מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

האשל הגדול ר' שמואל שטארשון מווילנא ותורתו

על חכמים ורבנים, צדיקים ויראים, אנשי השם אשר מעולם. לילך באורחות צדיקים ולדבוק במעשי ישרים.
חיימקה
הודעות: 1132
הצטרף: א' ספטמבר 04, 2011 2:30 am

Re: אוטוגרף רש"ש ורמש"ש

הודעהעל ידי חיימקה » ו' יוני 01, 2018 2:29 am


גביר
הודעות: 1259
הצטרף: ה' אפריל 03, 2014 4:33 pm

Re: האשל הגדול ר' שמואל שטארשון מווילנא ותורתו

הודעהעל ידי גביר » ב' ינואר 07, 2019 11:29 am

הגיע אלי לספריה ספר שיצא לאחרונה
The lost library : The legacy of Vilna's Strashun library in the aftermath of the Holocaust / Dan Rabinowitz

תוכן הספר בקצרה [לפי גב הספר] - The Strashun Library was among the most important Jewish public institutions in Vilna, and indeed in Eastern Europe, prior to its destruction during World War II. Mattityahu Strashun, descended from a long and distinguished line of rabbis, bequeathed his extensive personal library of 5,753 volumes to the Vilna Jewish community on his death in 1885, with instructions that it remain open to all. In the summer of 1941, the Nazis came to Vilna, plundered the library, and shipped many of its books to Germany for deposition at a future Institute for Research into the Jewish Question. When the war ended, the recovery effort began. Against all odds, a number of the greatest treasures of the library could be traced. However, owing to its diverse holdings and its many prewar patrons, a custody battle erupted over the remaining holdings. Who should be heir to the Strashun Library? This book tells the story of the Strashun Library from its creation through the contentious battle for ownership following the war until present day. Pursuant to a settlement in 1958, the remnants of the greatest prewar library in Europe were split between two major institutions: the secular YIVO in the United States and the rabbinic library of Hechal Shlomo in Israel, a compromise that struck at the heart of the library’s original unifying mission.

נוטר הכרמים
הודעות: 6766
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: האשל הגדול ר' שמואל שטארשון מווילנא ותורתו

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' מאי 19, 2019 7:38 pm

היום נתקלתי בקושי בקריאת ר"ת ברש"ש, הספר 'ב"א' שכבר נידון כאן, עיינתי ומצאתי נחת. בנוסף גיליתי בחיפוש אזכוריו הרבים ברש"ש שכנראה אותו גאון (ר' אברהם משכיל לאיתן) הרבה להשיג על דברי הטורי אבן. האם ישנו בספר הנ"ל מדור מיוחד על הטו"א, או שמזכירו כסדר?

חיים שאול
הודעות: 631
הצטרף: ג' אוגוסט 13, 2019 8:39 pm

Re: רבי שמואל שטראשון

הודעהעל ידי חיים שאול » ה' אוגוסט 15, 2019 5:04 pm

איש_ספר כתב:[היה בנו"ט להביא כאן ההלצה שמוסרים בשם ר' יוליש מסאטמער שענה למי ששאלה הכיצד נראה מעיין בהגהות רש"ש (וי"ג שהיה זה עם מרכה"מ) וד"ל]

כמדו׳ שברזא דשבתי הוא מובא היחיד שמתרץ על הרש"ש

נוטר הכרמים
הודעות: 6766
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: האשל הגדול ר' שמואל שטארשון מווילנא ותורתו

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' מאי 20, 2020 9:41 pm

רש"ש יומא יז, ב:
גמרא ארבע או חמש ממעשה לחה"פ רבי אומר לעולם חמש. יש לכוין בזה מה שאמר דוד לאחימלך ועתה מה יש תחת ידך חמשה לחם וגו' (שמואל א כא) כי הוא היה כהן גדול וכמדומה שנאמר לי שכן נמצא כבר בספר.

יש בזה אריכות דברים בספר פרשת דרכים דרך החיים דרוש יט, וכן איתא גם בפי' הגאון מלבי"ם על אתר.

ברם תימה שלא הזכיר הרש"ש מאומה מדברי הירושלמי סוכה פ"ה ה"ח שמפרש ה'חמשה לחם' לא מפאת היות אחימלך כהן גדול, אלא מצד היותו מן המשמר היוצא, כדאיתא להלן בסמוך דמשמר היוצא נוטל חמש.

ובאמת צ"ב, היאך פירשו בירושלמי שנטל חמשה מצד היותו ממשמר היוצא, אחר שכן נטל לחלקו בתור כהן גדול.

ובדבר קושיא זו כתב בשו"ת מרחשת (ח"א סי' יא אות ב) בדרך נפלאה, וז"ל,
ויעויי' בש"ק ומה"פ ובגליון הש"ס שם שנתקשו טובא בזה הלא אחימלך כה"ג הי' ולעולם נוטל חמש כדאיתא ביומא (יח ב), יעו"ש שדחקו לתרץ ואין נחת. ולענ"ד נראה בפשיטות דהא אמרינן ביומא שם באוקימתא דרבא דמשו"ה כה"ג נוטל חמש היינו לר"י דס"ל דמשמר הנכנס נוטל שבע משום דשתים מגיע להם יותר עבור הגפת דלתות ובאותן שתים אין כה"ג חולק עמהם משום דזה בא להם בשכר הגפת דלתות יעו"ש ברש"י, ונראה דכל זה שכה"ג חולק רק בעשר ונוטל מחצה הוא רק בשהוא ממשמר היוצא וע"כ אין לו חלק באותן שתים של משמר הנכנס שזוכין בהם עבור הגפת דלתות, אבל אם הכה"ג ג"כ הוא ממשמר הנכנס הן לא יגרע חלקו מכהן הדיוט וכמו שכהן הדיוט ממשמר הנכנס נוטל חלקו באותם שתים הכ"נ כה"ג וממילא כיון שכה"ג חולק גם באותן שתים נוטל חלה שלמה אחת משום דלאו אורחא דכה"ג למיתבה ליה פרוסה, ונמצא שכה"ג שהוא ממשמר הנכנס נוטל שש חלות, חמש שנוטל פלגא מעשר וחלה שנוטל פלגא משתי החלות של משמר הנכנס שגם הוא מהם. מעתה מבואר הירושלמי כמין חומר ששפיר מסייע לר"י שמשמר היוצא נוטל חמש מהא דאמר ליה תנה לי חמשה לחם אלמא שכן הוא החשבון המגיע לכה"ג, ואם כרבנן שמשמר היוצא נוטל ג"כ שש הי' מגיע גם לכה"ג שש כדעת רבי מחצה לאהרן מחצה לבניו, אלא ודאי כר"י דאינו חולק אלא בעשר, ושתים הנותרות הי' למשמר הנכנס וע"כ לא הי' מגיע לאלימלך רק חמש, והוא הי' ג"כ ממשמר היוצא ע"כ לא נטל חלקו עם אחיו במשמר הנכנס בשתי חלות שהם עבור הגפת דלתות, וזהו שאומר ואחימלך ממשמר היוצא הי' וע"כ החשבון מכוון דווקא חמשה לחם ולא יותר.

וכן ביאר מדנפשיה מרן הגרי"ש אלישיב ב'הערות' על אתר.

אבקברד
הודעות: 178
הצטרף: ג' אוקטובר 06, 2015 2:00 am

Re: האשל הגדול ר' שמואל שטארשון מווילנא ותורתו

הודעהעל ידי אבקברד » ד' מאי 20, 2020 9:56 pm

ידיעותיו בגיאוגרפיה:

על התוספות שכתבו שהנהרות יורדים ממזרח למערב,
העיר הרש"ש מנהר הדנובה והפרת שזורמים הפוך לפי מה שראה במפות העולם:

רש"ש מסכת שבת דף סה עמוד ב
תד"ה סהדא. וכל הנהרות יורדים ממזרח למערב. ל"י מאין להם זה. כי הנהר הגדול דאנוי' מושך ממדינת שוואבין דרך בייערן. עסטרייך. אונגערין. וואלאחאי'. ונופל משם לים השחור והוא ממערב למזרח כמו שראיתי במפת העולם ואולי כוונתם רק על הנהרות הידועים והם הד' הנהרות הנמשכים מג"ע. עי' בדבריהם בב"ב (פד סע"א) ופרת ראיתי שמה שמושך ממערבית צפונית למזרחית דרומית ונופל לים פרסי:

חיימקה
הודעות: 1132
הצטרף: א' ספטמבר 04, 2011 2:30 am

Re: האשל הגדול ר' שמואל שטארשון מווילנא ותורתו

הודעהעל ידי חיימקה » ה' מאי 21, 2020 2:05 am

אבקברד כתב:ידיעותיו בגיאוגרפיה:

על התוספות שכתבו שהנהרות יורדים ממזרח למערב,
העיר הרש"ש מנהר הדנובה והפרת שזורמים הפוך לפי מה שראה במפות העולם:

רש"ש מסכת שבת דף סה עמוד ב
תד"ה סהדא. וכל הנהרות יורדים ממזרח למערב. ל"י מאין להם זה. כי הנהר הגדול דאנוי' מושך ממדינת שוואבין דרך בייערן. עסטרייך. אונגערין. וואלאחאי'. ונופל משם לים השחור והוא ממערב למזרח כמו שראיתי במפת העולם ואולי כוונתם רק על הנהרות הידועים והם הד' הנהרות הנמשכים מג"ע. עי' בדבריהם בב"ב (פד סע"א) ופרת ראיתי שמה שמושך ממערבית צפונית למזרחית דרומית ונופל לים פרסי:

viewtopic.php?f=29&t=50672#p625013


חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 71 אורחים