הגאון רבי בערל שוורצמאן זצ"ל, בית התלמוד

[לולי דמיסתפינא]

מי היו רבותיו?

מי הם תלמידיו.

מה הוא גדולתו, שיטתו, דרך לימודו, דעותיו בהשקפה, חיבוריו?

[כנסת ישראל]

לפלא שעל הגאון הקדוש הזה שהגר"א קוטלר אמר עליו שהוא כרעק"א שני, והיה לומד שלושים שעות רצופות בלא לאכול ולישון, והיה בקי בכל חדרי תורה בעיון, ענוותן ושפל ברך, וכל מידה נכונה, לא מוצאים החכמים דנן מה לכתוב, רק על איזובי הקיר.

[יאיר]

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7% ... 7%9E%D7%9F
הרב דב (בערל) שוורצמן (1919 - 6 בנובמבר 2011, ט' בחשוון ה'תשע"ב) היה ראש ישיבת בית התלמוד בירושלים.
[עריכה] ביוגרפיה

הרב דב שוורצמן הוא בנו של הרב יהושע זאב שוורצמן. אחי סבו היה ר' דובער היצחקי אביו של הרב זלמן משה היצחקי, מרבני חסידי חב"ד. בילדותו למד ב"חדר" של חסידי חב"ד שפעל במחתרת.

כשבגר וכשהקים בית ומשפחה לאחר שיכונו בירושלים הפך לאחד הרבנים הידועים בעיר בשל חכמתו ובקיאותו בהרבצת התורה. לאחר כמה שנים בהן התגורר בירושלים, הקים וייסד (עם חברו הרב משה שפירא) הרב בערל בשנת ה'תשכ"ח את ישיבת בית התלמוד בשכונת סנהדריה המורחבת ברחוב הרי"ם לוין (ע"ש הרב יצחק (איצ'ה) מאיר לוין). אשר העמידה אלפי תלמידים בכל שנות קיומה וממנה יצאו כמה וכמה מן הרבנים החרדיים המוכרים והמפורסמים בדורנו.

בשנותיו האחרונות חלה. נפטר בט' בחשוון ולמחרת הובא לקבורה בבית הקברות בהר הזיתים.
[עריכה] משפחתו

היה נשוי לשרה, בתו של הרב אהרן קוטלר. בניו הם: הרבנים יעקב אליעזר שוורצמן - ראש ישיבת לייקווד-מזרח שבשכונת רמות בירושלים, זבולון שוורצמן - ראש כולל בישיבת עץ חיים, הרב יצחק שוורצמן, איסר זלמן שוורצמן - ר"מ בישיבת כנסת יצחק במודיעין עילית. חתניו: הרבנים ירוחם אולשין וישראל נוימאן - שניהם מראשי ישיבת לייקווד.

הרב דב שוורצמן ובני משפחתו אחראים על פרדסי שוורצמן, שייבאו בכל שנה ושנה עשרות אלפי אתרוגים לעשרות אלפי רוכשים במדינת ישראל. הם נודעו בהשגחה הקפדנית שלהם ועל כן רבנים רבים היו נוהגים להקפיד לרכוש אתרוגים שהמשפחה הציעה למכירה.

[גוראריה]

שלש הערות קטנות
א. בילדותו גר בת"א
ב. למד בצעירותו בבין הזמנים עם הגאון ר' פישל כהן. בבחרותו אמר שאם ר' פישל מוכן ללמוד עמו מדי יום אזי הוא מוכן לעזוב את הישיבה ולבוא לשהות תמיד בת"א
ג. היה לו שיעור בקבלה עם האדמו"ר רבי מרדכי מזוועהיל
זכותו תגן עלינו

[ספרן]

שלש הערות קטנות
א. בילדותו גר בת"א
ב. למד בצעירותו בבין הזמנים עם הגאון ר' פישל כהן. בבחרותו אמר שאם ר' פישל מוכן ללמוד עמו מדי יום אזי הוא מוכן לעזוב את הישיבה ולבוא לשהות תמיד בת"א
ג. היה לו שיעור בקבלה עם האדמו"ר רבי מרדכי מזוועהיל
זכותו תגן עלינו

זכיתי להיות נוכח בפגישה של הגרי"פ כהן זצ"ל עם הגרד"ש זצ"ל כשהאחרון היה כבר ראש ישיבה מפורסם. שניהם "עשו הש"ס ככדור" במשך שעה ארוכה. הגרד"ש היה כל השנים ידיד קרוב לבנו בכורו של הגרי"פ, ר' אברהם משה שיחי' ממנו שמעתי שהגרד"ש אמר לו פעם בעת חדוותא שהוא יכול לומר שעור ללא צורך בהכנה בכל סוגיא בש"ס.

[יאיר]

נשלח לי:
"בקבלה ומחשבה הוא היה ענק ולא לחינם הכתירו בהספד ר' משה שפירא כאלוף נעוריו.
הוא הרי היה ר"מ ה'חיים ברלין' יחד עם ר' יצחק הוטנר".

[צh33]

מן העיתונות: היה בהתוועדות הרבי מליובאביטש . ע"כ. זה נכון?
זה מעניין כי הרי היה חתנו של הר"א קוטלר וק"ל.

[מתפעל]

יאיר, למה לא הבאת ילדיו מהאשה השניה?

בנישואים שניים היה נשוי ליהודית, בתו של עו"ד מתייה (מאיר) מולר מפריז, שהיה יושב-ראש ועד ההצלה של אגודת ישראל לאחר מלחמת העולם השנייה. ילדיו מנשואיו השניים הם: רבקה הנשואה להרב יוסף שטרסר, ראש הכולל בישיבת בית התלמוד, תמר הנשואה להרב יאיר בק – ר"מ בישיבת נתיבות יעקב, בנו הרב יצחק בנימין הנשוי לנחמה, בתו אסנת הנשואה להרב דוד ברונר – מנהל ישיבת בית התלמוד, בתו אפרת הנשואה להרב גבריאל שיינברגר – ר"מ בכולל בית התלמוד ובתו הדסה הנשואה להרב דוד סלושץ – ראש כולל בגבעת זאב.

איך יתכן שיהיו לו שני בנים בשם יצחק?

[אליעזר בלוי]

מן העיתונות: היה בהתוועדות הרבי מליובאביטש . ע"כ. זה נכון?
זה מעניין כי הרי היה חתנו של הר"א קוטלר וק"ל.

מסתבר שבשנים עברו. ולא ככ לפני הרבה שנים
שום דבר לא היה שחור לבן כהיןם
ויש דורשין לשבח ויש....

[איטשע טבריאנער]

ב. למד בצעירותו בבין הזמנים עם הגאון ר' פישל כהן. בבחרותו אמר שאם ר' פישל מוכן ללמוד עמו מדי יום אזי הוא מוכן לעזוב את הישיבה ולבוא לשהות תמיד בת"א

מי הוא ר' פישל כהן?
אפשר פרטים עליו?

[גלאגוזים]

הג"ר פישל כהן זצ"ל היה מתלמידיו של הגאון הק' מאוסטרובצה.
הוא אביהם של הגאונים ר' זאב מגייטסהד, ר' שמעון מישיבת תפארת צבי י-ם,
ר' שמחה מפ"ת וכפי שהוזכר ר' אברהם משה יבלחט"א הגר בתל אביב.

[ספרן]

הג"ר פישל כהן זצ"ל היה מתלמידיו של הגאון הק' מאוסטרובצה.
הוא אביהם של הגאונים ר' זאב מגייטסהד, ר' שמעון מישיבת תפארת צבי י-ם,
ר' שמחה מפ"ת וכפי שהוזכר ר' אברהם משה יבלחט"א הגר בתל אביב.

חומר רב לתולדותיו ותמונות של הג'ר פישל כהן זצ'ל, בראיון עם בנו ר' אברהם משה ז'ל שבספרו של הר'ד אליאך שיחי' 'שמך לא שכחנו' ח'ב, עמ' 135 - 192.

[גלאגוזים]

קונטרס מראה כהן להגרי"פ כהן זצ"ל
ובפתיחה תיאור קצר של תולדותיו.

https://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?144178

הרב ספרן
בהודעתך לעיל הענקת לבנו רא"מ ברכת החיים ומכאן טעותי.

[שומע ומשמיע]

ב. למד בצעירותו בבין הזמנים עם הגאון ר' פישל כהן. בבחרותו אמר שאם ר' פישל מוכן ללמוד עמו מדי יום אזי הוא מוכן לעזוב את הישיבה ולבוא לשהות תמיד בת"א

מי הוא ר' פישל כהן?
אפשר פרטים עליו?

אמר שבידיעות לא פגש מעולם תלמיד חכם כמוהו [כהגאון ר' יחיאל פישל זצ"ל].
הנ"ל הסכים ללמוד עמו, אלא שהרבנית אמרה אם יש לך זמן, אז תלמד עם בניך...

[יושב סתר]

לפלא שעל הגאון הקדוש הזה שהגר"א קוטלר אמר עליו שהוא כרעק"א שני, והיה לומד שלושים שעות רצופות בלא לאכול ולישון, והיה בקי בכל חדרי תורה בעיון, ענוותן ושפל ברך, וכל מידה נכונה, לא מוצאים החכמים דנן מה לכתוב, רק על איזובי הקיר.

באיחור של מס' שנים - אני מצטרף לדברים: אשכול שפעיל 6 שנים וזו כמות התגובות?
בעקבתא דמשיחא חכמת סופרים תסרח. אוי להם לבריות מעלבונה של תורה

[שומע ומשמיע]

אם מישהו יוכל להעלות את הספדו היפה של ר' משה שפירא זצ"ל [בספר זכרון שהוציאו בבית-התלמוד].
אני לא יודע אם השאלה היא על האשכול, השאלה היא על המציאות.
סבי ז"ל [שהוזכר כאן כידידו כל השנים] תמיד היה אומר שזה פלא איך שגאון מופלא זה אשר בצעירותו כל חכמי התורה העריצוהו, היה רוב ימיו בקרן זווית.

אפשר להסביר כל מיני דברים אבל זאת המציאות.
[שאלנו את סבי מי היה נחשב יותר בישיבה הוא או הגרמ"י ליפקוביץ זצ"ל, אמר שזה בכלל לא היה בר השוואה].

[ספרן]

שומע ומשמיע, 'ספר הזכרון למרן הגאון רבי דב שורצמן זצ'ל' ירושלים, תשע'ג, נמצא כולו במאגר 'אוצר החכמה' (בראשו למעלה משבעים עמודי 'פרקי חיים', ההספד הנזכר ושאר הספדים וד'ת רבים)

https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?195470&

[מיכאל1]

ר' בערל היה תקיף מאד ולא עשה הנחות בלימוד לאף אחד, וידוע המעשה שר' אהרן קוטלר (שגם היה בעצמו כזה) מסר שיעור בחברון על בבא קמא, שהייתה נחשבת "ה"מסכת שלו, ור' בערל היה היחיד שהעז להתווכח ולשאול.

שמעתי מאחד מחתניו שליט"א שסיפר שכאשר בא קודם אירוסיו לרב שך לספר לו על אירוסיו, הזהיר אותו הרב שך ואמר: "אתה תתחיל לומר דרשה, ומיד במשפט הראשון ר' בערל יתערב וינסה להתווכח, אם תענה לו הויכוח לא ייגמר, לכן אני מציע לך שתסתכל עליו עד שהוא מסיים לדבר, ואז תמשיך הלאה". וסיפר חתנו שאיך שהתחיל לדבר שהגמ' בסכת פלונית אומרת נקטע ע"י חותנו בקריאה שאין כזאת גמרא, ועשה כדברי הרב שך והמשיך הלאה.

ועוד מעשה נפלא, מספר בחורים מצויינים מישיבת חברון באו לדבר בלימוד עם הגרד"ש, ולאחר כמה שעות של דיברו בלימוד, כשנפרדו אמר להם הגרד"ש "תבואו עוד פעם, אבל פעם הבאה תכינו..."

[חיי נר]

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%91_%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%A8%D7%A6%D7%9E%D7%9F
הרב דב (בערל) שוורצמן (1919 - 6 בנובמבר 2011, ט' בחשוון ה'תשע"ב) היה ראש ישיבת בית התלמוד בירושלים.
[עריכה] ביוגרפיה

הרב דב שוורצמן הוא בנו של הרב יהושע זאב שוורצמן. אחי סבו היה ר' דובער היצחקי אביו של הרב זלמן משה היצחקי, מרבני חסידי חב"ד. בילדותו למד ב"חדר" של חסידי חב"ד שפעל במחתרת.

מכתב הרב יהושע זאב שוורצמן להרב הרצוג [ארכיון המדינה]

הרב י ז שורצמן.png (1.77 MiB) נצפה 10247 פעמים

[חלמישצור]

עניין שמשום מה לא נזכר כאן (אם כי כמובן ישנו בספר הזכרון דלעיל): הרבנים סבו רבי בנימין ואבי סבו רבי זבולון. הנה כתבה מתבונה, תש"ד, עם פטירת הר"ב.

תבונה תשד עמ נה-נו.png (178.03 KiB) נצפה 9185 פעמים

[בין החכמים]

ר' בערל היה תקיף מאד ולא עשה הנחות בלימוד לאף אחד, וידוע המעשה שר' אהרן קוטלר (שגם היה בעצמו כזה) מסר שיעור בחברון על בבא קמא, שהייתה נחשבת "ה"מסכת שלו, ור' בערל היה היחיד שהעז להתווכח ולשאול.

שמעתי מאחד מחתניו שליט"א שסיפר שכאשר בא קודם אירוסיו לרב שך לספר לו על אירוסיו, הזהיר אותו הרב שך ואמר: "אתה תתחיל לומר דרשה, ומיד במשפט הראשון ר' בערל יתערב וינסה להתווכח, אם תענה לו הויכוח לא ייגמר, לכן אני מציע לך שתסתכל עליו עד שהוא מסיים לדבר, ואז תמשיך הלאה". וסיפר חתנו שאיך שהתחיל לדבר שהגמ' בסכת פלונית אומרת נקטע ע"י חותנו בקריאה שאין כזאת גמרא, ועשה כדברי הרב שך והמשיך הלאה.

ועוד מעשה נפלא, מספר בחורים מצויינים מישיבת חברון באו לדבר בלימוד עם הגרד"ש, ולאחר כמה שעות של דיברו בלימוד, כשנפרדו אמר להם הגרד"ש "תבואו עוד פעם, אבל פעם הבאה תכינו..."

ובעוד נוסח ששמעתי ממקור נאמן; רבי אהרן זצ"ל "רדף" אחרי ר' בערל, שלא נדחף בתחילה לבוא ולדבר עמו בלימוד [להבדיל משאר האריות בישיבת חברון], ואחר שהצליח לשבת עמו ולשוחח עמו בלימוד, אמר לבנו רבי שניאור זצ"ל, שיש לו חלישות הדעת גדולה, "ארבעים שנה שאני משקיע בבבא קמא, ובא הבחור הזה ומראה לי שעוד לא התחלתי"...

[רציני]

כבר פרסמו שיעוריו, נמצאים באוצר.
גם במידות היה פלא. איך היה מתייחס לכל אדם בסבר פנים יפות. ויש על זה מלא סיפורים.
שמעתי מהרב דומב שליט"א שבסוף ימיו שהיה חולה לקחו אותו לרופא ושאל אותו האם התפלל ואמר שכן ושאלו האם אכל ארוחת בוקר ואמר שלא זוכר. אז אמר הרופא למלוה שלו שהוא לא יכול להבין שאם האדם לא זוכר אם אכל לא שייך שיזכור אם התפלל. שמע את זה הרב זצ"ל וענה אני לא זוכר אם התפללתי אבל ראיתי שהשעה כבר מאוחרת ולא שייך שיעבור זמן תפילה.

[בין החכמים]

לפלא שעל הגאון הקדוש הזה שהגר"א קוטלר אמר עליו שהוא כרעק"א שני, והיה לומד שלושים שעות רצופות בלא לאכול ולישון, והיה בקי בכל חדרי תורה בעיון, ענוותן ושפל ברך, וכל מידה נכונה, לא מוצאים החכמים דנן מה לכתוב, רק על איזובי הקיר.

באיחור של מס' שנים - אני מצטרף לדברים: אשכול שפעיל 6 שנים וזו כמות התגובות?
בעקבתא דמשיחא חכמת סופרים תסרח. אוי להם לבריות מעלבונה של תורה

כיהודה ועוד לקרא, ארשה לעצמי לתת גם את דברתי בענין;
זכורני שכבר אז, בעת אשכבתיה דרבי, לא כובד כראוי במקהלות רבבות ישראל, כיאה ליחיד הדור.
השתתף אז בהלוויה מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל, שהופתע גם הוא מכך, ואמר לסובביו שהוא חרד ממצב זה, שמא התורה תתבע את עלבונה.
אינני יודע מה היתה כוונתו, רק זאת אדע, שכעבור כמה שעות, הבוקר אור והגאון המופלא רנ"צ פינקל זצ"ל נתעלה בסערה השמימה בפתע פתאום [כשאך כמה שעות קודם לכן, השתתף בהלוויית הגרד"ש].

[רציני]

בזמנו התפרסם משהו דומה בשם הגירש"א זצ"ל.

[בין החכמים]

אם הכוונה למרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל, הרי שהוא הסתלק כשמונה חודשים לאחר מכן. בשלב זה אאל"ט הוא היה שרוי במצב רפואי לא פשוט, ובוודאי שלא השתתף בהלוויה.

[רציני]

אם הכוונה למרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל, הרי שהוא הסתלק כשמונה חודשים לאחר מכן. בשלב זה אאל"ט הוא היה שרוי במצב רפואי לא פשוט, ובוודאי שלא השתתף בהלוויה.

שזה היה הטעם שהגריש"א זצ"ל אמר להוציא את הבחורי ישיבה להלוויתו של הגרנצ"פ זצ"ל

[בין החכמים]

עשור להסתלקותו של מרן שר התורה זצ"ל

[ראש]

אני הקטן זכיתי להכירו בשכונת הר נוף רק כשהיה כבר במצב של שברי לוחות.

משפט אחד נהדר שבה את תשומת ליבי בספר הזיכרון, שאמר למישהו שהיה נראה בעיניו שיכול להשקיע יותר בעמקות 'האלוקים עשה את האדם ישר, לא שטחי...'

[בין החכמים]

אמר למישהו שהיה נראה בעיניו שיכול להשקיע יותר בעמקות 'האלוקים עשה את האדם ישר, לא שטחי...'

נאים הדברים למי שאמרם, בפרט לאור מה שמדגיש בנו הגרי"א שליט"א במוסף לקר"ש של הפלס [וכן שח חתנו הגר"י שטרסר שליט"א, בשיחה למוסף שב"ק של יתד], שגאונותו המרעישה אינה פרי כשרונו, אלא פרי עמלו ויגיעתו. ויעוי"ש סיפורים מופלאים על יגיעתו בתורה.

[גיזונטע קאפ]

כמדומני שראיתי שהגר"מ שטרנבוך סיפר שפעם נכנס ר' בערל לישיבת חברון בבחרותו, והוציא פנ"י ועבר עליו דף אחרי דף מסכת אחרי מסכת

[גיזונטע קאפ]

כמדומני שראיתי שהגר"מ שטרנבוך סיפר שפעם נכנס ר' בערל לישיבת חברון בבחרותו, והוציא פנ"י ועבר עליו דף אחרי דף מסכת אחרי מסכת
ואגב כאן המקום למחות נמרצות על ביזוי כבוד התורה באחד ממוספי העיתונים שעשו עשור להסתלקותם של שני גאונים, והקדימו הגאון השני להגר"ד, וכל המוסף היה כתוב על הגאון הנ"ל הגאון הגדול, ועל הגרד"ש הגאון רבי

[יוסף חיים אוהב ציון]

היום שמעתי מתלמיד נאמן שלו שיש הרבה דברים שלא נאמרו כאן כנראה מפני הכבוד.

[צופה_ומביט]

זכורני מאשכול אחר בפורום שהגר"ג נדל [תואר שם כמדומני "הגאון הנורא"] נכנס פעם לבית המדרש בישיבת לומז'א [אא"ט] ואמר שבישיבת חברון ישנו בחור שלומד כמו פעם וגורס את הש"ס עשרות פעמים, והוא ניהו ר"ב שוורצמן. אבל איני מצליח למצוא את ההודעה ההיא, [למרות חיפושים רבים].

[אהרן תאומים]

כאן:
viewtopic.php?f=19&t=27800&p=776585&hilit=%D7%A2%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA+%D7%A4%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%9D#p776585