ר' ראובן מרגליות

[יהושפט]

שניהם אהבו בקיאות, פשוט וברור.

אכן, אבל רח"ק גם חיבר את דרך אמונה, ולמד כל ס"ק בחזו"א בעיון, יחי ההבדל הקטנטן...

[יוסף חיים אוהב ציון]

אתה מכיר ספרו נפש חיה?

[י. אברהם]

אתה מכיר ספרו נפש חיה?

מכיר את ציון לנפש חיה?

[יהושפט]

שניהם אהבו בקיאות, פשוט וברור.

אכן, אבל רח"ק גם חיבר את דרך אמונה, ולמד כל ס"ק בחזו"א בעיון, יחי ההבדל הקטנטן...

אתה מכיר ספרו נפש חיה?

מכיר גם מכיר, ובלי קשר להודעה שלפני, מה לזה ולדרך אמונה? יש אמנם דמיון בין חלקים מסוימים אצל רר"מ לאלו אצל הגרח"ק, אבל יש גם [או בעיקר] שוני עצום, וכפשוט.
מותר וצריך להעריך ת"ח שכל כוחם בבקיאות מזן מסוים, אבל יש משום ביזוי ת"ח להשוותם לת"ח שיש להם כוחות נוספים.
יש גם בדורינו מספיק בקיאים שמכובדים על חלק מהכותבים כאן, שניתן בהחלט למדוד אותם ואת רר"מ באותו קנה מידה, ודו"ק ואכמ"ל.

[באמונתו]

מרן הגר״ח זצ״ל אמר בשם החזו״א זצ״ל שרר״מ זצ״ל היה למדן. זה מספיק להחשיבו כאחד מן הגדולים…
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t ... 80#p751845
לפני שנתיים שלוש יצא הספר "מנחת תודה" ליקוטי דברים ששמענו מרבינו הגר"ח קנייבסקי שליט"א ובעמ' תטז נכתב {ציטוט מילה במילה} כדלקמן :
"הגאון המפורסם ר' ראובן מרגליות זצ"ל בעל מחבר ספרים רבים. אמר רבנו {הרב קנייבסקי – ח.ו.} בשם החזון איש שאמר עליו שהוא עצמו לא יודע עד כמה שהוא יודע. {דהיינו שהיה עניו} ופעם אחת אמר רבינו מהחזו"א שאמר עליו "עהר איז אגרויסע למדן" { הוא למדן גדול}. והחזו"א "אחז" ממנו. הכרתיו {דברי המחבר – ח.ו.} היטב הוא חיבר הרבה ספרים. הוא היה מזכיר {מייסד ומנהל – ח.ו.} בספריית הרמב"ם בתל אביב. הוא חיבר גם ספר על שמות המלאכים והראה לחזו"א. ור' שמרל {גריינמן זצ"ל} אמר בבדיחותא שהכל מושלם רק דבר אחד חסר , התמונות {של המלאכים – ח.ו.} הוא לא אחז מעצמו.
והוסיף רבינו שהוא היה בסדר גמור ואף הוא מעיין בספריו ויש לו אותם בביתו".

הכרתיו היטב וכו' ועד סופו, מדברי מרן הם.
אגב, גם אישיות תורנית נוספת מאותו דור, בעל בקיאות אנציקלופדית, וספרים מרשימים בהיקפם, מרן התלהב ממנו בצעירותו מה"ט, רק שאותו החזו"א לא החשיב, כי אחז שהבנתו שטחית, וממילא בטלה התלהבות של מרן הימנו.

[עזריאל ברגר]

כמדומני שהעיסוק במדידת גדלותם של יהודים גדולים - יש בו סכנה גדולה, ועלולים בקלות ליפול לפגיעה בכבודו של תלמיד חכם וכו'.

מותר לזכור שהרב(י) שלי הוא גדול גם אם האחרים אינם קטנים ...

[מכון חכמי ליטא]

אם היית מעיין ב הודעה אחרונה של יהושפט היית יודע שביזוי ת"ח היא עצמה הנידון פה

[זאב ערבות]

בימים אלו יל במהדורה חדשה ומורחבת ספרו תולדות אדם על המהרש"א. בהקדמה יש שני קטעים בנוגע לקשר של הר"ר עם החזון איש וכן כמה פרטים ביבליוגרפיים על כמה מספריו האחרים בין השאר מובא שם שפרסם בלבוב קונטרסי רשימות ספרים בשם המודיע ושהאחרון היה קונטרס ח! והנה ברשותי צילום של הקונטרסים ויש 14 קונטרסים (צילמתי את דף השער של קונטרסים ט - יד כהוכחה, לקונטרס י' אין דף שער אז צילמתי את העמוד הראשון, הקונטרסים מובאים בסט כל ספרי רבי ראובן מרגליות שכתבתי עליו במקום אחר). כך שצ"ע על מהדיר הספר.
והתמיה ממשיכה שמובא שם בהקדמה שבבואו לארץ הוציא בת"א קונטרסי המודיע ושיצאו ח' גליונות ובכל כתבי יש רק ז'.
והתמיהה תגדל שכן בקשר לקונטרסים שנדפסו בלבוב מובא ברשימה הביבליוגרפית שבספר מרגליות שי"ל י"ד גליונות, אך בת"א יצאו רק ז' גליונות ולא ח'.
מצורפים צילומים של כל מה שנזכר לעיל.
וד"א מובא שם בהקדמה שלרב בצלאל דבליצקי יש חלק חשוב בהוצאת הספר

[איש_ספר]

יש"כ ר' זאב. לא נעלם מעינך דבר.
הנה קובץ מקורי מתחילת הספר
(וממנו אפשר גם ללמוד על שיעור חלקי שבספר...)

תולדות אדם התחלה.pdf

(16.54 MiB) הורד 155 פעמים

[יוסף חיים אוהב ציון]

יש"כ ר' זאב. לא נעלם מעינך דבר.
הנה קובץ מקורי מתחילת הספר
(וממנו אפשר גם ללמוד על שיעור חלקי שבספר...)

תולדות אדם התחלה.pdf

היכן ניתן לרכוש?

[פלוריש]

יש"כ ר' זאב. לא נעלם מעינך דבר.
הנה קובץ מקורי מתחילת הספר
(וממנו אפשר גם ללמוד על שיעור חלקי שבספר...)

תולדות אדם התחלה.pdf

יישר כח! בשורה טובה.
בהקדמה כתוב שעתידים להוציא את תולדות האור החיים, עם הוספות מכת"י. האם לא נדפסו כבר הוספות אלו במהדורת הרב איל בן דוד?

[גביר]

ר"ש אשכנזי מוסר שבכוונתו לרשום 'כל ספרי ראובן מרגליות ... לעשות חסד של אמת עם המנוח אשר הלך ערירי אבל פרסם ספרים רבים וטובים ורבים הולכים לאורם' [אגרות שמואל, תרלו, חלק ב, ירושלים תשפ"א, עמ' 936, ויעוין גם שם תתק ח"ג עמ' 1491].

הכנכתבה ופורסמה רשימה זו?

[חד ברנש]

ברשימותיו שסודרו לא מצאתי, אבל יש עוד חומרים שלא קוטלגו וסודרו.
ומעניין לעניין אעלה כאן את הערותיו לספרו של ר"ר מרגליות 'מלאכי עליון'.
שימו לב להערת רש"א בשורה הראשונה.

רשא -- ספרים; מלאכי עליון, הערות.pdf

(3.1 MiB) הורד 151 פעמים

[חד ברנש]

הערה אחת קטנה.
ר"ר מרגליות, בהערותיו לספר חסידים, סי' תתשסב, כותב:

ספר חסידים1234.png (55.64 KiB) נצפה 2406 פעמים

והנה, ספר 'חכמת הנפש' נדפס כבר בזמנו של רר"מ, אבל לא 'ספר מלאכים'.
גירסה אחת של ספר מלאכים הדפיס יוסף דן (ב'דעת', בשנת תשלז בערך), ועריכה רחבה יותר של הספר נדפסה ממש לאחרונה (בשנת תשפ), כיצד רר"מ הכירו ולאיזה דפוס הוא מציין?
אין זאת אלא שהוא העתיק מספרו של גידמן, התורה והחיים בארצות המערב, א, עמ' 165 הערה 1 (שהיה לו את ספר המלאכים בכת"י):

גידמן12321.png (38.73 KiB) נצפה 2406 פעמים

[גיורא בשמי שמיא]

זוכרני שראיתי בספר "אגרות שמואל" מקרה דומה, שכנראה העתיק מרב"א בתו"ת (אולי מ"מ בספר הערוך??), ואינו לפני לבדוק. הזכור לו היכן?

[האיש מרדכי]

א. בענין דבריו על חשד לשבתאות על גדולי עולם. רח"ל.

יראתי בפצותי, ואדבר ברמז.
דברתי פעם עם מקובל מוערך [לא "באבא" ולא "חוזה", רק אחד מיש לו שומעי לקחו רבים וטובים ומעריצים, גם מחוגים חסידיים סטנדרטיים, וכו'] שמוסר שיעורים עמוקים בתורת מהרח"ו ורש"ש] על ספר מסויים המיוחס לאחד מגדולי ישראל המפורסמים ביותר שנפטר לפני יותר מ-250 שנה.

אמר לי אותו מקובל, שחייבים לומר שאכן אין הספר באמת מאותו גדול מפורסם, כי אם כן, אזי צדקו דברים מתנגדו הגדול שהיתה בו שבתאות. ר"ל.


ב. ועוד נקודה אחרת, בענין המובא כאן, שיש מי שכתב על אחד מגדולי קנאי ישראל מלפי כ250 שנה, שהיה איש מריבה וכו:
ראיתי בפתיחה לאיזה ספר סיפורים ישן ולא מוכר, שבתחילתו כותב הסופר, לפי תומו לכאורה, על אחד מגדולי החסידות בדור שלאחר הבעש"ט, שהיה נרגן ואיש מריבה שהסתכסך עם כולם ונעלב מכל דבר וכו' - בערך כך.
אנו אמנם גדלנו על שהיה קפדן, ותו לא [למשל על בעל תולדות יעקיו"ס, ידוע שהיה קפדן, אבל איש לא יכתוב עליו דברים כהנ"ל. גם על אחד משרפי מעלה בדורות קודמים בהרבה נכתב בס' סדר הדורות שהיה קפדן בטבעו, אבל לא חלילה דברים כעין הנ"ל].
והוא רחום יכפר עון וכו'.

האם יש למישהו להאיר / להעיר משהו על כך?

[עתניאל בן קנז]

האם יש למישהו להאיר / להעיר משהו על כך?

על החלק הראשון.
יראתי בפצותי.
אבל כיום נגלו הרבה נסתרות, ובהחלט אפ"ל שהיו מכמה מגדולי ישראל - שנתקדשו אצל כל חלקי העם מהגדולים עד הקטנים, שנודע כיום שהיו להם נטיה ל'שבתאות'.
בעבר היה מקובל לחלק את העולם ל'שחור ולבן', כן שבתאי או נגד השבתאות.
כיום ידוע שיש הרבה דרגות באמצע.
יתכן יהודי יר"ש, ת"ח מופלג, משמש ברבנות, ומשום מה (חוסר ידיעה במציאות, או תקוות משיחיות שגרמו לעוות המציאות וההשקפה), ונוטה לקבל שהיה כאן איזה הארה משיחית שצריך לטפח...
האם זה פוסל את כל האישיות, תורתו, ספריו. ואף השקפותיו בקבלה - האם יש מי שיכול לסנן מהו ממקורות קדושים, ומה ממקורות שבתאיים.
סוגיא סבוכה מאוד.

על החלק השני.
שאלה עמוקה.
באיזה שנה בדיוק משתנה סגנון השיח.
כלומר בעודו בחיים חיותו, ניתן לומר על גדול בישראל, שאין עוררים על גדלותו בתורה וביראה, שמה שהיה 'יורה לכל הכיוונים', וקנאותו הרבה להאשים רבים וטובים, הוא נובעת מאופיו (ח"ו, לא כגנאי, אלא כלימוד זכות, אשר מצד א' חיים להעריכו ולכבדו, ומצד שני, לא להתייחס ברצינות במיוחדת לקבל את מי שמאשים).

לאחר כמה מאות שנים מפטירתו, נכתוב ש'כל מחלקותיו היו לשם שמים', ואלו ואלו דברי אלקים חיים. וכו' וכו'.

והשאלה בדיוק מהו סכום השנים שבהם משתנה ההשקפה...

[מעט דבש]

על החלק הראשון.
יראתי בפצותי.
אבל כיום נגלו הרבה נסתרות, ובהחלט אפ"ל שהיו מכמה מגדולי ישראל - שנתקדשו אצל כל חלקי העם מהגדולים עד הקטנים, שנודע כיום שהיו להם נטיה ל'שבתאות'.
בעבר היה מקובל לחלק את העולם ל'שחור ולבן', כן שבתאי או נגד השבתאות.
כיום ידוע שיש הרבה דרגות באמצע.
יתכן יהודי יר"ש, ת"ח מופלג, משמש ברבנות, ומשום מה (חוסר ידיעה במציאות, או תקוות משיחיות שגרמו לעוות המציאות וההשקפה), ונוטה לקבל שהיה כאן איזה הארה משיחית שצריך לטפח...
האם זה פוסל את כל האישיות, תורתו, ספריו. ואף השקפותיו בקבלה - האם יש מי שיכול לסנן מהו ממקורות קדושים, ומה ממקורות שבתאיים.
סוגיא סבוכה מאוד.

viewtopic.php?p=69218&sid=18328a50faa46f64bce30c23812b9cb2#p69218

viewtopic.php?p=193305&sid=0e335c4059346d7fe61ad6871deaece7#p193305

viewtopic.php?p=16106&sid=40c11bfb9bb5ceb7772318b0c144bcc0#p16106

https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=122095#p122095

[האיש מרדכי]

על החלק הראשון, כמדומה, שעל רבים מחכמי עדות המזרח [עוד בזמן מהר"ח פלאג'י וקודם], ניתן לומר כן.

ועל החלק השני: העזת קצת יותר ממה שאני העזתי. ותודה...
רק שאציין, שההוא שציינתי, כותב על אותו רבי, דברי חריפים ממש - שהיה איש מריבה, מחרחר ריב, בעל מחלוקת, פגיע ונלחם על כבודו, וכו'.
הרבה יותר גרוע ממה שלמשל בני בראון עושה בעדינות לכמה מאדמורי קרלין...

והוא רחום יכפר עוון.

[באמונתו]

שמעתי כלפי אדמו"ר קנאי ידוע, עליו התבטא חותנו זצ"ל, שגם אם ישימוהו ביער, הרי שבהעדר בני אדם, יריב וילחם בהכרח עם עצי היער ...

אבל ברבותינו מגדולי האחרונים, ודאי אין לנו הבנה ומושג באמת, שלכן ההתייחסות כאילו כל קנאותו בס"ה נובעת מאופיו, זוהי גישה פסולה ומוטעית, ולא יכירנו מקומו בביהמ"ד.
כהמחשה, ניקח האישיות של אחד מגדולי בעלי התוספות המפורסמים, שתקיף בדעתו היה, והשליט שיטותיו בעוצמה על בני הדור, וגם רבני התקופה הוכרחו לקבל הוראותיו, ולפי אחד מטובי החוקרים (דתי), הרי שדברים אלו ביטאו בס"ה האופי שלו.
המהרהר אחרי אחרונים, יהרהר בהכרח אחרי ראשונים, ולמעלה בקודש, עד ועד בכלל.

[גנזאי]

שמעתי כלפי אדמו"ר קנאי ידוע, עליו התבטא חותנו זצ"ל, שגם אם ישימוהו ביער, הרי שבהעדר בני אדם, יריב וילחם בהכרח עם עצי היער ...

כבר ר' מאיר'ל מאפטא אמר כן על רעו הגדול ממנו ר' שמעון מיערוסלב.

כהמחשה, ניקח האישיות של אחד מגדולי בעלי התוספות המפורסמים, שתקיף בדעתו היה, והשליט שיטותיו בעוצמה על בני הדור, וגם רבני התקופה הוכרחו לקבל הוראותיו, ולפי החוקרים (דתיים), דברים אלו ביטאו בס"ה האופי שלו.

צריך לזכור שלא רק את בעלי התוספות אפשר לשפוט לפי אופיים אלא גם את החוקרים. ייתכן שהניתוח הזה מבטא בס"ה את האופי של אורבך.
[במקרים רבים נקודת המבט שלנו חלקית, וכל ניתוח לוקה בחסר - הלא אין יודעים אנו לאשורו מה היה טיבו של ר' משולם ממילואן למשל, ובקביעת עובדות נחרצות על קדמון זה או אחר מתוך החומר הדל שבכתבים יש הרבה מאוד מקום לדמיון, וכבר יבוא החוקר הבא ויטען שלא "תקיף" ולא "השליט בעוצמה" אלא יפריח תזה חדשה. אי לכך, בכל הכבוד, ניתן לקבל ניתוחי אופי כאלו כהצעות בלבד, ולא כתורה מסיני ש"האישיות" שלו הייתה במובהק כך וכך.]

[עתניאל בן קנז]

שמעתי כלפי אדמו"ר קנאי ידוע, עליו התבטא חותנו זצ"ל, שגם אם ישימוהו ביער, הרי שבהעדר בני אדם, יריב וילחם בהכרח עם עצי היער ...

כבר ר' מאיר'ל מאפטא אמר כן על רעו הגדול ממנו ר' שמעון מיערוסלב.

דומני שצריך לומר 'מז'ליכוב' (רבי שמעון דייטש זצ"ל, מגדולי הלוחמים נגד שיטת פרשיסחא), במקום מ'יערסלוב'

[באמונתו]

שמעתי כלפי אדמו"ר קנאי ידוע, עליו התבטא חותנו זצ"ל, שגם אם ישימוהו ביער, הרי שבהעדר בני אדם, יריב וילחם בהכרח עם עצי היער ...

כבר ר' מאיר'ל מאפטא אמר כן על רעו הגדול ממנו ר' שמעון מיערוסלב.

כהמחשה, ניקח האישיות של אחד מגדולי בעלי התוספות המפורסמים, שתקיף בדעתו היה, והשליט שיטותיו בעוצמה על בני הדור, וגם רבני התקופה הוכרחו לקבל הוראותיו, ולפי החוקרים (דתיים), דברים אלו ביטאו בס"ה האופי שלו.

צריך לזכור שלא רק את בעלי התוספות אפשר לשפוט לפי אופיים אלא גם את החוקרים. ייתכן שהניתוח הזה מבטא בס"ה את האופי של אורבך.
[במקרים רבים נקודת המבט שלנו חלקית, וכל ניתוח לוקה בחסר - הלא אין יודעים אנו לאשורו מה היה טיבו של ר' משולם ממילואן למשל, ובקביעת עובדות נחרצות על קדמון זה או אחר מתוך החומר הדל שבכתבים יש הרבה מאוד מקום לדמיון, וכבר יבוא החוקר הבא ויטען שלא "תקיף" ולא "השליט בעוצמה" אלא יפריח תזה חדשה. אי לכך, בכל הכבוד, ניתן לקבל ניתוחי אופי כאלו כהצעות בלבד, ולא כתורה מסיני ש"האישיות" שלו הייתה במובהק כך וכך.]

רבינו משולם רק דוגמא אחת משמש.
מה עם רבינו אפרים מריגנשבורג, ועוד ועוד???

הפיתרון הוא אפוא לא במחסור בחומר שלפנינו אלא במחסור שבתפיסתינו המוגבלת, אשר מדמים רבותינו זצ"ל, כאילו הם אחד מאיתנו המתנהג כך, כאשר באמת, אם ראשונים מלאכים (= בעינינו) הרי אנו בני אדם, ואם ראשונים בני אדם (= בעינינו) הרי אנו כחמורים, ולא כחמורו של רבי חנינא בן דוסא ושל רבי פנחס בן יאיר, אלא כשאר חמורים.

אגב, ראה https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Viewer ... .6.default
חוקרים רבים אכן הסתייגו מניתוחי האופי של אורבך.

[גנזאי]

הרב עתניאל - התיקון נכון כמובן. תודה!
גם הרב באמונתו צודק לחלוטין (הקישור שלך לכותר אינו זמין לי, אגב), אבל בכל מחקר היסטורי ניתוח האישיות היא מלאכה כמעט אבודה שמסתמכת (במודע או שלא) יותר על תחושות ודעות ופחות על המציאות, ועאכ"ו בתחום ספציפי זה של ניתוח אופי שלם מתוך איגרות ספורות בכתב המשקפות פרוסה מאד מאד צרה של האישיות. פסיקה הלכתית היא דבר תחום ומוגבל מאד, וכל פרט קטן יכול לשנות את התמונה כולה [הערתי על ר' משולם כדוגמא, ומי יודע מה הייתה התמונה המלאה גם אצל ר' אפרים? כלום צריך למודעי שתשובה בהלכה מושפעת גם מדברים רבים שאינם כלולים בה עצמה, אלא בהבנת המקרה כולו על פרטיו וסעיפיו, והמצב החברתי הכללי, וההשפעות הרוחביות של כל פסיקה, ומי עתיד לעיין בה, ואופי האישים שהיא נוגעת אליהם, ועוד ועוד?]

[באמונתו]

העיקר חסר מן הספר.
דבריך יכולים להיאמר בניתוח אופי של אלכסנדר מוקדון או נפוליאון ג"כ, באותה המידה ומאותה הסיבה, וכפי שכתבת: בכל מחקר היסטורי ...
כשבידינו מצויים עשרות תשובות והתכתבויות של אחד מגדולי בעלי התוספות, וודאי שאלמלא אמונת חכמים, יראת שמים, וקדושת התורה, היינו רשאים להסיק כמה מסקנות ביחס אל אישיותו.
רק השאלה היא מה אנחנו, ומי אנחנו: חוקרים קרים מנותקים, או בני תורה עם אש של אמונה במעלת אבותינו ורבותינו אשר מעולם - מפיהם אנו חיים??
אני מתפלא על הצורך להסביר כ"כ, דברים בסיסיים, בתפיסה היהודית המסורתית.

[גנזאי]

שוב. לי צרמו דבריך הנחרצים על "האישיות" ו"האופי" של ר"ת, והערתי שאף אילו לא היינו 'בני תורה' אלא סתם יושבי קרנות עדיין רחוקים היינו מרחק רב מקביעה ודאית שכך היה אופיו; ואצ"ל שמשזכינו ובני תורה אנחנו אין אנו צריכים לכל זה, אלא כדבריך שאין לנו להרהר אחרי ראשונינו כלום. אלא שאף לולא זה לא היה בידנו לחרוץ משפט כזה על ר"ת. הא ותו לא.

[זאב ערבות]

כעת י"ל ספר אור עולם תולדות רבי אורי מסטרעליסק. בדף השער כתוב יו"ל ע"י מכון מאמר משה... תשפ"ד לעיקוואד, בכל אופן לא מצויין שם המחבר, אך אל דאגה, באחד מעמודי המבוא כותבים שלמררות שבמקור יצא בעילום שם כבר ידוע שהמחבר הוא ר"ר מרגליות, אז מדוע לא כתבו זאת בדף השער?

[הביבליופיל]

מכיון שהותרה הרצועה, אמרתי אענה אף אני את חלקי:

דרך אופיינית לר"ר מרגליות ז"ל, להניח הנחות מקוריות מאוד כדי לבאר דברי חז"ל. האמת היא שאין להתפעל מהנחותיו והשערותיו של מרגליות, אף כי לפעמים הן מבריקות ושנונות. חלק גדול מהן נכתב ללא בסיס מוצק, וללא אף תנא דמסייע. יתירה מכך, לעיתים עומדים דבריו בסתירה לדברי גדולים וקודמים לו.

דוגמאות:
עוד: בהערה נ"ד הוא בונה בניינים עצומים על כך שמימרותיו של רבי במשנה מובאות בנוסח "אומר אני". דא עקא, שנוסח זה נמצא אך ורק בברייתות, מלבד פעם אחת ויחידה שהוא מוזכר במשנה!

כידוע, האריך בזה גם הגר"י ענגיל עפ"י הסוד.

[הביבליופיל]

המצבות נראות מחודשות.
כנראה שיש מי הדואג לכבדם ולזכרם.

אחיינו ר' חנניה וינברגר

למיטב ידיעתי, אינו אחיינו, אלא אחיינה של אשתו (מזיוו"ש?) שאומץ על ידי בני הזוג לאחר השואה.

[עתניאל בן קנז]

מכיון שהותרה הרצועה, אמרתי אענה אף אני את חלקי:

דרך אופיינית לר"ר מרגליות ז"ל, להניח הנחות מקוריות מאוד כדי לבאר דברי חז"ל. האמת היא שאין להתפעל מהנחותיו והשערותיו של מרגליות, אף כי לפעמים הן מבריקות ושנונות. חלק גדול מהן נכתב ללא בסיס מוצק, וללא אף תנא דמסייע. יתירה מכך, לעיתים עומדים דבריו בסתירה לדברי גדולים וקודמים לו.

דוגמאות:
עוד: בהערה נ"ד הוא בונה בניינים עצומים על כך שמימרותיו של רבי במשנה מובאות בנוסח "אומר אני". דא עקא, שנוסח זה נמצא אך ורק בברייתות, מלבד פעם אחת ויחידה שהוא מוזכר במשנה!

כידוע, האריך בזה גם הגר"י ענגיל עפ"י הסוד.

בבית האוצר כלל לג.

[הביבליופיל]

מישהו יודע מדוע ר' וינברגר הלז אינו מוציא לאור את כתבי היד שברשותו?
המשך נפש חיה, ציונים על הרמב"ם. וכו'

[זאב ערבות]

כעת י"ל פנינים ומרגליות חלק שני, מאמרים שהיו מפוזרים בקבצים שונים מר' ראובן מרגליות. והרי כמה הערות ביקורת.

1. לא נראה שטרחו לתקן טעויות דפוס בולטות, או יתכן שעשו סריקה לקובץ המקורי והסריקה לא מדויקת.
2. וזו ההערה החשובה מכולם: בספר 15 מאמרים מקבצים שונים (המאמרים מחלק א כולם מקובץ סיני) ולא טרחו לציין היכן הופיעו המאמרים במקור!
3. מאחרי דף השער מופיעה אזהרה שאין לשכפל וכו'. רר"מ נפטר כמדומני בשנת תשל"ב, משמע כל המאמרים הם לפחות בני חמישים ומעלה, האם לא פג זכות היוצרים עליהם?
4. בספר 180 עמודים בגודל קטן ומחירו בארה"ב 23 דולר, בהתחשב בעובדה שהספר קטן ולא היה דרוש מאמץ מיוחד כלשהו בהכנתו פרט להעתקת המאמרים המחיר מופרז ביותר אפילו בהשוואה למחירים הגבוהים היום

[יוסף חיים אוהב ציון]

כעת י"ל פנינים ומרגליות חלק שני, מאמרים שהיו מפוזרים בקבצים שונים מר' ראובן מרגליות. והרי כמה הערות ביקורת.

היכן ניתן להשיגו בארה"ק?

[פלוריש]

בספר 180 עמודים בגודל קטן ומחירו בארה"ב 23 דולר, בהתחשב בעובדה שהספר קטן ולא היה דרוש מאמץ מיוחד כלשהו בהכנת הספר פרט להעתקת המאמרים המחיר מופרז ביותר אפילו בהשוואה למחירים הגהוהים של היום.

בארץ הקודש במוסד הרב קוק הוא עולה 56₪, וביריד אחרי פסח מסתמא מחירו יירד.

היכן ניתן להשיגו בארה"ק?

מוסד הרב קוק

[א איד]

3. מאחרי דף השער מופיעה אזהרה שאין לשכפל וכו'. רר"מ נפטר כמדומני בשנת תשל"ב, משמע כל המאמרים הם לפחות בני חמישים ומעלה, האם לא פג זכות היוצרים עליהם?

ע"פ דינא דמלכותא, כמדומה, צריכים לעבור 70 שנה ממות היוצר.