מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

למה לא הדליקו במנורה בכל יום נר אחד, במשך 8 ימים?

הלכות חג בחג, חקרי מנהג. מאמרים לעיון והורדה
ש. ספראי
הודעות: 790
הצטרף: ב' יולי 06, 2015 12:21 am

למה לא הדליקו במנורה בכל יום נר אחד, במשך 8 ימים?

הודעהעל ידי ש. ספראי » ד' דצמבר 09, 2015 12:54 am

האם נרות המקדש מעכבין זה את זה
הרב ש"ב גנוט//קובץ מאור האמת

הב"י כותב בריש הלכות חנוכה שמכיון והיה לחשמונאים הצדיקים כמות שמן המספיקה ליום אחד והם היו צריכים שמן לשמונה ימים, לכן מזגו בכל נר שמינית כמות, כדי שיוכלו להדליק שמונה ימים בשמינית כמות. ויש לשאול מדוע לא מזגו שמן לנר אחד באופן מושלם, כאשר יוכלו כך להדליק בנר אחד בכמות מספקת לכל יום, במשך שמונה ימים.

תשובה: א] איתא במנחות כ"ח א': שבעה נרות המנורה מעכבין זה את זה, וכ' הגאון האדר"ת בספרו הגדול 'חשבונות של מצוה' (מצוה צ"ח) דא"כ שעיקר המצוה היא בעת שיהיו כל הנרות דלוקים יחדיו ורק אז מתחלת המצוה, א"כ יקשה שבשבת כ"ב ב' דפריך למ"ד דאין מדליקין מנר לנר ע"י קינסא, מהא דתנן גבי מנורת המקדש דהיה מדליק ומסיים מהנר המערבי וחזי' דמצי להדליק מנר המערבי ע"י קינסא. ולכאו' מאי קושיא, הא י"ל דרב דאמר דאין מדליקים מנר לנר מיירי כשרוצה לקיים ההידור מצוה, אחר שכבר קיים את המצוה עצמה בהדלקת הנר הראשון, ומשא"כ במנורת המקדש שכל עוד שלא הדליק את כל ז' הנרות, לא קיים עדיין את המצוה ולכן יכול בינתים להדליק מנר לנר. וכתב דנראה דאין הפי' בגמ' במנחות שהדלקת ז' הנרות מעכבין זה את זה, אלא הכוונה למקום הנרות והפתילות, אך ההדלקה עצמה אינה מעכבת וניתן להדליק כל נר לכשעצמו. והכי מוכח ברמב"ם פ"ג מבנין בית הבחירה ה"ז שכתב שקני מנורה ונרותיה מעכבין, וגם לא הזכיר הלכה זו בהלכות הדלקת המנורה (בפ"ג מתמידין ומוסיפין).

והאמת היא שכן הוא פשטא דמתני' במנחות שם, שקני הנרות עצמן מעכבים ולא הדלקת ז' הנרות.

ב] ואמנם הנידון קדום הוא, שכקושית האדר"ת הקשו הבני יונה והשפת אמת, והבני יונה הוכיח מזה דהש"ס לא נחית לחלוק חילוק זה לענין אכחושי מצוה, והשפ"א כ' דאולי יש להוכיח מזה כפי ששמע מזקנו הגאון החידושי הרי"ם זצ"ל להסתפק דאע"ג דקני מנורה מעכבין, מ"מ בהדלקתן י"ל דאינן מעכבין. וכן בספר כלי חמדה (בפרשת במדבר) כ' בשם האבני נזר דאין מעכבין וכל נר הוא מצוה בפנ"ע, עי"ש. ואולם היד המלך (חמץ ומצה ד', ה') כ' דאם כלי הנרות מעכבין, ודאי שגם הדלקת כולן מעכבת, וע"ד ראיית הש"ס בשבת כ"ב כ' דהרי גם אם המצוה מתקיימת רק לבסוף, בהדלקת הנר השביעי, עדיין הוברר למפע שהדליקו את שאר הנרות בבזיון או במכחושי מצוה. ובשו"ת שבט הלוי (ח"א סי' כ"ג) כתב שהדלקת כל הז' נרות מעכבת, אלא שעל נר נחשב לחלק שלם בפנ"ע ולא חצי שיעור של שיעור שלם, רק דמצות מנורה להדליק ז' נרות שלמים שכ"א מהם קדוש בפנ"ע, ע"ש. ונמצאנו למדים שישנה מחלוקת בין רבותינו בדבר זה, האם הדלקת ז' הנרות מעכבין זא"ז או לא.

ג] וידידי הרה"ג רבי שלמה מילגרום שליט"א תי' תירוץ נפלא על ד' הש"ס בשבת כ"ב, דמהתם לק"מ כיון שהרי הדליקו את כל הנרות מהנר המערבי, שדלק עוד ממצות יום האתמול, וא"כ גם א”נ שהדלקת כל הנרות לא נחשבת למצוה על הדלקת הנר השביעי, אך הנר המערבי ודאי נחשב לנר מצוה, כיון שקיימו בו את הדלקת הנרות של יום האתמול, ואם אין מדליקין מנר מצוה לנר מצוה, אזי א"א להדליק בו, ושפיר הוכיח הש"ס מיניה.

ד] ולענ"ד יש לתרץ זה דהנה נודעת מחלוקת הביאור הלכה בשם הבית הלוי והאבי עזרי, כמה ידליק אדם שיש לו רק ב' נרות ביום ג' דחנוכה, האם ב' נרות או נר א'. ולהביה"ל דמדליק נר א' כיון שלא שייך הידור ביום ג' בב' נרות, א"כ נמצא שהחל מיום ג' דחנוכה לא מתקיים ההידור אלא עד שידליק את כל מנין הנרות של אותו היום, וא"כ גם א"נ דהדלקת ז' נרות המנורה מעכבים זא"ז, שפיר מדמה הש"ס לנרות חנוכה, כיון שהחל מיום ג' גם נרות חנוכה מעכבים זא"ז, שהרי עד שלא הדליק את כולם לא קיים את ההידור, וא"ש. וגם לדעת האבי עזרי א"ש, כיון דנידון הש"ס היה גם האם מצי להדליק מנר הידור לנר הידור, ודו"ק.

ה] ונעסוק כעת בשאלה בה פתחנו את דברינו: דהנה ידועה קושית הב"י מדוע תיקנו זכר לנס ח' ימים והלא ביום א' לא היה נס כלל, ותירץ שחילקו החשמונאים חילקו את השמן לשמונה חלקים, לשמינית הנצרך בכל לילה, והשמינית דלקה כל הלילה, וממילא גם ביום הראשון התרחש נס. והנה א"נ שניתן להדליק נר אחד וח' הנרות אינן מעכבות זא"ז, יל"ע מדוע לא חילקו את השמן באופן שידליקו נר אחד בלבד בכל יום, ותתקיים 8\1 ממצוותו למשך ח' ימים. ומדוע העדיפו הדלקת 8\1 כמות בכל הנרות, כדי שידלק ח' ימים, על פני האפשרות הזאת?

ו] ויש לדעת הדלקת שמינית כמות מהי, והכיצד מקיים בה מצוה, אחר שהשיעור הוא חצי לוג לכל נר (כבשבת כ"ב ב' וברש"י שם), והאם נתינת פחות משיעור זה הוא "חצי שיעור".

והנה הרא"ש בשבת כ"א ב' כ' להקשות כקושית הב"י וכתב: "וי"ל שחילקו את הפח לשמונה והדליקו בכל לילה עד השמינית. ואע"ג דאמרינן התם "תן לה מידתה שתהיה דולקת מערב עד בוקר", היינו היכא שאפשר", עכ"ל. וחזי' שהשיעור אינו לעיכובא ובמעט שמן מתקיימת המצוה, והוספת חצי לוג הוא מצוה מן המובחר, או שבכל הוספת שמן מקיים עוד מצוה, שממשיך ודולק עד הבוקר. וא"כ הוא שמדליק מעט שמן מקיים מצוה בשלימות, אזי ודאי שזה עדיף על הדלקת חצי לוג בנר אחד בלבד, באופן שידלק ח' ימים, כיון שכה"ג כלל לא קיים את ההדלקה בשש הנרות הנוספים.

ז] ובעיקר הדבר, הנה א"נ שישנה מצוה בכך שהנר יהיה דלוק עוד ועוד עד הבוקר ובכל רגע נתווסף מצוה, א"כ יל"ע אמאי יש להעדיף את הדלקת היום הבא על פני הדלקת הנר הדולק כעת, שידלק גם במשך הלילה, ומדוע - לדעת הב"י- העדיפו להפחית שמן מהמצוה של היום בכדי להדליק נרות ביום שלמחרת. והנה להר"מ (ביאת מקדש ט', ז') אין עבודה בהדלקה וכשרה בזר, ולהראב"ד ודאי דאיכא מצוה בהדלקת כהן ורק בדיעבד כשרה בזר, וביאר הגר"ח הלוי ז"ל שעצם מעשה ההטבה זהו גופא קיום המצוה וע"כ פסולה בזר, וההדלקה אף דהיא מעשה מצוה, מ"מ אינה בגדר עבודה והיא רק הכשר מצוה שע"י הנרות דולקות וע"כ ל"ה עבודה וכשרה בזר. והחזו"א (במנחות סו"ס ל') כתב שאין כלל מצוה במעשה ההדלקה ועיקר המצוה היא שיהיו נרות דולקות, ואפי' כשהדליקו קוף כשר, וגם אם צריך בר דעת אכתי לאו עבודה היא, והיינו שלדבריו מעשה ההדלקה כלל אינה מצוה והמצוה היא בהטבה בלבד. ועי' חשבונות של מצוה שם שביאר באופן דומה, ועי' בד' מו"ר הגר"ח קניבסקי בקובץ נזר התורה התשס"ח עמוד ע"ז.

והנה לפי"ז יש לדון, דא"נ דהמצוה היא בעצם מעשה ההדלקה, א"כ י"ל דעדיף להדליק בכל יום ולקיים מצוה זו, מאשר להדליק יום א' באופן שידלק הנר בכל הלילה. אך א"נ דעיקרו שיהיה מודלק ותו לא, וליכא מצוה בעצם מעשה ההדלקה, א"כ מי יימר לן דעדיף שיהיה מודלק ח' ימים קצת, מאשר שידלק יום א' עד הבוקר. ואמנם עדיין י"ל דשפיר בעי' שיהיה מודלק בכל יום ויום ולא רק ביום א', והיינו א"נ דמצות "מערב עד בקר" אינה לעיכובא, וכד' התוס' הרא"ש.

ח] וא"נ דעיקר המצוה היא בהטבה (וביחוד לד' הגאון האדר"ת הנ"ל בחשבונות של מצוה, שכתב דאיכא ב' מצוות, הטבה והדלקה), אפשר דטפי א"ש, דהא אם יטיב הנרות ויניח שמן רב שיספיק רק ליום אחד, א"כ לא יקיים מצות ההטבה בשאר הימים שאין לו שמן בשבילם וממילא א"צ להיטיב הנרות, ובזה לכאו' עדיף שידליק מעט בכל יום ויטיב הנרות קודם, ומקיים לכה"פ מצות ההטבה בשלמותה, ודו"ק.

ט] ואולם בעיקר השאלה מדוע העדיפו להדליק נר א' מושלם בכל ח' הימים על פני הדלקת כולן בשמינית הכמות במשך ח' ימים, זה אינו, כיון שבהכרח שהיה להם ג' וחצי לוג שמן, העולים למנין הדלקת ח' קני המנורה ביום אחד. ואם נחלק ונשים חצי לוג אחד בנר אחד, יהיה להם כמות רק לז' ימים (2\1 לוג X7=3.5לוג) ולא יהיה להם שמן ליום השמיני כלל, וממילא לכן העדיפו את חלוקת שמינית השמן.

י] וחשבתי לדון בתירוץ נוסף לנדו"ד, מדוע מילאו את כל ז' הבזיכים בשמינית השמן ולא מילאו בזיך אחד בשלימות במשך ח' ימים. דהנה במנחות מ"ט א' אמרי' דאין מחנכין את המנורה אלא בשבעה נרותיה בין הערביים. וא"כ הרי החשמונאים חנכו כעת את המנורה החדשה וא"כ צריכים היו למלאות שמן בכל ז' נרותיה, דאילולי כן המנורה לא היתה נחנכת כלל. ואמנם אכתי יל"ע האם המנורה מתקדשת דוקא בנתינת שמן וחצי לוג בכל נר, וכדמשמע קצת מד' הר"מ תמידין ומוספין פ"ג הי"א, ועי' מנחות פ"ט ב' חצי לוג למה נמשח וכו' ובחזו"א מנחות סי' ל' סק"ו, וצ"ע.

ואמנם יש לדון האם חנוכת המנורה מיירי בתחילת בנין המקדש דייקא והיינו דהוי כחלק מחינוך המקדש, דבענין לחנוך הבית וגם כליו. וממילא בימי חשמונאי שלא חנכו המקדש כבתחילה שוב לא הוצרכו לחנוך המנורה בז' נרותיה. א"ד דהוא דין חינוך כלי המקדש בפנ"ע וממילא גם כשנפסלה המנורה ועשו אחרת תחתיה בעי' לחנכה. וראיתי בספר המפתח שדנו בזה באור גדול יומא פ"ז מ"ד ובכלי חמדה ריש בהעלותך. והחזו"א (שם) נקיט דהאי חינוך הוא דוקא חינוך בחנוכת הבית ביום חידושו, עי"ש. ויעויין באוה"ח ר"פ בהעלותך גבי נחמת הקב"ה לאהרן שחלשה דעתו בחנוכת הנשיאים, שחייך שאתה מדליק ומיטיב הנרות בכל יום, ופי' האוה"ח דבעוד שחנוכת המזבח היתה פעם אחת בלבד, הרי הדלקת והטבת הנרות נחשבת שעושה מעשה חינוך בכל פעם, ופעם, וע"כ שלך גדולה משלהם. ולפי"ז הוא חינוך תמידי כהלכותיו ולא רק בזמן הקמת המקדש. ויש לפלפל בזה טובא, שהרי ידועים הדברים שהחשמונאים חנכו המנורה, וע"כ לא אמרי' ביה דטומאה הותרה בציבור וכו', כנודע. ועוד חזון למועד.

לענין
הודעות: 2267
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: למה לא הדליקו במנורה בכל יום נר אחד, במשך 8 ימים?

הודעהעל ידי לענין » א' ינואר 13, 2019 10:00 pm

ש. ספראי כתב:ב] ואמנם הנידון קדום הוא, שכקושית האדר"ת הקשו הבני יונה והשפת אמת, והבני יונה הוכיח מזה דהש"ס לא נחית לחלוק חילוק זה לענין אכחושי מצוה, והשפ"א כ' דאולי יש להוכיח מזה כפי ששמע מזקנו הגאון החידושי הרי"ם זצ"ל להסתפק דאע"ג דקני מנורה מעכבין, מ"מ בהדלקתן י"ל דאינן מעכבין. וכן בספר כלי חמדה (בפרשת במדבר) כ' בשם האבני נזר דאין מעכבין וכל נר הוא מצוה בפנ"ע, עי"ש. ואולם היד המלך (חמץ ומצה ד', ה') כ' דאם כלי הנרות מעכבין, ודאי שגם הדלקת כולן מעכבת, וע"ד ראיית הש"ס בשבת כ"ב כ' דהרי גם אם המצוה מתקיימת רק לבסוף, בהדלקת הנר השביעי, עדיין הוברר למפע שהדליקו את שאר הנרות בבזיון או במכחושי מצוה. ובשו"ת שבט הלוי (ח"א סי' כ"ג) כתב שהדלקת כל הז' נרות מעכבת, אלא שעל נר נחשב לחלק שלם בפנ"ע ולא חצי שיעור של שיעור שלם, רק דמצות מנורה להדליק ז' נרות שלמים שכ"א מהם קדוש בפנ"ע, ע"ש. ונמצאנו למדים שישנה מחלוקת בין רבותינו בדבר זה, האם הדלקת ז' הנרות מעכבין זא"ז או לא.


קדם להם רבי דוד פארדו (בעל החסדי דוד על התוספתא) בספרו 'למנצח לדוד' (מאמר עיסה קושית, ובזה ביאר שם מפני מה אסקוה בקשיא ולא בתיובתא).
ועל דבריו ז"ל עמד רבי אליעזר פאפו (בעל הפלא יועץ) בספרו 'חדש האביב'.

ש. ספראי כתב: ג] וידידי הרה"ג רבי שלמה מילגרום שליט"א תי' תירוץ נפלא על ד' הש"ס בשבת כ"ב, דמהתם לק"מ כיון שהרי הדליקו את כל הנרות מהנר המערבי, שדלק עוד ממצות יום האתמול, וא"כ גם א”נ שהדלקת כל הנרות לא נחשבת למצוה על הדלקת הנר השביעי, אך הנר המערבי ודאי נחשב לנר מצוה, כיון שקיימו בו את הדלקת הנרות של יום האתמול, ואם אין מדליקין מנר מצוה לנר מצוה, אזי א"א להדליק בו, ושפיר הוכיח הש"ס מיניה.


מלבד מה שלדברי רש"י (בשבת שם) אין כל מקום לדברים, שהרי מוציא את הנר המערבי של אתמול, וממנו מדליק את הנר המערבי דהיום, ואז מדליק את שאר הנרות מנר מערבי דהיום -אשר עדיין לא נשלמה מצוותו רק בהדלק כולם.
הנה גם לשי' התו' [דתחילה מדליק את כל הנרות מנר מערבי דאתמול], הלא אין כל קיום מצוה בנר מערבי כאשר הוא דולק בפני עצמו בלא שבעת הנרות, ונמצא דלצורך קיום מצות נר מערבי גופיה בעינן שיוסיף עליו עוד שבעה נרות, וא"כ עדיין קושיא במקומה עומדת, איך ילפינן היתר בנר חנוכה [ששם תוספת הנרות היא הידור ואינה מוכרחת] ממנורה [ששם הדלקת הנרות האחרים היא מוכרחת לעצם הנר הראשון].
וכפי הנראה הבין המתרץ כי הקושיא היא שעדיין לא חלה קדושה על הנר עד שלא נדלקו כל שבעת הנרות, אך באמת הקושיא היא כנ"ל [וכדדייקא לשון השפת אמת 'דבמנורה כיון ששבעה נרותיה מעכבין זא"ז כדאי' במנחות, הו"ל כמצוה אחת, לכך מותר להדליק זה מזה יותר מבחנוכה].


ש. ספראי כתב: ד] ולענ"ד יש לתרץ זה דהנה נודעת מחלוקת הביאור הלכה בשם הבית הלוי והאבי עזרי, כמה ידליק אדם שיש לו רק ב' נרות ביום ג' דחנוכה, האם ב' נרות או נר א'. ולהביה"ל דמדליק נר א' כיון שלא שייך הידור ביום ג' בב' נרות, א"כ נמצא שהחל מיום ג' דחנוכה לא מתקיים ההידור אלא עד שידליק את כל מנין הנרות של אותו היום, וא"כ גם א"נ דהדלקת ז' נרות המנורה מעכבים זא"ז, שפיר מדמה הש"ס לנרות חנוכה, כיון שהחל מיום ג' גם נרות חנוכה מעכבים זא"ז, שהרי עד שלא הדליק את כולם לא קיים את ההידור, וא"ש.

תמוה מאד! הרי נידון הש"ס הוא להדליק את נרות ההידור מנר החובה, ואיך ילפינן ממנורה להיתרא??? ומאי נ"מ מתי מתקיים ההידור?
ממנורה הוכיחו להתיר הדלקה מנר לנר גם בחנוכה, והקשו האחרונים דבמנורה כל הנרות שוין בחומרתן, ואילו בחנוכה הראשון הוא חובה והשאר הם הידור, ומה ענין לזה נידון הבית הלוי שההידור הוא רק בגמר כל הנרות [אדרבה זה רק מוסיף על הקושיא! איך מתירים גם בחנוכה, והרי אין ההידור מתקיים רק בסוף, ופשוט].

ש. ספראי כתב: וגם לדעת האבי עזרי א"ש, כיון דנידון הש"ס היה גם האם מצי להדליק מנר הידור לנר הידור

ומה בכך? והלא עיקר הקושיא היתה על היתר הדלקה מהנר העיקרי לנרות ההידור [ומה יעזור לזה מה שאפשר להתיר הדלקה מהידור להידור, שזה אכן באמת דמי למנורה שהנרות שוים בחומרתן].

ש. ספראי כתב: ה] ונעסוק כעת בשאלה בה פתחנו את דברינו: דהנה ידועה קושית הב"י מדוע תיקנו זכר לנס ח' ימים והלא ביום א' לא היה נס כלל, ותירץ שחילקו החשמונאים חילקו את השמן לשמונה חלקים, לשמינית הנצרך בכל לילה, והשמינית דלקה כל הלילה, וממילא גם ביום הראשון התרחש נס. והנה א"נ שניתן להדליק נר אחד וח' הנרות אינן מעכבות זא"ז, יל"ע מדוע לא חילקו את השמן באופן שידליקו נר אחד בלבד בכל יום, ותתקיים 8\1 ממצוותו למשך ח' ימים. ומדוע העדיפו הדלקת 8\1 כמות בכל הנרות, כדי שידלק ח' ימים, על פני האפשרות הזאת?

צ"ל 1/7.

ש. ספראי כתב: ט] ואולם בעיקר השאלה מדוע העדיפו להדליק נר א' מושלם בכל ח' הימים על פני הדלקת כולן בשמינית הכמות במשך ח' ימים, זה אינו, כיון שבהכרח שהיה להם ג' וחצי לוג שמן, העולים למנין הדלקת ח' קני המנורה ביום אחד. ואם נחלק ונשים חצי לוג אחד בנר אחד, יהיה להם כמות רק לז' ימים (2\1 לוג X7=3.5לוג) ולא יהיה להם שמן ליום השמיני כלל, וממילא לכן העדיפו את חלוקת שמינית השמן.

א. צ"ל מדוע לא העדיפו.
ב. צ"ל ז'.
ג. עדיין קשה [אם הנחת היסוד נכונה שעדיף לקיים מצוה א' בשלימות מאשר ב' חצאי מצוה] שידליקו ששה ימים נר אחד בשלימות, ואת החצי לוג האחרון יחלקו לשני לילות.


ש. ספראי כתב: י] וחשבתי לדון בתירוץ נוסף לנדו"ד, מדוע מילאו את כל ז' הבזיכים בשמינית השמן ולא מילאו בזיך אחד בשלימות במשך ח' ימים. דהנה במנחות מ"ט א' אמרי' דאין מחנכין את המנורה אלא בשבעה נרותיה בין הערביים. וא"כ הרי החשמונאים חנכו כעת את המנורה החדשה וא"כ צריכים היו למלאות שמן בכל ז' נרותיה, דאילולי כן המנורה לא היתה נחנכת כלל. ואמנם אכתי יל"ע האם המנורה מתקדשת דוקא בנתינת שמן וחצי לוג בכל נר, וכדמשמע קצת מד' הר"מ תמידין ומוספין פ"ג הי"א, ועי' מנחות פ"ט ב' חצי לוג למה נמשח וכו' ובחזו"א מנחות סי' ל' סק"ו, וצ"ע.


עדיין קשה, שהרי אחרי שבלילה הראשון נתנו שמינית מהשיעור בכל נר [וכיון דהיה בזה קיום מצוה, א"כ ע"כ דלשי' התו' רא"ש סגי בכל שהוא שמן עבור החינוך], יכלו כבר בלילה השני להדליק נר שלם, ולא היו צריכים גם בלילות הבאים לחלק שמן לכל הנרות.


חזור אל “חנוכה”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 6 אורחים