פורום אוצר החכמה

משמעות השלחן שלמה שאת הנר הנוסף הוא מדליק רק בלי ברכה, אך למה קרא לזה 'בהנחה'? מפני מה הדלקה בלי ברכה נקראת בהנחה?

מאיזה שלחן שלמה זה?

רש"ז מירקש - מובא הרבה במ"ב.

אולי פירוש דברי שלחן שלמה כך

הנרות צריכים להיות סמוך לפתח, ואם אינם ''קשורים'' לבית, הרי זו ברכה לבטלה,
הגדר הוא טפח הסמוך לפתח,
ומועיל לזה גם כשנר אחד מתוך הנרות שמדליק נמצאים בטפח הסמוך לפתח,
כשטרוד בערב שבת, אם מדליק נר אחד ואינו הסמוך לפתח - כמעט ברכה לבטלה,

ואומנם יש להקל ולומר שאם מדליק בנר הנוסף היום,
שהוא נקבע לעיקר ההדלקה היום, גם כשרחוק הנר הנוסף מהפתח,
אבל ניכר ''קשור'' לפתח, מכח ההדלקה אתמול, שהיא סמוכה לפתח.
כשטרוד, ולא מדליק נר הנוסף היום, ולא סמוך לפתח, - כמעט ברכה לבטלה.

(איני יודע להלכה, רק אולי זו כוונתו )

כל זה נראה נכון
אבל מה הפירוש "בהנחה"?

שאינו בהנחה במקומו כי לא דולק.
אבל ככלל, אם כדברי צביב הוא קיצר מדי בלשונו, ומדוע יש לחשוש שלא ידליקו כל הנרות המוכנים.

בשעת הברכה צריך לברך ולהדליק נר שבו יוצאים ידי חובה ו'קשור' לבית,
ולכן גם בטרדת ערב שבת, שלא ידליק רק אחד, כי עלול להדליק נר שלא יוצא בו ידי חובתו
אבל כשמדליק כל הנרות שהכין, מהני,
וכן בבית הכנסת כל נר שמדליק ( במנורה של חנוכה) מהני.

אולי כוונתו שהרי מנהג להניח את הנרות מימין לשמאל ויש נוהגין להיפך. ולזה חוששין שלא ידליק את הנר הנוסף לפי סדר ההנחה שמניח את הנרות.

לענין כתב:משמעות השלחן שלמה שאת הנר הנוסף הוא מדליק רק בלי ברכה, אך למה קרא לזה 'בהנחה'? מפני מה הדלקה בלי ברכה נקראת בהנחה?

ללא קשר למשמעות תיבת "בהנחה", נלענ"ד שכוונתו שונה ממה שפירש כת"ר.
"אין יודעין להתחיל" קאי על המברך, שהוא אינו יודע להתחיל בנוסף וכו', וידליק נר אחר, ולכן ברכתו היא כמעט ברכה לבטלה.

ראשית אודה לכל הרבנים המגיבים, השם עליהם יחיו.
תודה לכדכד שהעלה את הנושא - וזכה להאיר בדברי תורה שבאו בעקבותיו.

הרעיון שהעלה צביב - שנרות יום האתמול יועילו 'לקשר' לבית את הנר הרחוק יותר מטפח, הוא חידוש גדול מאד, אך אינו מיישב את הערתי שמתחילה מהו 'בהנחה' - וכדהעיר יוסף בניהו, וגם אינו רמוז כל כך בדברי השלחן שלמה כדהעיר קו ירוק. לא משמע שחוששים שלא ידליק את השאר, הש"ש מדבר בלילה רגיל ולא דוקא בערב שבת שהוא טרוד ולא ידליק את השאר [אך עצם הענין, שאפשר להסתפק בנר אחד הסמוך לפתח הוא בודאי נכון, שהרי למעשה נר אחד הדליק כדינו, וגם מהש"ש מוכח בודאי שברכה לבטלה אין במקרה כזה, רק שיש לדון אם קיים בזה דין מהדרין. ומקושיות הגר"א על סדר ההדלקה של השו"ע מוכח שאין קיום של מהדרין בכה"ג שהדלקת הנר העיקרי היתה בטפח הסמוך לפתח לאחר הדלקת הנרות האחרים].

השערת פלתי לא זכיתי להבין כל הצורך. אתה מתכוין שיש חשש שבמקרה כזה שהוא מדליק בעצמו רק את הנר הראשון אז יש חשש שהוא ישנה ממנהגו? למה? אם תמיד הוא מדליק את הנר הראשון/החדש אין שום סיבה לחשוב שיארע לו שינוי מנהג במקרה שמדליק בעצמו את הראשון - ואת שאר הנרות הוא נותן לאחר להדליק. בפרט, שאם זה החשש, ודאי קשה לקרוא לזה 'כמעט ברכה לבטלה'.

הרס"נ ואנכי הקטן כתבנו בעיקרון כמעט את אותו הדבר, רק שהוא הסביר ברור יותר (כדרכו, וממילא גם נכון יותר) - כלפי המברך, שנמצא שהדליק נר שאינו סמוך לפתח, ואני הדגשתי את העובדה שבסופו של דבר קיים הוא את המצוה - על ידי שהדליקו עבורו את הנר הסמוך לפתח, רק שהיה זה ללא ברכה [ומפני שברכת המברך אינה מתייחסת אל השליח, כדמוכח מגוף דברי השלחן שלמה, יתכן מפני שלא כיון להוציא את השליח בברכה - ואולי בגלל שסובר שנרות ההידור אינם טעונים ברכה, ויל"ע]. אודה כי הצגת את הדברים בצורה נכונה יותר ממני, הש"ש אכן מדבר על המברך עצמו -
וממילא מה שהקשיתי מה זה 'בהנחה' אין לו שום מקום. שאלתי היתה על בסיס מה שסברתי כי 'בהנחה' קאי על הדלקת הנר הנכון על ידי השליח, ולא היא, זה הולך על מה שהמברך הדליק את הנר הישן ולא את הנר שהוסיפו היום. וממילא, פירוש 'ואותו שאינו נוסף בהנחה', היינו שלא הדליק את הנר אותו הוסיפו להניח היום, ופשוט.

תודה לעזריאל ברגר על עריכת הנושא - ולא פחות מכך, על הבהרת סיבת העריכה.

חילכם לאורייתא!

כוונתי היתה דהיות שלא כולם בקיאים להתחיל בנר הנוסף. אז בשלמא אם הוא מדליק את כולם אז ביניהם גם הנר הנוסף ושפיר חלה ברכתו על הנוסף. אבל אם יברך וידליק רק נר אחד אם כן יש לחוש שלא ידליק את הנוסף ורק חבירו שמדליק את השאר ידליק את הנוסף. נמצא שברכתו לבטלה.

מדבריו ש בס"ס תרע"ו בסדר הדלקת הנרות יש לצדד קצת דמשמע כהרב פלתי