המהרי"ל דיסקין

[השעיר החיי]

יש להוסיף ידיעה חשובה בעניין משפחת דיסקין.
לרב בנימין דיסקין הייתה בת ליבע רחל שהייתה נשואה לרב יהושע זילברפניג - אביו של הרב אברהם שמואל זילברפניג - דיין בביאליסטוק.

[שומר-הגחלת]

למי הפתרונין במה שכתב הגריל"ד לאחר פריסת שלומו הטוב של ידידו בעל העונג יו"ט "וכיוצא בזה עשו חז"ל כמבואר בפ' שבועת העדות"

אגרת שלומים.PNG (74.73 KiB) נצפה 6303 פעמים

[פרנצויז]

למי הפתרונין במה שכתב הגריל"ד לאחר פריסת שלומו הטוב של ידידו בעל העונג יו"ט "וכיוצא בזה עשו חז"ל כמבואר בפ' שבועת העדות"

אגרת שלומים.PNG

עיין שבועות ל"ב ע"א: "כדי שאילת תלמיד לרב".
אבל לא כ"כ נראה שהתכוון לזה.

[שומר-הגחלת]

למי הפתרונין במה שכתב הגריל"ד לאחר פריסת שלומו הטוב של ידידו בעל העונג יו"ט "וכיוצא בזה עשו חז"ל כמבואר בפ' שבועת העדות"

אגרת שלומים.PNG

עיין שבועות ל"ב ע"א: "כדי שאילת תלמיד לרב".
אבל לא כ"כ נראה שהתכוון לזה.

יישר כח

[גלאגוזים]

מאחר ולא הובא ציטוט המכתב במלואו קשה להבין למה בדיוק התכוון.
אולם אני משער [ואולי מנחש] כי למעביר המכתב היה ד"ת בביאליסטוק,
ודברי מהרי"ל דיסקין נועדו להכירו ולשבחו בפני העונג יו"ט.
ואם כך, הרי שכוונתו לדברי הגמ' בראש הפרק: "עולא בריה דרב עילאי הוה ליה דינא קמיה
דרב נחמן, שלח ליה רב יוסף: עולא חברנו עמית בתורה ובמצוות"

[דרופתקי דאורייתא]

בס' דברי ישעיה חשין, בחלק הזכרונות עמוד יב, הובא מה שסיפר רבי יעקב מן זצ"ל, שהיה מתלמידי מהריל"ד:

פעם בשעות הבקר בעת שהרב מבריסק היה מתבודד בחדרו, ושום איש לא הורשה אז להכנס אצלו, ביקש ר' יעקב מן לבקרו כדי לשאול ממנו דבר נחוץ. הרבנית בידעה את גודל חשיבותו בעיני הרב, הרשתה לו להכנס. בפתחו את הדלת, ראה את הרב כשהוא מוטל על הרצפה בפישוט ידים ורגלים, פניו בוערים כלפיד אש, ודמעות זולגות מעיניו, וזורמות כנחל על פני הרצפה, והוא שופך צקון שיחו לפני אדון כל. ר' יעקב מן נרתע לאחור חזר על עקבו.

(ולעיל באשכול זה הובא כעי"ז שהיה מברך ברכה"ת בצורה כזו)

[פרנצויז]

ראה מה שנכתב באשכול אחר בענין סיפורי המופת על מהרי"ל דיסקין
viewtopic.php?f=51&t=51068&hilit=&start=40#p630195

באשר למהריל"ד, הנה הסיפור שיש לו בית אב. כותב תלמידו ר' יעקב אורנשטיין באלון בכות:

אלון בכות דף יד.PNG

אולי מזה התפתחה אגדת העץ והעלים.
[סיפורים נוספים מובאים בעמוד אש פי"א, על ידיעה כהרף עין של מנין האבנים והערבים והעזים, אך מקורם אינו מספק.
כמו"כ הובא שם בשם ר"י אורנשטיין הנ"ל עדות על ידיעת מנין חוטי שתי וערב של עד שהובא לפניו ביום קודם. אולי מקורה מהכתבים שהיו ביד נכדו ונשרפו, ראה בהקדמה.
המרחק שבין שאר הסיפורים לזה שבאלון בכות אומר דרשני.
בכל מקרה, ילדי פלא וגאוני פלא בעניני זכרון, תפיסה מהירה, יכולת חישוב וכיוצא היו בכל הזמנים ובכל העמים. בד"כ נתפרסמו במתמטיקה ובשחמט].

וראה קובץ "צפונות" גליון י"ג עמ' צ"ד, מכתב הרב ישראל פורת, (אות ד'), המעיד ששמע מר"י אורנשטיין סיפור נוסף (בנוסח קצת שונה) על מנין חוטים של עד, עיי"ש.
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr
[וראה עוד שם סוף עמ' צ"ה הארה נפלאה ששמע מבנו הג"ר יצחק ירוחם דיסקין].

[דרופתקי דאורייתא]

בשו"ת רד"ל בעמוד השער נכתב:
ונלוה אליו בסוף קונטרס אבל משה הספד על מות הגאון הצדיק רשכבה"ג מוהרי"ל דיסקין זצוק"ל

במהדורה שלפני (צילום, בתוך "כתבי הרד"ל") לא נדפס ההספד הנ"ל.

חיפשתיו וגם באוצר החכמה ליתא. ושוב מצאתיו כעת בטופס הנמצא בה"ב, והרי הוא מצו"ב.

ההספד היה בז' אדר

וכתב שם (דף א' ע"ג) שצדיק בחינת מרע"ה, "ובפרט להצדיק הלז שאנו מתעסקים בהספידו, ששמו משה ונולד ביום ז' אדר, כיום שנולד מרע"ה".

בהמכלול ראיתי שכתבו כי מהריל"ד נולד י' כסליו תקע"ט. וציינו המקור: דור רבניו וסופריו ח"ג עמוד 10.

ולכאורה להנ"ל זה אינו, וצ"ע בספר הנ"ל.

המספיד הנ"ל ככל הנראה מעמוד השער הנ"ל, הוא נכד הגר"א, ר' אליהו לנדא זצ"ל.

[בדרך רבותינו]

דבר מבהיל הידוע במשפחתנו: זקני הגאון רבי אברהם אדלר ישב פעם אצל מרן הגרי"ז זצ"ל, ובתוך דבריו סיפר להגרי"ז איזה מעשה על הגה"ק מהריל"ד. מיד כששמע מרן זצ"ל את שם המהרי"ל דיסקין, עמד מיד ממקומו, וישב רק כשגמר ר"א אדלר את המעשה.

[שומר-הגחלת]

בספר תולדות הגריל"ד "עמוד אש" מובא (פרק ההנהגות, אות נד) "בחותמו של רבינו היה חרוט צורת הכותל מערבי וקבר רחל", האם אי מישהו נתקל בחותמת מעין זו? [האמת שלא נתקלתי אף פעם בחותמת של הגריל"ד, לא מזמן היותו מכהן כרב בחו"ל ולא בי-ם, להגר"ש סלנט לעומת זה יש כמה סוגי חותמות)

[דרופתקי דאורייתא]

יש כמה נוסחאות לטעם שמהרי"ל דיסקין זצ"ל לא היה מגיע לכותל מערבי.
ראיתי כעת בספר באר שמחה עמוד תצה מהג"ר זרח ברוומן זצ"ל שמהרי"ל דיסקין כן היה הולך לכותל המערבי בעת שהגיע לירושלים (סביבות תרל"ג), "אלא שהכומר של הטומאה שהייתה קרובה למקום המקדש, שלח להגאון הקדוש [מהריל"ד] לומר לו, שלא יבוא להכותל, כי הוא - הכומר - מפחד ממנו ע"י ביאתו. לכן חדל מללכת בתדירות מפני הסכנה"

[חרט]

"כתבי היד נמצאים אצל משפחת קצנלנבוגן"
אכן כן נמצאת אצלם, אבל לא ששייך להם, ואכמ"ל
"אם היה לו זרע ודאי שייך להם"
אם כבר בהלכות ירושה עסקינן אז אם אין לו זרע אז אביו יורשו ואחריו אחיו ואחי אביו ויורשיהם ואבי אביו ויורשיהם
ולא חסר לו יורשים דרך זו, רק גר אין לו יורשים

בספר "גאון ההוראה" (לתולדות רצ"פ פרנק) ח"א עמ' 219, נרמז:
בקשר להדפסת שו"ת מהרי"ל דיסקין בלי רשותו של רבי יצחק ירוחם, פסק בית הדין שאמנם הפנקס של הכתבים שייך לבנו היורש, אבל חידושי התורה עצמם שייכים לכלל ישראל, ואין בכחו של הבן למנוע הדפסתם.

מעיון בין השיטין של ההסכמות הרבות לשו"ת, אפשר להבחין ברקע המתוח. מלבד העובדה שההסכמות משנת תרס"ג בעוד הספר עצמו נדפס רק בתרע"ג.
אגב, בין המסכימים, ר' הירש מיכל שפירא, תלמיד המהרי"ל, הכותב שהכתבים היו מונחים ברשותו!

[חרט]

דבר מעניין בנוגע לספר עמוד אש ידוע שחלק גדול מהמקורות קיבל ר' יוסל שיינברגר מהגרי"ם חרל"פ תלמידו של ר' הערש מיכל שפירא שהיה מקורב למהרי"ל וכידוע שהגרי"ם חרל"פ בעצמו היה גם תלמיד של הרב קוק .

בספר "שירת הי"ם" מסופר שרי"מ חרל"פ אמר לשיינברגר, שהוא מבין שיש לו בעיה להביא את הסיפורים בשמו, ולכן הוא מודיע לו מראש שאינו צריך להביא את הסיפורים בשמו.

[שומר-הגחלת]

עלים לדוגמא מהספר "אהל יהושע" - הנהגות והליכות מהרי"ל דיסקין

[מתפעל]

הש"ס של מהרי"ל דיסקין זצ"ל
לפי המסופר, נמצא הש"ס אצל ת"ח ירושלמי שחפץ בעילום שמו, והוא גולל את הסיפור איך זה הגיע אליו.
אני מתמצת בקצרה, כשנפטר מהרי"ל דיסקין, ידעו תלמידיו שהש"ס שלו מלא בהערות ורצו להו"ל אבל הש"ס נעלם.
היה ידוע שמהרי"ל לפני שנסע ארצה, קיבל מעשיר אחד את הש"ס סלאוויטא הזה, שהיה שייך בעבר לבני יששכר זי"ע,
ורצה שמהרי"ל ילמד בזה בארץ הקודש. שמו של העשיר הנ"ל: שלמה לוריא.
פירסמו התלמידים מודעות האם ידוע למישהו היכן הש"ס, וזה לא הניב תוצאות.
התברר שמהרי"ל לפני פטירתו מסר את הש"ס לתלמידו רבי זרח ברוורמן זצ"ל וממנו זה עבר בירושה לחתנו רבי י"י וואכטפויגל זצ"ל ראש ישיבת מאה שערים.
בירושלים היה בעל בית דפוס בשם ר' יהודה לייב ווייס, שהדפיס את הש"ס והציע עיסקא להרב וואכטפויגל,
שיתן לו את הש"ס של מהרי"ל דיסקין תמורת 40 סטים של הש"ס החדש. הרב הסכים.
ר' יהודה לייב נפטר והוריש את זה לבנו, והבן מכר את זה ליהודי הת"ח, שאצלו נמצא הש"ס.


כל זה התפרסם באריכות רבה בחוברת כליל תפארת, נמצא באוצר, בעמוד 12, הכותב: חיים מאן. בשנת תשס"ד.

יש לי כמה שאלות ,
א: אם בזמנו פירסמו התלמידים מודעות איפה הש"ס, למה הסתיר זאת ר' זרח ברוורמן, האם מהרי"ל ביקש ממנו לשמור בסוד משום מה?

ב: אם אכן יש הערות של מהרי"ל דיסקין על הש"ס, האם עובדים להוציא את זה לאור?

ג: למה אותו תלמיד חכם חושש שידעו שיש לו את זה?

יש גם תמונה של הש"ס שם, אבל האיכות גרועה

שס מהריל.jpg (102.8 KiB) נצפה 3463 פעמים

[י. אברהם]

ב: אם אכן יש הערות של מהרי"ל דיסקין על הש"ס, האם עובדים להוציא את זה לאור?

יבמות.jpg (91.82 KiB) נצפה 3461 פעמים

[איש_ספר]

הש"ס של מהרי"ל דיסקין זצ"ל
לפי המסופר, נמצא הש"ס אצל ת"ח ירושלמי שחפץ בעילום שמו, והוא גולל את הסיפור איך זה הגיע אליו.
אני מתמצת בקצרה, כשנפטר מהרי"ל דיסקין, ידעו תלמידיו שהש"ס שלו מלא בהערות ורצו להו"ל אבל הש"ס נעלם.
היה ידוע שמהרי"ל לפני שנסע ארצה, קיבל מעשיר אחד את הש"ס סלאוויטא הזה, שהיה שייך בעבר לבני יששכר זי"ע,
ורצה שמהרי"ל ילמד בזה בארץ הקודש. שמו של העשיר הנ"ל: שלמה לוריא.
פירסמו התלמידים מודעות האם ידוע למישהו היכן הש"ס, וזה לא הניב תוצאות.
התברר שמהרי"ל לפני פטירתו מסר את הש"ס לתלמידו רבי זרח ברוורמן זצ"ל וממנו זה עבר בירושה לחתנו רבי י"י וואכטפויגל זצ"ל ראש ישיבת מאה שערים.
בירושלים היה בעל בית דפוס בשם ר' יהודה לייב ווייס, שהדפיס את הש"ס והציע עיסקא להרב וואכטפויגל,
שיתן לו את הש"ס של מהרי"ל דיסקין תמורת 40 סטים של הש"ס החדש. הרב הסכים.
ר' יהודה לייב נפטר והוריש את זה לבנו, והבן מכר את זה ליהודי הת"ח, שאצלו נמצא הש"ס.


כל זה התפרסם באריכות רבה בחוברת כליל תפארת, נמצא באוצר, בעמוד 12, הכותב: חיים מאן. בשנת תשס"ד.

יש לי כמה שאלות ,
א: אם בזמנו פירסמו התלמידים מודעות איפה הש"ס, למה הסתיר זאת ר' זרח ברוורמן, האם מהרי"ל ביקש ממנו לשמור בסוד משום מה?

ב: אם אכן יש הערות של מהרי"ל דיסקין על הש"ס, האם עובדים להוציא את זה לאור?

ג: למה אותו תלמיד חכם חושש שידעו שיש לו את זה?

יש גם תמונה של הש"ס שם, אבל האיכות גרועה

שס מהריל.jpg

הנה הסיפור מדויק יותר כפי שכתב לי בעבר רא"ד רלב"ג מהדיר חידושי מהריל"ד על הש"ס

בשנת תרל"ד בהיותו יושב ברבנות שקלאב קיבל מהריל"ד בהשאלה ש״ס דפוס סלאוויטא מאחד מגבירי שקלאב ה"ה רבי שלמה לוריא. רש"ל השאיל לו את הש"ס בתנאי שיכתוב שם הערותיו ושיהיה הדבר לזכות לו. מהריל"ד העביר הש״ס עמו לבריסק ואח״כ לירושלים. (לפי הנשמע ש"ס זה הגיע לרש"ל מעזבון הבני יששכר).

מהרי״ל דיסקין רצה שהש״ס יחזור לבעליו משפחת לוריא, ועל פי הוראת רש"ל הוא החזירו בסוף חייו לשאר בשרו, שגם היה ש"ב מהריל״ד ונאמן ביתו, ה״ה רבי אליעזר דן רלב״ג, (חותנו של רבי אליעזר דן היה רבי יהוסף שווארץ שהיה חתן רבי שלום לוריא שאר בשרו של רבי שלמה לוריא). הש״ס הנ"ל נשאר אצל משפחת רלב״ג עד מלחמת עולם הראשונה.

בשנת תרע"ד היה הש"ס אצל רבי אריה ליב רלב״ג בן רבי יהוסף בן רבי אליעזר דן, וכאשר הוצרך למלט נפשו לאמריקה, מפחד חובת הגיוס לצבא הטורקי, הפקיד הש״ס לשמירה אצל מורו רבי זרח ברוורמן זצ"ל. רבי זרח עמד בראש ישיבה (לימים ישיבת מא"ש) ורבים מבני ירושלים עשהו נאמן על חפציהם כשהם מטמינים את חפציהם בישיבתו.

כד שכיב ר' זרח, עבר הפקדון ליד חתנו רבי יצחק יעקב וכטפוגל זצ"ל וזה המשיך לשמור על הש״ס עבור משפחת רלב״ג שהיו באמריקה. (תח"י מכתב מבנו רבי נחום אליהו המספר אודות פקדון זה שהיה ידוע אצלו).

בשנת תש"ו כתב המדפיס ר' יהודה וויס באחד מספרי זכרונותיו (כמדומה בשעריך ירושלים) אודות ש"ס זה, והזכיר כבדרך אגב, שש"ס זה נעלם ואינו. כנראה בעקבות פרסום שגוי זה היה מי שהודיעו, את שידעו רבים, שטעות בידו והש"ס מצוי אצל משפחת וכטפויגל. בנסיבות בלתי ידועות ובלתי מובנות, הגיע ש"ס זה לידו של ר' יודא וויס ועבר לרשותו. ר' יהודה וויס שהיה סוחר וגם מו"ל היה מעורב אז בהוצאת ש"ס אל המקורות, ונראה שסבר שימצא שם מערכות בכת״י המהריל"ד, אותם יוכל לצרף לש"ס שלו להשביחו ולפארו, אכן נכזבה תוחלתו שלא מצא שם אלא ציונים, כאלה שלפי שיעור השגתו היו נראים חסרי משמעות. הוא איבד ענין בש"ס זה. אחר זמן פגש ביהודי ירושלמי צדיק וענותן בשם רבי אברהם קורפו ומכר לו את הש"ס.

ר אברהם הבין תיכף ומיד שהש"ס אינו שלו, והוא מצווה לשומרו עד שיבואו בעליו. מצורף לכך שהוא בחכמתו ידע להעריך כל טיפת דיו שיצא מתח"י מהריל"ד, ולפיכך מסר נפשו לשמר את הש"ס בשלימותו. הוא היה מלקט את המילבין במו ידיו מן הש"ס, ובזכותו לא שלטה רימה בהגהות מהריל"ד. ר' אברהם שידע שאינו אלא שומר, לא הסכים למוכרו לאיש, ולא נתן גם לגדולים להעתיק ההגהות ממנו ( לימים שמעתי שהגרי"ד בן הגרי"ז היה אצלו וראה שם הגהה בבכורות יב, והרצה שיעור אחד או שנים להבין עומק כוונת מהריל"ד, גם הגר"ש אוירבאך זצ"ל סיפר לי שהיה אצלו ונתן לו לראות בלי להעתיק, ונימק את הנהגתו בכך שאינו אלא שומר).

בשנת תשכ"ג הגיע אבי מורי שיח' בפקודת זקני רבי חיים יהוסף בן רבי אריה ליב הנ"ל לקחת חזרה את הש"ס ולהעבירו לידי משפחתנו, אבי לא ידע מכל גלגולי הש"ס, והגיע לפי תומו לביתו של הרב וכטפויגל, וזה אמר לו לחפש בארון הספרים ובבוידעם, אבי ישב שם שעות רבות וכמובן לא העלה דבר, משום שהש"ס כבר לא היה שם זה חמש עשר שנה.

בשנת תש"ס עלה בידי אחרי חקירות ודרישות כי הש"ס נמצא אצל רבי אברהם קורפו הנזכר. כשבאתי לביתו אמרתי לו שני מילים (שהיו אצלו כרמז): "פקוד יפקוד", כלומר שהגיע זמן החזרת הפקדון. סיפרתי לו את החלק שלא ידע על גלגולי הש"ס עד לבית הרב וכטפויגל. (דבר שלא היה ידוע לר' אברהם). פדיתי ממנו את הש"ס בכסף מלא (רבי אברהם זצ"ל הקפיד לציין שהכסף עבור השמירה בגלל שאינו שלו בעצם).ומני אז חזר הש"ס למשפחתינו (כשחלקו מצוי אצל ידידינו גביר בעל יכולת ומוקיר רבנן, כדי לממן את עבודת הוצאת הגליונות לאור). ב"ה כבר זכינו להו"ל ההגהות על מסכת מכות ובבא בתרא, וכעת על מסכת יבמות ובעתיד הקרוב עומד לצאת לאור עולם כל הגהות על כל הש"ס יחד.

[משוש דורים]

http://www.liepajajews.org/ps09/ps09_363.htm

חפש שם על משפחת שולמן בתו של הרב יצחק ירוחם

לרי״י הייתה בת בשם הלנה שולמן ולה שלושה בנים: ולדימיר לב וניקולאי. שלושתם נרצחו בשואה. הבן לב היה נשוי לגויה ובנם ג'ורג רומן שולמן שרד ונסע לאוסטרליה.

[איש_ספר]

באוסף פרופ' מאיר בניהו ז"ל, מצאתי הדפס נדיר, שלכאורה אינו בספה"ל.
כנראה נדפס בלא שער. בראשו נכתב

זכר צדיק לברכה.
הספדא רביעאה בישיבת מאה שערים המכונה כלילת שאול, אשר תחת השגחת הרב הגאון מו"ה שאול חיים הלוי שליט"א אבד"ק דובראוונא. ביום א' כ"א לחודש שבט

והנה מצאתי שם קטע אחד שאולי הוא המקור הראשוני לאמירה הידועה בשם הבית הלוי על מהריל"ד, במקום שנגמרים התארים של אחרים מתחילים התארים שלו:

זכר צדיק לברכה.jpg (327.57 KiB) נצפה 2704 פעמים

[אור עולם]

יש הסרטה של מרן הגרש"א זיע"א אומר זאת.

[הר ששון]

אני מחפש דבריו בענין תשביתו אם מישהו יכול לשלוח תודה מראש

[באמונתו]

אני מחפש דבריו בענין תשביתו אם מישהו יכול לשלוח תודה מראש

מצ"ב:

[הר ששון]

תודה