מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

איה סופר ואיה שוקל - הגאון רבי ברוך וייסבקר זצ"ל

על חכמים ורבנים, צדיקים ויראים, אנשי השם אשר מעולם. לילך באורחות צדיקים ולדבוק במעשי ישרים.
גביר
הודעות: 2768
הצטרף: ה' אפריל 03, 2014 4:33 pm

Re: איה סופר ואיה שוקל - הגאון רבי ברוך וייסבקר זצ"ל

הודעהעל ידי גביר » ב' פברואר 05, 2024 8:42 am

בני ברקי כתב:הרב הראשי שליט"א לא למד אצלו אחרי היישוב?


אכן, אחרי היישוב, באלול ה'תשמ"ד, הוא נכנס לשם, ומאוחר יותר עבר לפונוביז'.

כיפת הירדן
הודעות: 76
הצטרף: ב' ינואר 31, 2011 10:06 am

Re: איה סופר ואיה שוקל - הגאון רבי ברוך וייסבקר זצ"ל

הודעהעל ידי כיפת הירדן » ב' פברואר 05, 2024 10:44 am

אאל"ט אחרי לימודיו ב'הישוב', הלך הר' דוד לאו לישיבת עטרת ישראל, ומשם עבר לישיבת 'בית מתתיהו'.

פרנקל תאומים
הודעות: 4448
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: איה סופר ואיה שוקל - הגאון רבי ברוך וייסבקר זצ"ל

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ב' פברואר 05, 2024 3:31 pm

מחשבה אחת כתב:
פרנקל תאומים כתב:
נחמת ארי כתב:
הערש כ''ץ כתב:למשל, הגר''ש פישר תינה צערו באומרו שיש לו הרבה תלמידים 'יישובניקים' ונדיר ששמע ממישהו מהם מילה טובה על ר' יידל קולדצקי זצ''ל.

סביר להניח שזה לא היה מחמת "השתייכותו למגזר שונה" (להבנתי הוא הגדיר את עצמו חרדי לא פחות מתלמידיו) אלא מאופי חינוכו הידוע.

גם. וגם מחמת הצורך הנפשי ''למחוק'' את העבר הפלילי..
או מהלך חשיבה קנאי שאומר כל מה שלמדתי או התפתחתי ''שם'' זה גורנישט, כיוון שזה היה ב''שעטנז''/''כלאיים'' עם לימודי חול ו/או השקפה לא נכונה.

עד כמה לא חלי ולא מרגיש כי אחרי שהוא מבטל כעפרא דארעא את קטנות המוחין של החשיבה הקנאית, שאין לה שמץ של כבוד לכל מקום שאינו תואם את הקריטריונים המחמירים של ההשקפה המעודכנת, הוא חוזר ודבק באותה חשיבה עצמה - לאמור: עיקר חשיבותו של הרב נריה בעיני הגרב"ו הוא על שחמל על נפשו ו"שלף אותו" מאותו מקום, ולא על תורתו שקיבל ממנו.
פרנקל תאומים כתב:אגב, אני מבין שהגר''ב וויסבקר זצ''ל הכיר טובה להרב נריה זצ''ל בעיקר על כך שהוא שלף אותו מכפר הרואה ושלח אותו לפוניבז'.


חלי ומרגיש. לא ברור מה אתה רוצה. ואגב, לא ביטלתי כעפרא דארעא וכו', אתה מדבר מהרהורי ליבך ומכניס בדבריי את הגיגיך בלי תיאום מראש.. (אולי מדין ''זכין''?).
אם הבנתי נכון (וכמו תמיד - יתכן שאני טועה), זו המציאות, שהגר''ב וייסבקר הכיר טובה לרמ''צ נריה בעיקר על כך שהוא כיוון אותו לקבל על עצמו עול תורה בשלימות ושלח אותו לישיבת פוניבז' שם הוא הפך לתלמידם המובהק של גדולי הדור ושם הוא נעשה לתלמיד חכם אמיתי, ושם הוא שינה את כל צורת החיים שלו והפך אותם לחיים תורניים שלמים. זו הכרת הטוב גדולה מאד, זה "מביאו לחיי העוה''ב" במלוא המובן והמשמעות.
כמה תורה הוא קיבל מהרמ''צ נריה עצמו וכמה היא היתה משמעותית בהתפתחות שלו לת''ח גדול אינני יודע, אבל בכל מקרה, אני מבין שלא זה היה לב העניין מבחינת הגר''ב וייסבקר, ולא בשל כך הטריח את עצמו להספיד בכפר הרואה חרף הסביבה "הבלתי טבעית" עבורו.

שמר
הודעות: 756
הצטרף: ו' אפריל 07, 2017 2:30 am

Re: איה סופר ואיה שוקל - הגאון רבי ברוך וייסבקר זצ"ל

הודעהעל ידי שמר » ב' פברואר 05, 2024 6:51 pm

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:
מן הדרום כתב:לא זוכר מהיכן שמעתי
בכפר הרואה למד גם אצל הרב יעקב רייניץ שליט"א
וכשנשאר שם אחרי סיום שנות הלימודים למד איתו חברותא
מעניין לשמוע מהרב רייניץ את זכרונותיו,

אני שמעתי שהרב ריינץ היה בא לדבר עם הבחורים בלימוד, וחיזק את המחוזקים ועודד אותם.
הוא היה הונגרי, אולי מהמשפחה המפורסמת בסאטמאר?

הרב רייניץ היה בחור בישיבת חברון ומשם הלך לכהן כר"מ בכפר הרואה, שם נתחבר עם ר' ברוך זצ"ל ולאחר שסיים את חק לימודיו שם ביקש ממנו הרב רייניץ שישאר עוד שנה בישיבה גם על מנת להיות משפיע וגם להיות מושפע, לאחר שנה לקחו לפונביז.
ולליטוואק מבודפסט הרב רייניץ לא היה הונגרי הוא עדיין הונגרי לאוי"ט, ולא ידוע על קשר לסאטמר, אדרבה הוא נינו של ר' קאפל רייך זצ"ל אבד בודפשט.

ברמן
הודעות: 600
הצטרף: ב' יולי 24, 2017 3:14 pm

Re: איה סופר ואיה שוקל - הגאון רבי ברוך וייסבקר זצ"ל

הודעהעל ידי ברמן » ב' פברואר 05, 2024 8:16 pm

איש_ספר כתב: עכ"פ אם עלה, אדייק אותו קצת...
הרי לא רק 'בע"ב' יצאו מהישיבה אלא גם חילונים רח"ל...! אלא מאי? ר' ברוך לא כלל במנין הזה אלא מי שהיה בישיבה שבע שנים לפחות, לא התחתן לפני (כדרישתו לפחות בשנים עברו) ולא עזב לשום מקום אחר. [/size]


יותר מסתבר שזה סוג של הדחקה. עכ"פ זה ודאי שישיבת "בית מתתיהו" חינכה לא לחילוניות, לא לבעל'בתיות ולא לשטחיות. וזה כנראה פירושם האמיתי של הדברים, שנאמרו להרב זאב הנ"ל...

תבא
הודעות: 398
הצטרף: ד' אוגוסט 03, 2016 3:52 pm

Re: איה סופר ואיה שוקל - הגאון רבי ברוך וייסבקר זצ"ל

הודעהעל ידי תבא » ב' פברואר 05, 2024 11:43 pm

ברמן כתב:וזה כנראה פירושם האמיתי של הדברים, שנאמרו להרב זאב הנ"ל...

הדברים נאמרו לאותו ששלח את הדברים בידי הרב זאב הנ"ל....

ליטוואק פון בודאפעסט
הודעות: 2715
הצטרף: ב' מאי 16, 2016 8:17 pm

Re: איה סופר ואיה שוקל - הגאון רבי ברוך וייסבקר זצ"ל

הודעהעל ידי ליטוואק פון בודאפעסט » ג' פברואר 06, 2024 3:34 pm

דיברתי עם אחד מהחברים שלו לספסל, שסיפר בערגה איך נראו הארוחות בפונוביז' בשעתו, כאשר ישבו ביחד הרב ברוך זצ"ל ולהבחל"ח הרב דן סג"ל, הרב צבי פרידמן, ועוד, וכל הדיבורים היו אך ורק בדברי תורה, או בסוגיא הנלמדת, או דקדוק אחד בנוסח התפלה, פרשת השבוע, וכדו'.

לב_לדעת
הודעות: 105
הצטרף: ד' מאי 09, 2018 1:40 pm

Re: איה סופר ואיה שוקל - הגאון רבי ברוך וייסבקר זצ"ל

הודעהעל ידי לב_לדעת » ג' פברואר 06, 2024 11:49 pm

כדי שלא להשאיר הגליון ריק, ולא להתעצל בהספדו של חכם, אנסה לכתוב קצת הרגשות, לא מספיק מדויקות, על אף שלא נחנתי בעט סופרים.
היו שני נקודות שר' ברוך השפיע בהם מאוד על הבחורים.
נקודה אחת היתה ההשקפה הברורה שהנחיל לתלמידיו, שהעיקר זה תורה, ומי שלומד הוא נחשב, ומי שלא לומד לא שווה. הוא הקרין זאת בקיצוניות בכל הזדמנות בדיבור ובמעשה. בישיבה היה מתח סביבו, מי יותר למדן, מי יותר מבין בדיוק מה הר"י מתכוון. והיתה אווירה של ויגבה ליבו בדרכי ה', כביכול מי שלא למדן, מי שלא מבין, הוא שווה פחות, ומי שלמדן הוא המוצלח והשווה.
היו הרבה בחורים צעירים שרצו להצליח, ומאוד תפס מקום המעמד החברתי, והחשיבות היחידה שספגנו אז היתה למדנות, היתה אכפתיות ולחץ גדול להבין את העומק של הסברא שהר"י מתכוון כדי להיות שווה. מי שהשקיע בבקיאות היה קצת מזולזל, לא בענינים.
הוא בנה את הישיבה כך שכל השאיפה בחיים היא להצליח ללמוד סוגיות עד הסוף. הסיפוק שהיינו מרגישים אחרי שהצלחנו להבין שיעור של הר"י היה עצום. זו היתה פסגת ההצלחה של בחור. והיה המון טעם בשיעורים שלו, על אף שלא היה בו כישרון רטורי בכלל. אבל התוכן מאוד ריתק אותנו.
הוא דרש ותבע לסכם ולכתוב, לא היה מצב שלא היינו כותבים את הסוגיא. היתה תעשיה שלמה של כתיבה ע"מ לקדם ולקבוע בלב הבחורים את חשיבות הלימוד בס"א. כמובן שבערב בס"ג לומדים עיון, כל צוות הרמי"ם היה מגיע בערב כי לומדים בערב את המשך הסוגיות של הבוקר.
נקודה שניה ועיקרית היתה השפעה בדרך הלימוד. הוא היה איש של עיון ולומדס בכל ליבו ומאודו. כמדומה שלא ראיתיו מעולם לומד גפ"ת "סתם". הוא סלל דרך בהבנה ובשפה למדנית, וכמו שהגדיר היום המשגיח הגרח"י קפלן שהגר"ב העמיד עולם למדני של תביעות וזכויות ממוניות שלא היה ידוע עד עתה, בשפה ובהגדרות המיוחדות שלו. הוא שידר חשיבות לכל צד בסגנון אמירת הסברא, כל נוסח של הבנה היה לו חשיבות, למדנו ממנו מה אומרים ואיך אומרים, איך פותחים סוגיא ולמה לחתור בהבנה.
היה יכול לדבר זמן רב עם בחורים איך לומר את הנוסח, ומה המילים, היה משנה ומתקן ואומר את ההגדרה בצליל אחר, כך שעות רבות. מאוד התעסק והדגיש הבנה עמוקה וברורה בסוגיא, בשפה שלו שהיא עברית צחה שלא בהכרח מחויבת להגדרות ישיבתיות מקובלות.

לדעתי הצלחתו היתה שסגנון הבחורים שהגיעו לישיבה היו מבתים פחות ישיבתיים, ובדר"כ לא היו המצוינים בשורה הממש ראשונה בישיבות הקטנות. בחורים מסוג כזה הגיעו עם צימאון להצלחה ולקשר עם רבנים. ובישיבה מאוד הדגישו להיות קשור עם הרבנים ולקבל מהם תורה. ממילא נהייתה אווירה חזקה בישיבה ברוח כזאת.
וכמדומה שלא היתה כזאת בישראל שישיבה כביכול בשורה השניה מבחינת רישום [הבחורים הממש מצוינים הרי הלכו לחברון פונביז תפרח] גידלה בני תורה ששתולים פאר בהיכלי התורה באר"י, בקדמת הבמה, מבחינה מספרית יחסית, עולים לאין ערוך מהישיבות שקיבלו את החומר האנושי היות מצוין לשיעור א'. וכבר הדגישו בהספדים זאת.

והוא היה השפיץ הקודקוד של זכות להיות איתו בקשר, וגם השקיע ונתן בלב רחב בשורה בלימוד, של עיון כבד בכל שלב בסוגיא. הוא שידר המון עוצמה וחשיבות להצלחה בלימוד. כל הישיבה היתה מסתובבת סביב השיעורים כללים, על אף שרק ש"ג ששמעו אותו פעמיים התחילו להבין את השפראך, אבל גם ש"א וגם ש"ב ישבו בש"כ ע"מ להתרגל לסגנון.
השיעורים היו סגנון אחר ורמה אחרת ממה שהכרנו מהרמי"ם היומיים. הוא היה מדבר בעברית צחה, מתחיל לסדר את מהלך הגמ' בשפה קצרה פשוטה ומדויקת, שואל קושיא פה ושם, מביא גמ' אחרת עם קושיות שם, ומרצה רעיון שלפיו הכל מיושב, ולפי"ז אפשר לקרוא את הגמ' עם חילוקים דקים בכל שלבי הסוגיא.
שיעו"כ היה כשעה וחצי. רק בש"ג כאמור הבחורים התחילו לקלוט את השפראך שלו כי היה מוסר גם שיעורים יומיים וחוזר עליהם בשיעו"כ.

היה אדם מאוד ממוקד מטרה. מאוד היה חדור בחשיבות הצלחת האברכים, דיבר הרבה על הבוגרים ששקועים בלימוד, דיבר הרבה על 'תכל'ס', מה יצא לכם מזה שתישנו מאוחר, חבל, מה יצא לכם שתעבדו לבחירות, עוד קול פחות קול, העיקר תלמדו זה מחזיק את העולם,
לא אהב שבחורים מתחילים לגדל זקן באמצע השגרה, פעם בחור גידל זקן, והר"י תפס אותו במסדרון ושאלו למה גידלת זקן, אמר לו הבחור ר"ח קניבסקי אמר לי לגדל זקן, הר"י השיב לו 'ר חיים התכוון שתלמד בהתמדה'.
הוא לא היה איש של מפלגה זו או אחרת, או של פוליטיקה, היתה לו מטרה אחת והיא הצלחת הבחורים והישיבה, לא למד דברים אחרים קדשים טהרות וכדו', הוא תפקידו בעולם זה הצלחת הבחורים בלימוד, וכלפי"ז הוא התמסר בכל הכח כל השנים.

ש. ספראי
הודעות: 1701
הצטרף: ב' יולי 06, 2015 12:21 am

Re: איה סופר ואיה שוקל - הגאון רבי ברוך וייסבקר זצ"ל

הודעהעל ידי ש. ספראי » ד' פברואר 07, 2024 10:04 pm

לדרכו בלימוד מתלמידו הרב י"ו:
רה"י היה ידוע בייחודו בהעמדת שיטת ה'למדנות' והעיון בסוגיות כעיקר. השמועה מספרת שפגש פעם אברך צעיר אחרי החתונה, וסיפר לו שהוא לומד בכולל מסכת 'שבת', ומיד הדגיש לו הרה"י זצ"ל: 'תתמקד בסוגיות. רק אל תתמקד בטור ושו"ע'.
רבי ברוך החשיב כל 'הווא אמינא' בגמרא ובראשונים וחינך להתעמקות להבין מה היתה ה'הווא אמינא' ומה השתנה למסקנא. עד אשר הסתובבה שמועה - כי כשרה"י נשאל, הרי הרמב"ם אומר שאי אפשר להוכיח מהווא אמינא? ענה מיד: "נכון, אבל מה היתה ההווא אמינא של הרמב"ם?"…
דרכו הייתה ללמוד בעומק את הסוגיא הזאת, ולא להתפרנס מסוגיות אחרות. כששאלו שאלות ממקומות אחרים, היה אומר לפעמים - 'זה סוגיא אחרת…'.
כשלמד עם תלמידיו בחברותא למד במתינות רבה, מהגמרא ורש"י שוב ושוב, בלי הברקות ובלי לחפש אטרקציות בסוגיא. מספרים החברותות שלו: "אנחנו שכבר למדנו את הגפ"ת קודם, רצינו להגיע לדברים כביכול 'ברמה' יותר גבוהה, לחצנו אותו להגיע לשם, אבל הוא לא הסכים. חייבים ללמוד את הדברים משורשם, 'כשלומדים לאט מגיעים מהר', אמר".
"כשלמדנו בישיבה לפני כ 35 שנה עלינו אליו 'להתלונן' שבסדר ג' מתבזבז הזמן, לומדים שוב את מה שלומדים בסדר א', ולא מתקדמים. למה לא נלמד פרק נוסף כמו שעושים בישיבות אחרות. רה"י לא קבל את 'תלונתנו' ואמר לנו: "בסדר ג' צריך 'לעכל את הדברים'. ללמוד שוב את אותם דברים, ולהיות שקוע בהם, להעמיק יותר, להבין יותר, לא צריך כל הזמן להתקדם".
אם אני צריך להגדיר מה דרכו של מו"ר בלימוד הייתי מגדיר זאת לענ"ד במילה אחת "מתינות", כל אחד מבין לבד שכדי להבין סוגיא וסברא באמת צריך הרבה מאד סבלנות, לבדוק כל פרט ופרט לאט וביסודיות, ובעמל להפעיל את הראש לבחון את הפרטים, אולם המח הוא גדול העצלנים בעולם, ואימוץ המח הוא אחד מהפעולות שאנשים הכי פחות אוהבים לעשות, ולכן המח מנסה למצוא קיצורי דרך. קיצור דרך יכול להיות בלהריץ דפים עם הבנה מינימלית בערך. קיצור דרך יכול להיות בלהבין בערך מה נאמר, או לדקלם משפטים "כי ככה זה", או לפחות לא להתאמץ להבין מה ההוא אמינא וישר לדלג למסקנא. קיצור דרך יכול להיות לחפש הברקה יפה, או רייד יפה, נפקא מינה מעניינת, שיהיה על מה לדבר בלימוד ולקרוא לזה עיון, קיצור דרך יכול להיות דקלום על ספרי קיצורים או אחרים שעשו את העבודה, בין אם זה שיעורי רבי שמואל, או כל מוסר התורה מוצלח אחר, או בימינו גם ילקוט ביאורים או ילקוט עיונים במתיבתא, וכיוצא בזה.
ויחד אם זה צריך תכונה של 'מודה על האמת', בתחילת הסוגיא נראה שיש יסוד אחד נפלא שמיישב את הכל, יסוד שהושג לאחר עמל ויגיעה, אולם ככל שבודקים את הפרטים מתגלה בקיע ועוד בקיע, ובעיות ביסוד. ואז הלומד יכול לבחור בשני דרכים: א. להרוס את הכל ולהתחיל מהתחלה. ב. למצוא דוחק להחזיק את דבריו הראשונים. מי שמחפש אמת ויש לו מתינות ולא מפחד מעמל ויגיעה, מיד מתחיל לבדוק את הכל מהתחלה, אולם מי שעצל ואין לו כח ומתינות לאמץ שוב את מוחו בוחר בדרך השניה.
אצל הרה"י היה סבלנות ועצבים של ברזל, בלי התלהבות והתלהמות, ובלי צעקות ואש [בפרט כשהסברא רופפת ורק כשצועקים מבינים...], במתינות צעד אחרי צעד הוא לא נתן למוחו הגאוני מנוח, ויגע ועמל בתורה בלי שום פירושים ודרכים וקיצורי דרך. ויחד עם תכונת מודה על האמת. ולא פעם באתי למו"ר עם כיון חדש בסוגיא, למרות שמו"ר מסר את השיעור כמה וכמה מחזורים, וכבר עמל ויגע על השיעור בלי סוף, הוא התייחס בכובד ראש לדברי תלמיד צעיר, ובחן עימי יחד את הכל מהתחלה. בדיוק כפי שראה אצל רבותיו ראשי ישיבת פונביז' את עמל ויגיעת התורה ומודה על האמת.

ש. ספראי
הודעות: 1701
הצטרף: ב' יולי 06, 2015 12:21 am

Re: איה סופר ואיה שוקל - הגאון רבי ברוך וייסבקר זצ"ל

הודעהעל ידי ש. ספראי » ד' פברואר 07, 2024 10:11 pm

קטע ממאמרי מחר בעיתון קוראים אלעד:

מספר תלמידו הרה"ג רבי ידידיה פרידמן: "כל מי שלא התפלל בבוקר בישיבה, נקרא להשתתף ב"ועד" מוסרי שערך הראש ישיבה מידי פעם בפעם, שם היה מדבר בהתרגשות על מעלת התפילה בכלל ועל מעלת התפילה בישיבה, "ביני עמודי". לאחר "שיעור כללי" שמסר, הודיע שאלו שלא היו בתפילה בשחרית בישיבה, צריכים להיכנס כעת ל"ועד". נכנסתי לחדרו, ועד ש 10-10 הבחורים שהיו אמורים להיכנס ל"ועד" נכנסו, דיברתי איתו בלימוד על ה"שיעור כללי". הוא מקשה ומתרץ ואני דן ומתווכח. השיחה התלהטה בלימוד, בינתיים כולם כבר הגיעו והתיישבו, מחכים שהראש ישיבה יסיים את הדיון ב"שיעור כללי" ויתחיל את ה"ועד", אך הראש ישיבה ממשיך להתלהט בתורתו, לדון ולהסביר. ואז הוא פטר את כולם, אמר להם להתפזר, והמשיך לדון איתי בריתחא דאורייתא בנושא השיעור, עוד שעה וחצי לאחר מכן... הוי אומר: התפילה בישיבה היתה חשובה לו מאוד, אבל "אם היו בני אדם מרגישים במתיקות ועריבות התורה היו משתגעים ומתלהטים אחריה", כפשוטו ממש!"...
עוד מספר רבי ידידיה פרידמן: "באחד הימים נכנסנו, החברותא שלי ואנוכי, לחדרו, כדי לדבר איתו בלימוד. ראש הישיבה פונה לחברותא שלי ואומר לו: "למה אתה לומד חברותא עם בחור טיפש?"...
"טיפש? הוא בחור מצוין", תהה החברותא והראש ישיבה אמר: "ראיתי אותו אתמול מעשן סיגריה, אז הוא טיפש"...
מספרים תלמידיו: "כל בוגרי בית מתתיהו זוכרים את השולחן הקטן [שעמד בשנים האחרונות לפני הבימה ולפני כן מאחורה לפני האקווריום] עליו היה כותב ראש הישיבה את שיעוריו בשקיעות מרובה. היינו יכולים לעמוד זמן רב סביבו והוא לא היה שם לב מרוב שקיעותו. ביום אחד נערמה ערימת ספרים על הבימה והספרים נפלו בקול רעש גדול, ואף חלק מן הספרים ממש נגעו בו. אך ראש הישיבה לא הזיז את ראשו מרוב שקיעותו בתורה. כשהיה מגיע לפעמים לפנימיות, היה יושב ליד שולחן וכותב וכולו היה שקוע בלימוד, וכמעט לא שם לב למה שקורה סביבו. ב12 שנות הרבצת תורתו בקול תורה היה מכין את השיעור בשקידה מופלגת משעה 4:00 עד 12:00 ברציפות, כשהוא סגור בחדרו. סיפר שבשנות מסירת השיעורים בישיבת קול תורה היה בשנים הכי עמוסות מצד גידול הילדים, אבל הרבנית תליט"א לקחה על עצמה את כל עול גידולם, והוא לא היה מעורב בזה בכלל ולא ידע מימינו ומשמאלו ממה שהיה בבית.
הגר"ב זצ"ל הרבה לספר על מתיקות הלימוד של זמן לימודיו בפונביז' בשבתות, עם החברותא ידידו הגאון רבי צבי פרידמן שליט"א. שניהם למדו בבעלזא במשך 8 שעות בתענית דיבור. בחורף חילקו את הלימוד לשניים, בליל שבת ובצהריים, ובקיץ למדו לאחר התפילה לאחר סעודת שבת קצרה, עד מנחה.
רבים מתלמידיו מספרים על גודל ריכוזו, שקיעותו, ומסירותו לכתיבת ומסירת השיעורים בכל מצב. באחד מדפי השיעורים הכלליים שכתב הוסיף בכותרת 'בין שמים לארץ'- שכתב את השיעור בעודו במטוס. ועל השיעור שאחריו כתב: 'ואני בתוך הגולה'. ישנם דפים שכתב בהם שנכתבו בבית החולים ליד מיטת הרבנית תבלחט"א.
מספר תלמידו הרב י"ו: "כשלמדנו בישיבה קטנה בקול תורה, בשנה בה עזב את קול תורה ופתח את בית מתתיהו, הסתובבו עליו סיפורים מופלאים. אחד הסיפורים היה שיום אחד היה ישב על כסא עם שלש רגלים, כשרגל אחת נשברה, והוא ישב עליו כל הסדר כשהוא נשען על הצד, ולמד בשקיעות רבה. עוד סיפרו שמרן הגרשז"א אמר שכשהוא נכנס לביהמ"ד, הוא מכניס אהבת תורה לכל התלמידים. שמעתי מבחור מדרום אמריקה שלמד בישיבה לבחורים מדרום אמריקה, ששכנה ליד הבית של רה"י זצוק"ל, שהיה אפשר לראות מהחלון בקביעות את ראש הישיבה זצ"ל לומד בלילות עד 4 לפנות בוקר.
מסכם תלמידו הרה"ג רבי אורי קונשטט שליט"א: "הראש ישיבה לימד אותנו לא לעצור. הוא הגיע ממשפחה פשוטה, מתל אביב, ובנה בעשר אצבעותיו ישיבה לתפארת, ועוד ישיבה, ועוד ישיבה שלישית. מנין בניו וחתניו, כולם כולם תלמידי חכמים מופלגים ומרביצי תורה נודעים. הכל הוא בנה לבד, ולא הפסיק לרגע לבנות עוד ועוד, ללא מעצורים. זהו מוסר השכל גדול, להתחיל מאפס ולא לעצור, לבנות, לבנות ולבנות!".

בן אליהו
הודעות: 1017
הצטרף: ב' מאי 31, 2010 10:05 pm

Re: איה סופר ואיה שוקל - הגאון רבי ברוך וייסבקר זצ"ל

הודעהעל ידי בן אליהו » ה' פברואר 08, 2024 9:41 am

יש שיעורים כתובים/מוקלטים שניתנים להשגה?

בעקבי הצאן
הודעות: 18
הצטרף: ג' ספטמבר 13, 2016 2:55 pm

Re: איה סופר ואיה שוקל - הגאון רבי ברוך וייסבקר זצ"ל

הודעהעל ידי בעקבי הצאן » ה' פברואר 08, 2024 8:34 pm

יש בקובץ אורייתא להרב עמיהוד לוין זצ"ל
אורייתא על קידושין ונישואין
שיעור מפורסם ומיוחד של הרה"י זצ"ל בעניין מקדש במלווה.

עקביה
הודעות: 5448
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: איה סופר ואיה שוקל - הגאון רבי ברוך וייסבקר זצ"ל

הודעהעל ידי עקביה » ו' פברואר 09, 2024 2:15 pm

'וישם לדרך פעמיו' | דברי הספד וקווים לדמותו של הגאון ר' ברוך ויסבקר זצוק"ל | הרב פייבלזון שליט"א
https://pitcheiolam.co.il/shiur/%d7%95% ... %9e%d7%95/


חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 261 אורחים