פורום אוצר החכמה

רבה של ב"ש ואב"ד ת"א, נפטר תשמ"ו, בהסכמה לספרו הראשון משנת תש"ז כותב רא"י פינקל עליו "אדם גדול". פסקי הדין שלו המודפסים בפד"ר ולאחר מכן בברכת שלמה בולטים בהיקפם ובעומקם. לפני זמן מה יצא לאור ב' כרכים מחידושיו (מלוקטים מספריו המודפסים ומכת"י) על סדר הש"ס.
מצאתי ב http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=11907 את הסיפור הבא, הנשמע אופייני:
סח פעם הגאון רבי שלמה טנא זצ"ל: "איני מבין כיצד מסוגל בחור ישיבה להסב במסיבת אירוסין וסעודת חתונה. מניין שואב הוא שעה של קורת רוח בעולם הזה כשהש"ס טרם שגור על פיו?

היה נוהג ללמוד סדר מוסר בישיבת פונוביז פעם אחת התאחר ופגשו אותו רץ לישיבה חמש דקות לפני תפילת מעריב לתמיהת השואלים שאין מה למהר שהרי הסדר ממילא עומד להסתיים ענה שכדאי לרוץ גם בשביל חמש דקות.
היה נוהג לחזור על לימודיו באומרו שבעולם העליון יאמרו לבן אדם ערוך מקרא שלמדת וכו' ומתאר זאת כך: זאגט ברכות זאגט שבת וכו'
לפני שהיה כותב פסק דין היה נוהג לטבול

היה נוהג ללמוד סדר מוסר בישיבת פונוביז פעם אחת התאחר ופגשו אותו רץ לישיבה חמש דקות לפני תפילת מעריב לתמיהת השואלים שאין מה למהר שהרי הסדר ממילא עומד להסתיים ענה שכדאי לרוץ גם בשביל חמש דקות.

אבי זלה"ה היה ידידו ואזכיר מעין עניין זה מה שאמר לי פעם,על דרך מליצה, על מה שכתוב שלא בירכו בתורה תחילה, שהיינו, דרך משל אם מישהו קם משינה שהוא מסופק אם לברך ברכת התורה (ישן בלילה לפני ערבית ונוהג לברך, רק מסתפק על הזמן למשל) ואמר לעצמו בלאו הכי עוד מעט אתפלל ערבית, ואצא ידי ברכה"ת באהבת עולם, וא"כ אילו היה לו שעה היה מברך ולומד רק כיוון שהוא רק חמש דקות (או נמנע מללמוד וממתין, או לומד בלא ברכה) בכל אופן מראה בזה שלא יקר בעיניו לימוד של חמש דקות, וזהו שלא בירכו בתורה תחילה.

בקונטרס שהוציאו ברסלב לקראת ר"ה ש"ז הוזכר לטובה כיצד סייע לברסלבאים שרצו לחצות את מסך הברזל ולהגיע לאומן בימים ההם.

כמובן ראוי להזכיר פה למי שאינם יודעים, ויועיל גם לחיפושים אחריו ברחבי הרשת.

שמו המקורי הוא טנביצקי

מישהו יודע מדוע היה דבר מצוי אז בין הרבנים לעברת את שמם? לדוגמה טנביצקי שהפך לטנא אילנדר שהפך לאילן פצינר שהפך לבן מנחם איזרעליט שהפך לישראלי.
במהדורה הראשונה של ברכת שלמה השם המופיע בשער הוא טנביצקי וזה היה בזמן שהיה רב בבאר שבע.

ע"פ הידוע מפה לאוזן, היה יותר קל לקבל משרה ברבנות הממסדית באופן זה.
מצב דומה היה גם בשירות הציבורי הכללי בגלל הובי של ב"ג לשמות עבריים, וזה זלג במכוון או שלא לכל מסדרונות השלטון והניזונים הימנו

התופעה הזאת קודמת בשנים לממשלת בן גוריון, במטותא. ומצאנו שותפים לה גם כאלה שלא התיישבו אח"כ במשרה 'ממסדית'. וגם כאלה שלא היו צריכים 'פרוטקציות'.
ואם תרצו תשאלו ראשית לכל, מדוע רבי דוד פרידמן מקרלין מצא לנכון בשלב מסויים, 'לעברת' את שמו: פרידמן = איש שלום?... ומי לפניו שעשה כן? (בכל הנושא הארכתי קצת אצלי באיזה מקום).

אין בכל דבריך טענה של ממש על דברי, לא כתבתי שזה כל המקור, ברור שהיתה אופנה כזאת, אך הנ"ל היווה זרז (קטליזטור) לרבים וטובים

מה שבאתי לומר הוא שהנימוק שהעלית לא היה רלוונטי בתקופת המנדט (שבה עברת את שמו הרב אילן, וכך גם חותנו, ולא אתפלא אם גם הרב טנא דנן). בתקופה זו הרבנות הראשית היתה מוסד עצמאי שאינו כפוף לועד הלאומי, והיא זו שמינתה את הרבנים בעצמה. והבה נראה שמות משפחה של רבנים שהתמנו ברחבי הארץ בעשור שלפני הקמת המדינה: ורנר, סולומון, קושלבסקי, מלצר, קרשטיין, לנדא, לויצקי, ולדנברג, ועוד כהנה וכהנה. ואדרבא גם רבנים שעברתו לימים את שמות משפחתם, כמו הרב ישראל קולודני - בארי (חתן הרב חרל"פ) והרב שאול איזראליט - ישראלי שהוזכר כאן, התמנו על משרותיהם בעודם נושאים את שם המשפחה המקור, וכך נכתב בתעודות המינוי שלהם.
מה שאמרת נוגע בעיקר לאחר הקמת המדינה, שאז באמת לפקידי העלייה של הממשלה היתה מדיניות, מודרכת כמובן על ידי 'רוח המפקד', לעברת את שמותיהם של העולים ואף נגד רצונם, כשלעיתים אין הרבה קשר בין שם המשפחה המקורי לזה החדש.

קיבלתי

זכורני את יום פטירתו, היה זה באותו יום שנלב"ע הגה"צ ר' חיים פרידלנדר זצ"ל [שדווקא בהלווייתו השתתפתי כילד בת"ת אותו ייסד], ושני ההלויות יצאו מישיבת פוניבז' בהפרש של כמה שעות בלבד. היתה לכך התיחסות בהספדו של מרן הגרא"מ שך בהספדו, ואיני זוכר כעת.

בנו הוא הג"ר אביגדור טנא שליט"א, ר"מ בישיבת קול יהודה בב"ב, חתן ר' חיים פוברסקי שיחי', בן מרן הגר"ד זצ"ל.

חתנו הוא הג"ר יורם זלצברג שליט"א מרבני ת"א.

תלמיד מובהק שלו הוא הגאון ר' חיים צימבליסט שליט"א מת"א, חבר ביה"ד הגדול, ומהדיר ספרי הרשב"א.

עסקו כאן קצת לגבי עיברות שמות משפחה.
הגריש"א שליט"א- "אלישיב" הוא גם קצת עיברות, כמדומה.

גאולה בקרוב כתב:עסקו כאן קצת לגבי עיברות שמות משפחה.
הגריש"א שליט"א- "אלישיב" הוא גם קצת עיברות, כמדומה.

במקור: עלישאוו

נוטר הכרמים כתב:זכורני את יום פטירתו, היה זה באותו יום שנלב"ע הגה"צ ר' חיים פרידלנדר זצ"ל [שדווקא בהלווייתו השתתפתי כילד בת"ת אותו ייסד], ושני ההלויות יצאו מישיבת פוניבז' בהפרש של כמה שעות בלבד. היתה לכך התיחסות בהספדו של מרן הגרא"מ שך בהספדו, ואיני זוכר כעת.

בנו הוא הג"ר אביגדור טנא שליט"א, ר"מ בישיבת קול יהודה בב"ב, חתן ר' חיים פוברסקי שיחי', בן מרן הגר"ד זצ"ל.

חתנו הוא הג"ר יורם זלצברג שליט"א מרבני ת"א.

תלמיד מובהק שלו הוא הגאון ר' חיים צימבליסט שליט"א מת"א, חבר ביה"ד הגדול, ומהדיר ספרי הרשב"א.

אף אני השתתפתי באשכבתיה דהאי גאון חסיד ועניו הג"ר שלמה טנא זצ"ל. התקשיתי לשמוע ולהבין את דברי מרן הגרא"מ שך זצ"ל, כך שלא זכור לי אם אכן דיבר על העובדה שזו ההלוויה השניה היוצאת באותו יום מגבעת הישיבה.
מי שכן התייחס לכך הוא רעו המובהק של הגר"ש טנא ה"ה הג"ר שמואל ברוך ורנר זצ"ל, שפתח הספדו בציטוט הגמ' בחולין דף ז.ב. א"ר אלעזר דם ניקוף מרצה כדם עולה, וע"ז אמר רבא בגודל ימין ובניקוף שני, וברש"י פי' ניקוף שני קודם שנתרפא הראשון.



מלבד חתנו הנז' הג"ר יורם זלצברג שליט"א, יש לציין את חתנו הרופא הצדיק הר"ר ד"ר יהושע שחור זצ"ל, שהיה רופא נאמן וירא אלוקים,
וכן את חתנו יבל"א הר"ר אמוץ אליאש שיחי'.

מבקש חכמה כתב:רבה של ב"ש ואב"ד ת"א, נפטר תשמ"ו, בהסכמה לספרו הראשון משנת תש"ז כותב רא"י פינקל עליו "אדם גדול". פסקי הדין שלו המודפסים בפד"ר ולאחר מכן בברכת שלמה בולטים בהיקפם ובעומקם. לפני זמן מה יצא לאור ב' כרכים מחידושיו (מלוקטים מספריו המודפסים ומכת"י) על סדר הש"ס.
מצאתי ב http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=11907 את הסיפור הבא, הנשמע אופייני:
סח פעם הגאון רבי שלמה טנא זצ"ל: "איני מבין כיצד מסוגל בחור ישיבה להסב במסיבת אירוסין וסעודת חתונה. מניין שואב הוא שעה של קורת רוח בעולם הזה כשהש"ס טרם שגור על פיו?

מפני שהמאמר ארוך יש לציין שדברי הגאון הרב שלמה טנא זצ"ל, הם בפרק האחרון, פרק ז' בקטע השני (קטע חמישי מהסוף), תחת הכותרת "קורת רוח - מניין?"

בן אליהו כתב:אילנדר שהפך לאילן

האם כוונתך לגאון הרב מרדכי אילן זצ"ל, חתנו של הגר"י אריאלי זצ"ל?

תוך כדי דיבור כתב:מה שבאתי לומר הוא שהנימוק שהעלית לא היה רלוונטי בתקופת המנדט (שבה עברת את שמו הרב אילן, וכך גם חותנו, ולא אתפלא אם גם הרב טנא דנן). בתקופה זו הרבנות הראשית היתה מוסד עצמאי שאינו כפוף לועד הלאומי, והיא זו שמינתה את הרבנים בעצמה. והבה נראה שמות משפחה של רבנים שהתמנו ברחבי הארץ בעשור שלפני הקמת המדינה: ורנר, סולומון, קושלבסקי, מלצר, קרשטיין, לנדא, לויצקי, ולדנברג, ועוד כהנה וכהנה. ואדרבא גם רבנים שעברתו לימים את שמות משפחתם, כמו הרב ישראל קולודני - בארי (חתן הרב חרל"פ) והרב שאול איזראליט - ישראלי שהוזכר כאן, התמנו על משרותיהם בעודם נושאים את שם המשפחה המקור, וכך נכתב בתעודות המינוי שלהם.
מה שאמרת נוגע בעיקר לאחר הקמת המדינה, שאז באמת לפקידי העלייה של הממשלה היתה מדיניות, מודרכת כמובן על ידי 'רוח המפקד', לעברת את שמותיהם של העולים ואף נגד רצונם, כשלעיתים אין הרבה קשר בין שם המשפחה המקורי לזה החדש.

אם הכוונה לרב קושלבסקי מזכרון, הרי שבויקיפדיה איתא במפורש (שרק)
במהלך כהונתו עיברת את שמו מקושלבסקי לעזריאלי, על שם אביו עזריאל.
וראיה ניצחת לדברי תכ"ד.

ב"ה

יש עליו ערך קצר בויקיפדיה וזה תוכנו:

הרב שלמה טנא (במקור: טנביצקי או טנוביצקי); תרע"ה, 1915 - תשמ"ו, 1986) היה אב בית דין בתל אביב, לשעבר רבה הראשי של באר שבע.
נולד בסמיאטיץ' שבאזור הורדנה, בעל השכלה תורנית. עלה לארץ בתרצ"ה (1935).
היה רב העיר באר שבע בתקופה שלאחר קום המדינה. לאחר מכן התמנה לאב בית דין בתל אביב וכיהן בתפקידו שנים רבות.
חיבר סדרת ספרי הלכה "ברכת שלמה". כמו כן, רבים מפסקיו כלולים בספרי פסקי הדין הרבניים.
על שמו קרוי רחוב בבאר שבע.

חיבוריו
ברכת שלמה : חידושים וביאורי סוגיות - חידושים על התלמוד הבבלי, (כולל במשניות סדר זרעים וטהרות), בשילוב חידושים על משנה תורה לרמב"ם. כולל שני כרכים: הראשון על סדרי זרעים, מועד ונשים, והשני על סדרי נזיקין, קדשים וטהרות]. בעריכת הרבנים מאיר מרגלית, משה הלר, יצחק מאיר יעבץ ורפאל טנא ובהוצאת "מפעל ברכת שלמה - מכון דבר המשפט", בני ברק תשס"ז.
ברכת שלמה : כולל ביאור הלכות וסוגיות : חלק א, דפוס בית היתומים דיסקין, ירושלים תש"ז
ברכת שלמה : כולל באורים וחדושים בספר המדע לנשר הגדול, רבינו משה בן מימון, דפוס חורב, ירושלים תשי"ז
שו"ת ברכת שלמה
ברכת שלמה : חלק אבן העזר, בני-ברק תשמ"ב
ברכת שלמה : חלק חושן משפט, בני-ברק תשמ"ו

קישורים חיצוניים
הרב שלמה טנא, אשכול בפורום אוצר החכמה על הרב טנא (הממשיך על רבנים שעברתו את שמם)
חיבוריו באתר היברובוקס (HebrewBooks):
*"'ברכת שלמה' : חידושים וביאורי סוגיות"
כרך ראשון - זרעים, מועד, נשים
כרך שני - נזיקין, קדשים, טהרות
*"ברכת שלמה" על "ספר המדע" ממשנה תורה לרמב"ם
*שו"ת "ברכת שלמה"
חלק חושן משפט
חלק אבן העזר

מקור: http://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%98%D7%A0%D7%90&oldid=11969164

רב נוסף שעיברת את שמו, הוא ר' ישראל אהרן דרומי / פלינט, שהיה רבה של גדרה.

הרב יצחק אריאלי, הרב בר שאול (שאולזון)

מענין שאצל הרב קוליץ- שינוי מקולידצקי לקוליץ, ולא עיברות

[הואיל והנני מכיר את מקומי, לא התחלתי למנות שמות רבנים שנחשבים לגמרי מהציבור "שלנו", מחשש לעינא בישא מהני תקיפי וקנאי מידידנו באי הפורום...
"שלנו" בגרשיים, כי למעשה כולנו חברים זה לזה,וצריכים להרבות תמיד באהבת ישראל]

רב נוסף שעיברת את שמו הוא הג"ר ניסן בן ציון זצ"ל אב"ד חיפה, דודו של מרן הרב אלישיב שליט"א.
שמו המקורי היה שמושקוביץ ובבואו לארץ השמיט את שם משפחתו והפך את שמו הפרטי השני לשם משפחה.
חלק מבניו ובהם הלכו צעד נוסף ושינו מ"בן ציון" ל"ציוני". ביניהם הג"ר מנחם ציוני זצ"ל אב"ד תל אביב, ואחיו בעל הוצאת הספרים.

אגב, גם מרן ראש הישיבה הג"ר אברהם פרבשטיין זצ"ל הוסיף לשם משפחתו את השם "אפרון".
[איני יודע מתי, לאיזה צורך וכמה זמן השתמש בשם זה.

הרב מנחם ציוני היה אב"ד, אחיו אברהם ציוני היה בעל הוצאת ספרים, אח נוסף הוציא מהדורת שס עם פיסוק.

על משפחת ציוני הענפה נכתב כאן

רבנים נוספים שעברתו את שמם. הרב אושפיזאי מר"ג (קרצ'מער), הרב קניאל מחיפה (קנהעל כמדומני), הרב אלוני מאנגליה (לא זוכר מה השם המקורי אבל אין שום קשר לשם העברי).

איש_ספר כתב:רבנים נוספים שעברתו את שמם. הרב אושפיזאי מר"ג (קרצ'מער), הרב קניאל מחיפה (קנהעל כמדומני), הרב אלוני מאנגליה (לא זוכר מה השם המקורי אבל אין שום קשר לשם העברי).

אינני סבור שקניאל זה עברות.
זה בסך הכל שינוי הכתיב.

רב פעלים אכן כוונתי לרב מרדכי אילן זצ"ל מרא דסדר קדשים דומני שבצעירותו כונה העילוי מסולבאק.

ומה עם השם ז'ולטי? (ר' בצלאל ז'ולטי) הלה היה מפוילן.

ז'ולטי הוא השם המקורי ולא מעוברת.

לייבל כתב:ז'ולטי הוא השם המקורי ולא מעוברת.

ז'ולטי - צהוב ברוסית.

העיברות הכי משעשע שאני מכיר הוא הרב הצבאי ששינה שמו מ"לוין" ל"לב-יונה"...

ר' מאיר ברלין - בר-אילן
ר' יהודה ליב פישמן - מימון

-

האם הגרא"מ שך ששמו המלא היה 'אליעזר מנחם מן (מנלי?)' צירף את שמו הפרטי 'מן' לשם משפחתו כזו מן-שך? ראיתי הרבה פעמים כתוב כך, מה המקור לזה?

מה עם הרב שמעון אפרתי זצ"ל, ובנו יבלחט"א הרב יוסף שליט"א? גם עיברות?

היתה משפחה גדולה אפרתי בברדיטשוב.

אולי יואילו אוצר החכמה ויפתחו נושא חדש, כגון "רבנים שעיברתו שם משפחתם", ויקחו מכאן מה ששייך?
פשוט עברנו קצת מהגר"ש טנא זצ"ל

תולדות כתב:היתה משפחה גדולה אפרתי בברדיטשוב.

אולי זה מאותה המשפחה אבל היה גם רב בעיר חאליוב בשם ר' יוקל אפרתי, בנו ר' ראובן דוד אפרתי מילא מקומו שם.

זכרתי מרב אחר שעיברת את שמו, ר' טובי' יהודה גוטנטאג - טביומי, אב"ד סוכוצין בפוילן ואח"כ בתל-אביב

בס"ד

גם חתנו של הרב קוק הרב שלום נתן רענן עברת את שמו. להלן ציטוט מתגובה של לייטנר באשכול על משפחתו של הרב קוק: 'בסמיכות לרבנות שקיבל הרב רענן בכ"ט באדר תרפ"ח ניתן לראות את תהליך העברות. בעוד בסמיכות מהרב קוק ומהרב מ"מ אוירבך נקרא שמו 'הירשוביץ', בסמיכה שקיבל מהרי"מ חרל"פ (באותו תאריך בדיוק) הוזכר ברמז שמו החדש. במקור שם משפחתו היה פריש, ו'רענן' הוא תרגום שם זה. בצוק העיתים שונה השם ל'הירשוביץ'.'

אחד אחר מתלמידי הרב קוק שעברת שמו היה הרב צמח גרין שבמכתב אליו של הרב קוק כתוב "צמח ירוק"(!!!) לאחר לימודיו בישיבות חברון ו"מרכז הרב" שימש כרב הקהילה של בית הכנסת הישן "אוהב שלום" בוושינגטון, בירת ארה"ב (הערך עליו בויקיפדיה: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A6%D7% ... 7%99%D7%9F).

עו"ד ר' מרדכי גרין מירושלים הוא נכדו.

הוזכר כאן שאושפיזאי עברות מקרצ'מר
הם נכדים לר' אברהם קרצ'מר מיפו?

גוראריה כתב:הוזכר כאן שאושפיזאי עברות מקרצ'מר
הם נכדים לר' אברהם קרצ'מר מיפו?

לא

גוראריה כתב:העיברות הכי משעשע שאני מכיר הוא הרב הצבאי ששינה שמו מ"לוין" ל"לב-יונה"...

בנו אמר לי שבעברות השם היתה ההבנה ש'לוין' הוא לוי, והוא עצמו אינו לוי כלל.
בעברות הקפיד שיישארו כל האותיות מהשם המקורי.