שתי הדלקות עושות מצוה

[עושה חדשות]

הערתי פעם בדרך אגב, וכעת אשאל בפירוש.

רא"ש מסכת שבת פרק ב - וכיון דהדלקה עושה מצוה צריך שיהא שמן בנר כדי שיעור קודם הדלקה אבל אם בירך והדליק ואח"כ הוסיף שמן עד כדי שיעור לא יצא ידי חובתו

האחרו' ביארו, שהוספת שמן בנר אינה נחשבת הדלקה, (אפילו שלגבי שבת יש כאן מלאכת מבעיר), ולכן ל"מ שהוסיף אח"כ.

משמע שאם זה היה נחשב הדלקה, היה מועיל לצאת את המצוה בשתי הדלקות.

וא"כ, כאשר יש לאדם ב' נרות, כל אחד ידלק רק רבע שעה, יוכל לקיים את המצוה כראוי. וכך יעשה:

ידליק נר אחד, ואחרי רבע שעה כשיכבה, ידליק את הנר השני.

האמנם? (וג"א שליט"א הראני שבאליה רבה בסי' תרעד נקט בפשיטות שאפשר לצרף ב' הדלקות).

ואם נאמר דהא גופא הטעם למש"כ הרא"ש דכה"ג ל"מ, כי א"א ששתי הדלקות יעשו מצוה, א"כ אין מקור ברא"ש שהוספת שמן בשיעור חצי שעה לנר דולק אינה נחשבת הדלקה, וג"ז לא שמענו.

[שום בעל בכי]

אתה נוקט שבכדי שהוספת שמן עד השיעור הרצוי תועיל, צריך להניח שאפשר לקיים את המצוה בשתי הדלקות, וצריך להניח שהוספת שמן לנר נחשבת הדלקה.
ולכן פשיטא לך שאם הרא"ש פסל את זה, אין סיבה לומר שהוא חזר בו משתי ההנחות אלא רק מאחת מהם, וממילא השניה בעינה עומדת, על כל המשתמע מכך.
אבל אני סבור שהרא"ש דן האם אפשר "להמשיך" את ההדלקה הראשונה ע"י הוספת שמן, וע"ז הוא פסק שא"א.
ולכן ל"מ הוספת שמן, ובודאי גם ל"מ שתי הדלקות בשתי נרות.
ואם נפל היסוד נפל הבנין.
לילה טוב.

[עושה חדשות]

יש"כ. לכאו' הצדק איתך בביאו"ד הרא"ש.

אשאל אולי כך: למ"ד כבתה זקוק לה, לא כתוב שצריך להוסיף שוב שמן כדי שיהיה בהדלקה השניה לבד שיעור שלם של חצי שעה, ומבואר א"כ שאפשר לצרף שתי הדלקות לשיעור המצוה. מה נאמר, שבאמת זה ג"כ תלוי בפלוג' אם זקוק לה או לאו, האם המצוה היא במעשה ההדלקה או במה שזה דלוק. דבר ראשון, אין הכרח לומר שזה תלוי בפלוג' הזאת ושבכך נחלקו, עיין כאן. ועוד, הרי גם לדידן דינא הוא דאם כיבה במזיד הרי הוא זקוק לה. ולא שמענו שאם כיבה במזיד עליו להוסיף שיעור שמן עד חצי שעה, אלא מצרפים את שתי ההדלקות. וע"כ כשי' הא"ר הנ"ל.

[אליהו בן עמרם]

יש"כ. לכאו' הצדק איתך בביאו"ד הרא"ש.

אשאל אולי כך: למ"ד כבתה זקוק לה, לא כתוב שצריך להוסיף שוב שמן כדי שיהיה בהדלקה השניה לבד שיעור שלם של חצי שעה, ומבואר א"כ שאפשר לצרף שתי הדלקות לשיעור המצוה. מה נאמר, שבאמת זה ג"כ תלוי בפלוג' אם זקוק לה או לאו, האם המצוה היא במעשה ההדלקה או במה שזה דלוק. דבר ראשון, אין הכרח לומר שזה תלוי בפלוג' הזאת ושבכך נחלקו, עיין כאן. ועוד, הרי גם לדידן דינא הוא דאם כיבה במזיד הרי הוא זקוק לה. ולא שמענו שאם כיבה במזיד עליו להוסיף שיעור שמן עד חצי שעה, אלא מצרפים את שתי ההדלקות. וע"כ כשי' הא"ר הנ"ל.

לגבי השאלה אם אפשר לצרף הדלקה של רבע שעה ועוד הדלקה של רבע שעה, זה פלא, כי אם בעינן שיעור בהדלקה, מאי שנא מנטל אתרוג אחד פחות מכשיעור ועוד אחד פחות מכשיעור?
ומה שעוד כתב מר:
כמדומני באבנ"ז שהביא מר חידש מציאות דינית של "נר חנוכה", שצריך לדלוק, ולכן זקוק לה.
ואולם בביה"ל נראה באופן שונה, שהוא באמת מצרף 2 הדלקות להדלקה אחת, קרוב לדברי הא"ר שהבאתם.
ומה הביאור בזה?
אולי כך:
זה ברור שאין זה דומה ל"מבעיר" של שבת, כי כאן צריך להדליק אש, ולא להבעיר את השמן.
השאלה היא, אם צריך להדליק אש על ידי שמן, או שצריך להדליק אש בשמן.
ומאי נפק"מ?
אם צריך להדליק אש על ידי, איך אפשר לצרף 2 הדלקות, הרי כבר הדלקתי אש.
ואם נאמר שצריך להדליק אש בשמן, הרי שניתן באופן עקרוני להדליק ולהדליק ולהדליק (לו יצויר האש לא היתה דולקת מאליה) וכך הייתי מקיים את המצוה להדליק אש בשמן.
ולפי זה מצטרפות 2 הדלקות זו לזו, כי עשיתי בעצם תוצאה אחת של הדלקת שמן, שבנויה מהרבה מעשים פרטניים.

[שומע ומשמיע]

יש"כ. לכאו' הצדק איתך בביאו"ד הרא"ש.

אשאל אולי כך: למ"ד כבתה זקוק לה, לא כתוב שצריך להוסיף שוב שמן כדי שיהיה בהדלקה השניה לבד שיעור שלם של חצי שעה, ומבואר א"כ שאפשר לצרף שתי הדלקות לשיעור המצוה. מה נאמר, שבאמת זה ג"כ תלוי בפלוג' אם זקוק לה או לאו, האם המצוה היא במעשה ההדלקה או במה שזה דלוק. דבר ראשון, אין הכרח לומר שזה תלוי בפלוג' הזאת ושבכך נחלקו, עיין כאן. ועוד, הרי גם לדידן דינא הוא דאם כיבה במזיד הרי הוא זקוק לה. ולא שמענו שאם כיבה במזיד עליו להוסיף שיעור שמן עד חצי שעה, אלא מצרפים את שתי ההדלקות. וע"כ כשי' הא"ר הנ"ל.

לא שהמחלוקת היא האם להדליק או שיהיה דלוק, אבל החיוב של זקוק לה [בין למ"ד זקוק ובין לדידן כשכיבה במזיד] שאומר שלא הסתלקה חובתו הראשונה, היא עצמה מקשרת את ההדלקה השניה להדלקה הראשונה. כי הוא בא למלא את החובה הראשונה.
[הרב עושה חדשות הלך מאיתנו, כך בלי להיפרד?]