פורום אוצר החכמה

בטור סי' תרעז:

כתב רב שר שלום אנשים הרבה הדרים בחצר אחד, שורת הדין שמשתתפין כולן בשמן ויוצאין כולן בנר אחד, אבל להידור מצוה כל א' וא' מדליק לעצמו על פתח ביתו.

וביאר הב"ח:

פירוש דמשתתפין ומדליקין בפתחי החצר בנר אחד בשביל כל בני החצר והוא על פי שיטת התוספות (כא ב) בד"ה מצוה להניחה. ומ"ש אלא להידור מצוה וכו'. פי' כ"א שיש לו בית בפני עצמו מדליק על פתח ביתו גם כן נר אחד, אבל לא ידליקו כל בני בית אחד אפילו הם רבים ואפילו להידור מצוה כדלעיל בסימן תרע"א.

והמבואר בדבריו שביאר בדברי הטור בשיטת רב שר שלום שכמה שכנים הדרים בחצר אחד, יוצאים יד"ח בהדלקה משותפת ע"י השתתפות בפרוטה בנר אחד, ולהידור מצוה מדליקין כל אחד ואחד לעצמו בפתח ביתו הפרטי.

וצריך ביאור בכמה אנפי, חדא, מה הידור איכא בזה שמדליק גם כן בפתח ביתו בחצר, כיון שכבר יצא במה שהשתתף בפרוטה בהדלקה שברשות הרבים. ולא מצינו שידליק פעמיים אלא במקום דאיכא חשדא, אבל בדליכא חשדא מה הידור מצוה איכא להדליק שתי פעמים.

זאת ועוד, הרי הטור לעיל סי' תרעא פסק כשיטת התוס' שהמדליק בפתח ביתו ולא בפתח החצר הפונה לרה"ר לא יצא, וא"כ מה הידור ישנו לקיים המצוה שוב שלא כהלכתה.

ובאמת המעיין במקור הדברים בתשובות הגאונים 'שערי תשובה' שערי תשובה סי' רלד יווכח שיש כאן תוספת מדברי הטור שאינה נמצאת במקור, וז"ל,

וששאלתם הרבה בני אדם הדרים בחצר אחד חייב כל אחד ואחד בנר חנוכה או משתתפין כולם בנר אחד. שורת הדין אם משתתפין כולם בשמן יוצאין כולם בנר אחד, אבל מי שרצה לחבב ולהדר את המצות כל אחד ואחד מדליק נר לעצמו דת"ר מצות חנוכה נר איש וביתו והמהדרין נר לכל אחד ואחד.

הרי שבמקור לא נזכר כלל ענין ההדלקה על פתח הבית הפרטי, וזוהי תוספת של הטור, ויתירה מכך, משמעות הלשון היא שנוהג כאן הדין הרגיל של מהדרין, והיינו שלא מדובר שיקיימו שני הדלקות ע"י אדם אחד, אלא או שיוצאים כולם בנר אחד [כעיקר הדין], או שמקיימים מהדרין ע"י שכל אחד ואחד מדליק נר לעצמו.

ומצאתי שכבר עמד בנקודה זו בשו"ת להורות נתן חלק יב סי' נב, וכתב שכפי הנראה מקורו של הטור לתוספת זו הוא מדברי בעל העיטור המובאים בשבלי הלקט (סימן קפה) וז"ל,

ובעל הדברות כתב שמעינן מינה אנשים הדרים בחצר אחת משתתפין בשמן ויוצאין כולן בנר אחד דהכי שדרא ממתיבתא אבל להידור מצוה נר לכל אחד ואחד על כל פתח ביתו. ונראה בעיני שאינה ראיה דבשלמא ר' זירא היה משתתף עם בעל ביתו לפי שהיה דר עמו בביתו אבל הכא בחצר אם ישתתפו איכא למיחש לחשדא דאפילו בחצר אחת אמרי' אם יש לה שני פתחים צריכה שתי נרות כל שכן הכא.

והוסיף שם לבאר שנראה דבעל הדברות סובר כרש"י דמניחה בפתח ביתו מבחוץ, היינו אף כשיש לו חצר דאינו מדליק אלא בפתח ביתו הפונה לחצר, ורצה לחדש דכמו דאכסנאי סגי אם משתתף בפריטי עם בעל הבית, כמו כן בעלי בתים הרבה שפתחם פונה לחצר אחת, סגי אם ישתתפו כולם בשמן, ואחד מהם ידליק בחצר בפתח ביתו וכולם יצאו, דכיון שנשתתפו בשמן נעשו כולם כבית אחד ויוצאים בהדלקת נר אחד על פתח אחד מהבתים, ועל זה שדרו ממתיבתא דהידור מצוה איכא שכל בעל בית ידליק לעצמו בפתח ביתו. ודעת שבלי הלקט, דלא רק משום הידור מצוה ידליק כל אחד לחוד אלא מעיקר הדין, דדוקא ברב זירא סגי להשתתף בשמן, משום שרב זירא היה דר עם בעל הבית בביתו, אבל כשיש לכל אחד בית לעצמו, אף שהוא חצר אחת איכא חשש חשדא.

ויש להוסיף ששיטת שבה"ל היא כרש"י שמניחה על פתח ביתו היינו פתח הבית שבחצר, ולא הביא שום שיטה אחרת, ולכן 'מניחה על פתח ביתו' כמהדרין לכל אחד ואחד היינו על פתח הבית.

ומעתה קשה מאוד שיטת הטור שהביא דברי רב שר שלום ז"ל, דהרי הטור סובר שצריך להדליק בפתח חצירו הפונה לרשות הרבים וכשיטת התוס', א"כ איך הביא כאן דברי רב שר שלום שיהדר להדליק בפתח ביתו, הלא לשיטת הטור ליכא מקום הדלקה כלל בפתח ביתו.

יל"ע אם הטור פסק לגמרי כתוס', דהנה לגבי נר שיש לה ב' פיות עולה לב' כתב הטור סי' תרעא כגון מליל שני ואילך, ועי' ב"י שלא כתב למהדרין כמ"ש רש"י כי נוהגים כמהדרין מן המהדרין, ויל"ע דאם פוסק כתוס' למה לא פירש כפי שהם פירשו שם בב' בנ"א בפתח חצר אחת.

יישר כוח הרב הנוטר על הסוגיא הנפלאה.
(וכעת ראיתי בפתח הדביר על העיטור שמאריך בשיטת הטור אך לא עיינתי באורך דבריו.)

חשבתי להציע מהלך מחודש קצת,
וראשית יש להקדים, שהתוס' לא כתבו שהמדליק אצל פתח ביתו לא יצא, אלא שמבואר שיטתם שמדליק אצל פתח החצר. והיינו משום ששם יש פ"נ יותר גדול. ולעולם אימא לך שגם בפתח ביתו יצא עכ"פ, ואין זה כמדליק בביתו שמבואר בגמרא שלא יצא. ונפקא מינה מזה לכדלהלן:

ואולי יש מקום לפרש שבעצם סבר רב שר שלום (והטור) כשיטת התוס' שמקום הדלקה הוא על פתח החצר.

אלא שהני מילי בבית אחד עם חצר פרטי, אבל כשיש חצר עם הרבה בתים, לא שייך שכולם ידליקו בטפח הסמוך.
אלא יש שתי אפשרויות:
א. להשתתף כולם בפריטי בהדלקת אחד שידליק בפתח החצר;
ב. שכל אחד ואחד ידליק אצל פתח ביתו.

ואף שעיקר מקום הדלקה אצל פתח החצר, מ"מ כדי לקיים ענין מהדרין שפיר דמי להדליק אף בפתח ביתו.

ואולי זה מסביר ג"כ מה שהעיר הרב יוצא פוניבז מה שהטור לא פירש נר שיש לה שתי פיות כהתוס', דס"ל דאין שני בנ"א מדליקין במקום אחד.

(ודרך אגב, לגבי חצר שיש לה שני פתחים לשון הטור צריך להדליק כו' יחשדוהו שלא הדליק כו', הכל בלשון יחיד, וזה א"ש להנ"ל דמיירי בעיקר בחצר פרטית.)

ייש"כ על התגובות הנפלאות, וצריך להתיישב בדברים.

הבוקר בהשגחה פרטית נפלאה ראיתי בספר דעת יואל להגאון רבי יואל קלופט זצ"ל סי' לו שעמד בדברי הטור,
וביאר קצת בדומה למה שכ' הרב דורשי יחודך.
אולי יתנדב מישהו להעלות דבריו.

שאלת הנוטר בנויה על שתי הנחות, ששתיהן אינם נכונות.
א. מי שסובר שצריך להדליק על פתח החצר, לא יצא אם מדליק במקום אחר.
וכידוע שאין לזה כמעט שום ראיה [מלבד דברי הגר"א, לגבי פתח וחלון והדברים ידועים]. ובזה כבר כתבו מעלי.
ב. שכוונת רב שר שלום שגם ידליקו בשותפות בפתח החצר וגם כ"א על פתח ביתו. האמנם?! כוונתו שידליקו רק על פתח ביתם.
ותל"מ.

פנחסויפלל כתב:שאלת הנוטר בנויה על שתי הנחות, ששתיהן אינם נכונות.
א. מי שסובר שצריך להדליק על פתח החצר, לא יצא אם מדליק במקום אחר.
וכידוע שאין לזה כמעט שום ראיה [מלבד דברי הגר"א, לגבי פתח וחלון והדברים ידועים]. ובזה כבר כתבו מעלי.
ב. שכוונת רב שר שלום שגם ידליקו בשותפות בפתח החצר וגם כ"א על פתח ביתו. האמנם?! כוונתו שידליקו רק על פתח ביתם.
ותל"מ.

הנחה הב' היא בבסיס השאילה הראשונה ששאל, שבאמת לא שמתי לב אליה עד עתה.
אך עוד שאל שעכ"פ אם קי"ל להדליק בפתח החצר, מהו ענין זה של הדלקה על פתח ביתו. ובכלל אם רוצים להדליק כמהדרין שידליקו על פתח החצר.

דעת יואל סי' לו.

פנחסויפלל כתב:שאלת הנוטר בנויה על שתי הנחות, ששתיהן אינם נכונות.
א. מי שסובר שצריך להדליק על פתח החצר, לא יצא אם מדליק במקום אחר.
וכידוע שאין לזה כמעט שום ראיה [מלבד דברי הגר"א, לגבי פתח וחלון והדברים ידועים]. ובזה כבר כתבו מעלי.
ב. שכוונת רב שר שלום שגם ידליקו בשותפות בפתח החצר וגם כ"א על פתח ביתו. האמנם?! כוונתו שידליקו רק על פתח ביתם.
ותל"מ.

א. הדברים ארוכים, אך כוונתי לא היתה מצד שאינו יוצא דייקא, אלא שבפשטות לשיטה זו אין כזו הדלקה של פתח הבית, אלא או בפתח החצר על רה"ר,
או בחלון כדר בעליה (וכן על שולחנו בשעת הסכנה).
ב. בשביל זה הבאתי את דברי הב"ח הברורים.

יוצא פוניבז' כתב:יל"ע אם הטור פסק לגמרי כתוס', דהנה לגבי נר שיש לה ב' פיות עולה לב' כתב הטור סי' תרעא כגון מליל שני ואילך, ועי' ב"י שלא כתב למהדרין כמ"ש רש"י כי נוהגים כמהדרין מן המהדרין, ויל"ע דאם פוסק כתוס' למה לא פירש כפי שהם פירשו שם בב' בנ"א בפתח חצר אחת.

עי' בשו"ת הגרע"א מהדו"ת סי' קמה.

תוספת נכבדה.

ובעיקר מקורו של רב שר שלום לדין הידור זה, שמעתי מהגאון רבי אליהו ליברמן שליט"א, בהקדם הא דאיתא לקמן (כג, ב): אמר רב יצחק בר רדיפה אמר רב הונא נר שיש לה שני פיות עולה לשני בני אדם. ופירש"י: עולה לשני בני אדם, למהדרין העושין נר לכל אחד ואחד.

והנה לעיל (כא, ב) כתבו התוס': מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ - ומיירי דליכא חצר אלא בית עומד סמוך לרה"ר, אבל אם יש חצר לפני הבית מצוה להניח על פתח חצר דאמר לקמן חצר שיש לה ב' פתחים צריכה ב' נרות. ואמרי' נמי נר שיש לה שני פיות עולה לשני בני אדם משמע לשני בתים.

והקשו המפרשים מנא ליה להתוס' משמעות פשוטה זו ד'עולה לשני בני אדם' היינו לשני בתים, והלא מיתוקמא שפיר כשיטת רש"י שמדליק על פתח ביתו ממש, לב' בני אדם הדרים בבית אחד ומדליקין שניהם כדין מהדרין מן המהדרין כמו שפירש רש"י הכא. [עי' במהרש"א ובחי' מהרי"ט ובב"ח סי' תרעא ובמור וקציעה שם בכמה אנפי].

ואדרבה הרי הלשון 'שני בני אדם' לא משמע שהנידון מצד שני בתים, אלא שני בנ"א בבית אחד, [עי' בשיירי כנה"ג סי' תרעא].

ובפשוטו נראה בכוונת התוס' דסברי דמהדרין מן המהדרין בסתמא היינו לבני הבית, ואילו לישנא ד'שני בני אדם' משמע שני בנ"א שונים. [עי' ברכי יוסף].

אולם לפי מה שלמדנו בדברי רב שר שלום משכחת לה מהדרין מן המהדרין גם בב' בני אדם הדרים בבית אחד, וא"כ מבואר שפיר דביה מיירי הגמ' ד'נר שיש לה שני פיות עולה לשני בני אדם'.

[ועי' במאירי: "ופרשוהו גדולי הצרפתים למהדרים שעושים נרות כחשבון בני הבית. ויש מפרשים אותה לענין בעל הבית ואכסנאי או שאר בני אדם הדרים בבית אחד". ולדברינו מיתוקם דברי הגמ' בכל הדברים יחדיו, גם מהדרין וגם בעה"ב ושאר בני אדם הדרים בבית אחד].

חנוכית ענק בחצר, עיר האבות באר שבע ת"ו

ככל הידוע לי אין זו החנוכיה עליה מברכים שם.