הודעהעל ידי מתפעל » ה' מרץ 14, 2024 7:01 am
אתרוגי קורפו
"בין החברים שהכנסתי, נמצא גם רבי ליב אפשטיין בן לצדיק מפורסם בדורנו.
האיש הזה בעודנו אברך, היה גדול בתורה בקיא בש"ס ובתשובות הראשונים. הוא היה חובב ציון נאמן וזך הרעיון.
הוא סיפר לי פעם אחת מה שקרה לו בשנת תרנ"ב.
הימים היו אז אחרי הפרעות ביהודים באי קורפו . רבים מרבני ישראל ובראשם הגאון רבי יצחק אלחנן אסרו אז את אתרוגי קורפו וצוו על בני עמנו לקחת להם אתרוגי ארץ ישראל.
והנה אחר חג הסוכות נסע הוא רבי ליב אפשטיין במסע בקרון בו ישב גם רב אחד. הרב מסר לאחדים מהנוסעים את תוכן דרשתו שדרש בשבת שובה שעברה, שבה אסר גם הוא את אתרוגי קורפו.
והנה מאחד הספסלים קם יהודי צהוב אחד בעל כרס רחבה ופנים אדומים ושמנים ושרשרת זהב גדולה תלויה לו על חזיתו
והתנפל על הרב בקריאה: אוי ואבוי, התורה צותה לקחת פרי עץ הדר, והרבנים אוסרים את ההדר האמתי, ומצווים לקחת אתרוגים בלתי הדורים כלל וכלל. והחל להמטיר ראיות מתשובות שונות לאשר את דבריו.
הרב שישב בעיר קטנה נבהל מדברי האיש הזה שנראה גם כלמדן וגם כעשיר, והחל להתנצל ולתלות את הקולר בצוארו של רבי יצחק אלחנן. האיש לא הפסיק את התנפלותו על הרבנים ועשה את כולם לעמי הארץ ולבורים.
אז ספר לי רבי ליב, לא יכולתי עוד להתאפק וקמתי אני ממקומי ופניתי אל העשיר העונה עזות בדברים אלה:
נניח את הרמב"ם ואת הגאונים שהבאת לנוח על מקומם, מה לנו לחפש אחרי דברים בלתי נודעים לעמי הארץ שלנו,
נקח את החומש, התורה אמרה ולקחתם לכם פרי עץ הדר ושמחתם לפני ה' אלקיכם, והאם חפצה התורה כי נשמח על הפרי של היוונים? הלא כל עיקרם של ארבעת מינים אלה בא כדי להודות על הארץ הטובה שנתן לנו, ומה ענין לאתרוני קורפו ולכאן?
הוי, החל היהודי שוב לצעוק, טעמא דקרא הוא דורש? לולב בגמטריא עם מספר האותיות שבעים ושתים, זה הוא רמז לשם של ע"ב אותיות, והוא אומר כי הוא בא להודות על הארץ הטובה?
שמע נא חביבי, עניתי לו, הנה בתורה לא נאמר כלל לולב, אלא כפות תמרים, ולולב הוא התרגום הארמי של מינים אלה,
ועתה הסכת נא ושמע, הגוי הארמי באמרו המלה לולב, הוא מרמז שם של ע"ב אותיות?
האיש כמו נבעת והוריד את ראשו. אז שאלני, אם כן מדוע אנו מברכים על נטילת לולב ולא על נטילת כפות תמרים?
עניתי לו ומדוע אנו מברכים על נטילת שהיא גם כן מלה ארמית ולא על לקיחת כמו שכתוב בתורה ולקחתם?
אלא שהחכמים תקנו את הברכות בלשון שהעם דבר בה, היא הלשון הארמית.
ובאמת הוספתי, אומר הרשב"א, שאם מברכים על לקיחת כפות תמרים, בודאי יוצאים ידי חובה.
האיש שאל לשמי, אבל לך אמור לו כי בן אני לאותו המפורסם לצדיק,
הרגשתי כי בעומק לבבו חושב היהודי אותי לאפיקורס גמור, וחסתי על כבוד אבא ולא חפצתי לגלות לו את שמי ".
[עלי חלדי, הרב יצחק ניסנבוים]
מי זה אותו ר' לייב אפשטיין בן לצדיק מפורסם?
לא כתב גאון, כך שלא נראה שמדבר מבעל עאוך השלחן