פרסומי ניסא מול מעלת תדיר
א) בשבת (כג ,ב): בעי רבא נר חנוכה וקידוש היום מהו, קידוש היום עדיף דתדיר, או דילמא נר חנוכה עדיף משום פירסומי ניסא. הדר פשטה נר חנוכה עדיף משום פירסומי ניסא.
וראיתי מקשים כיצד פשט רבא את ספיקו ומדוע קבע באמת שפירסומי ניסא עדיף מתדיר, הרי הכלל של 'תדיר ושאינו תדיר - תדיר קודם' הוא דין תורה, כדדרשו חז"ל בכמה מקומות מפסוקים, ראו זבחים דף פט ע"א ותוספות שם ד"ה כל התדיר,וכן ביומא דף לד ע"א תוד"ה העולה עולה ראשונה ובעוד דוכתין. ואילו לענין פירסומי ניסא לא מצאנו מקור מהמקרא.
ונראה שפשוט היה לרבא שמצוה שעניינה להראותה לאחרים, עדיפה על מצוה הנעשית בינו לבין עצמו, ולכן פשט שפרסומי ניסא עדיף, כיון שתכליתה להראות גם לאחרים את ההדלקה, וזה עדיף על מעלת תדיר במצוה המתקיימת רק בינו לבין עצמו. ובמק"א כתבתי לבאר כעי"ז את דעת הפוסקים הסוברים שאף שאונן פטור מכל המצוות, מ"מ חייב בהדלקת נ"ח, משום שהאונן פטור ממצוות השייכות לו עצמו, אך לא ממצווה שתכליתה ראיית האחרים. (ועי' במש"כ בזה במק"א בענין ד' הרמב"ם שלא נקט 'פרסום הנס' אלא 'זכרון הנס', וביאר לי הגר"מ גרוס שליט"א דהוא משום דמיונו לד' כוסות שיכולים להתקיים גם בינו לבין עצמו, ול"ש ביה לכאו' פרסום הנס לאחרים, ולזה הדגיש הרמב"ם שנ"ח הוא משום 'זכרון הנס', עי"ש בדברינו).
והנה בגמ' שם אמר רב, פשיטא לי נר ביתו ונר חנוכה - נר ביתו עדיף, משום שלום ביתו. ופירש"י: "והכי אמרינן לקמן (שבת כה, ב) ותזנח משלום נפשי - זו הדלקת נר בשבת, שבני ביתו מצטערין לישב בחשך", עכ"ל. ודקדק הרש"ש וז"ל: לכאורה מאי איריא בני ביתו, אף הוא בעצמו נמי יצטער. ואולי יכוון רבא במלת ביתו על אשתו וכדלקמן (קיח ב) ור"ל משום דאיתא לקמן על ג' עבירות נשים מתות כו' ובהדלקת הנר. לכן אם לא תדליק אתיא לאנצויי עמו, עכ"ל.
ולדברינו מיושב באופ"א, שרש"י הגיש בכוונה ששלום ביתו עדיף, משום שהדלקת נר שבת נועדה לאנשים רבים אחרים, ולא רק לו ולאשתו, וא"כ גם אם יעלה על הדעת שפרסומי ניסא יגבור על מצווה המיועדת לו ולאשתו, נדחה ונאמר שלא כן הוא, משום שגם מצוות נר חנוכה נועדה לעוד אנשים, ולא רק לו או לאשתו. א"כ ברמת המצווה הנועדה לאחרים- שווים הם, וא"כ שלום ביתו פנימה עדיף.
והנה הרמב"ם (חנוכה פ"ד הי"ד) כתב: "היה לפניו נר ביתו ונר חנוכה או נר ביתו וקדוש היום נר ביתו קודם משום שלום ביתו שהרי השם נמחק לעשות שלום בין איש לאשתו", עכ"ל. הרי שהרמב"ם הדגיש דווקא להיפך, ששלום ביתו היינו אשתו לבדה.
אך הנה העירו האחרונים למה הוצרך הרמב"ם להוסיף נימוק זה שמצאנו שהשם נמחק לעשות שלום בין איש לאשתו. (ולדידי לא קשה, כיון שאפ"ל בפשטות שהרמב"ם רצה לסיים את ההלכה האחרונה בספר זמנים במעלת השלום, וכפי שהוסיף מיד וכתב "גדול השלום שכל התורה ניתנה לעשות שלום בעולם שנאמר דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום").
ואפשר שלפי דברינו יובן, שאכן הרמב"ם התקשה מדוע באמת גדולה היא מצוות נר שבת ממעלת פרסומי ניסא, והרי ישנה סברא שמצוו הנועדה לרבים, כהדלקת נ"ח, עדיפה היא על פני מצווה שנועדה לעשות שלום בין איש לאשתו. והרמב"ם לא הסכים עם פרש"י שתירץ, כמבואר, שגם נר שבת נועד לעוד אנשים ולא רק לאיש ואשתו. ולכן יישב הרמב"ם והדגיש שמעלת שלום בין איש לאשתו חשובה יותר, "שהרי השם נמחק לעשות שלום בין איש לאשתו".
שו"ר דברי שו"ת אבני נזר (או"ח סימן תקא) וז"ל: "מ"ש וזה לשונך הנה הר"מ ז"ל כתב בהלכות חנוכה [פ"ד הי"ב] דלנר חנוכה מחויב למכור כסותו. ומ"ש הרב המגיד כבר תמה עליו הלחם משנה. ולפי עניות דעתי נראה דהרמב"ם יצא לו כו' עד כאן לשונך. ואינו מדוקדק דהלחם משנה לא השיב כלום על ראיית הרב המגיד רק על מ"ש וכל שכן נר חנוכה דקודם לקידוש היום [שבת כג ע"ב]. ועל זה הקשה דמה רבותא וכל פרסומי ניסא קודם לקידוש היום וארבע כוסות נמי פרסומי ניסא. אבל על הראי' מארבע כוסות לא השיב כלום. ואין צורך לבקש ראי' אחרת.
ועל דבר הק"ו של הרב המגיד נראה לי לפרש דהנה צריך להבין מאי טעמא קודם לקידוש היום משום פרסומי ניסא, הלא שבת הוא עדות על חידוש העולם כמו שאומרים זכר למעשה בראשית וחידוש העולם יש מאין יותר פלא מנסים של יציאת מצרים וכו', וא"כ כיון דבארבע כוסות חשובים פרסומי ניסא שמתפרסמים יציאת מצרים שבת נמי יחשב פרסומי ניסא שמפרסם חידוש העולם:
וצריך לומר שאני המצוות שבליל פסח הם לפרסם לבניו ובני ביתו כדכתיב והגדת לבנך. מה שאין כן שבת שהוא רק לעצמו. והדבר מובן על פי מה שאמרתי כבר בטעם הרמב"ם דכל מצוות אינו מחוייב למכור כסותו. שהרי חישב לעשות מצוה ולא עשאה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה [ברכות ו ע"א]. מה שאין כן פרסומי ניסא לפרסם לאחרים ומה לאחרים במחשבתו. ועל כן קידוש היום שהוא לעצמו. שוב דומה לשאר מצוות. ובזה מובן היטב הקל וחומר כיון דנר חנוכה קודם לקידוש. על כרחין דתלוי בפרסום לאחרים דוקא. ואם כן נר חנוכה שמניחה על פתח ביתו מבחוץ שמפרסם לכל. ודאי קל וחומר מארבע כוסות שאין הפרסום רק לבניו ובני ביתו לבד", עכ"ל האבנ"ז וברוך שכיוונתי לסברתו.
ב) עוד נראה לומר באופן אחר, דהנה הקשה הר"ן וז"ל: בתר דבעיא הדר פשטה נר חנוכה עדיף משום פרסומי ניסא. ואם תאמר והיכי דחינן קידוש היום דאורייתא משום נר ביתו ונר חנוכה. י"ל דלא דחינן ליה, דהא אפשר לקדושי אריפתא. אלא דאי לאו משום שלום ביתו ופרסומי ניסא מצוה מן המובחר טפי אדחמרא, כדאמרינן זוכרהו על היין בכניסתו", עכ"ל.
הר"ן מסביר שאת מצוות קידוש היום אפשר לקיים בפת, וכיון שאפשר לקיימה בפת, לכן אף שמעלת קידוש ביין עדיפה, מ"מ זה נדחה משום פרסומי ניסא.
אם כן, הדברים מבוארים כמין חומר. שאמנם יתכן שמעלת תדיר עדיפה על מעלת פרסומי ניסא. אך כיון שיכול לקיים את קידוש היום בריפתא מבלי לפגוע בקיום מצוות הדלקת נ"ח, א"כ יקיים שניהם, מצוות קידוש היום בריפתא ומעלת תדיר התלויה בה, שהיא גם היא מתקיימת על ידי קידוש בפת, וקיום נר חנוכה.
ש"ב גנוט