שו"ת ציץ אליעזר חלק יז סימן סב
אוסיף לזה מעשה - רב בזה שהעיד ובא ר' יעקב גליס נ"י בעתון "המודיע" מתאריך י"ז אדר רא' תשל"ו מה ששמע בשם הגרי"ח זוננפלד ז"ל מה שסיפר לו בשעתו רבי שמעון ברגמן זצ"ל שהיה מיקירי קרתא דירושלים ומזקני הגבאים בחברא קדישא פרושים, וזהו הסיפור כלשונו. פעם אחת נפטר בירושלים אחד מזקני הרבנים שעלו מחו"ל, תלמיד חכם גדול וירא שמים, היה זה בשבת בבקר לפנות ערב פנתה הרבנית לביתו של רבי חיים ובקשה אותו, היות ובעלה הרב החמיר על עצמו כל ימיו, מיום עומדו על דעתו, לפי שיטת ר"ת, לכן היא מבקשת שיתן הוראה, כנשיא החברא קדישא, שלא יתחילו להתעסק במת עד שיגיע הזמן לפי שיטת ר"ת (כי אז החלו אנשי הח"ק בעיסוק במת מיד עם צאת הכוכבים בשבת שלא להשהות את המת שלא לפי הצורך).
רבי חיים ענה לה, כי בירושלים הוכרעה ההלכה אחת ולתמיד כפי שיטת הגאונים, כל יחיד רשאי כמובן להחמיר על עצמו, אך בציבור ובפומבי לא ייעשה שום דבר המשנה את המנהג הקיים.
תוך כדי דיבור נכנס גבאי הח"ק וסיפר לר' חיים כי נפטר עוד יהודי מחשובי העיר, ושאל לדעתו בקשר לבעיה כל שהיא שהתעוררה הרבנית האלמנה שעמדה עדיין בבית, כאשר שמעה את השיחה, אמרה לר' חיים, שהואיל וכפי שהיא מבינה ישנו עוד נפטר בעיר, הרי ניתן בקלות לסדר שיטפלו קודם בנפטר השני, וממילא כבר יעבור הזמן והכל על מקומו יבוא בשלום.
ר' חיים ענה לה, כי הואיל ובעלה נפטר לפני הרב השני, הרי לפני מנהגי ירושלים יש להתעסק בו קודם. ר' חיים אמר לאלמנה דברי נחומים וביחוד על בעלה הרב שהחמיר על עצמו, אך הסביר לה כי הבעיה עקרונית ומשמעותית מאד, והוא לא יכול להורות דבר שיש בו פגיעה במנהגי ירושלים שיסודותם בהררי קדש עכ"ל הסיפור.
הסיפור מאד מאלף, הוא מעיד מה ששמעו מפי גאון וצדיק הגריח"ז ז"ל בצורה פסקנית עד מאד כי בירושלים הוכרעה ההלכה אחת ולתמיד כפי שיטת הגאונים, והוא מראה עד כמה שחרוד חרד גאון וצדיק זה שלא ייעשה בפומבי שום דבר המשנה את מנהג קיים זה, הגם שהוא לקולא, ועוד זאת, כדי שלא לשנות מנהג אחר בירושלים פחות חמור בהרבה ממנהג הנז', דהיינו במנהג להתעסק במת בקבורתו של זה שנפטר קודם, לא רצה להקדים להתעסק בזה שנפטר לאחר מיכן הגם שעי"כ היו מקיימים בנפטר הקודם מה שהקפיד על עצמו בחייו, ולא היה אפילו ניכר שמשנים בו ממנהג ירושלים שהוא כפי שיטת הגאוני', ושמר מכל משמר שלא לפגוע בשום פנים ובשום צד במנהגי ירושלים שיסודותם בהררי קודש.
תשובות והנהגות כרך א סימן תרמה
ושמעתי הוראה לבית היתומים דסקין (כמדומני מהגרי"ח זוננפלד זצ"ל) שהכסף שניתן לעזור ליתומים, מותר להם ליקח מהכסף לבדוק מזוזות בעיה"ק שמציל מיתמות!
האם זה לא ידוע בשם הגרי"י דיסקין זצ"ל?
