צדיק גמור כתב:כך שאפשר להשתמש ב"חנוכייה" (שאגב, אינה חידוש של אב"י אלא של חמדה שהייתה אשתו השנייה של אב"י ואחותה של דבורה שהייתה אשתו הראשונה), ואפשדר להשתמש ב"ספרייה" (לא פחות מב"אוצר ספרים") וב"מטוס" (אאל"ט חידש ביאליק) וב"רכבת" (חידש איתמר בן אב"י) ובכל חידושי העברית עד היום!
למדן כתב:לענין העברית בקיצור נמרץ:
לעם ישראל משנות קיומה הי' להם שני שפות לשון חול ולשון הק': בשפה חול דברו בין איש לרעהו ומסחר וכו', בלשון הק' אמרו תפילות ולמדו את התורה הק'. ובלשון הק' לא השתמשו ללשון חול.
בא בן... ועירב לשון חול ולשון הק' והוסיף טמאה על טמאתו וכתבה אפי' בשבת קודש...
עד עולם כתב:ראיתי פעם באיזה עלון מאמר של הרב כפיר ברוך מבורך דדון , שכל הסביבון היה משמש למשחקי קלפים וכדו' והאותיות שעליו בלועזית היו מסמנים כמה ירוויח או יפסיד המהמר לפי האות שיוצאת ואח"כ קידשוהו למנהג ישראל לא ברור בדיוק איך.
צונאמי כתב:בעניין קוביא וקלפים בלילות חנוכה, מובא במנהגי וורמיישא לר' יוזפא שמש ענייני חנוכה, ובהערות שם. [יש באוצר]
[/b]
צונאמי כתב:נ.ב. לאגדה שילדי היהודים שיחקו בסביבונים בזמן היוונים,
טרם מלאו מאה שנה...
הכהן כתב:צונאמי כתב:נ.ב. לאגדה שילדי היהודים שיחקו בסביבונים בזמן היוונים,
טרם מלאו מאה שנה...
שאלתי את ילדי: מילא אנחנו משחקים בסביבונים - כי הם שחקו בסביבונים. אבל למה הם שחקו בסביבונים?
ומה היינו עושים אם הם היו משחקים תופסת?
משולש כתב:זה מרגיז אותי כל שנה מחדש לשמוע את הילדים מספרים את השטות הזאת. (אני בכלל חושב שחלק גדול ממה שמלמדים בגנים זה שטויות).
האם חסרים לנו מדרשים ומקורות אמיתיים שצריכים ללכת ללקט שטויות שלא כתובות בשום מקום?????
לייטנר כתב:צדיק גמור כתב:כך שאפשר להשתמש ב"חנוכייה" (שאגב, אינה חידוש של אב"י אלא של חמדה שהייתה אשתו השנייה של אב"י ואחותה של דבורה שהייתה אשתו הראשונה), ואפשדר להשתמש ב"ספרייה" (לא פחות מב"אוצר ספרים") וב"מטוס" (אאל"ט חידש ביאליק) וב"רכבת" (חידש איתמר בן אב"י) ובכל חידושי העברית עד היום!
'מטוס' הוא חידושו של ביאליק, בניגוד ל'אוירון' שהוא חידושו של בן אב"י, שחידש כנראה גם את המילה 'ספרייה'. אגב, כנראה שדווקא אביו היה זה שחידש את המילה 'רכבת'; ועם הטיפשים שמעכשו לא ירצו להשתמש במילים אלה, סליחה.
לייבעדיג יענקל כתב:לייטנר כתב:צדיק גמור כתב:כך שאפשר להשתמש ב"חנוכייה" (שאגב, אינה חידוש של אב"י אלא של חמדה שהייתה אשתו השנייה של אב"י ואחותה של דבורה שהייתה אשתו הראשונה), ואפשדר להשתמש ב"ספרייה" (לא פחות מב"אוצר ספרים") וב"מטוס" (אאל"ט חידש ביאליק) וב"רכבת" (חידש איתמר בן אב"י) ובכל חידושי העברית עד היום!
'מטוס' הוא חידושו של ביאליק, בניגוד ל'אוירון' שהוא חידושו של בן אב"י, שחידש כנראה גם את המילה 'ספרייה'. אגב, כנראה שדווקא אביו היה זה שחידש את המילה 'רכבת'; ועם הטיפשים שמעכשו לא ירצו להשתמש במילים אלה, סליחה.
אולי תגלה ל'טפשים' גם מי הוא הצדיק שהמציא את הכינוי הנפוץ היום במדינת יזרעאל ל'בנדורא' (טאמאטע בלע"ז), ומהו ההסבר המדויק לשם 'קדוש וטהור' זה?
צונאמי כתב:עד עולם כתב:ראיתי פעם באיזה עלון מאמר של הרב כפיר ברוך מבורך דדון , שכל הסביבון היה משמש למשחקי קלפים וכדו' והאותיות שעליו בלועזית היו מסמנים כמה ירוויח או יפסיד המהמר לפי האות שיוצאת ואח"כ קידשוהו למנהג ישראל לא ברור בדיוק איך.
למה לא ברור?
בלילות חנוכה נהגו לשחק "בקוביא" - קלפים וכומה,
וכן בסביבון שהוא קוביה בעלת 4 או 6 פיאות.
האותיות הלטיניות/גותיות המובאות כאן, http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7% ... 7.9B.D7.94
תורגמו ללשה"ק נ' ג' ה' ש' =
נראה לי (נהר שלום) שלכך התכוונת
נ' = נס = שהקב"ה עשה
ג' = גדול = מופלא ביותר
ה' = היה = בזמן החשמונאים
ש' = שם = בירושלים
עם הזמן הר"ת נשארו וקיבלו מעמד משל עצמן.
בעניין קוביא וקלפים בלילות חנוכה, מובא במנהגי וורמיישא לר' יוזפא שמש ענייני חנוכה, ובהערות שם. [יש באוצר]
נ.ב. לאגדה שילדי היהודים שיחקו בסביבונים בזמן היוונים,
טרם מלאו מאה שנה...
בן המחבר כתב:משולש כתב:זה מרגיז אותי כל שנה מחדש לשמוע את הילדים מספרים את השטות הזאת. (אני בכלל חושב שחלק גדול ממה שמלמדים בגנים זה שטויות).
האם חסרים לנו מדרשים ומקורות אמיתיים שצריכים ללכת ללקט שטויות שלא כתובות בשום מקום?????
אל נא באפך.
אני מבין שאתה מעדיף את רבותינו הראשונים על פני רבותינו האחרונים ואינך מסוגל לשום שינוי מנהג (אעפ"י שלפי דבריך גם אתה אומר קבלת שבת ופיוט לכה דודי), אבל למה להעדיף את הגננות מלפני ארבע מאות שנה על פני הגננות דעכשיו? האם השטויות הישנות עדיפות מהשטויות העדכניות? הכוונה, אם לא הבנת, ל"מנהג" משחקי הסביבון על כסף (או על אגוזים. ויש לעיין אם דווקא אגוזי מלך ואגוזי פקאן, או שאפשר בדוחק גם באגוזי מקדמיה ואגוזי קשיו).
שברי לוחות כתב:מה חטאה העגבניה?
בספר אביעה רפואות מביא מהגאון נאמ"ן ס"ט שליט"א שלא להרבות באכילת עגבניות על אף כל המעלות שיש בו מפני שבערבית הוא נקרא טמאטם, ומי שמרבה באכילתן יהיה מטומטם ח"ו!
צונאמי כתב: 1. אין אלטרנטיבה. 2. אפאחד לא מתכונן לשנות את שפתו.
משולש כתב:צונאמי כתב: 1. אין אלטרנטיבה בלשה"ק. 2. אפאחד לא מתכונן לשנות את שפתו.
אז איך מסתדרים רבבות דוברי אידיש בארץ ועוד יותר בחו"ל בדורנו ועוד יותר בדורות קודמים?
צונאמי כתב:משולש כתב:צונאמי כתב: 1. אין אלטרנטיבה בלשה"ק. 2. אפאחד לא מתכונן לשנות את שפתו.
אז איך מסתדרים רבבות דוברי אידיש בארץ ועוד יותר בחו"ל בדורנו ועוד יותר בדורות קודמים?
התכוונתי למי שיושב בתוך עמו בגלות הציוניסטאן.
אליעזר שלום כתב:לכל מי שאינו חושש לשיטות של שהכל על טורט וכן לשאר פסקי הגהק מסטמר כבודו במקומו מונח
למה לו לחשוש לשיטת יחיד שלו בענין עברית
משולש כתב:אליעזר שלום כתב:לכל מי שאינו חושש לשיטות של שהכל על טורט וכן לשאר פסקי הגהק מסטמר כבודו במקומו מונח
למה לו לחשוש לשיטת יחיד שלו בענין עברית
זה לא קשור לרבי מסאטמר, גדולי ישראל שהתירו עברית היה בגלל הכרח ודיעבד. כולם מסכימים שלכתחילה זה לא היה ראוי.
צונאמי כתב:נ.ב. לאגדה שילדי היהודים שיחקו בסביבונים בזמן היוונים,
טרם מלאו מאה שנה...
מלח הארץ כתב:משולש כתב:אליעזר שלום כתב:לכל מי שאינו חושש לשיטות של שהכל על טורט וכן לשאר פסקי הגהק מסטמר כבודו במקומו מונח
למה לו לחשוש לשיטת יחיד שלו בענין עברית
זה לא קשור לרבי מסאטמר, גדולי ישראל שהתירו עברית היה בגלל הכרח ודיעבד. כולם מסכימים שלכתחילה זה לא היה ראוי.
מי זה כולם מסכימים [אני למשל לא מסכים..]?
ר"ח זוננפלד למשל היה בעד עברית יעויין בעמודא דנהורא.
למדן כתב:גם המילה חנוכיה אין לו מקור בחז"ל והוא מהמילים החדשים של בן יודא ימש"ו
הא לחמא עניא כתב:למדן כתב:גם המילה חנוכיה אין לו מקור בחז"ל והוא מהמילים החדשים של בן יודא ימש"ו
עתה בימי החנוכה ראיתי בספר "נאמנו מאוד" שי"ל ע"י מכון ירושלים, ושם מעתיקים מספר זכר דוד לרבי דוד זכות זצוק"ל שכותב שהיה המנהג להעמיד את החנוכיה במקום ההדלקה כבר ג' ימים לפני חנוכה ולהשאיר זאת ג' ימים לאחר חנוכה.
חזינן מהכא דיש לו מקור קדום עוד לפני בעלי העברית.
פלגינן כתב:הא לחמא עניא כתב:למדן כתב:גם המילה חנוכיה אין לו מקור בחז"ל והוא מהמילים החדשים של בן יודא ימש"ו
עתה בימי החנוכה ראיתי בספר "נאמנו מאוד" שי"ל ע"י מכון ירושלים, ושם מעתיקים מספר זכר דוד לרבי דוד זכות זצוק"ל שכותב שהיה המנהג להעמיד את החנוכיה במקום ההדלקה כבר ג' ימים לפני חנוכה ולהשאיר זאת ג' ימים לאחר חנוכה.
חזינן מהכא דיש לו מקור קדום עוד לפני בעלי העברית.
כך כתבו ב'נאמנו מאוד':
אך, ראה זכר דוד במקור
ובמחילה, מכון ירושלים הוסיפו י' שלא כפי המופיע במקור, ואפילו לא כמהדורת אהבת שלום, שאולי משופרת יותר.
הלוא אם כבר, היה לו לכתוב 'חנוקיאה' כפי שהתבטאו בלאדינו [וכפי שכבר האריכו לעיל].
עושה חדשות כתב:על המילה חנוכיה,
עי' במצו"ב.
הא לחמא עניא כתב:שכויח גדול על גילוי זה. ולא מובן כלל למה מכון ירושלים עשו טעות כזאת....
תולדות אדם כתב:בנוגע לחנוכיה, לזכרוני נכתה ע"כ בהמודיע לפני כמה שנים, וכמדומני שהוכיחו שמקור המילה משפת לאדינו (כמובן התקיים פולמוס סביב הנושא).
בנוגע לכינוי ימש"ו, נזכרתי בסיפור מהגה"ק מטשעבין שהיה בחור בישיבתו אשר בכל עת מצוא היה היה שופך מרורות על הציונים, פעם נשא נאום חוצב ב...חדרו בפנימיה ומאן דהוא סיבב שהגה"ק יעבור שם, ובעת עברו שם את הבחור מתבטא על אחד מראשיהם בימש"ו, הגה"קבעדינותו לא הגיב מיד, אבל לאחר כמה ימים שאל אותו: "האם נהיית פוסק"? "כלומר" שאל הבחור, אמר לו: "שמעתי שאתה פוסק על פלוני ששמו מחוי, זאת אומרת שאם ימות בלא בנים אין אשתו זקוקה ליבם"..
לגבי האותיות נ'ג'ה'ש', מוזכר באמרי פנחס שהוא רומז לדיני חנוכה נ'רות ש'מונה ה'לל ש'לם. ומוסיף הכותב שהוא בגימטריא משי"ח (כפי שהביא גם הבנ"י). גם בספרי ברסלב באיזהו מקומן מובאים דברים נפלאים על הר"ת של גשנ"ה.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 54 אורחים
