הג"ר מאיר שפירא מלובלין זצ"ל

[מתפעל]

רבי מאיר שפירא עם פעלץ. ידוע מי הקבר שמבקר כאן?

5.jpg (136.24 KiB) נצפה 1983 פעמים

[אני ואפסי]

עיתון 'לובלינער טאגבלאט' מימי פטירתו של הגר"ם שפירא זצ"ל

[בקרו טלה]

רבי מאיר שפירא עם פעלץ. ידוע מי הקבר שמבקר כאן?

אולי זאת

[חמרא טבא]

רבי מאיר שפירא עם פעלץ. ידוע מי הקבר שמבקר כאן?

5.jpg

עיין כאן https://www.ivelt.com/forum/viewtopic.p ... 5#p1539885 ותמצא נחת

[ציטרון]

לכידה.PNG (443.06 KiB) נצפה 1660 פעמים

[פייביש אופטובסקי]

קיבלתי.

[חלמישצור]

התמונה היפה והמלאה (והמפורסמת) שהביא לעיל הרב ציטרון

לומד.jpg (132.48 KiB) נצפה 1630 פעמים

[חלמישצור]

קיבלתי.

הנה בתמונה נגישה יותר

שפירא רבי מאיר תשח1.png (811.52 KiB) נצפה 1630 פעמים

בחיפוש מהיר מצאתי שהרעיון להעלות את ארונו של רמ"ש נזכר בעוד עיתונים מאותה שעה: המשקיף באותו הנוסח ממש (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=D040F952), הצופה (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=04D48B3C), שם נזכר גם רעיון להעלות את ארונו של החפץ חיים, והבוקר (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=D597BD13). בדיווח מוקדם לידיעות הנ"ל נמסר כי קברו של רבי מאיר נותר שלם (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=9993BC93).

ביחס לשאלה מדוע לא יצאה היוזמה אל הפועל, בשלב זה של הדיון (טרם עברתי על ספרי ומאמרי התולדות) אני משער שיש כאן קשר ישיר לעובדה שיוזם המהלך, רבי יעקב שמשון שפירא אביו של הרמ"ש, נפטר באותו הפרק בסיון תש"ח (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=C6A4F740).

[חבר פורום אוצר החכמה]

תגלית היסטורית?

[פייביש אופטובסקי]

האם ראית אי פעם כתבה בעיתון בלי 'תגלית'?

[א גאליציאנער]

השבוע סיפר לי מאן דהו בעל קרבה משפחתית לבעל המעשה, ישנו מעשה שמימרת מהר"ם שפירא מלובלין ידועה בו אך לא כל פרטי המעשה,
ובקיצור, מהר"ם שפירא הגיע בנדודיו למען הקמת ישיבת חכמי לובלין - לעיר אנטוורפן, שם לאחר נאומו ניגש אליו יהודי ואמר לו, ילמדנו רבנו, הרי כתוב במשנה באבות - כך דרכה של תורה פת במלח תאכל וכו' ואתם רוצים לעשות שבני הישיבות יחיו ברווחה וכו', השיבו רבי מאיר, שהמשנה נשנית בלשון בתמיה, כך דרכה של תורה? וכו', ענהו אותו יהודי שהיה מעשירי העיר, כשיאחז מר בבניית הקומה האחרון והגג, אנכי אשלם את הוצאות הבניה, כששב מהר"ם שפירא תקופה לאחר מכן לאנטוורפן וחיפש אחר אותו יהודי באמרו, הננו אוחזים כבר בבניית הקומה האחרונה... השיב אותו יהודי שכלל לא התכוון לכך ברצינות, כי כנראה לא חלם שיגיעו הדברים לידי כך... אותו יהודי היה חסיד גור, והוא נסע עם רבי מאיר שפירא לדין תורה אצל האדמו"ר מגור, בהגיעם שמה, נתן שלום היהודי הלז לרבו, והרבי מגור השיבו, ידידי היקר, אני מקווה שלא אצטרך להגיע לידי צער כזה שאצטרך לחייב אותך בדין, ומכיון שאותו יהודי החשיב את קרבת הרבי לחשובה מהכל, ולא רצה להיכנס למצב שתיפגע הידידות, הלך ונתן את כל הסכום לרבי מאיר שפירא, באמרו, - מכיון שהוצאת ממני את הכסף בצורה לא יפה, יסתיים הענין בצורה לא יפה, וכך הוה, [כנראה הכוונה לפטירת מהר"ם בגיל צעיר וחיסול הישיבה בשואה, משהו בסגנון כנראה] עכת"ד בעל המעשה שסיפר את הסיפור כמקובל אצלו מבני המשפחה.
לבד מכך שהסיפור מזעזע כיצד השתלשלו הדברים, מעניין אותי לדעת האם יש מאן דהו שיכול לשפוך אור על הסיפור ועל מהימנותו, ואם באמת היה כך או שהכל 'באבע מעיישה'.
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליאציאנער

[הרואה]

לא הבנתי מה מזעזע בסיפור, וכי יעלה על הדעת שר"מ שפירא נפטר ותלמידי הישיבה נרצחו בשואה רק בגלל קפידתו של העשיר על ר"מ שתבעו בצדק לצורך החזקת תורה?

[א גאליציאנער]

לא הבנתי מה מזעזע בסיפור, וכי יעלה על הדעת שר"מ שפירא נפטר ותלמידי הישיבה נרצחו בשואה רק בגלל קפידתו של העשיר על ר"מ שתבעו בצדק לצורך החזקת תורה?

מה שמזעזע הוא שיהודי עשיר מבטיח לגאון ידוע כסף לתורה ואחר כך מנסה להתחמק בנימוק שהוא ׳לא התכוון לכך ברצינות׳, ולאחר מכן כאשר הוא בעצמו נדחק לפינה, קרי, איבוד כמלוא נימה מידידותו עם הרבי מגור, הוא נחפז להביא את הכסף במלואו ועוד יש לו טענה על כך, שהכסף הוצא ממנו בצורה לא יפה ולפיכך יש לו עוד פתחון פה לקלל...
נשמע מוגזם לפי כל אמת מידה, ומזעזע אם הסיפור נכון שיהודי בעל חסד מאנטוורפן יכל להתנהג ולחשוב כך כלפי הרמת קרן התורה ולתעתע בגאון מפורסם.
והפרט הכי מרגיז בסיפור, שככה, בצורה הזו הוא עובר בין בני המשפחה הלאה, כהופך את רבי מאיר שפירא למי ש׳עשק׳ את הסבא.
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

[הרואה]

עכשיו הבנתי.

[אוהב עמו]

אני מחפש איזה סיפור נפלא שפעם קראתי על הג"ר מאיר שפירא ואינני זוכר היכן, הסיפור הוא בערך על ילד/נער חלש וכדו' שהוא שם אליו לב ועודדו וחיזקו והוא צמח לאילנא רברבי וכו'
האם מישהו מכיר?

ייש"כ

[לייטנר]

אולי כוונתו לזה?
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=26334#p26334

[הא לחמא עניא]

קיבלתי.

הנה בתמונה נגישה יותר

שפירא רבי מאיר תשח1.png

ביחס לשאלה מדוע לא יצאה היוזמה אל הפועל, בשלב זה של הדיון (טרם עברתי על ספרי ומאמרי התולדות) אני משער שיש כאן קשר ישיר לעובדה שיוזם המהלך, רבי יעקב שמשון שפירא אביו של הרמ"ש, נפטר באותו הפרק בסיון תש"ח (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=C6A4F740).

תלמידי הגר"מ שפירא [כדוגמת הרב וואזנר ועוד] היו עולים לציונו הק' בהר המנוחות ביום היארצייט שלו?? או שנמנעו מללכת??
אשמח לדעת יותר פרטים.

[יוסף חיים אוהב ציון]

אמר שבא לכהן כרב עיר שלא ישקוט עד יעבור זע"ם .וביאר ז' היינו עניני שחיטה.ע' היינו עניני עירובין.מ' היינו עניני מקואות.
אגב אומרים שהשאץ רבה שהיה ילד קטן אמר לאימו מתי כל עמ"י ילמדו אותו דף? ושמע זאת המהר"מ וחולל את הדף היומי האמנם?

[בקרו טלה]

אגב אומרים שהשאץ רבה שהיה ילד קטן אמר לאימו מתי כל עמ"י ילמדו אותו דף? ושמע זאת המהר"מ וחולל את הדף היומי האמנם?

ר' מאיר שפירא נקרא בנערותו העילוי משאץ ומספרים שאמר זאת בשעתו

[יוסף חיים אוהב ציון]

הרב בקרו יש מקור ?

[יוסף חיים אוהב ציון]

מהמבשר תשע"ד

[בקרו טלה]

בקרו יש מקור ?

כך סיפרו בשם הרה"ג ר' משה הלברשטאם זצ"ל
אמנם שוב מצאתי

[יוסף חיים אוהב ציון]

א"כ כדברי?

[על קצה הקולמוס]

השבוע סיפר לי מאן דהו בעל קרבה משפחתית לבעל המעשה, ישנו מעשה שמימרת מהר"ם שפירא מלובלין ידועה בו אך לא כל פרטי המעשה,
ובקיצור, מהר"ם שפירא הגיע בנדודיו למען הקמת ישיבת חכמי לובלין - לעיר אנטוורפן, שם לאחר נאומו ניגש אליו יהודי ואמר לו, ילמדנו רבנו, הרי כתוב במשנה באבות - כך דרכה של תורה פת במלח תאכל וכו' ואתם רוצים לעשות שבני הישיבות יחיו ברווחה וכו', השיבו רבי מאיר, שהמשנה נשנית בלשון בתמיה, כך דרכה של תורה? וכו', א גאליאציאנער

אני שמעתי ממו"ר הגה"צ רבי אליעזר דוד פרידמן שליט"א רק את החלק הראשון של הסיפור, עם תוספת קטנה:
כה סיפר הגה"צ רבי מאיר שפירא ראש ישיבת חכמי לובלין זצ"ל, מעשה שהיה בעיר שרוב תושביה לא היו נמנים בין ההולכים בדרכי החסידות, ולכן במנין המרכזי של הקהילה לא אמרו הלל בליל הפסח, וכמו שפסק רבינו הרמ"א (או"ח סי' תפ"ז סעיף ד'): "וכל זה אין אנו נוהגים כן, כי אין אנו אומרים בלילה בבית הכנסת הלל כלל".
אולם היו שם כמה חסידים שהשתוקקו לומר הלל כמנהג החסידים, הלכו ועשו מעשה, והתאספו להתפלל בנפרד ולומר שם הלל, כשנודע הדבר לראשי הקהילה הזמינו את החסידים לדין תורה, איך עשו דבר נגד פסקו של הרמ"א, השיבו החסידים לדייני העיר דמאן יימר שהרמ"א כתב בניחותא "וכל זה אין אנו נוהגין כן", אולי בעת הכתיבה היה נאנח ובצער העלה עלי כתב שאין נוהגים כן, ובודאי היה עדיף יותר שיאמרו, נמצא שלא המרו את רצון הרמ"א כלל...
המהר"ם שפירא סיפר מעשה זה לאחד ששאלוהו אמאי בנה בנין פאר ורחב ידים לישיבתו, והרי אמר התנא (אבות פ"ו משנה ד) "כך היא דרכה של תורה פת במלח תאכל" וכו', ועל זה השיב דמנין לו שהמשנה נכתבה בניחותא, דלמא נכתבה ביגון ובאנחה ובלשון תימה "כך היא דרכה של תורה פת במלח תאכל וכו'?", והלואי והיו לומדים מתוך הרחבה, עכ"ד הנפלאים זי"ע.

[א גאליציאנער]

תלמידי הגר"מ שפירא [כדוגמת הרב וואזנר ועוד] היו עולים לציונו הק' בהר המנוחות ביום היארצייט שלו?? או שנמנעו מללכת??
אשמח לדעת יותר פרטים.

[/quote]
אבי שליט"א שהוא תלמיד מובהק לרבינו זיע"א בעל שבה"ל אמר לי שזוכר שבבחרותו רצו הבחורים לנסוע לקברו של מהר"ם שפירא ורבינו זיע"א התנגד לכך בכל תוקף.
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער
נ.ב. ועיין בקובץ אגרות הלוי שיו"ל ע"י מכון מעיינות הלוי, שם ישנה איגרת אחת או שתים כמדומה, העוסקות בענין זה.