנים הגאונים: רבי משה אליהו, רבי שמעון, ורבי שלמה, ר' ניסים, ור' אברהם.

[בוצינא]

במלאת השבעה | עצרת מספד על הגאון רבי דוד בוסו זצוק”ל
ליל יז אדר תשפ"ג 09/03/2023.
https://www.youtube.com/watch?v=7zA82lsZzGE
00:00:00 פתיחה
00:01:30 הרב דוד יוסף שליט"א בנו של מרן הראשל"צ זצוק"ל ור"כ יחוה דעת.
00:20:50 רבי מאיר אלבז שליט"א ר"י שבות יהודה.
00:32:10 מחותנו וגיסו האדמו"ר רבי ברוך אבוחצירא שליט"א
00:50:27 בנו רבי משה אליהו בוסו שליט"א ראש מוסדות מאור ישראל
01:11:40 בנו רבי שלמה בוסו שליט"א ראש מוסדות תפארת לישראל
01:20:30 הדיין הגאון רבי דוד ברדוגו שליט"א
01:28:58 נכדו רבי משה בוסו שליט"א ב"ר שמעון שליט"א
01:35:00 נכדו רבי רפאל בוסו שליט"א
01:41:00 נכדו שלומי בלוך הי"ו
01:51:20 רבי משה אליהו אבוחצירא שליט"א בן האדמו"ר רבי ברוך שליט"א
02:00:52 רבי יעקב הראל שליט"א ב"ר אריה יהודה הראל זצ"ל
02:07:47 נכדו רבי דוד בוסו ב"ר שלמה בוסו שליט"א
02:18:27 הקראת מכתב מהקהילה מארגנטינה - בואנוס איירס
02:19:30 נכדו רבי דוד ישראל בוסו ב"ר ניסים בוסו שליט"א
02:23:10 כניסת הינוקא רבי שלמה יהודה בארי שליט"א
02:29:20 הינוקא רבי שלמה יהודה בארי שליט"א
02:44:20 בנו רבי משה אליהו בוסו שליט"א ראש מוסדות מאור ישראל
02:47:50 בנו רבי שמעון בוסו שליט"א
03:28:10 נכדו רבי דוד שושן שליט"א

[כזית]

הספד אחיינו האדמו"ר רבי דוד אביחצירא שליט"א מנהריה בשעת ההלוויה

מורנו ורבינו עטרת ראשנו עטרת תפארת המשפחה כבוד קדושת האדמו"ר רבינו ברוך אבוחצירא שליט"א, כבוד כל האדמורי"ם של המשפחה, הרבנים של המשפחה, רבנים, ראשי ישיבות, גדולי הדור הגאונים, קהל קדוש ונכבד, ואחרונים חביבים הבנים הצדיקים הקדושים והטהורים בניו של רבינו שנסתלק לעולמו בעוונותינו הרבים והרעים.
על זה היה דוה ליבנו על אלה חשכו עינינו, מי יתנה תוקף קדושתו וגדולתו וצדקתו של הצדיק הקדוש הזה, מי יאמין שאנו לפני מיטתו, הוא היה לנו תמיד דמות ומופת במשפחה, ממנו למדנו איך להתפלל, איך לעבוד את ה' יתברך, הן בדברים שבין אדם לחבירו והן בדברים שבין אדם למקום, איזה אהבה, איזה אמונה, איזה יראה, איזה צניעות, אהבת תורה ויראת שמים, תפילותיו היו עולות תמימות לשמים, ברכותיו היו בכוונת הלב, זכה לכל מידה טובה, במשך עשרות שנים מאז שהכרנו אותו קרוב לשבעים שנה אותה דמות ראינו, "יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירו עמי".

שלמה המלך ע"ה אומר "יראת ה' תוסיף ימים", למה דוקא יראת ה' תוסיף ימים? אלא, כתוב "יראת ה' טהורה עומדת לעד", יראת ה' זה העיקר, אין לו לקב"ה בעולמו אלא אוצר של יראת שמים, מור אבי זצוק"ל אמר בשם הבעש"ט, אדם שירא ממישהו ומפחד ונבהל ממנו זה מקצר לו את החיים, אומר לך הקב"ה "יראת ה' תוסיף ימים", מי שירא מה' ויש לו פחד ויראה ורטט וחלחלה, הוא יזכה לאריכות ימים ושנים. זה הצדיק הקדוש הזה, בזכות היראת שמים שלו זכה לאריכות ימים. זה העיקר, אם יש יראת שמים יש הכל.
המהרש"א ע"ה אומר על מה שכתוב הרואה חכם מחכמי ישראל מברך "ברוך שחלק מחכמתו ליראיו", ושואל המהרש"א מדוע מברך על היראה, הרי עסקינן כאן בחכם, צריך לברך על החכמה? אלא, אומר רבינו המהרש"א, התנא באבות אומר "כל שיראתו קודמת לחכמתו חכמתו מתקיימת, וכל שחכמתו קודמת ליראתו אין חכמתו מתקיימת", לכן הברכה היא על היראה ולא על החכמה, שאין אנו מברכים על התוצאה אלא על העיקר, על היראה, יראת ה' תוסיף ימים.

הבעש"ט ע"ה אמר מה זה שאמרו "אם יש יראה יש חכמה", זו הבטחה, מי שיש בו יראה יש בו ודאי חכמה, ויש בו ודאי תורה, אדם שיש בו יראת שמים ודאי יש בו תורה.
מור אבי ע"ה שואל על מה שאמרו "כל שיראתו קודמת לחכמתו", איך יכול להיות שיראתו קודמת לחכמתו, הרי לא עם הארץ חסיד, א"כ צריך קודם חכמה ואח"כ יראה, והיה אומר שיראה קטנה חייבת להיות קודם, אבל לזכות להרבה יראה צריך באמת הרבה לימוד, אבל יראה קטנה חייבת להיות. הצדיק הקדוש הזה ע"ה היראת שמים שלו היתה ברמ"ח איבריו ושס"ה גידיו.

אנו רואים שהיראה מלוה את התורה כולה מבראשית ועד הסוף, אברהם אבינו כמה שהגיע לדרגות גבוהות במה הקב"ה שיבח אותו, ביראה, "עתה ידעתי כי ירא אלוקים אתה ולא חשכת", רק אחרי שהגיע לנסיון העשירי אז הקב"ה העיד עליו "עתה ידעתי כי ירא אלוקים אתה". החוזה מלובלין ע"ה אמר, אם יבוא מלאך ויגיד לי שאני ירא שמים אני לא יאמין לו, רק אם הקב"ה יאמר לי שאני ירא שמים אני יאמין לו, וגם כן רק לאותו הרגע ולא לאחר מכן, כי יראה צריך שתהיה כל הזמן וכל רגע, בכל עת ובכל זמן. יצחק אבינו היה תמיד בפחד, פחד אבי יצחק, כולו יראה. יעקב אמר "מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלוקים וזה שער השמים". אצל משה רבינו כתוב "ויראו מגשת אליו", אומר הבעש"ט הכוונה היא שכשראו אותו קיבלו יראת שמים. זה הצדיק שלנו ע"ה רבי דוד הצדיק והחסיד והקדוש והעניו, כמו שהעיד עליו מור דודי שליט"א, הוא העיד עליו שמור זקני העיד עליו שהוא צדיק תמים וישר, התמימות שלו, לא רק יראה אלא גם תמימות, התמימות שלו אי אפשר לתאר ולשער.

אומר הפסוק "תמים תהיה עם ה' אלוקיך", אומר האלשיך הקדוש "ה' אלוקיך" בין אם התנהג איתך במידת הרחמים שזה הוי"ה, ובין אם התנהג עמך במידת הדין שזה אלוקים, תמים תהיה עמו. וכן אומר החתם סופר על הפסוק "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד", למה אומרים פעמים ה', לכאורה היה צריך לומר "שמע ישראל ה' אלוקינו אחד", מדוע צריך עוד פעם שם הוי"ה, הרי הזכרנו כבר הוי"ה בפעם הראשונה, מדוע צריך פעמיים? אלא, צריך לקבל פעמיים יחוד ה', בכל האופנים, בין עם זה ברחמים ובין אם זה בדין, אבל כיון שהדין הוא קשה בזמן קבלת עול מלכות שמים לכן צריך עוד פעם שם הוי"ה, ש"אלוקינו" יהיה באמצע, לפניה שם הוי"ה ואחריה שם הוי"ה. עוד אומר ר' ישראל מרוזין, כתוב "שויתי ה' לנגדי תמיד כי מימיני בל אמוט", "שויתי" מלשון שויון, הוי"ה זה רחמים, "לנגדי" זה ההיפך, המידה ההפוכה היא מידת הדין, בין אם הקב"ה מתנהג עמי ברחמים ובין אם מתנהג עמי בדין הכל שוה אצלי. עוד אמר, כתוב "הוד והדר תשוה עליו", הוד ידוע, "ונתת מהודך עליו", ו"הדר" זה ההיפך, כמו הדרי בי, וההיפך של הוד זה דוה, בין אם זה הוד בין אם זה להיפך, הכל שוה עלי.

כמו שראינו אצל רבי עקיבא ע"ה שעל כל דבר אמר "כל דעביד רחמנא לטב עביד", והיה תלמידו של נחום איש גמזו שהיה אומר "גם זו לטובה", ושואלים מה ההבדל ביניהם, מדוע זה אמר בנוסח זה וזה בנוסח אחר, מדוע רבי עקיבא לא אמר כמו רבו נחום איש גמזו. אלא, זה שני מדרגות של אהבת הקב"ה וקבלת כל דבר באמונה, נחום איש גמזו כשראה את הקופסא וראה שזה עפר ובכל זאת לקח אותה למלך, זה כח של בטחון, שאמר אם הקב"ה גרם שיקחו את האבנים טובות ויניחו עפר סימן שזה הכי טוב, ידע מה שיש בפנים ובכל זאת לקח אותה למלך, עד שבא אליהו הנביא ואמר שזה עפר של אברהם אבינו וניצח עמו במלחמה, וזה דרגה גבוהה שגם הרע נעשה לטוב. אך רבי עקיבא כשלקחו ממנו את החמור והנר והתרנגול אמר "כל דעביד רחמנא לטב עביד", וזו מדרגה יותר נמוכה. הצדיק הקדוש הזה שאנו עומדים בפני מיטתו שהוא קידש את כל רמ"ח איבריו ושס"ה גידיו, הוא לבש חלוקא דרבנן, קיים את הפסוק "בכל עת יהיו בגדיך לבנים ושמן על ראשך על יחסר", התמימות שלו והאמונה בקב"ה, סיפר לי בנו שכל דבר סבל בשקט ולא דיבר, ואמר כך צריך להיות, זו מדריגה של נחום איש גם זו ושל רבי עקיבא ביחד.

הקב"ה משבח את הצדיקים במידות שלהם, אצל אברהם אבינו נאמר "התהלך לפני והיה תמים", נח "איש צדיק תמים היה בדורותיו", יצחק אבינו עולה תמימה, יעקב אבינו "איש תם יושב אהלים", אברהם אבינו כשהספיד את שרה אומר המדרש שאמר "יודע ה' ימי תמימים ונחלתם לעולם תהיה", העיקר זה התמימות. דוד המלך בכל התהילים מדבר על התמימות, "אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת ה'", זה הצדיק הזה כל דרכיו תמימי דרך, כל המהלכים שלו היו רק של קדושה וטהרה, "ותמימים יירשוה", "תמים תהיה עם ה' אלוקיך", התהלך עמו לחלקו ולא להרהר אחר הקב"ה, "אתהלך לפני ה' בארצות החיים", "אתהלך בתם לבבי", "מתהלך בתומו צדיק אשרי בניו אחריו", כל התהילים מדבר על התמימות, כל המהלכים שלו היו בקדושה ובטהרה ובתמימות.

רבותי, הדמות של רבי דוד הצדיק הוא לא צריך לתת לנו מוסר, שום חידוש, לראות את הדמות שלו זה הכל, ראינו את הסבא קדישא, ראינו את הצדיקים, ראינו את רבו רבי עזרא עטיה שלימדו בישיבת פורת יוסף, קיבל מהם את ההנהגה, קיבל מהסבא קדישא, הוא היה אז צעיר לימים והיה אפשר לקבל ממנו רבות ונצורות.

"אשרי איש ירא את ה' במצוותיו חפץ מאד גיבור בארץ יהיה זרעו דור ישרים יבורך", הצדיק הזה הלך למנוחות אבל יתקיים בו "ויצו דוד את שלמה בנו אנכי הולך בדרך כל הארץ וחזקת והיית לאיש", אומר הכתב סופר מה זה "אנכי הולך", הרי המתים נקראים עומדים, כמו שאמר רב לרבי ישמעאל בר שילת אחים ליה בהספידא דהתם קאימנא, ומה זה "לאמר", הרי דיבר עם שלמה? צריך להגיד לבנים, אתם רוצים שאני ילך גם בשמים, וחזקת והיית לאיש, תהיה איש חזק, תלך בדרך ה', תעבוד את ה'.

ראינו מה שכתוב "והדד שמע במצרים כי שכב דוד עם אבותיו", נאמר בו שכיבה, השאיר בנים צדיקים, בנות צדקניות, יחד עם הצדקת הרבנית אביגיל, ואברהם ושרה זקנים באים בימים, הקב"ה זיכה אותם לזקנה, והפליג בזקנתו, הקב"ה אוהב ומכבד את הזקנים, כתוב "ואברהם זקן בא בימים", שהביא את הימים איתו, דוד המלך אומר "הודעני ה' קיצי ומדת ימי מה היא", מה זה קיצי ומידת ימי, דוד המלך הביא עמו את כל הימים, כל יום שעולה לשמים היה לו חשבון בפני עצמו, רבינו דוד הצדיק ע"ה יכול לבוא לשמים למתיבתא דרקיעא כל יום ויום מה עשה באותו יום, בחשק והתלהבות.

נבקש מהצדיק שיהא מליץ יושר על בניו ונכדיו, שראה ב"ה הרבה דורות של ת"ח מופלגים, שמו הטוב הולך מסוף העולם ועד סופו, נברך את הרבנית שתבדל לחיים, היא וכל המשפחה, וכל מי שבא לכבודו, וכל הקהל הקדוש הזה, ויתקיים בכם הפסוק "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם חיים כולכם היום", אמן כן יהי רצון.