פורום אוצר החכמה

איש_ספר כתב:[היה בנו"ט להביא כאן ההלצה שמוסרים בשם ר' יוליש מסאטמער שענה למי ששאלה הכיצד נראה מעיין בהגהות רש"ש (וי"ג שהיה זה עם מרכה"מ) וד"ל]

גמרא ארבע או חמש ממעשה לחה"פ רבי אומר לעולם חמש. יש לכוין בזה מה שאמר דוד לאחימלך ועתה מה יש תחת ידך חמשה לחם וגו' (שמואל א כא) כי הוא היה כהן גדול וכמדומה שנאמר לי שכן נמצא כבר בספר.

ויעויי' בש"ק ומה"פ ובגליון הש"ס שם שנתקשו טובא בזה הלא אחימלך כה"ג הי' ולעולם נוטל חמש כדאיתא ביומא (יח ב), יעו"ש שדחקו לתרץ ואין נחת. ולענ"ד נראה בפשיטות דהא אמרינן ביומא שם באוקימתא דרבא דמשו"ה כה"ג נוטל חמש היינו לר"י דס"ל דמשמר הנכנס נוטל שבע משום דשתים מגיע להם יותר עבור הגפת דלתות ובאותן שתים אין כה"ג חולק עמהם משום דזה בא להם בשכר הגפת דלתות יעו"ש ברש"י, ונראה דכל זה שכה"ג חולק רק בעשר ונוטל מחצה הוא רק בשהוא ממשמר היוצא וע"כ אין לו חלק באותן שתים של משמר הנכנס שזוכין בהם עבור הגפת דלתות, אבל אם הכה"ג ג"כ הוא ממשמר הנכנס הן לא יגרע חלקו מכהן הדיוט וכמו שכהן הדיוט ממשמר הנכנס נוטל חלקו באותם שתים הכ"נ כה"ג וממילא כיון שכה"ג חולק גם באותן שתים נוטל חלה שלמה אחת משום דלאו אורחא דכה"ג למיתבה ליה פרוסה, ונמצא שכה"ג שהוא ממשמר הנכנס נוטל שש חלות, חמש שנוטל פלגא מעשר וחלה שנוטל פלגא משתי החלות של משמר הנכנס שגם הוא מהם. מעתה מבואר הירושלמי כמין חומר ששפיר מסייע לר"י שמשמר היוצא נוטל חמש מהא דאמר ליה תנה לי חמשה לחם אלמא שכן הוא החשבון המגיע לכה"ג, ואם כרבנן שמשמר היוצא נוטל ג"כ שש הי' מגיע גם לכה"ג שש כדעת רבי מחצה לאהרן מחצה לבניו, אלא ודאי כר"י דאינו חולק אלא בעשר, ושתים הנותרות הי' למשמר הנכנס וע"כ לא הי' מגיע לאלימלך רק חמש, והוא הי' ג"כ ממשמר היוצא ע"כ לא נטל חלקו עם אחיו במשמר הנכנס בשתי חלות שהם עבור הגפת דלתות, וזהו שאומר ואחימלך ממשמר היוצא הי' וע"כ החשבון מכוון דווקא חמשה לחם ולא יותר.

אבקברד כתב:ידיעותיו בגיאוגרפיה:

על התוספות שכתבו שהנהרות יורדים ממזרח למערב,
העיר הרש"ש מנהר הדנובה והפרת שזורמים הפוך לפי מה שראה במפות העולם:

רש"ש מסכת שבת דף סה עמוד ב
תד"ה סהדא. וכל הנהרות יורדים ממזרח למערב. ל"י מאין להם זה. כי הנהר הגדול דאנוי' מושך ממדינת שוואבין דרך בייערן. עסטרייך. אונגערין. וואלאחאי'. ונופל משם לים השחור והוא ממערב למזרח כמו שראיתי במפת העולם ואולי כוונתם רק על הנהרות הידועים והם הד' הנהרות הנמשכים מג"ע. עי' בדבריהם בב"ב (פד סע"א) ופרת ראיתי שמה שמושך ממערבית צפונית למזרחית דרומית ונופל לים פרסי:

שמואל דוד כתב:באיזה ש"ס למד הרש"ש? ראיתי כמה פעמים במסכת שבת שציין לדברי הגרי"פ ז"ל ולפנינו ליתא.

שמואל דוד כתב:יישר כח! אבל לא הצלחתי להוריד...

נוטר הכרמים כתב:ביבמות (פא:) מזכיר הגהה בדברי התוס' בשם הנצי"ב מוואלאז'ין (וידוע הסיפור שמספרים אודות הרקע לאותה הגהה).

לייטנר כתב:גם ביבמות קד ע"ב על תוס' ד"ה דאר"ז, מובא חידוש בשם הנצי"ב.

מיללער כתב:בהגהות הרש"ש כתובות י. ד"ה אלמנה מביא הרש"ש מה שכ' החכם שלמה לעוויזאהן מה שכ' על בערך 'אלסר'.

דברי לעוויזאהן נדפסו בספרו 'מחקרי ארץ' (ווין תקע"ט) אבל ברש"ש נדפס "ועי' בס' א"ק לר"ש לעוויזאהן".
לא מצאתי חיבור ללעוויזאהן שראשי תיבותיהן מתחילות ב'א"ק, האם ה'מחקרי ארץ' נדפס גם בשם אחר או שזה טעות המעתיק?

(התואר ר"ש לעוויזאהן צרם באזני, האם היה שומתומ"צ, האם הרש"ש ידע ממי מצטט ומכנהו בתואר ר'?)

כרם כתב:

נוטר הכרמים כתב:

ביבמות ה,ב ד"ה גמ' ממילה הביא קושיא מספר אוי"ק פ' לך שהקשה על דברי הגמ' שם שמילה ישנה לפני הדיבור שהרי איתא לקמן עא,ב דלא ניתנה פריעה לאברהם אבינו. באיזה ספר מדובר?

אני מרשה לעצמי לשער שהוא ראשי תיבות "אור יקר", והחכמים יבדקו.

אליהו חיים כתב:הרש"ש יומא ע"ג ב' וכן ע"ד א' מביא דברים בשם מ"א (בגליון)? למי הוא מתכוון? ובאיזה דפוס נדפס 'גליון' הזה [ואין הכוונה להמגן אברהם].

ושא_נס כתב:

כרם כתב:

נוטר הכרמים כתב:

ביבמות ה,ב ד"ה גמ' ממילה הביא קושיא מספר אוי"ק פ' לך שהקשה על דברי הגמ' שם שמילה ישנה לפני הדיבור שהרי איתא לקמן עא,ב דלא ניתנה פריעה לאברהם אבינו. באיזה ספר מדובר?

אני מרשה לעצמי לשער שהוא ראשי תיבות "אור יקר", והחכמים יבדקו.

מן הסתם הכונה לספר אור יקרות ולוית חן. פלפולים על התורה בסגנון אחרוני אשכנז של שנות התי"ו מבית מדרשות של נחלת בנימן ושמנה לחמו ולקט יוסף ועוד. נדפס כמה פעמים במזרח אירופה ומערבה בסוף שנות התי"ו ותחילת שנות תי"ו קו"ף. ואפילו בויניציאה דומני נדפסה מהדורה. וא"ש את"מ. יתכן שרש"ש סתם מאד כי אין זה מסוג הספרים הפשטניים הקרובים יותר ללבו.

בן סופרים כתב:הרעק"א באיזה מקום כמדומני גם הוא מצטט מספר לווית חן

בן סופרים כתב:הרעק"א באיזה מקום כמדומני גם הוא מצטט מספר לווית חן

דרופתקי דאורייתא כתב:נאמר לי כי בעיתון "המגיד" שנת תרל"ב עמוד 183 יש סקירה על פטירת הרש"ש, ובה עדות על סדר לימודו. היכן ניתן לראות זאת?

הגהמ כתב:ספר פנקסו של שמואל הוא ספר נחמד [...]
עוד דבר חשוב שעשו הוא מה שכינסו למדור אחד מחידושיו על התורה. הרש"ש עצמו כבר עשה חיבור עה"ת אלא שלא נותר לפליטה וחע"ד, ובמדור זה יש לראות גודל האבידה לכל שוחרי התורה בהעדרו.

ולפמש"כ בויקרא פכ"ט אות ג במ"ק דעצרת היא טפילה לחה"פ כמו ש"ע לחה"ס ע"ש

וגמגם החכם ריו''ו בביאורו על ראייתו

מה שנכון נכון כתב:(ר') יוסף ווייסע.

האויצרניק כתב:אני זוכר לפני שנים (יותר מעשור) בלומדי מסכת ב"מ פגשתי ברש"ש התולה הרבה מחלוקות בין רב לשמואל בש"ס, (כמובן שכדרכו בקודש הוא קיצר מאד בענין ואולי אפי' לא פרט שמדובר ברב ושמואל אלא רק ציין למקורות)

מישהו יכול לכוון אותי היכן נמצא רש"ש זה?