היארצייט של רחל אימנו - י"א חשוון

[ברזילי]

מזה שהלכו פעמיים אפשר להסיק שלפחות אחד מהם אינו יום מיתתה, אבל מזה שייחדו שני זמנים ללכת ואף אחד מהם הוא לא י"א בחשוון, שמענו שלא עלו לקברה באופן מיוחד ביום זה (אם משום שלא היה מקובל אצלם שהוא יום פקודתה, או שלא ראו צורך לעלות לקבר דווקא ביום פקודתה). ל"ג בעומר היה יום לעליה על קברי צדיקים באופן כללי, כידוע (וקדמות המנהג לעשות שמחה ביום פטירת הצדיק כבר נידונה במק"א).

[צונאמי]

הוכחה מעניינת שחשבתי היום:
לכאורה בזמן חז"ל לא היתה קבלה על יום מסויים שהוא היא"צ של רחל אמנו:
שהרי בשו"ע סימן תק"פ, מובא ממגילת תענית פרק אחרון תאריכי פטירה של גדולי עמנו
ורחל לא נמצאת שם.

[בדיעבד]

לדעת רוב החוקרים וגם הרבה מחכמינו שהרשימה ההיא אינה ממגילת תענית ונספח אליה בזמן מן הזמנים. הסגנון מוכיח ע"ז שמגי"ת נכתב בארמית ורשימת התעניות בעברית משנתית. הרשימה מופיעה בבה"ג ושם אין זכר מזה שמקורה ממגילת תענית.
(מהדברי הראב"ד בסדר הקבלה בענין יום ח' טבת אכן משמע ששייך למג"ת... זיל קרי וכו' והדברים עתיקים)

[צונאמי]

עכ"פ במסורת זו ששרדה עד זמן בה"ג (שכל דבריו דברי קבלה, מג"א), לא נשתמר י"א חשוון.
בעניין הפרק אחרון במגילת תענית, ייש"כ שהחכמתני,
אך קשה וכי טעו פוסקי ההלכה בהתייחסם לזה כאל דינים מתקופת התלמוד,
וע"כ כתבו שדוחה את האיסור להתענות בר"ח?

(א) וראוי להתענות עיין בב"י שיש מהראשונים שמפקפקין ע"ז ולדעתם יש ליזהר שלא להתענות כשאירע איזה מהם בר"ח ויש שכתבו שדבר זה ניתקן בימי חכמי התלמוד ולכן בעל נפש יחמיר לעצמו אם אפשר לו.

[בדיעבד]

נכון שמסורה זו קדומה לכל הדעות.
אכן כאמור יש מקדימים רשימת ימי צום לזמן התלמוד אבל עדיין זה מאוחר הרבה מהמגילה עצמה שנכתבה כבר בעליית חנניה בן חזקיה בן גוריון.
אבל לגבי הראיה שלך, הבעיה היא שהימים שנזכרו בסי' תקפ לא נועדו להיות רשימה מלאה לימים שמתו בו יהודים ראויים לציון, אלא ימים שנתקנו להתענות בהם "מפני הדברים שאירעו בהם". מובן, שאילו צמנו בכל יום שמת בו אדם חשוב מעמנו כבר גוענו כולנו ברעב!

[ההוא גברא]

הנה בתורה כתוב שרחל אמנו מתה בעוד כברת ארץ, ופירשוהו בבראשית רבה בשעה שהבר מצוי ועונת הגשמים עברה והשרב עדיין לא בא. ובפסיקתא רבתי מפורש בין פסח לעצרת. וכן מפורש ברש"י בבראשית מח ז שלא היתה עת הגשמים.
וכן מוכח מסדר עולם רבה, שיעקב אבינו היה בסכות י"ח חודש שנאמר סוכות בית סכות, הם קיץ חורף קיץ, ועוד ששה חדשים היה בבית אל שהם חורף, ואז נסע ובדרך מתה רחל ונולד בנימין ובא לאביו. וכל חשבון כ"ב שנה שלא שימש את אביו שבתלמוד ובמדרשים הוא על פי סדר עולם זה.

ולא נמצא מקור שבנימין נולד במרחשוון אלא במדרש תדשא. וכבר התברר שהוא מלוקט מהספרים החיצוניים, וזה לקוח מספר היובלים. והספר ההוא מכחיש דברי סדר עולם שכל השבטים לבד מבנימין נולדו בז' שנים.
והנה ספר היובלים היה מן הבייתוסין שהיה להם לוח שונה מהפרושים על פי השמש, וראשי חדשים של ניסן תמוז תשרי וטבת לעולם ביום ד' בשבוע ולפי הלוח שלו י"א במרחשוון לעולם ביום שני.
ואת לידת השבטים קבע לפי הלוח שלו, תדע שנתן ליהודה ט"ו בסיון שהוא חג השבועות שלו, שהיו אומרים שקצירת העומר ממחרת השבת שאחר שביעי של פסח.

ומאחר שההתאספות בקבר רחל בי"א מרחשוון היא נגד דעת כל חכמי ישראל הפרושים ולפי דעת הבייתוסין, צריך לעשות אותה לפי הלוח שלהם ביום שני בשבוע הבא ולא ביום שלישי בשבוע הבא. ובשלמא מי שהמציא אותה לפני מאה שנה לא ידע מה מקורו ולא ידע איך בנוי הלוח של הבייתוסין, אבל בזמן הזה שהדברים ידועים למה עושים אותו ביום שלישי הבא?
עד מתי אתם פוסחים על שני הסעיפים וגו'.
.

[קו ירוק]

אף עצם התאריך אינו ברור. הרי במדרש יש אומרים שהיתה הארץ חלולה ככברה, שזה בקיץ ולא בסתיו.

[ההוא גברא]

יישר כוח. אכן מפורש שם שהמנהג המקורי היה לעלות לקבר בחול המועד פסח, שהוא בין פסח לעצרת, כדעת חכמינו ז"ל! (ולפי זה מיושב למה אין יום פטירתה ברשימת התעניות, כנראה חל בחול המועד).

[בתבונה]

ואם בנימין מת בי"א אייר, זה יותר טוב? שמא יוסף מת אח"כ.
אך ראה בקובץ 'חצי גבורים', אלול תשע"ד, עמ' קיא ואילך, ההדרה מחודשת של קטע מדרש זה, ע"י ר' עזרא שבט מהמכון לכתבי יד,
ושם כתוב בהערות נוסח אחר: בנימין נולד באחד עשר לחודש השמיני ומת בן קלו

אם כבר הבאת נידון זה
אביא שברש"י עה"ת (בראשית לה טז)

כברת הארץ - מנחם פירש לשון כביר, רבוי, מהלך רב. ואגדה בזמן שהארץ חלולה ומנוקבת ככברה שהניר מצוי, הסתיו עבר, והשרב עדיין לא בא. ואין זה פשוטו של מקרא.

אם הכוונה לאייר מה זאת אומרת הסתיו עבר, הרי הלכאורה הסתיו עבר מזמן האם מכנים סתיו את החורף או האביב?
וכן הניר מצוי לכאורה זה אחר החריש שבתחילת החורף?
ובפסיקתא רבה פ"ג מפורש בין פסח לעצרת

בעוד כברת ארץ לבוא אפרתה (שם) בין פסח לעצרת היה בזמן שהארץ מנופה והולכת ובאה ככברה

אמנם מצינו מחלוקת בב"ר פרשה פ"ב ובשכל טוב (וישלח לה כט) בתוספת המילה בתוכה כדלהלן.

ויהי עוד כברת ארץ, א"ר אליעזר בן יעקב בשעה שהארץ חלולה ככברה והבר מצוי (בשכ"ט [- b]בתוכה[/b]), רבנן אמרי כבר הבר מצוי ועונת הגשמים עברה ועדיין השרב לא בא.

ואולי אפשר לפרש את המחלוקת בצורת הדרשה ואבלי מחלוקת בתאריך
אמנם בפרט לגרסת השכ"ט לכאורה ניתן לומר שלראב"י הכוונה לתחילת החורף.

[קו ירוק]

סתיו = חורף.
ברש"י שה"ש (ב יא): 'סתיו חורף, תרגום סתוא' (הוא תר' אונקלוס, בראשית ח כב).
סתיו = 'זמן שלג ורוח וצנה וחורף' (פסיקתא זוטרתא).
'מהו הסתיו והגשם, אלא הסתיו ו' חדשים ואין טרחות בתוכו אלא כשהגשם יורד' (תנחומא פר' בא, ז).

ותו לא קשיא מידי.

[בתבונה]

ואם בנימין מת בי"א אייר, זה יותר טוב? שמא יוסף מת אח"כ.
אך ראה בקובץ 'חצי גבורים', אלול תשע"ד, עמ' קיא ואילך, ההדרה מחודשת של קטע מדרש זה, ע"י ר' עזרא שבט מהמכון לכתבי יד,
ושם כתוב בהערות נוסח אחר: בנימין נולד באחד עשר לחודש השמיני ומת בן קלו

אם כבר הבאת נידון זה
אביא שברש"י עה"ת (בראשית לה טז)

כברת הארץ - מנחם פירש לשון כביר, רבוי, מהלך רב. ואגדה בזמן שהארץ חלולה ומנוקבת ככברה שהניר מצוי, הסתיו עבר, והשרב עדיין לא בא. ואין זה פשוטו של מקרא.

אם הכוונה לאייר מה זאת אומרת הסתיו עבר, הרי הלכאורה הסתיו עבר מזמן האם מכנים סתיו את החורף או האביב?
וכן הניר מצוי לכאורה זה אחר החריש שבתחילת החורף?
ובפסיקתא רבה פ"ג מפורש בין פסח לעצרת

בעוד כברת ארץ לבוא אפרתה (שם) בין פסח לעצרת היה בזמן שהארץ מנופה והולכת ובאה ככברה

אמנם מצינו מחלוקת בב"ר פרשה פ"ב ובשכל טוב (וישלח לה כט) בתוספת המילה בתוכה כדלהלן.

ויהי עוד כברת ארץ, א"ר אליעזר בן יעקב בשעה שהארץ חלולה ככברה והבר מצוי (בשכ"ט [- b]בתוכה[/b]), רבנן אמרי כבר הבר מצוי ועונת הגשמים עברה ועדיין השרב לא בא.

ואולי אפשר לפרש את המחלוקת בצורת הדרשה ואבלי מחלוקת בתאריך
אמנם בפרט לגרסת השכ"ט לכאורה ניתן לומר שלראב"י הכוונה לתחילת החורף.

סתיו = חורף.
ברש"י שה"ש (ב יא): 'סתיו חורף, תרגום סתוא' (הוא תר' אונקלוס, בראשית ח כב).
סתיו = 'זמן שלג ורוח וצנה וחורף' (פסיקתא זוטרתא).
'מהו הסתיו והגשם, אלא הסתיו ו' חדשים ואין טרחות בתוכו אלא כשהגשם יורד' (תנחומא פר' בא, ז).

ותו לא קשיא מידי.

ישר כוח
אבל מה זה ברש"י הניר מצוי שלכאורה זה אחר החריש שבתחילת החורף?
גם את הלשון במדרש הארץ חלולה ככברה והבר מצוי בתוכה, לכאורה יתכן על אחר החריש?

[קו ירוק]

הארץ חלולה ככברה זה מהיובש. שהיא מתבקעת לאט לאט. נכון שזה רק תחילת הקיץ אבל כבר מצוי שמתבקעת.
ניר מצוי לא יודע מה הכוונה. הרי הניר הוא קודם הזריעה. ואולי 'ניר' פה הכוונה שאחרי הקציר, הארץ ישרה כמו בניר שמכינים את הקרקע לזריעה, וממילא קל ללכת בשדות.
אבל ברור שהכוונה אחרי החורף. וחשון איננו אחרי החורף.

[חלמישצור]

הרב משה צוריאל, בירור יום פטירת רחל אמנו, המעין 231, תשרי תש"פ [ס, א]

[זאינץ]

מה המקור לכך שדווקא י''א חשון נקבע כיום פטירת רחל אמנו לפי הילק''ש בשעה שבפסיקתא[ג',י''א ע' ב']נאמר שנפטרה בין פסח לעצרת?

[דמשק]

viewtopic.php?f=72&t=6734

[זאינץ]

ייש''כ.

[ישראליק]

בחו"ל [בניו יארק] יתקבצו הבנות והמורות מכל בתי ספר החרדים בשעה מסיומת ביום חמישי, י"א חשון, לומר תהלים ותחינות לעורר רחמים ביודה"ל של רחל אמינו שכבר נזכה ל"שבו בנים לגבולם" עם משיח צדקינו, בב"א

[יוסף חיים אוהב ציון]

בכל הענין הנ"ל דכברת ארץ, האריך בחומש בית נאמן עיי"ש.

[גביר]

יעוין גם בספר למכסה עתיק פרשת ויחי עה"כ ואני בבואי מפדן.

[י. אברהם]

הרד"ק לא ידע מתי נפטרה רחל

רחל.PNG (50.17 KiB) נצפה 302 פעמים

[אחד מהעם]

הרב משה צוריאל, בירור יום פטירת רחל אמנו, המעין 231, תשרי תש"פ [ס, א]

עוד שם בעני"ז

אוצר החכמה_המעין - ס-ב - המעין_100_104.pdf

(8.48 MiB) הורד 29 פעמים