פורום אוצר החכמה

עושה חדשות כתב:מהר"ח או"ז סי' מא:
לשון אבא מארי זצ"ל. פעם אחת היינו מסובין בבית המשתה בחנוכה ובתוך הסעודה אמרתי אחשוב דבר חידוש בהלכה ובא ללבי והקשיתי אהא דאמר הרי זה גיטך על מנת שלא תיכנסי כל ל' יום לבית פלוני הרי זה גט. ואמאי הוי גט הא מתנה על מה שכתוב בתורה? שאם פלוני יחלה או אחד מבני ביתו אי אפשר לה שלא תלך לבקר את החולה כדתנן הריני נזיר על מנת שאטמא למתים וכו' הרי זה נזור ואסור בכולם. מפני שהתנה על מה שכתוב בתורה. ואפילו תאמר ביקור חולים דרבנן הוא. הא אמרי' בפרק אעפ"י (נ"ו ב') כמדומה לי דאפילו למ"ד מתנה על מ"ש בתורה תנאו קיים בדרבנן תנאו בטל. ואגב חביבותיה כתבתיה יצחק בר' משה נב"ה. עכ"ל רבינו אבא מארי זצ"ל.

יקבל החכם את תשובתו. מה ששאלת, על מה שנוהגין לכתוב בכתובה: ע"מ =על מנת= שלא ישא אשה אחרת עליה; והרי הוא מתנה על מה שכתוב בתורה, דשמא תמצא אילונית וצריך לישא אחרת לקיים פריה ורביה, תנאו בטל. לא היה לך לשאול באילונית; דאם תמצא אילונית, הוי מקח טעות, ולא היתה אשתו מעולם. ואם תשאל: שמא ישהה עמה עשר שנים ולא תלד, ואז מחויב לישא אחרת, והרי הוא מתנה על מה שכתוב בתורה? אין זה מתנה על מה שכתוב בתורה; דאף אם שהתה עמו י' שנים, הרוצה לישא אחרת צריך לגרש את הראשונה וליתן את כתובתה. דהנושא אשה על אשתו, יוציא ויתן כתובה; ובשביל שלא ילדה לא הפסידה כתובתה, דדילמא מיניה הוא. וכן נמי המנהג שנוהגין, דכותבין בכתובה: על מנת שלא ישא אחרת ואם יעבור וישא אחרת, שיפטרנה בגט ויתן לה כתובתה. ואף בלא תנאי היה הדין כך, אם שהתה עמו עשר שנים בלא בנים, שיתן לה גט וכתובתה וישא אחרת. ועוד, אין אנו צריכין לכל זה; דלא מיקרי מתנה על מה שכתוב בתורה אלא היכא דבשעת תנאו ידוע שעוקר דבר מן התורה; כגון: על מנת שאין לך עלי שאר כסות ועונה, ועל מנת שלא תשמיטנו שביעית. אבל בנדון זה ששאלת, אינו ודאי עוקר, דשמא תלד, ואף אם לא תלד יכול לגרשה ולישא אחרת. ומה ששאלת: אם שהתה עמו עשר שנים ולא ילדה, ולא התנה בשעת נישואין, ועתה התנה עמה בקנין, שאם ישא אחרת שיתחייב לה סכום ידוע, אי הוי כמתנה על מה שכתוב בתורה ויתבטל התנאים. אין זה מתנה על מה שכתוב בתורה; הוא רוצה ליזוק בנכסיו, ויקיים מצותו ויפרע מה שקבל עליו. ועוד, כמו שכתבתי, דאף בלא תנאי היה צריך לגרשה ולשלם כתובתה, אם הוא רוצה לישא אחרת. ואם סכום הממון שקבל עליו אינו יותר על כתובתה, נמצא שלא חדש בתנאו כלום.

עושה חדשות כתב:

עושה חדשות כתב:מהר"ח או"ז סי' מא:
לשון אבא מארי זצ"ל. פעם אחת היינו מסובין בבית המשתה בחנוכה ובתוך הסעודה אמרתי אחשוב דבר חידוש בהלכה ובא ללבי והקשיתי אהא דאמר הרי זה גיטך על מנת שלא תיכנסי כל ל' יום לבית פלוני הרי זה גט. ואמאי הוי גט הא מתנה על מה שכתוב בתורה? שאם פלוני יחלה או אחד מבני ביתו אי אפשר לה שלא תלך לבקר את החולה כדתנן הריני נזיר על מנת שאטמא למתים וכו' הרי זה נזור ואסור בכולם. מפני שהתנה על מה שכתוב בתורה. ואפילו תאמר ביקור חולים דרבנן הוא. הא אמרי' בפרק אעפ"י (נ"ו ב') כמדומה לי דאפילו למ"ד מתנה על מ"ש בתורה תנאו קיים בדרבנן תנאו בטל. ואגב חביבותיה כתבתיה יצחק בר' משה נב"ה. עכ"ל רבינו אבא מארי זצ"ל.

לכאו' כל הנידון צ"ע, דהרי בגמ' גיטין דפ"ד מסקי' דאם אמר ע"מ שתאכלי חזיר וכיו"ב ל"ח מתנה על מש"כ בתורה, כי אפשר דאכלה ולקיא, ואפשר דלא תיכול, וכן נפסק בשו"ע אבהע"ז סי' קמג סי"ב, וא"כ מאי שנא ביקור חולים.

ונראה, דהנה הרשב"א שם פג. האריך לדון דאולי דוקא תנאי של קום ועשה ל"ח מתנה עמש"כ בתורה, כי יהיה אסור לה לעבור בקו"ע, אבל תנאי של שוא"ת כיון דמדינא תהיה מחוייבת לשוא"ת כדי לקיים את גירושיה, הוי מתנה עמש"כ בתורה. והרשב"א הניח בצ"ע, אבל כך כנראה נקט האו"ז.