מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

דעת הרמב"ם שתכלה רגל היינו שיעור זמן של חצי שעה או יתר

הלכות חג בחג, חקרי מנהג. מאמרים לעיון והורדה
בתבונה
הודעות: 1301
הצטרף: ו' אוגוסט 12, 2016 3:58 pm

דעת הרמב"ם שתכלה רגל היינו שיעור זמן של חצי שעה או יתר

הודעהעל ידי בתבונה » ג' ינואר 17, 2017 12:40 am

רמב"ם הלכות מגילה וחנוכה פרק ד הלכה ה

אין מדליקין נרות חנוכה קודם שתשקע החמה אלא עם שקיעתה לא מאחרין ולא מקדימין, שכח או הזיד ולא הדליק עם שקיעת החמה מדליק והולך עד ב שתכלה רגל מן השוק, וכמה הוא זמן זה כמו ג חצי שעה או יתר, עבר זמן זה אינו מדליק, וצריך ליתן שמן בנר כדי שתהיה דולקת והולכת עד שתכלה רגל מן השוק, הדליקה וכבתה אינו זקוק להדליקה ד פעם אחרת, נשארה דולקת אחר שכלתה רגל מן השוק אם רצה לכבותה או לסלקה עושה.


א. מה זה חצי שעה או יתר? מתי נאמר שיותר מכך ולא משמע שכוונת הרמב"ם שנסתפק מהו השיעור?
ב. מניין לרמב"ם שכלתה רגל מן השוק שיעור זמן לכאורה זהו פשוט הזמן שיש ברה"ר אנשים שרואים ואפשר לפרסם להם את הנס . וכך כתבו במפורש ראשונים אחרים וצ"ע מה מחלוקתם?
ג האם יש מקור לדעת הרמב"ם להליק מהשקיעה?
ונראה שיש שאלה האם כלתה רגל הוא סימן לשיעור זמן או שמדובר בסיבה שיש אנשים שרואים ואפשר לפרסם להם את הנס

תלמוד בבלי מסכת מנחות דף לו עמוד א
ועד מתי מניחן? עד שתשקע החמה, רבי יעקב אומר: עד שתכלה רגל מן השוק, וחכמים אומרים: עד זמן שינה; ומודים חכמים לר' יעקב, שאם חלצן לצאת לבית הכסא או ליכנס לבית המרחץ ושקעה חמה, שוב אינו חוזר ומניחן.

רש"י מסכת מנחות דף לו עמוד א
שתכלה רגל מן השוק - לאחר שחשכה.
מודים חכמים לרבי יעקב שאם חלצן כו' אין חוזר ומניחן - דלילה לאו זמן תפילין הוא כדאמרינן לקמן.


תוספות מסכת מנחות דף לו עמוד א
רבי יעקב אומר עד שתכלה רגל מן השוק וחכמים אומרים עד זמן שינה - רבי יעקב וחכמים סבירא להו דלילה זמן תפילין אלא חיישינן לשמא ישן בהן ועביד רבי יעקב הרחקה טפי מדרבנן, מ"ר.


דהיינו לרש"י בין לרבנן בין לר' יעקב לילה לאו זמן תפילין ולכן לרבנן אם חלצן אסור בלילה להניחן אבל מותר להשהותם עד זמן שינה (כך דעת הרמב"ם)

ולר' יעקב אסור להניחם לאחר שחשכה דהיינו סוף שקיעה והיינו לאחר שתכלה רגל שמאז זמן האיסור- ואם כן תכלה רגל הוא לסימן בעלמא.

ולפי התוס' , בין לרבנן ובין לר' יעקב לילה זמן תפילין, אלא שיש חשש שינה בתפילין, ולענ"ד ההבנה הפשוטה בתוס' שם שחשש שינה גובר לאחר שתכלה רגל מן השוק. ותכלה רגל מן השוק הוא סיבה ולא סימן.
ולפיז הרמב"ם שפסק שלילה לאו זמן תפילין ואם כן ר יעקב אוסר היות עם תפילין משחשיכה דהיינו סוף השקיעה, ותכלה רגל הוא לסימנא בעלמא לעד חשיכה, ואם כן גבי חנוכה גם כן סימן הוא לשיעור עד חשיכה ולכן כתבהרמב"ם שיעור זמן מדויק אלא כתב "והוא כמו חצי שעה או יתר" וצריך לומר שזה תלוי בחשיכה בפועל.
ואפשר לבאר עוד בטעם זמן זה שצריך להדליק נרות חנוכה בצורה שיהיה ניכר שמדליק לפרסומי ניסא, ואם מדליק בלילה נראה כמדליק לאורה ואם מדליק ביום שרגא בטיהרא מאי אהני אמנם מהשקיעה עד חשיכה אין דרך להדליק כי עדיין יש אור בחוץ אמנם הדלקת האור כבר ניכר.

איטשע
הודעות: 199
הצטרף: ב' אוגוסט 23, 2010 4:59 pm

Re: דעת הרמב"ם שתכלה רגל היינו שיעור זמן של חצי שעה או יתר

הודעהעל ידי איטשע » ב' דצמבר 04, 2017 6:20 pm

עי׳ במאיר עיני חכמים - אוסטראווצא דרוש נאה בענין זה.

לענין
הודעות: 3471
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: דעת הרמב"ם שתכלה רגל היינו שיעור זמן של חצי שעה או יתר

הודעהעל ידי לענין » ב' דצמבר 04, 2017 9:09 pm

אשמח מאד אם מישהו יוכל לבאר לי הא דלהרמב''ם והגאונים כלתה רגל מן השוק חצי שעה לאחר שקיעה הנראי.
הרי צריך להתפלל ערבית, והרמב''ם פוסק שזמן ק''ש הוא בצאת הכוכבים, בא נאמר שהיו מתפללים 13 דק' אחרי השקיעה, והתפילה לא לקחה יותר מרבע שעה. הגענו ל-28 דק'. תוך 2 דק' כל עם ישראל הגיעו כבר הביתה?
ונא לזכור שאנחנו מדברים על רגל התרמודאי שהיא מאוחרת מרגלי כל אדם וכדפרש''י.

יניק וחכים
הודעות: 48
הצטרף: ג' אפריל 12, 2016 2:02 pm

Re: דעת הרמב"ם שתכלה רגל היינו שיעור זמן של חצי שעה או יתר

הודעהעל ידי יניק וחכים » ב' דצמבר 04, 2017 10:11 pm

בתבונה כתב:מה זה חצי שעה או יתר? מתי נאמר שיותר מכך ולא משמע שכוונת הרמב"ם שנסתפק מהו השיעור?

כבר ידועים ד' מרן הגרי"ז דכל מקום לפי מתי שכלים משם, וכבר מצינו כן בריטב"א. החזו"א חולק דדוקא חצי שעה. בחוט שני כ' שד' הריטב"א החדשים שבת אין מעלין ואינם מורידים שזה כת"י חדשים, ע"פ החזו"א עצמו.
מהו או יותר לפי החזו"א? פשוט שאפשר להדליק גם יותר זמן מזה.
ראה בספרו של ר"א שלזינגר רב שכ' גילה שדוחה פי' זה מד' הרמב"ם בכ"מ.

ר' יונה
הודעות: 98
הצטרף: ג' ינואר 31, 2017 8:57 pm

Re: דעת הרמב"ם שתכלה רגל היינו שיעור זמן של חצי שעה או יתר

הודעהעל ידי ר' יונה » ג' דצמבר 05, 2017 12:56 am

לענין כתב:אשמח מאד אם מישהו יוכל לבאר לי הא דלהרמב''ם והגאונים כלתה רגל מן השוק חצי שעה לאחר שקיעה הנראי.
הרי צריך להתפלל ערבית, והרמב''ם פוסק שזמן ק''ש הוא בצאת הכוכבים, בא נאמר שהיו מתפללים 13 דק' אחרי השקיעה, והתפילה לא לקחה יותר מרבע שעה. הגענו ל-28 דק'. תוך 2 דק' כל עם ישראל הגיעו כבר הביתה?
ונא לזכור שאנחנו מדברים על רגל התרמודאי שהיא מאוחרת מרגלי כל אדם וכדפרש''י.


אם נאמר שבחצי שעה כוונתו לחצי שעה זמנית, יוצא שזה יותר מחצי שעה שלנו, שהרי בלילי טבת הארוכים עסקינן.

לענין
הודעות: 3471
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: דעת הרמב"ם שתכלה רגל היינו שיעור זמן של חצי שעה או יתר

הודעהעל ידי לענין » ג' דצמבר 05, 2017 1:00 am

תודה ר' יונה
אך, מסתימת כל הראשונים והפוסקים משמע דלא מיירי בחצי שעה זמנית - וכדכתב הבני יששכר (שהוא בעל החידוש דשעה זמנית, בספרו חי' מהרצ''א), וגם במאירי בבמה מדליקין מפורש דהחצי שעה היא רגילה ולא זמנית.

ר' יונה
הודעות: 98
הצטרף: ג' ינואר 31, 2017 8:57 pm

Re: דעת הרמב"ם שתכלה רגל היינו שיעור זמן של חצי שעה או יתר

הודעהעל ידי ר' יונה » ג' דצמבר 05, 2017 1:12 am

לענין כתב:תודה ר' יונה
אך, מסתימת כל הראשונים והפוסקים משמע דלא מיירי בחצי שעה זמנית - וכדכתב הבני יששכר (שהוא בעל החידוש דשעה זמנית, בספרו חי' מהרצ''א), וגם במאירי בבמה מדליקין מפורש דהחצי שעה היא רגילה ולא זמנית.


האמת, שלאחר מחשבה שניה הגעתי למסקנא שיותר מסתבר שאי"ז שעה זמנית, שהרי הכל תלוי ברגלי דתרמודאי, והם היו ממתינים עד שיחזרו הפועלים לבתיהם, ואין סברא לומר שלקח להם בחורף יותר זמן מבקיץ.
(אלא אם נניח שהם חישבו את שעות השינה שלהם ולפי"ז הלכו לבתיהם, ואז בחורף יש יותר זמן, אבל לא משמע כך במפרשים).

בתבונה
הודעות: 1301
הצטרף: ו' אוגוסט 12, 2016 3:58 pm

Re: דעת הרמב"ם שתכלה רגל היינו שיעור זמן של חצי שעה או יתר

הודעהעל ידי בתבונה » ג' דצמבר 05, 2017 2:02 am

יניק וחכים כתב:מהו או יותר לפי החזו"א? פשוט שאפשר להדליק גם יותר זמן מזה.

" שכח או הזיד ולא הדליק עם שקיעת החמה מדליק והולך עד שתכלה רגל מן השוק, וכמה הוא זמן זה כמו חצי שעה או יתר"
1. ברמב"ם כתוב שאם לא הדליק בשקיעה יכול להדליק רק עד שתכלה רגל מן השוק ואם לא הדליק עד זמן זה לא יכול להדליק בברכה אח"כ,
מבאר הרמב"ם שיעור זה שהוא חצי שעה או יתר, דהיינו אם לא הדליק בשקיעה יכול להדליק בברכה רק עד חצי שעה או יתר ולא מאוחר יותר
3. השאלה היא האם לפי הרמב"ם 32.5 דקות אחרי השקיעה מותר להדליק בברכה או לא, אם לא מה כוונתו או יתר אם כן מהו הקצבה ולמה זה או יתר

בתבונה
הודעות: 1301
הצטרף: ו' אוגוסט 12, 2016 3:58 pm

Re: דעת הרמב"ם שתכלה רגל היינו שיעור זמן של חצי שעה או יתר

הודעהעל ידי בתבונה » ג' דצמבר 05, 2017 2:18 am

ר' יונה כתב:
לענין כתב:תודה ר' יונה
אך, מסתימת כל הראשונים והפוסקים משמע דלא מיירי בחצי שעה זמנית - וכדכתב הבני יששכר (שהוא בעל החידוש דשעה זמנית, בספרו חי' מהרצ''א), וגם במאירי בבמה מדליקין מפורש דהחצי שעה היא רגילה ולא זמנית.


האמת, שלאחר מחשבה שניה הגעתי למסקנא שיותר מסתבר שאי"ז שעה זמנית, שהרי הכל תלוי ברגלי דתרמודאי, והם היו ממתינים עד שיחזרו הפועלים לבתיהם, ואין סברא לומר שלקח להם בחורף יותר זמן מבקיץ.
(אלא אם נניח שהם חישבו את שעות השינה שלהם ולפי"ז הלכו לבתיהם, ואז בחורף יש יותר זמן, אבל לא משמע כך במפרשים).

הפועלים היו מסיימים את עבודתם בהתאם לרמת החושך והאור

סמל אישי של המשתמש
ארזי ביתר
הודעות: 2273
הצטרף: ב' פברואר 04, 2013 2:25 pm

Re: דעת הרמב"ם שתכלה רגל היינו שיעור זמן של חצי שעה או יתר

הודעהעל ידי ארזי ביתר » ג' דצמבר 05, 2017 7:18 am

איטשע כתב:עי׳ במאיר עיני חכמים - אוסטראווצא דרוש נאה בענין זה.

מקור מדוייק?

ר' יונה
הודעות: 98
הצטרף: ג' ינואר 31, 2017 8:57 pm

Re: דעת הרמב"ם שתכלה רגל היינו שיעור זמן של חצי שעה או יתר

הודעהעל ידי ר' יונה » ג' דצמבר 05, 2017 1:33 pm

בתבונה כתב:
ר' יונה כתב:
לענין כתב:תודה ר' יונה
הפועלים היו מסיימים את עבודתם בהתאם לרמת החושך והאור


אבל מאז שחזרו הפועלים (היינו בשקיעה) לקח להם להגיע הביתה בקיץ ובחורף אותו הזמן, שהרי אין סיבה שהדרך יקח יותר זמן בחורץ מבקיץ, וע"כ שהתרמודאי חיכו בחורף כמו בקיץ.

בתבונה
הודעות: 1301
הצטרף: ו' אוגוסט 12, 2016 3:58 pm

Re: דעת הרמב"ם שתכלה רגל היינו שיעור זמן של חצי שעה או יתר

הודעהעל ידי בתבונה » ג' דצמבר 05, 2017 3:08 pm

ר' יונה כתב:אבל מאז שחזרו הפועלים (היינו בשקיעה) לקח להם להגיע הביתה בקיץ ובחורף אותו הזמן, שהרי אין סיבה שהדרך יקח יותר זמן בחורץ מבקיץ, וע"כ שהתרמודאי חיכו בחורף כמו בקיץ.

1. למה אתה מניח שאנשים החליטו לסיים את העבודה בדיוק בשקיעה ולהפסיד כסף?!
2. יתכן שהתרמודאים התעכבו עד כמה שהתאפשר להם אלא שבחשכה מוחלטת לא היו באים לקנות אצלם והם גם היו מתקשים לחזור לביתם


חזור אל “חנוכה”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 23 אורחים