ר' אברהם הכהן מק"ק באהאפאל

[בגולה]

ר' אברהם הכהן מק"ק מאהאפאל, נפטר ד' אלול תרמג.
חיבריו:
ידי יוצר - על יוצרות
דרש ציון - על הושענות
מיטיב נגן -
(שלשת החיבורים לא מצאתי באוצר)
מפרשי היוצרות בני זמננו השתמשו בספריו.
האם יש מי היודע להוסיף עוד פרטים אודותיו ?

[בגולה]

והנה שער הספר ידי יוצר:

[רב פעלים]

ב"ה

היכן היא באהאפאל?
כיצד ההגייה (א כאימות קריאה ביידיש יכולה להיות כחולם או כפתח (וכן קמץ בהגייה ספרדית)?

[בגולה]

כנראה ברוסיה, שם כיהן רבי ישראל אייזנשטיין בעל שו"ת עמודי אש.

[תולדות]

ליתר דיוק, באוקראינה.

היה רבי ישראל מגיד בבאהפאלי' נכדו של בעל המאור עיניים מטשערנוביל.

[אראל]

הפירוש דרש ציון תמצא מודפס בסידור הידוע תפלה ישרה כתר נהורא
(יש פיסקא ארוכה שלא נדפס בתפלה ישרה סידור רק בדפוס זיטאמיר תרט"ו, ואכמ"ל)


והנה מה שכתבתי בהקדמת ספרי על הושענות:

דורש ציון – חיברו הג"ר אברהם הכהן מאנאניעוו ז"ל, נולד בערך בשנת תקס"ב בעיר אנאנייעוו (פלך חרסון, אוקראינה) נפטר ד' אלול תרמ"ג, הורה הוראה בישראל ששים שנה בערי ריוועצק, באהאלפא, פאטאצק, אנאניעוו, פרטים נוספים מתולדותיו לא נודעו, ממנו נדפס מטיב נגן על הזמירות, נדפס בשנת תרל"ט, סדר הושענות ויוצרות, פירוש ידי יוצר על היוצרות ופירוש דורש ציון על ההושענות נדפס לראשונה בשנת תרט"ז בזיטאמיר, ולאחר זה נכלל פירושו בתוך סידורי אור לישרים ע"פ כתר נהורא, ובסידור תפלה ישרה (הנודע בשם 'בארדיטשובער סידור'). הפירוש נתחלק לב' חלקים: 'דרש' לבאר פירוש המילות וביאורים. 'ציון' מראה מקום למקור המילים מתנ"ך וש"ס.

[בגולה]

תודה רבה אראל !!

[מהעבר]

יש פיסקא ארוכה שלא נדפס בתפלה ישרה סידור רק בדפוס זיטאמיר תרט"ו, ואכמ"ל)
אולי בכ"ז תביא הפיסקא שהושמטה לעניי דעת כמוני?

[אראל]

פיסקא זו הושמטה:

יודע כי אתה פלאך, יבואר ע"פ דרשת חז"ל במס' סוכה (נ"ב ע"א) לעתיד לבא מביא הקב"ה ליצר הרע ושוחטו וכו' צדיקים נדמה להם כהר כו' צדיקים בוכין ואומרים האיך יכולנו לכבוש הר גבוה כזה וכו' ואף הקב"ה תמה עמהם וכו', וביאור הגמ' יבואר עפי"ד חכם ספרדי בספר חיי עולם (בדרוש לפרשת ויחי במעלת צדיקים) וז"ל: יש לדקדק אם כן שמצערים הצדיקים בראותם היצר הרע דומה להר גבוה יותר טוב היה שלא ידמה להם כן ולא יצטערו, ולמה נותן להם הקב"ה צער ביום שמחת לבם לעתיד לבא, עוד במה שאמר שאף הקב"ה תמה עמהם למאי נפקא מינה תמיה זו, ופשטו של דברים נראה כדי שישמחו הצדיקים בראות שתמה עמהם שנמצא עשו דבר גדול.
ויובן הכל עפ"י הידוע שכל תכלית בריאת האדם בעוה"ז הוא מפני דמאן דאכיל דלאו דיליה בהיל לאסתכולי באפוי, וקודם ביאת הנשמות בעוה"ז נהנים מזיו השכינה ויש להם צער גדול במה שניזונים מהצדקה ואחרי בואם לעוה"ז ומסגלים מצות ומע"ט הם נהנים מיגיע כפיהם, ויש לחקור בזה דסוף סוף אינם מרויחים כלום כיון ששכר מצוה היא ביתר שאת מה שאין הפה יכול לדבר והרי זה דומה למי ששכר פועל על מלאכה ששוה דינר ונותן בשכרו אלף דינרים, הרי מה שנותן יותר מדינר היא צדקה ומתנה בעלמא ואם כן מה הרויחו, ונראה שמחמת שני הדברים השכר אינו חשוב צדקה, א' שהקב"ה כרת עמנו ברית שאם ח"ו לא יקיימו התורה שיקבלו עונש גדול מאוד ככל אלות הברית, וכיון שהעונש מרובה כל כך שאם ח"ו יעבור על התורה הכרת תכרת הנפש ההיא ואבד זכרו משום הכי כל מה שנותן בשכר חשיב יגיע כפינו שכשם שהעונש אין קץ כך שכרו מרובה אין קץ שהנשמה נכנסת להפסד ולשכר, ב' שברא הקב"ה יצה"ר שמתגרה ומתגבר עליו בכל יום ואין רגע בלא פגע ממנו וכפשע בינו לבין המות ח"ו בכל עת, מעתה כיון שהעונש מרובה כל כך וקרוב ליפול ברשת היצר הרע משום הכי לא חשיב צדקה, כי המלאכה מרובה לערוך מלחמה בכל רגע נגד היצר הרע והוא סכנה גדולה להיות עדי אובד ח"ו. והנה לעת"ל כשיבא בעל הגמול ליתן שכר לצדיקים רב טוב הצפון להם יש חשש שיהא נראה לצדיקים כל אותו השכר צדקה ומתנה, כי מחמת ענותנותם יחשבו שהיצה"ר הוא דבר קטן לנצחו, ומה שהיו להם צער בחייהם עמו יתלו החסרון בעצמם שהיו פועלים עצלים לא מפני גודל כח היצה"ר, וכיון שכן המלאכה אינו שוה כל כך כמו השכר הגדול ואין זה רק מתנת חנם ואם כן מתביישים כמאן דאכיל דלאו דיליה, ולכן מה עושה הקב"ה מראה להם היצה"ר כהר גבוה ונזכרים צערם ורואים בעיניהם שאותו הצער לא היו מחמת עצלותם רק מפני גודל כוחו והיה קשה לערוך מלחמות עמו בכל רגע, ולכן אף שהשכר מרובה לא חשיב צדקה כי רואים שיעור המלאכה כמה היא יפה לפי גודל הסכנה שהיו בה ואין להם בושה וכלימה, אך עדיין יש לחוש כי בראותם אותו כהר גבוה עתה מחמת ענותנותם יאמרו בודאי לא עלינו כלום כי מה כחנו ומה גבורתנו נגד הר גבוה אין זה כי אם הקב"ה הצילנו מידו והשכר הניתן לנו אינו רק מתנת חנם, והקב"ה כדי להפיס דעתם ולהוציא זאת מלבם מה הוא עושה אף הוא תמה עמהם כמ"ש גם בעיני יפלא וכו', ובזה מתיישבת דעתם כיון שבעיניו יתברך גם כן הוא פלא היאך יכולנו עם היצה"ר מעתה אינו מתנת חנם רק מגיע לנו חלף עבודתינו אזי ישבעו ויתענגו מטובו ית' ויהללוהו אשר עשה עמהם להפליא עכ"ל ודפח"ח.
ובזה יתבארו דברי הפייטן 'טהורי לב בהפליאך' פי' לעתיד לבא כאשר יהיו לפלא בעיני הצדיקים על שכבשו היצה"ר אזי 'יודע כי הוא פלאך' פי' יוודע להם שגם בעיניך היא זאת לפלא, וכאמור.

[בגולה]

ר' אברהם הכהן מק"ק מאהאפאל, נפטר ד' אלול תרמג.
חיבריו:
...
מיטיב נגן -
...

ראה כאן.

[גוראריה]

ב"ה

כיצד ההגייה (א כאימות קריאה ביידיש יכולה להיות כחולם או כפתח (וכן קמץ בהגייה ספרדית)?

בוהופול