פורום אוצר החכמה

מה המקור לדברי הרמב"ם הללו?

אולי מהמנורה שעשאוה בתחילה של עץ או של ברזל, העשירו עשאוה של כסף וכו'.

ע"ע בדבריו באג"ת, ונראה שהיו לפניו מקורות שאינם לפנינו.

שמא מספרי המקבים\יוספוס ודומיהם?

פרק ב' במגילת תענית "בעשרים ושבעה ביה [אייר] איתנטיל כלילאי מיהודה ומירושלים:
שבימי מלכות יון היו מביאים עטרות של ורד ותולין אותם על פתחי ע"ז שלהם ועל פתחי החנויות ועל פתחי החצירות ושרין בשיר לע"ז
וכותבין על מצחו של שור ועל מצחו של חמור שאין לבעליהן חלק באלהי ישראל
כמו שהיו פלשתים עושים כמו שנא' (שמואל א' י"ג) וחרש לא ימצא וגו' והייתה הפצירה פים וגו'
וכשגברה יד בני חשמונאי בטלוהו ויום שבטלוהו עשאוהו יו"ט".
והיינו שע"י מעשיהם היו ישראל בטלים ממלאכתם שהיה נבזה בעיניהם מחמת ע"ז, [וצ"ת לדינא בע"ז י"ב] עי"ש בפי' הריעב"ץ, וזה "פשטו ידם בממונם".

אם כך זה רק פועל יוצא, ולא שממש פשטו ידם בממונם.

מתוך הערך בויקיפדיה ספר מקבים ב:

פרק ג עריכה
אוטופיה. לפני גזירות אנטיוכוס שררה העיר ירושלים בשלום כללי, ואפילו מלכים זרים חלקו לה כבוד. בשל ריב אישי, אדם בשם שמעון משבט בנימין העליל על חוניו הכוהן הגדול שמחזיק באוצר המקדש סכומי כסף עצומים שיכולים לבוא לידי המלך. עקב כך נשלח שליח בשם הליודורוס שיחרים כספים אלא שרובם היה פקדונות של יתומים ואלמנות. השמועה על כך גרמה ליהודי ירושלים להתחנן לה'. בשל כך הגיע מהשמים פרש אלוהי והכה את הליודוס ומלויו ורק תפילתו של הכוהן הגדול הצילה את חייו. הליודורוס נכנע ובישר ברבים את עוצמתו של האל היחיד.

פרק ד עריכה
למרות זאת, החתרנות של שמעון לא פסקה וגרמה לחוניו לפנות אל המלך הסלווקי. יאסון, אחיו של חוניו, ניצל את העדרות הכוהן הגדול על מנת לפנות אף הוא למלך והציע כי מינוי שלו לכוהן גדול יבטיח למלך כי ירושלים תהפוך לעיר בעלת אופי הלניסטי. המלך הסכים ויאסון מונה לכוהן גדול במקומו של חוניו, וירושלים הפכה לעיר הלניסטית והכוהנים המשרתים בבית המקדש נהו אחר אורחותיהם. בפרק זה גם מוסברים כיצד יכלו היהודים להיות חלק פעיל באימפריה ההלניסטית גם מבלי לקחת חלק בעבודה זרה. לאחר מכן פנה מנלאוס למלך אנטיוכוס והציג אף הוא כסף רב למלך על מנת שימונה לכהן גדול במקומו של יאסון שנאלץ לברוח לעמון. מנלאוס מצידו לא העביר את הכספים המובטחים למלך. חוניו עצמו נרצח לאחר שניסה להציל את קדושת בית המקדש. הרשע המשיך לפעול בירושלים, האלימות הגואה ושוד אוצרות המקדש נחשב לדבר שבשגרה.

מש"כ ר' ידידיה [גם בהנחה שהרמב"ם הסתמך על ספרים חיצונים], הלא שם היה מהמקדש, ולא ברור לי להחשיב כן ממונם.

מה שמבואר במג"ת אם עכ"פ זו הייתה כוונתם של היוונים, וזה גרם להם לאבד ממונם של ישראל, כבימי פלשתים, אין לך צורך ב"פשטו ידם בממונם" יותר מזה.

כמדומני ששמעתי מהגר"מ שפירא שיאריך ימים בבריאות, שהלא הכריחום בעקיפין להסיר דלתות בתיהם, ובוודאי שנגרם להם נזק רב ע"י אינשי דלא מעלי שפרצו לבתים נטולי הדלתות ונטלו ממונם.

פרי יהושע כתב:מש"כ ר' ידידיה [גם בהנחה שהרמב"ם הסתמך על ספרים חיצונים], הלא שם היה מהמקדש, ולא ברור לי להחשיב כן ממונם.

מה שמבואר במג"ת אם עכ"פ זו הייתה כוונתם של היוונים, וזה גרם להם לאבד ממונם של ישראל, כבימי פלשתים, אין לך צורך ב"פשטו ידם בממונם" יותר מזה.

ראה בהודעתי הקודמת מה שהדגשתי בגופן צבעוני

ידידיה כתב:ראה בהודעתי הקודמת מה שהדגשתי בגופן צבעוני

טוב שומע, מכל מקום לא נראה לי כלל וכלל שהרמב"ם הסתמך ע"ז משום בחינה מלבד שהוא מקור חיצוני, זה ממש מקרה חד פעמי ולא מספק.

צ״ע בזה. ובפרט שגזירת היונים היה על הדת ולא על הממון.

שפע חיים