כשאשתו יצאה לדבר מצוה לפני זמן ההדלקה מתי ידליק

[כדכד]

אשה שהלכה לדבר מצווה בחנוכה לפני תחילת הזמן ותחזור בערב לאחר חצי שעה מהערב אך בשעות שאנשים הולכים ברחוב
האם עדיף שבעלה יחכה לה להדלקת הנרות או שידליק בזמן בלעדיה?

[עזריאל ברגר]

נראה שמצד דיני חנוכה עדיף להדליק בזמן, והיא תצא ידי חובה בהדלקתו (ואז יש את השאלה אם היא צריכה לברך "ברכת הרואה").
אך שלום בית קודם לנר חנוכה, ובפרט בזמן שהאשה חוזרת מדבר מצווה שחשוב מאוד השמחה וכו', ולכן אם האשה רוצה שבעלה יחכה לה - נלפענ"ד שהוא חייב לחכות לה.

[שומע ומשמיע]

זכור לי מעשה עם ר' נחום מהורדונא שחיכה לאשתו זמן רב.

[עתניאל בן קנז]

זכור לי מעשה עם ר' נחום מהורדונא שחיכה לאשתו זמן רב.

פשוט שיש לחלק בין אלו הנוהגין להדליק בחוץ, שאז ההדלקה בזמן הוא מעיקר הדין, שאז נזקקים לשיקולים האמורים (ששלום בית עדיף מנר חנוכה...).

אכן אלו הנוהגין כדעת הרמ"א שמדליקין בפנים, ופרסומי ניסא הוא לבני הבית, וסיבת ההדלקה בזמן הוא רק משום 'זריזין מקדימים', הרי פרסומי ניסא לבני הבית עדיף.

וכן מוכח בספרי מנהגי אשכנז, שהיה מנהגם להדליק בלילה כאשר בני הבית נאספו יחדיו (לארוחת הערב), ולא בתחילת הלילה ממש.


ולכן הסיפור מר' נחומ'קא מהורדנא, יש לדעת שהיה בחו"ל בו היה מנהגם להדליק בפנים, ויש לדעת להבדיל בינו לבין אלו הנוהגים להדליק בחוץ.

[כדכד]

גם כשההדלקה היא בחוץ יש מקום לומר שכיום הרגל כלה מן השוק הרבה יותר מאוחר נ=מאשר חצי שעה לאחר השקיעה או צאת הכוכבים

[כדכד]

גם כשההדלקה היא בחוץ יש מקום לומר שכיום הרגל כלה מן השוק הרבה יותר מאוחר נ=מאשר חצי שעה לאחר השקיעה או צאת הכוכבים

[שמואל שלומוביץ]

לאלו הנוקטים שזמן ההדלקה לעיכובא כספיקא בדינא דגמ' שעד חצי שעה אי לא אדליק מדליק, והיינו הנוהגים להדליק בחוץ, או הנוהגים כהגר"א בחו"ל שנקט ג"כ לכאו' שזמן ההדלקה לעיכובא, ודאי ראוי שידליקו בזמן ולא יחכו, דאח"כ יתכן שעבר זמן המצווה,
ומומלץ שפעם כשנמצא מחוץ לבית ויש איזה עיכוב שיאמר לאשתו שאם לא יספיק להגיע בזמן ההדלקה היא תדליק בשביל כל בני הבית, כיון שהזמן חולף,
ואז אין שום חשש שלום בית וצער או בזיון לה, ואדרבה היא יודעת שכך ראוי ונכון לעשות.

[יוסף חיים אוהב ציון]

מסופר שרבי נחום מהורודנה המתין לאשתו עפ"י דברי הגמ' שבת כג: נר ביתו ונר חנוכה נר ביתו עדיף משום שלום בית.

[לפי פשוטו]

בעלון אזמרה לשמך(פסקי הלכות מהגר''ע פריד מב"ב)כתב להמתין לה אפי' כל הלילה,כיון שתפסיד את הברכות ויש שיטות שיש חובת ברכת הרואה באופן זה.
(עי' מ''ב תרע"ו סק"ו)

[כדכד]

לאלו הנוקטים שזמן ההדלקה לעיכובא כספיקא בדינא דגמ' שעד חצי שעה אי לא אדליק מדליק, והיינו הנוהגים להדליק בחוץ, או הנוהגים כהגר"א בחו"ל שנקט ג"כ לכאו' שזמן ההדלקה לעיובא, ודאי ראוי שידליקו בזמן ולא יחכו, דאח"כ יתכן שעבר זמן המצווה,
ומומלץ שפעם כשנמצא מחוץ לבית ויש איזה עיכוב שיאמר לאשתו שאם לא יספיק להגיע בזמן ההדלקה היא תדליק בשביל כל בני הבית, כיון שהזמן חולף,
ואז אין שום חשש שלום בית וצער או בזיון לה, ואדרבה היא יודעת שכך ראוי ונכון לעשות.

לא הבנתי את הקשר בין הדלקה בחוץ לבין חצי שעה.
הענין של חצי שעה זה אם נאמר שהשיעור של כליית רגל מן השוק הוא סימן לחצי שעה אחר כניסת הלילה וזה השיעור ואח"כ אין להדליק
אם נאמר שהשיעור של עד שתכלה רגל מן השוק משתנה לפי המציאות אז גם אחר חצי שעה יש ענין להדליק בחוץ אם יש אנשים ברחוב

[שמואל שלומוביץ]

זה שתי דעות בתוס' ונפסק בשו"ע.

תוספות מסכת שבת דף כא ע"ב
דאי לא אדליק מדליק - אבל מכאן ואילך עבר הזמן אומר הר"י פורת דיש ליזהר ולהדליק בלילה מיד שלא יאחר יותר מדאי ומ"מ אם איחר ידליק מספק דהא משני שינויי אחרינא ולר"י נראה דעתה אין לחוש מתי ידליק דאנו אין לנו היכרא אלא לבני הבית שהרי מדליקין מבפנים.

שו"ע או"ח תרעב בהג"ה
י"א שבזמן הזה שמדליקין בפנים א"צ ליזהר ולהדליק קודם שתכלה רגל מן השוק (ד"ע וטור בשם תוספות), ומ"מ טוב ליזהר גם בזמן הזה;

[הוה אמינא]

בעלון אזמרה לשמך(פסקי הלכות מהגר''ע פריד מב"ב)כתב להמתין לה אפי' כל הלילה,כיון שתפסיד את הברכות ויש שיטות שיש חובת ברכת הרואה באופן זה.
(עי' מ''ב תרע"ו סק"ו)

כלומר שיש ענין להמתין ולא מצד שלום בית כלל אלא מהל' חנוכה?
והאינו סובר שיוצאת יד"ח בהדלקתו [וממילא גם בברכתו] של בעלה גם כשלא שומעת ונמצאת?
וכי אם לא היתה בבית כשהדליק חייבת בנר מדין "הרואה"? וא"כ למה לא תדליק ממש?

[לפי פשוטו]

עוד יל''ע מדוע משועבד לה לזה, להפסיד זמן ההדלקה.

[לפי פשוטו]

בעלון אזמרה לשמך(פסקי הלכות מהגר''ע פריד מב"ב)כתב להמתין לה אפי' כל הלילה,כיון שתפסיד את הברכות ויש שיטות שיש חובת ברכת הרואה באופן זה.
(עי' מ''ב תרע"ו סק"ו)

כלומר שיש ענין להמתין ולא מצד שלום בית כלל אלא מהל' חנוכה?
והאינו סובר שיוצאת יד"ח בהדלקתו [וממילא גם בברכתו] של בעלה גם כשלא שומעת ונמצאת?
וכי אם לא היתה בבית כשהדליק חייבת בנר מדין "הרואה"? וא"כ למה לא תדליק ממש?

עיין במשנ''ב הנ"ל

[שומע ומשמיע]

viewtopic.php?f=24&t=20593&hilit=%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8+%D7%94%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A2

[מקדש מלך]

זה שתי דעות בתוס' ונפסק בשו"ע.

הרב כדכוד רצה לחדש שגם למדליקים בחוץ יתכן שישתנה היום, וזו כבר עליית מדרגה נוספת

[ידידיה]

כך מקובל שהסתפקו כמה מהאחרונים, לפי הצד ששיעור שתכלה רגל לעיכובא, האם חצי שעה זה שיעור זמן שנקבע לעולם, או שהשיעור הוא שתכלה רגל וכל מקום ועת לפי עניינו. וכצד ב מפורש בריטב"א.

וכידוע מחמת הספק היו שהדליקו נר חנוכה לשעות רבות עד שתכלה רגל במקומם שהיה בשעת חצות ליל

[כדכד]

זה שתי דעות בתוס' ונפסק בשו"ע.

הרב כדכוד רצה לחדש שגם למדליקים בחוץ יתכן שישתנה היום, וזו כבר עליית מדרגה נוספת

זה לא חידוש שלי
מה שהביא הרב שמואל שלומוביץ היה לגבי עד שתכלה רגל מן השוק לא לגבי חצי שעה.

[מקדש מלך]

לא התכוונתי שזהו חידוש שלך, אלא שאינו קשור בהכרח לדעות שלגבי הדלקה בפנים.

[חברא]

בפניני חנוכה (עמ' קעג) מביא בשם הגריש"א שלא לחכות אם יעבור הזמן (הוא מיקל שם עד חצי שעה מצאת הכוכבים, ולא יותר).
ובהערה שם הגרב"צ קוק מחלק בין המדליקים בפנים למדליקים בחוץ.