עמוד 1 מתוך 1

ר' יוסף שפירא מחבר הפיוט "אשרינו" לל"ג בעומר

פורסם: א' אפריל 29, 2012 7:08 pm
על ידי גוראריה
בניגוד לפיוטים האחרים הרי ש"אשרינו מה טוב חלקנו בהילולא דבר יוחאי" נכתב והולחן בידי יהודי מהדור הקודם, ר' יוסף שפירא ז"ל מצפת.
לימים עבר ליפו [וכמדומה שבסוף ימיו היה בב"ב]
מישהו יכול להחכימנו עוד עליו ועל צאצאיו וכו'?

Re: ר' יוסף שפירא מחבר הפיוט "אשרינו" לל"ג בעומר

פורסם: א' אפריל 29, 2012 7:37 pm
על ידי שבטיישראל
משום מה הרי בשנים האחרונות כבר הפסיקו לגמרי לשיר פיוט זו בל"ג בעומר במירון

נ.ב. - האם ר' יוסף הנ"ל דיבר בלשה"ק בהברה ספרדית ? (או שמא חיבר את השיר בהעבראי"ש ?!) - שהרי בבית המכוון לאנשי עיר בני ברק הוא הלחין "בְּנֵי בְּרַק" בחרוזה עם "מְאִירִים כַּבָּרָק" - דהיינו פת"ח עם קמ"ץ

Re: ר' יוסף שפירא מחבר הפיוט "אשרינו" לל"ג בעומר

פורסם: ב' אפריל 30, 2012 12:26 pm
על ידי רב פעלים
ב"ה

הוא חיבר גם את "מה לכם פה ומי לכם פה", שבו היו מקבלים את פני הבאים למירון ובו הבית עם בני ברק:
אַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם, יְרֵאִים וּשְׁלֵמִים, מַה לָכֶם פֹּה וּמִי לָכֶם פֹּה?
כִּי הִתְאַסַפְתֶּם פֹּה לִכְבוֹד הַתַּנָּא הָאֱלֹקִי רַבָּן שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי!

בְּרוּכֵי צְפַת, שְׂמֵחִים כַּדָּת, מַה לָכֶם פֹּה וּמִי לָכֶם פֹּה?
לִכְבוֹד הַתַּנָּא הָאֱלֹקִי רַבָּן שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי!

דְגוּלֵי חֶבְרוֹן, קְדוֹשֵׁי עֶלְיוֹן, מַה לָכֶם פֹּה וּמִי לָכֶם פֹּה?
לִכְבוֹד הַתַּנָּא הָאֱלֹקִי רַבָּן שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי!

הַדּוּרֵי חֵיפָה, עִיר הַיָּפָה, מַה לָכֶם פֹּה וּמִי לָכֶם פֹּה?
לִכְבוֹד הַתַּנָּא הָאֱלֹקִי רַבָּן שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי!

וְתִיקֵי בְּנֵי בְּרַק, מְאִירִים כַבָּרָק, מַה לָכֶם פֹּה וּמִי לָכֶם פֹּה?
לִכְבוֹד הַתַּנָּא הָאֱלֹקִי רַבָּן שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי!

זַכָּאֵי יִשְׂרָאֵל, מַה לָכֶם פֹּה וּמִי לָכֶם פֹּה?
לִכְבוֹד הַתַּנָּא הָאֱלֹקִי רַבָּן שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי!

חֲסִידֵי יִשְׂרָאֵל, מַה לָכֶם פֹּה וּמִי לָכֶם פֹּה?
לִכְבוֹד הַתַּנָּא הָאֱלֹקִי רַבָּן שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי!

טְהוֹרֵי יִשְׂרָאֵל, מַה לָכֶם פֹּה וּמִי לָכֶם פֹּה?
לִכְבוֹד הַתַּנָּא הָאֱלֹקִי רַבָּן שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי!

יוֹשְׁבֵי חוּץ לָאָרֶץ, מַה לָכֶם פֹּה וּמִי לָכֶם פֹּה?
לִכְבוֹד הַתַּנָּא הָאֱלֹקִי רַבָּן שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי!

השיר "אשרינו":
אַשְׁרֵינוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ, בְּהִלּוּלָא דְּבַר יוֹחָאי:
וּמַה נָּעִים גּוֹרָלֵנוּ, בִּזְכוּת אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי:

אָב הָרַחֲמָן שְׁמַע קוֹלֵנוּ, בְּהִלּוּלָא דְּבַר יוֹחָאי:
אַתָּה הוּא מוֹשִׁיעֵנוּ, בִּזְכוּת אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: אשרינו

בִּמְהֵרָה יָבוֹא וְיָגֵל לִבֵּנוּ, בְּהִלּוּלָא דְּבַר יוֹחָאי:
בֶּן דָּוִד יָבוֹא וְיִגְאֳלֵנוּ, בִּזְכוּת אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: אשרינו

גַּלֵּה כְּבוֹד מַלְכוּתְך עָלֵינוּ, בְּהִלּוּלָא דְּבַר יוֹחָאי:
גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה תִּגְאֳלֵנוּ, בִּזְכוּת אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: אשרינו

דֵּעָה וְהַשְׂכֵּל תְּבוּנֵנוּ, בְּהִלּוּלָא דְּבַר יוֹחָאי:
דּוֹר יְשָׁרִים תְּבָרְכֵנוּ, בִּזְכוּת אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: אשרינו

הָשֵׁב שְׁכִינָתְךָ לְצִיּוֹן עִירֵנוּ, בְּהִלּוּלָא דְּבַר יוֹחָאי:
הַיּוֹם תִּשְׁמַע שַׁוְעָתֵנוּ, בִּזְכוּת אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: אשרינו

וְתֶעֱרַב לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתֵנוּ, בְּהִלּוּלָא דְּבַר יוֹחָאי:
וּלְצִיּוֹן בְּשׁוּבוֹ יִזְכּוּ עֵינֵינוּ, בִּזְכוּת אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: אשרינו

זְכוּת אָבוֹת יָגֵן עָלֵינוּ, בְּהִלּוּלָא דְּבַר יוֹחָאי:
זֶה ה' קִוִינוּ וְיוֹשִׁיעֵנוּ, בִּזְכוּת אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: אשרינו

חוּס וְרַחֵם נָא עָלֵינוּ, בְּהִלּוּלָא דְּבַר יוֹחָאי:
חַמֹל עָלֵינוּ וְעַל עוֹלָלֵינוּ, בִּזְכוּת אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: אשרינו

טוֹב וּמֵיטִיב הִדָּרֶשׁ לָנוּ, בְּהִלּוּלָא דְּבַר יוֹחָאי:
טוּבְךָ וְחַסְדְּךָ עָלֵינוּ, בִּזְכוּת אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: אשרינו

יַדְבֵּר עַמִּים תַּחְתֵּנוּ, בְּהִלּוּלָא דְּבַר יוֹחָאי:
יְהִי ה' אֱלוֹקֵינוּ עִמָּנוּ, בִּזְכוּת אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: אשרינו

כֶּתֶר הִילּוּמִים לְרָאשֵׁינוּ, בְּהִלּוּלָא דְּבַר יוֹחָאי:
כָּבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵנוּ, בִּזְכוּת אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: אשרינו

לְשֵׁם וְלִתְהִלָּה תִּתְּנֵנוּ, בְּהִלּוּלָא דְּבַר יוֹחָאי:
לֶחֶם חֻקֵּנוּ הַטְרִיפֵנוּ, בִּזְכוּת אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: אשרינו

מֶלֶךְ רַחֲמָן רַחֵם עָלֵינוּ, בְּהִלּוּלָא דְּבַר יוֹחָאי:
מִבִּרְכָתְךָ מַלֵּא יָדֵינוּ, בִּזְכוּת אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: אשרינו

נָאוֹר וְאַדִּיר אַל תִּשְׁכָּחֵנוּ, בְּהִלּוּלָא דְּבַר יוֹחָאי:
נַהֲלֵנוּ לְצִיּוֹן גּוֹרָלֵנוּ, בִּזְכוּת אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: אשרינו

סוֹף וָקֵץ לְכָל צָרוֹתֵנוּ, בְּהִלּוּלָא דְּבַר יוֹחָאי:
סְלַח נָא לַעֲווֹנֵנוּ, בִּזְכוּת אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: אשרינו

עֵת רָצוֹן הַיּוֹם לָנוּ, בְּהִלּוּלָא דְּבַר יוֹחָאי:
עָזְרֵנוּ אֱלֹקֵי יִשְׁעֵנוּ, בִּזְכוּת אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: אשרינו

פְּתַח לָנוּ שַׁעֲרֵי רַחֲמִים לִתְפִלָּתֵנוּ, בְּהִלּוּלָא דְּבַר יוֹחָאי:
פַּרְנָסָה בְּרֶוַח תְּפַרְנְסֵנוּ, בִּזְכוּת אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: אשרינו

צְמִיחַת קֶרֶן לְגוֹאֲלֵנוּ, בְּהִלּוּלָא דְּבַר יוֹחָאי:
צְדָקָה וָחֶסֶד עַשֵׂה עִמָּנוּ, בִּזְכוּת אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: אשרינו

קְרַע רֹעַ גְּזַר דִּינֵנוּ, בְּהִלּוּלָא דְּבַר יוֹחָאי:
קוֹמֵם קְהַל עֲדָתֵנוּ, בִּזְכוּת אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: אשרינו

רְצוֹנֵנוּ לִרְאוֹת מַלְכֵּנוּ, בְּהִלּוּלָא דְּבַר יוֹחָאי:
רְפוּאָה שְׁלֵמָה תְּרַפְּאֵנוּ, בִּזְכוּת אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: אשרינו

שְׁכֹן כְּמֵאָז בְּאָהֳלֵנוּ, בְּהִלּוּלָא דְּבַר יוֹחָאי:
שׁוּבָה ה' אֶת שְׁבוּתֵנוּ, בִּזְכוּת אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: אשרינו

תַּעֲלֵנוּ בְּשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ, בְּהִלּוּלָא דְּבַר יוֹחָאי:
תִּבֶנֶה לָנוּ מִקְדָּשֵׁנוּ, בִּזְכוּת אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: אשרינו

Re: ר' יוסף שפירא מחבר הפיוט "אשרינו" לל"ג בעומר

פורסם: ב' אפריל 30, 2012 12:29 pm
על ידי חכם באשי
רב פעלים כתב:יוֹשְׁבֵי חוּץ לָאָרֶץ, מַה לָכֶם פֹּה וּמִי לָכֶם פֹּה
לִכְבוֹד הַתַּנָּא הָאֱלֹקִי רַבָּן שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי

עם שורה זו אני מסכים בכל לבי!
עדיף ש'יושבי חוץ לארץ' יישארו שם, לפחות כל זמן שהם לא באים לרשב"י והם חושבים שהם הם ה'בנים היחידים' שלו...

Re: ר' יוסף שפירא מחבר הפיוט "אשרינו" לל"ג בעומר

פורסם: ב' אפריל 30, 2012 12:30 pm
על ידי גוראריה
מישהו יודע מי הם צאצאיו?

Re: ר' יוסף שפירא מחבר הפיוט "אשרינו" לל"ג בעומר

פורסם: ב' אפריל 30, 2012 12:47 pm
על ידי רב פעלים
חכם באשי כתב:
רב פעלים כתב: יוֹשְׁבֵי חוּץ לָאָרֶץ, מַה לָכֶם פֹּה וּמִי לָכֶם פֹּה לִכְבוֹד הַתַּנָּא הָאֱלֹקִי רַבָּן שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי

עם שורה זו אני מסכים בכל לבי! עדיף ש'יושבי חוץ לארץ' יישארו שם, לפחות כל זמן שהם לא באים לרשב"י והם חושבים שהם הם ה'בנים היחידים' שלו...

מי אומר שיושבי חו"ל רואים עצמם כבנים היחידים שלו? מאיפה ההמצאה הזו?
ומה הקשר אם באים לרשב"י או לא?
אדרבה, שיושבי חו"ל יעלו לארץ, ואלו שבאים לביקורים ללא קשר אם זה להילולה או למשהו אחר, שישתקעו בה ויגורו בה ולא רק יבקרו.

Re: ר' יוסף שפירא מחבר הפיוט "אשרינו" לל"ג בעומר

פורסם: ב' אפריל 30, 2012 12:57 pm
על ידי חכם באשי
אם הם ישתקעו כאן - אין לי בעייה!
'בכבוד', יש מקום לכולם.
אבל להגיע לכאן, לל"ג בעומר, ולהתנשא על עם קודש "כי באתי במיוחד מאמריקה!" (באידיש עם רי"ש מתגלגלת זה נשמע יותר טוב!) - עד כאן! תשארו שם. כולם ישמחו. ואם אינך מסכים עמי, כנראה שלא היית בל"ג בעומר במירון.

Re: ר' יוסף שפירא מחבר הפיוט "אשרינו" לל"ג בעומר

פורסם: ב' אפריל 30, 2012 1:34 pm
על ידי הוגה
רבינו באשי, הזגמת קצת... אם כבר הייתי אומר, שכל מי שלא יודע ללמוד ולבאר קטע בזוהר, שלא יעול לאושפיזא דבר יוחאי.. יהיה שם בקושי מנין לרווחת כולנו

Re: ר' יוסף שפירא מחבר הפיוט "אשרינו" לל"ג בעומר

פורסם: ב' אפריל 30, 2012 1:46 pm
על ידי חכם באשי
אני הגזמתי?!
ה'חוצניקים' (לא כולם, אבל הרבה) - הם הגזימו!

Re: ר' יוסף שפירא מחבר הפיוט "אשרינו" לל"ג בעומר

פורסם: ב' אפריל 30, 2012 2:52 pm
על ידי ישבב הסופר
הוגה, יש לי רעיון יותר מוצלח: במקום קטע בזוהר שיש באמת רק מספר מצומצם אנשים אפשר לומר עליהם בוודאות שיודעים ללמוד זוהר כיאות, אולי נעשה תקנה שמי שיודע להזכיר מימרא אחת מהמשנה תלמוד או המדרשים משמו של רשב"י - ייעול.

Re: ר' יוסף שפירא מחבר הפיוט "אשרינו" לל"ג בעומר

פורסם: ב' אפריל 30, 2012 2:57 pm
על ידי ישיבה מאן דהו
הלוא ענין מיוחד הוא להידחק בקברו של רשב"י שכן אמרו חכמים כדאי הוא רשב"י לסמוך עליו בשעת הדחק, וכידוע לחצנו זו הדחק.

Re: ר' יוסף שפירא מחבר הפיוט "אשרינו" לל"ג בעומר

פורסם: ב' אפריל 30, 2012 3:06 pm
על ידי חכם באשי
ישיבה מאן דהו,
אתה מוזמן לכתוב את הספר 'מנהג ישראל תורה' על ל"ג בעומר.
(מי שמכיר מעט את הספר 'מנהג ישראל תורה' יבין כוונתי...)

Re: ר' יוסף שפירא מחבר הפיוט "אשרינו" לל"ג בעומר

פורסם: ב' אפריל 30, 2012 3:13 pm
על ידי ישבב הסופר
ולשנה אחרת ייקבע כבר על מקומו בלוח דבר בעתו

Re: ר' יוסף שפירא מחבר הפיוט "אשרינו" לל"ג בעומר

פורסם: ב' אפריל 30, 2012 3:26 pm
על ידי חכם באשי
ואז יהיו שני 'מקורות' למנהג הקדוש לדחוף ולרמוס בקבר הרשב"י, ובמיוחד ליושבי חו"ל

Re: ר' יוסף שפירא מחבר הפיוט "אשרינו" לל"ג בעומר

פורסם: ב' אפריל 30, 2012 3:44 pm
על ידי ישיבה מאן דהו
חכם באשי כתב:ישיבה מאן דהו,
אתה מוזמן לכתוב את הספר 'מנהג ישראל תורה' על ל"ג בעומר.
(מי שמכיר מעט את הספר 'מנהג ישראל תורה' יבין כוונתי...)

אוי, זהו מנהג ממש ישן:

ויקיפדיה כתב:קריסת קבר רשב"י הייתה בל"ג בעומר של שנת תרע"א (1911). כתוצאה מהקריסה נהרגו אחד עשר אנשים ויותר מארבעים נפצעו. הפצועים פונו למושב בית זקנים שם טיפלו בהם.
מקורות שונים מספרים על סיבות שונות להתמוטטות. יש כאלה שסוברים שהמון אנשים נדחפו למעלה בגג וכתוצאה מכך נשבר המעקה והבניין נפל. לעומת זאת מאוחר יותר סיפרו את הסיבה ככל הנראה האמיתית כי האסון נגרם על ידי "קונה" זכות ההדלקה, "שנטל את אבוקת ההדלקה והתחיל להפחיד את האנשים שעמדו מסביבו, למען יתרחקו וכו‘ עד שמעקה הגג עליו נשענו התמוטט וכמאה אנשים נפלו לחצר שבו עמדו הכליזמרים".

Re: ר' יוסף שפירא מחבר הפיוט "אשרינו" לל"ג בעומר

פורסם: ב' אפריל 30, 2012 4:02 pm
על ידי חכם באשי
אכן, מנהג ישן!...
אני מקווה שאתה גם לא מצפה לתוצאות של אותו מנהג ישן, חלילה.
(ואל תשכח לציין בספרך לויקי)

Re: ר' יוסף שפירא מחבר הפיוט "אשרינו" לל"ג בעומר

פורסם: ב' אפריל 30, 2012 4:16 pm
על ידי הוגה
אני בכלל דוגל בשיטתו של הגר"מ גרוס שיש בהגרא"מ שך זצ"ל ניצוץ מרשב"י, א"כ אפשר ליסוע בל"ג בעומר לסוף רחוב חזון איש בב"ב

Re: ר' יוסף שפירא מחבר הפיוט "אשרינו" לל"ג בעומר

פורסם: ב' אפריל 30, 2012 6:18 pm
על ידי חכם באשי
איזה יופי, הנה הכרך של 'מנהג ישראל תורה' לל"ג בעומר מתרחב ומתרחב...

Re: ר' יוסף שפירא מחבר הפיוט "אשרינו" לל"ג בעומר

פורסם: ב' אפריל 30, 2012 10:18 pm
על ידי ישראל הר כסף

Re: ר' יוסף שפירא מחבר הפיוט "אשרינו" לל"ג בעומר

פורסם: ד' מרץ 01, 2023 7:59 pm
על ידי ללמוד התורה
במירון בז' אדר שרו את השיר הזה: בהילולא דמשה רבינו.
אַשְׁרֵינוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ, בְּהִלּוּלָא דְּמשה רבינו:
וּמַה נָּעִים גּוֹרָלֵנוּ, בִּזְכוּת משה רבינו:
אָב הָרַחֲמָן שְׁמַע קוֹלֵנוּ, בְּהִלּוּלָא דְּמשה רבינו:
אַתָּה הוּא מוֹשִׁיעֵנוּ, בִּזְכוּת אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: אשרינו
בִּמְהֵרָה יָבוֹא וְיָגֵל לִבֵּנוּ, בְּהִלּוּלָא דְּמשה רבינו:
בֶּן דָּוִד יָבוֹא וְיִגְאֳלֵנוּ, בִּזְכוּת אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: אשרינו
גַּלֵּה כְּבוֹד מַלְכוּתְך עָלֵינוּ, בְּהִלּוּלָא דְּמשה רבינו:
גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה תִּגְאֳלֵנוּ, בִּזְכוּת אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: אשרינו
דֵּעָה וְהַשְׂכֵּל תְּבוּנֵנוּ, בְּהִלּוּלָא דְּמשה רבינו:
דּוֹר יְשָׁרִים תְּבָרְכֵנוּ, בִּזְכוּת אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: אשרינו
הָשֵׁב שְׁכִינָתְךָ לְצִיּוֹן עִירֵנוּ, בְּהִלּוּלָא דְּמשה רבינו:
הַיּוֹם תִּשְׁמַע שַׁוְעָתֵנוּ, בִּזְכוּת אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: אשרינו
וְתֶעֱרַב לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתֵנוּ, בְּהִלּוּלָא דְּמשה רבינו:
וּלְצִיּוֹן בְּשׁוּבוֹ יִזְכּוּ עֵינֵינוּ, בִּזְכוּת אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: אשרינו
זְכוּת אָבוֹת יָגֵן עָלֵינוּ, בְּהִלּוּלָא דְּמשה רבינו:
זֶה ה' קִוִינוּ וְיוֹשִׁיעֵנוּ, בִּזְכוּת אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: אשרינו
חוּס וְרַחֵם נָא עָלֵינוּ, בְּהִלּוּלָא דְּמשה רבינו:
חַמֹל עָלֵינוּ וְעַל עוֹלָלֵינוּ, בִּזְכוּת אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: אשרינו
טוֹב וּמֵיטִיב הִדָּרֶשׁ לָנוּ, בְּהִלּוּלָא דְּמשה רבינו:
טוּבְךָ וְחַסְדְּךָ עָלֵינוּ, בִּזְכוּת אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: אשרינו
יַדְבֵּר עַמִּים תַּחְתֵּנוּ, בְּהִלּוּלָא דְּמשה רבינו:
יְהִי ה' אֱלוֹקֵינוּ עִמָּנוּ, בִּזְכוּת אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: אשרינו
כֶּתֶר הִילּוּמִים לְרָאשֵׁינוּ, בְּהִלּוּלָא דְּמשה רבינו:
כָּבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵנוּ, בִּזְכוּת אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: אשרינו
לְשֵׁם וְלִתְהִלָּה תִּתְּנֵנוּ, בְּהִלּוּלָא דְּמשה רבינו:
לֶחֶם חֻקֵּנוּ הַטְרִיפֵנוּ, בִּזְכוּת אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: אשרינו
מֶלֶךְ רַחֲמָן רַחֵם עָלֵינוּ, בְּהִלּוּלָא דְּמשה רבינו:
מִבִּרְכָתְךָ מַלֵּא יָדֵינוּ, בִּזְכוּת אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: אשרינו
נָאוֹר וְאַדִּיר אַל תִּשְׁכָּחֵנוּ, בְּהִלּוּלָא דְּמשה רבינו:
נַהֲלֵנוּ לְצִיּוֹן גּוֹרָלֵנוּ, בִּזְכוּת אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: אשרינו
סוֹף וָקֵץ לְכָל צָרוֹתֵנוּ, בְּהִלּוּלָא דְּמשה רבינו:
סְלַח נָא לַעֲווֹנֵנוּ, בִּזְכוּת אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: אשרינו
עֵת רָצוֹן הַיּוֹם לָנוּ, בְּהִלּוּלָא דְּמשה רבינו:
עָזְרֵנוּ אֱלֹקֵי יִשְׁעֵנוּ, בִּזְכוּת אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: אשרינו
פְּתַח לָנוּ שַׁעֲרֵי רַחֲמִים לִתְפִלָּתֵנוּ, בְּהִלּוּלָא דְּמשה רבינו:
פַּרְנָסָה בְּרֶוַח תְּפַרְנְסֵנוּ, בִּזְכוּת אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: אשרינו
צְמִיחַת קֶרֶן לְגוֹאֲלֵנוּ, בְּהִלּוּלָא דְּמשה רבינו:
צְדָקָה וָחֶסֶד עַשֵׂה עִמָּנוּ, בִּזְכוּת אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: אשרינו
קְרַע רֹעַ גְּזַר דִּינֵנוּ, בְּהִלּוּלָא דְּמשה רבינו:
קוֹמֵם קְהַל עֲדָתֵנוּ, בִּזְכוּת אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: אשרינו
רְצוֹנֵנוּ לִרְאוֹת מַלְכֵּנוּ, בְּהִלּוּלָא דְּמשה רבינו:
רְפוּאָה שְׁלֵמָה תְּרַפְּאֵנוּ, בִּזְכוּת אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: אשרינו
שְׁכֹן כְּמֵאָז בְּאָהֳלֵנוּ, בְּהִלּוּלָא דְּמשה רבינו:
שׁוּבָה ה' אֶת שְׁבוּתֵנוּ, בִּזְכוּת אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: אשרינו
תַּעֲלֵנוּ בְּשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ, בְּהִלּוּלָא דְּמשה רבינו:
תִּבֶנֶה לָנוּ מִקְדָּשֵׁנוּ, בִּזְכוּת אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: אשרינו

Re: ר' יוסף שפירא מחבר הפיוט "אשרינו" לל"ג בעומר

פורסם: ו' מרץ 24, 2023 2:35 pm
על ידי ישיבה מאן דהו
חכם באשי כתב:אכן, מנהג ישן!...
אני מקווה שאתה גם לא מצפה לתוצאות של אותו מנהג ישן, חלילה.
(ואל תשכח לציין בספרך לויקי)

מסתבר שהפעם התוצאות הנוראות היו ללא קשר לדחיפות. על פי כל העדויות, באסון האחרון לא נדחפו, אלא כולם עמדו בשופי ונחת.