פורום אוצר החכמה

צחוק ההיסטוריה...

מכתב זה הוא מחכמי ירושלים וגבאי הכוללות נגד העסקן הידוע ר' שלמה יוסף אליאך (אי"ש), רב פעלים לטובת מוסדות הישוב הישן, מחסידי קרלין.
הנושא הוא תביעת החסידים (שכנראה מכאן הרב אליאך היה בסודה) לצרף את התורת חסד מלובלין ככתובת נוספת למשלוח כסף לארץ מלבד הגרש"ס, שהיה הנמען הבלעדי.
מהמכתב המוצג כאן שרד רק טור אחד מתוך שניים, והנה הוא עולה כאן, בעיקר לשם פענוח החתומים.

התמונה הראשונה והשניה היא הטור השמאלי של העמוד החזיתי

הנה העמוד האחורי של הכרוז.
הטור הימני בלבד.
סוף המכתב והחתומים

מעיון ראשוני אני מזהה כאן:

ר' חיים יעקב שפירא הידוע
ר' אריה ליב ראשקעס בעל אבן לש"ם על ראב"ן ועוד
ר' דוד צבי הירש מקרייזבורג, חתנו של הגר"ח ברלין
ר' יעקב אוזלנער, צדיק גדול מהראשונים שהביאו לירושלים את המאשין מצות.
ר' גרשון הרכבי (אביו של הביביליוגף א"א) משגיח בעץ חיים
ר' נפתלי צבי פרוש

בסוף הקטע הראשון חתום הרב אפרים בנימין הוכשטיין מקאמין.
כמה שורות אחריו ר' מיכאל בן ציון יברוב (מדליאטיץ).
בשורה אחריו (סמוך לר' גרשון הרכבי) ר' אברהם יצחק הומינר.
מיד אחריו ר' שמואל (מיכל) הומינר.

הרב יגל, קודם כל יש"כ. שנית, העתקתי כאן רק את השמות שאני יודע עליהם משהו, אף שיש שם שמות נוספים שניתן לקרוא.

איש_ספר כתב:הרב יגל, קודם כל יש"כ. שנית, העתקתי כאן רק את השמות שאני יודע עליהם משהו, אף שיש שם שמות נוספים שניתן לקרוא.

ר' שמואל הומינר אינו ידוע???

יגל כתב:כמה שורות אחריו ר' מיכאל בן ציון יברוב (מדליאטיץ).

אדאתינא להכי, באנצי' של תדהר כתב שר' דוד זאב יברוב מלודז' היה בנו של ר' מיכאל ב"צ:
http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/6/2634
והנה בנו של רד"ז כתב על אביו בעלון 'נרות שבת' כי אביו היה נכד הבעש"ט:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 4&pgnum=11

האם ידוע כיצד הם נכדי הבעש"ט?

איש_ספר כתב:צחוק ההיסטוריה...

כונתך גם בגלל שהרב אליאך שליט"א מח"ס הגאון הוא מיוצאי חלציו של רש"י אליאך ז"ל

בראש הדף השני, חתום [רביעי] אשר דובער זוסמאן, לבית הרצוג מנעשוויז.
מן הסתם זה אביו של רבי יוסף זוסמנוביץ ירושלמי, שהיה חתנו של רבי משה מרדכי אפשטיין.

דומני שבספרו תרועת מלך, מזכיר מעט מיחוסו ולא כותב על משפחת הרצוג מנעשוויז.

והיו עיניך רואות את מוריך:

שני החתומים הראשונים, ר' אברהם יעקב שובאצקי ור' זיסקינד שחור (אחיינו של הנצי"ב), היו ממוני כולל וילנא זאמוט וקורלאנד.

ר' שלמה לוריא (שמא הוא הד"ר זלמן לוריא?) ור' אורי שבתי טראכטינבערג (ב"ר יוסף טרכטנברג חתן ר' שמואל מוני זילברמן), היו ממוני כולל רייסין.

אברהם יהודה לייב ב"ר שמשון (ב"ר שמעון) הכהן מוואבוילניק, הוא כנראה אחיו של ר' אליהו הכהן מרגלית שנזכר אצל תדהר:
http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/7/2864

בעמוד השני, בין ר' אריה ליב הכהן ור' אשר דובער זוסמאן, החתימה נראית כמו "יעקב [אריה?] שלאנק", אבל לא ידוע שלר' יעקב (ב"ר יוחנן צבי) שלאנק היה שם נוסף, והוא בכלל היה מבני כולל אונגארן.

(הוסר בעקבות הסרת ההודעה הקודמת)

____

(מעשייה עממית מספרת על אחד שנכנס לבריכת שחייה והכריז, אלע די נארישן, גיין אויס פון די וואסער! אז קמו בקצה הבריכה שני חבריא והתלוננו, פאר וואס, מיר באצאלט ווי די אלעמען! הסליחה על האידיש הקלוקלת, יש לה תכלית במקרה זה...)

תולדות כתב:בראש הדף השני, חתום [רביעי] אשר דובער זוסמאן, לבית הרצוג מנעשוויז.
מן הסתם זה אביו של רבי יוסף זוסמנוביץ ירושלמי, שהיה חתנו של רבי משה מרדכי אפשטיין.

דומני שבספרו תרועת מלך, מזכיר מעט מיחוסו ולא כותב על משפחת הרצוג מנעשוויז.

גם חיבר ספר"משפט ירושת משרה" ושם מזכיר מיחוסו הגדול של אביו הנ"ל.

וגם חיבר ספר "חלקו של יוסף"

אבל לא ממשפחת הרצוג מנעשוויז

ליפניק כתב:

איש_ספר כתב:צחוק ההיסטוריה...

כונתך גם בגלל שהרב אליאך שליט"א מח"ס הגאון הוא מיוצאי חלציו של רש"י אליאך ז"ל

במהלך החג נלב"ע הגה"צ ר' דוד צבי ב"ר אברהם אשר אליאך זצ"ל, מנהל רוחני בישיבות תפארת אברהם איתרי ונחלת דוד בפ"ת, מחבר ספרי דרך עליה, דרך אמונה ב' חלקים, מסורת התורה, במחשבה ומוסר, וחידושי דוד על עניני הלל ושירה בהלכה. אביו של הרב אליאך הנ"ל, ומיו"ח של מושא האשכול.

ראיתי מובא שהיה בן אחר בן לאדמו"ר מסטולין, איזה ומהו סדר ההשתלשלות?

שם משפחתו במקור הוא גלוברמן והוא שינהו לאליאך. הסבא-רבה שלו היה אחיו של רבי אהרון הגדול מקרלין זי"ע.

מ.ל. כתב:שם משפחתו במקור הוא גלוברמן והוא שינהו לאליאך. הסבא-רבה שלו היה אחיו של רבי אהרון הגדול מקרלין זי"ע.

שם משפחתו של מי?

רש"י אליאך

מ.ל. כתב:רש"י אליאך

הידיעה הזו מוסמכת? בעבר בפקפקתי בעניין בפורום זה ולא נעניתי...

ר' משה אליאך מאגודת ישראל באמריקה היה בן שלו, נכון?

כן, ר' משה זה היה בנו של רש"י, ככתוב באנצי' תדהר.

הוא שינה לאליאס כתוצאה מאיזה הכרח, החליף פספורט עם ערבוש, כמדומני.
ההיגוי אליאך הגיע מטעות של ערבוש אחר שהשתבש בכתיבה.

מכיוון שאני ממהר אכתוב את הייחוס בקצרה.
א - רבי יעקב אבי רבי אהרן הגדול מקארלין.
ב - רבי יצחק אחי רבי אהרן הגדול
ג - רבי שלמה יוסף הרב מסטאלין, מחשובי חסידי רבי אשר הגדול מסטאלין ובנו הבית אהרן, עלה לטבריה עם משפחתו ומנו"כ שם.
ד - רבי אברהם אשר מטבריה , מגדולי חסידי הבית אהרן ובנו ומי שעסק בחינוך והכתרת נכדו הינוקא, [ואח"כ התקשר אליו ודבק בו כחסיד לכל דבר]. מנו"כ בטבריה.
ה - רבי שלמה יוסף אליאך מירושלים - עסקן דגול וידוע שם, ממקימי אגודת הרבנים בארה"ב, בעל בית התבשיל אליאך, מושא אשכולנו.

לר' שלמה היו 3 בנים:
ו - 1 - רבי אהרן יהושע אליאך חתן האדמו"ר ר' דוד צבי שלמה בידרמן מללוב.
ו - 2 - רבי פנחס אליאך חתן ר' משה רוקח מירושלים.
ו - 3 - רבי משה אליאך מארה"ב

לר' אהרן יהושע היה בן ושמו רבי יעקב יצחק אליאך, ואחד מבניו של רי"י הוא ר' דוד אליאך מפלטבוש בעלה של החוקרת והסופרת יפה אליאך ירפאה ה'. [ר' דוד הוציא ספר על ילדותו ושמו "עבר שלא עבר", ובו פרטים חשובים לתולדות המשפחה.] אחד מבני ר' דוד [מזיוו"ר] הוא הרב בנציון שפירא מב"ב.

לר' פנחס נולד בן אחד, ר' אברהם אשר, [חתן דודו רבי אהרן יהושע אאל"ט], ובנו היה הרב ר' דוד צבי ששחל"ח זה עתה, אבי הר"ר דוב אליאך מח"ס משלחן גבוה והגאון ועוד.

זלמניו כתב:הוא שינה לאליאס כתוצאה מאיזה הכרח, החליף פספורט עם ערבוש, כמדומני.
ההיגוי אליאך הגיע מטעות של ערבוש אחר שהשתבש בכתיבה.

הסיפור הנ"ל הובא כאן באשכול אחר

יאיר כתב:במלחמת העולם הראשונה רבי שלמה יוסף עזר ליהודים רבים להתחמק משרות בצבא העות'מאני והיה מעורב בעזרה למחתרת ניל"י. לאחר שהלשינו עליו, הוא נעצר והועבר לכלא עכו. הוא חשש שגזר-דינו יהיה מוות והחליט לברוח מהכלא. הוא ברח והגיע ליפו שם פגש ערבי וקנה ממנו את הדרכון שלו. ‏‏[2]. שמו של הערבי היה "אליהו" (אליג'ה) ובדרכון היה רשום Eliageh. וכך שינה את משפחתו מגלוברמן לאליאך, שפירושו "רק אלי". בדרך זה נעלם שמו המקורי[דרוש מקור] והטורקים פסקו מלחפש אחריו (רבים במשפחה מפקפקים בסיפור לא ידוע זה).

כאמור, הוא מפוקפק.

ישבב הסופר כתב:לר' פנחס נולד בן אחד, ר' אברהם אשר, [חתן דודו רבי אהרן יהושע אאל"ט], ובנו היה הרב ר' דוד צבי ששחל"ח זה עתה, אבי הר"ר דוב אליאך מח"ס משלחן גבוה והגאון ועוד.

טעות. ר' אברהם אשר היה בנו של ר' שלמה יוסף, כמעט בוודאות.
והוא היה חתנו של ר' ישראל יצחק לוי, בוודאות.

כתבתי מזיכרון, אני צריך לבדוק במקורות שלי, ואני חושב למעשה שבזה טעיתי, ואכן לא היה חתן דודו ר' אהרן יהושע. [מי היה רי"י לוי?]
למיטב זכרוני, לרבי שלמה יוסף אליאך בעל בית התבשיל לא היה בן בשם ר' אברהם אשר.
ר' אברהם אשר ב"ר פנחס אליאך נפטר בערב פסח תש"ב. זה היה אביו של הגרד"צ אליאך.

===
זה עתה עיינתי בספרי הגרד"ץ אליאך באוצר, והוא מביא שם את שם אביו "ר' אברהם אשר ב"ר פנחס", ואמו אכן לבית לוי.

זלמניו כתב:

ישבב הסופר כתב:לר' פנחס נולד בן אחד, ר' אברהם אשר, [חתן דודו רבי אהרן יהושע אאל"ט], ובנו היה הרב ר' דוד צבי ששחל"ח זה עתה, אבי הר"ר דוב אליאך מח"ס משלחן גבוה והגאון ועוד.

טעות. ר' אברהם אשר היה בנו של ר' שלמה יוסף, כמעט בוודאות.
והוא היה חתנו של ר' ישראל יצחק לוי, בוודאות.

רא"א היה בנו של ר' פנחס בנו של רש"י, בוודאות.
לר' אברהם אשר זה היתה אחות אשת הג"ר חיים יעקב גולדוויכט ר"י כרם ביבנה.

גם אתה טעית בזה.
אחרי פטירת ר' פנחס אליאך, נישאה אשתו בת ר' משה רוקח בזיוו"ש לר' ישראל גולדוויכט, ונולד להם בנם הג"ר חיים יעקב גולדוויכט. כך שר' חיים יעקב היה אח חורג לרבי אברהם אשר בר"פ אליאך ודוד חורג להגרד"ץ.

ישבב הסופר כתב:גם אתה טעית בזה.
אחרי פטירת ר' פנחס אליאך, נישאה אשתו בת ר' משה רוקח בזיוו"ש לר' ישראל גולדוויכט, ונולד להם בנם הג"ר חיים יעקב גולדוויכט. כך שר' חיים יעקב היה אח חורג לרבי אברהם אשר בר"פ אליאך ודוד חורג להגרד"ץ.

צודק!

תולדות כתב:בראש הדף השני, חתום [רביעי] אשר דובער זוסמאן, לבית הרצוג מנעשוויז.
מן הסתם זה אביו של רבי יוסף זוסמנוביץ ירושלמי, שהיה חתנו של רבי משה מרדכי אפשטיין.

דומני שבספרו תרועת מלך, מזכיר מעט מיחוסו ולא כותב על משפחת הרצוג מנעשוויז.

דבר מוזר ביותר.

ר' אשר דב ב"ר זאב וואלף זוסמאן די לאון ממינסק-ירושלים, חותנו של הרה''ג ר' דוד יונגרייז ראב''ד העדה החרדית, היה בסך הכל גיס לבית הרצוג. דהיינו, שאחותו, בת אביו ר' זאב וואלף הנ''ל, נישאה לר' סענדער הרצוג מנעשוויז. מדוע א"כ הוא חותם "למשפחת הערצאג מנישוויעז" כאשר הוא עצמו לא היה לכאורה כלל וכלל צאצא למשפחה זו?

אבן זועקת כתב:

זלמניו כתב:הוא שינה לאליאס כתוצאה מאיזה הכרח, החליף פספורט עם ערבוש, כמדומני.
ההיגוי אליאך הגיע מטעות של ערבוש אחר שהשתבש בכתיבה.

הסיפור הנ"ל הובא כאן באשכול אחר

יאיר כתב:במלחמת העולם הראשונה רבי שלמה יוסף עזר ליהודים רבים להתחמק משרות בצבא העות'מאני והיה מעורב בעזרה למחתרת ניל"י. לאחר שהלשינו עליו, הוא נעצר והועבר לכלא עכו. הוא חשש שגזר-דינו יהיה מוות והחליט לברוח מהכלא. הוא ברח והגיע ליפו שם פגש ערבי וקנה ממנו את הדרכון שלו. ‏‏[2]. שמו של הערבי היה "אליהו" (אליג'ה) ובדרכון היה רשום Eliageh. וכך שינה את משפחתו מגלוברמן לאליאך, שפירושו "רק אלי". בדרך זה נעלם שמו המקורי[דרוש מקור] והטורקים פסקו מלחפש אחריו (רבים במשפחה מפקפקים בסיפור לא ידוע זה).

כאמור, הוא מפוקפק.

הנה פקפוק מוצלח לאגדה ההיא. הוא בטח חתם את שמו אליאך הרבה קודם למלחה"ע הראשונה.
הנה מכתב ממנו בחתימה זו משנת תרמ"ט, כמזכיר הוועד הכלי
http://brieven.dpc.uba.uva.nl/cgi/t/tex ... 1I_D213874

כיהודה ועוד לקרא: בשנת תרמ"ה היה ר' שלמה יוסף עסוק בהקמת בית חולים בטבריא, ונזכר לעיתים תכופות בעיתונות הזמן (בשבע כתבות לכל הפחות, לפי אתר 'עיתונות יהודיות היסטוריות') בשם "שלמה יוסף אליאך", ותו לא מידי.

הרב שלמה יוסף אליאך עם קבוצת נערים ליד בית התבשיל "אליאך" בניהולו.

ישבב הסופר כתב:

אבן זועקת כתב:

זלמניו כתב:הוא שינה לאליאס כתוצאה מאיזה הכרח, החליף פספורט עם ערבוש, כמדומני.
ההיגוי אליאך הגיע מטעות של ערבוש אחר שהשתבש בכתיבה.

הסיפור הנ"ל הובא כאן באשכול אחר

יאיר כתב:במלחמת העולם הראשונה רבי שלמה יוסף עזר ליהודים רבים להתחמק משרות בצבא העות'מאני והיה מעורב בעזרה למחתרת ניל"י. לאחר שהלשינו עליו, הוא נעצר והועבר לכלא עכו. הוא חשש שגזר-דינו יהיה מוות והחליט לברוח מהכלא. הוא ברח והגיע ליפו שם פגש ערבי וקנה ממנו את הדרכון שלו. ‏‏[2]. שמו של הערבי היה "אליהו" (אליג'ה) ובדרכון היה רשום Eliageh. וכך שינה את משפחתו מגלוברמן לאליאך, שפירושו "רק אלי". בדרך זה נעלם שמו המקורי[דרוש מקור] והטורקים פסקו מלחפש אחריו (רבים במשפחה מפקפקים בסיפור לא ידוע זה).

כאמור, הוא מפוקפק.

הנה פקפוק מוצלח לאגדה ההיא. הוא בטח חתם את שמו אליאך הרבה קודם למלחה"ע הראשונה.
הנה מכתב ממנו בחתימה זו משנת תרמ"ט, כמזכיר הוועד הכלי
http://brieven.dpc.uba.uva.nl/cgi/t/tex ... 1I_D213874

למען הדיוק: מעיון שני נראה שהאתר כתבו בטעות 1899 וצ"ל 1909, שכן למעלה מהמכתב כתוב תרס"ט. ולגבי האגדה אודות מלחה"ע הראשונה, הפקפוק במקומו עומדת. וכן יש הרבה מסמכים ממנו מקודם לימי מלחה"ע הראשונה. וגם שם באתר יש שם עוד מכתב ממנו משנת תרס"ג. חיפוש eliyak מניב התוצאות.

יגל כתב:בסוף הקטע הראשון חתום הרב אפרים בנימין הוכשטיין מקאמין.
כמה שורות אחריו ר' מיכאל בן ציון יברוב (מדליאטיץ).
בשורה אחריו (סמוך לר' גרשון הרכבי) ר' אברהם יצחק הומינר.
מיד אחריו ר' שמואל (מיכל) הומינר.

האם ידוע פרטים על הרב אפרים בנימין הוכשטיין?

ישבב הסופר כתב:
לר' שלמה היו 3 בנים:
ו - 1 - רבי אהרן יהושע אליאך חתן האדמו"ר ר' דוד צבי שלמה בידרמן מללוב.
ו - 2 - רבי פנחס אליאך חתן ר' משה רוקח מירושלים.
ו - 3 - רבי משה אליאך מארה"ב

לר' אהרן יהושע היה בן ושמו רבי יעקב יצחק אליאך, ואחד מבניו של רי"י הוא ר' דוד אליאך מפלטבוש בעלה של החוקרת והסופרת יפה אליאך ירפאה ה'. [ר' דוד הוציא ספר על ילדותו ושמו "עבר שלא עבר", ובו פרטים חשובים לתולדות המשפחה.] אחד מבני ר' דוד [מזיוו"ר] הוא הרב בנציון שפירא מב"ב.

עוד אחד מבניו של רבי יעקב יצחק הוא הג"ר צבי אליאך שליט"א ויזכה לרפו"ש מירושלים, ר"מ ישיבת "תפארת יעקב" ומראשי "לב לאחים". (ידוע כרעו וידידו של רבי ברוך שפירא שליט"א)

ישבב הסופר כתב:א - רבי יעקב אבי רבי אהרן הגדול מקארלין.
ב - רבי יצחק אחי רבי אהרן הגדול
ג - רבי שלמה יוסף הרב מסטאלין, מחשובי חסידי רבי אשר הגדול מסטאלין ובנו הבית אהרן, עלה לטבריה עם משפחתו ומנו"כ שם.
ד - רבי אברהם אשר מטבריה , מגדולי חסידי הבית אהרן ובנו ומי שעסק בחינוך והכתרת נכדו הינוקא, [ואח"כ התקשר אליו ודבק בו כחסיד לכל דבר]. מנו"כ בטבריה.
ה - רבי שלמה יוסף אליאך מירושלים - עסקן דגול וידוע שם, ממקימי אגודת הרבנים בארה"ב, בעל בית התבשיל אליאך, מושא אשכולנו.

שם אמו של רש"י אשת ר' אברהם אשר היה נישקע ע"פ מפקד כולל קרלין שהתפרסם בבאו"י. הידוע בת מי היא?

נחוניא כתב:האם ידוע פרטים על הרב אפרים בנימין הוכשטיין?

ראה מעט פרטים והפניות כאן viewtopic.php?f=7&t=24710&p=248934&hilit=%D7%94%D7%95%D7%9B%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F#p248934וע"ע בויקי'.
אגב, יש במקום מסויים יותר פירוט על הפרשייה הלזו ?

אבן זועקת כתב:

ישבב הסופר כתב:א - רבי יעקב אבי רבי אהרן הגדול מקארלין.
ב - רבי יצחק אחי רבי אהרן הגדול
ג - רבי שלמה יוסף הרב מסטאלין, מחשובי חסידי רבי אשר הגדול מסטאלין ובנו הבית אהרן, עלה לטבריה עם משפחתו ומנו"כ שם.
ד - רבי אברהם אשר מטבריה , מגדולי חסידי הבית אהרן ובנו ומי שעסק בחינוך והכתרת נכדו הינוקא, [ואח"כ התקשר אליו ודבק בו כחסיד לכל דבר]. מנו"כ בטבריה.
ה - רבי שלמה יוסף אליאך מירושלים - עסקן דגול וידוע שם, ממקימי אגודת הרבנים בארה"ב, בעל בית התבשיל אליאך, מושא אשכולנו.

שם אמו של רש"י אשת ר' אברהם אשר היה נישקע ע"פ מפקד כולל קרלין שהתפרסם בבאו"י. הידוע בת מי היא?

עיינתי לכבודך בספרו החדש של ידידינו ר' בנימין פנטליאט, "הקהילה האשכנזית בטבריה", ושם עמ' 178 מופיע שמה בפנקס הח"ק (מספר 1927) "נשקא אל' ר' אברהם אשר כ"ח חשוון תרע"ו'. ולמטה הוא מביא את נוסח המצבה "פ"נ הא' הצוה"ח מושקא ב"ר משה יעקב נ' כ"ח חשוון תרע"ו תנצב"ה".
ר' משה יעקב אליאך מארה"ב, בן רש"י, כנראה נקרא ע"ש אבי אם אביו. אם זכרוני אינו מטעני, שמעתי מאחד מבני המשפחה שיודע פרק בייחוסו, שלא ידוע כמעט כלום על מוצאה של מרת נישקא אשת ר' אברהם אשר.
(לגבי חילוף נישקא למושקא, אין לי מידע, פנטליאט מביא למעלה נשקא ולמטה מושקא, אך הוא כותב שהמצבה מכוסה בעפר והוא הוצרך להיעזר ברשימת הח"ק כדי לפענח את המצבה, ולכן נראה שיש לקיים ב' העדויות על שם 'נישקא' ולבטל העדות - המוטלת בספק - על 'מושקא' מהמצבה. גם מהמשפחה שמעתי ששמה היה נישקא.)

תודה לך סופר ומהיר.

אולי 'תולדות' יוכל לשפוך מעט יותר אור על עניין הסתירה בשמה...

מה יש להוסיף מעבר לדבריו הנכונים והחכמים של רבי ישבב?
הכל כלול בדבריו.

בהזדמנות זו אודה לידידינו על הספר הנפלא. כרכא דכולא ביה! המון המון חומר תיעודי שנאסף ונתקבץ ומויין ביד אומן ומסור למלאכתו!