פורום אוצר החכמה

כדכד כתב:יש נבואה נוספת (אולי זו שצויינה איני יודע) של חגי שנאמרה ,בחדש התשיעי בכסלו" "בעשרים וארבעה לחדש" ותוכן הנבואה גם יתכן לקשרו לחנוכה. מו"ר שליט"א בדרך כלל נותן שיעור לחנוכה על פי נבואה זו

על מלכות מקדון אתנביאת ואמרת קשתת דגברי מקדונאי יתברין ודבית חשמונאי דהוו חלשין יתעבדן להון נסין וגבורן.

ומלכות בית חשמונאי כולהון מלין פקודיא כרמונא בר מן מתתיה כהנא רבא ובנוהי דאנון צדיקין מכולהון ומקימין פקודיא ופתגמי אוריתא בצחותא. באדין קמו יונאי וכנשו שתין מלכין מבנוי דעשו מלובשין שריונין רכבין על סוסון ופרשין ותמנין דוכסין מבנוי דישמעאל רכבין על פיליא בר מן שאר עממיא ולישניא דלית להון מנין ומניאו אנטיוכס מלכא עליהון לרישא ואתו לאגחא קרבא בירושלם.ובעדנא ההוא הות כנשתא דישראל דמתילא ליונתא שלימתא פלחא בלב חד למרהא ואחדא לאוריתא ועסקא בפתגמי אוריתא בלב שלים וברירן זכותהא כיומא דנפקת ממצרים הא בכן נפקו בני חשמונאי ומתתיה וכל עמא דישראל ואגיחו בהון קרבא ומסר יי יתהון בידהון וכד חזו יתבי פלכיא אשרו יתהון ומלכות ארעא ושלטוניא וקליסו להון.

גביר כתב:

כדכד כתב:יש נבואה נוספת (אולי זו שצויינה איני יודע) של חגי שנאמרה ,בחדש התשיעי בכסלו" "בעשרים וארבעה לחדש" ותוכן הנבואה גם יתכן לקשרו לחנוכה. מו"ר שליט"א בדרך כלל נותן שיעור לחנוכה על פי נבואה זו

חגי ב, יח
ויעוין מור וקציעה לר"י עמדין ריש סימן תרע.

דרומי כתב:מענין האשכול (אם כי קצת נוטה במחילה),
חז"ל בחרו ב'פרשת הנשיאים' להיות קריאת התורה של חנוכה.
ויש בכך פרדוקס, שהרי 'פרשת הנשיאים' מיוחדת בזה ששבט לוי מחוץ לתמונה, ורק י"ב הנשיאים האחרים משתתפים בחנוכה -
בדיוק הפוך מחנוכה שבו שבט לוי, והכהנים בעיקר, הם שהנהיגו את הכל, וכאמרנו "על ידי כהניך הקדושים".
ואמנם ביום השמיני 'עושים טובה' ומזכירים את העלאת הנרות על ידי אהרן...
אבל בכל שאר הימים (אולי למעט היום הראשון) מדברים על כל השבטים מלבד שבט לוי!
[ובדרך צחות י"ל לפי זה בהשם 'זאת חנוכה' - זאת ולא אחרת, כי עד כה היתה הקריאה לא מתאימה לחנוכה ודוקא הקריאה של היום (השמיני) מתאימה לחנוכה...]
ועכ"פ לכאורה היה מקום לקרוא בחנוכה את פרשת וזאת הברכה שבה מברך משה את שבט לוי וכמו שהביא הרב עו"ח בתחילת האשכול.

גביר כתב:[לא ראיתי שהמור וקציעה מזכיר את המאור עיניים, אמנם הן מכאן והן מדבריו שם על ספר יהודית שאינו מזמן היוונים אלא מזמן אחר וכמו שכתב שם המאור עיניים נראה שראה את דבריו ומסתמא כבר עמדו על כך]

גביר כתב:

גביר כתב:

כדכד כתב:יש נבואה נוספת (אולי זו שצויינה איני יודע) של חגי שנאמרה ,בחדש התשיעי בכסלו" "בעשרים וארבעה לחדש" ותוכן הנבואה גם יתכן לקשרו לחנוכה. מו"ר שליט"א בדרך כלל נותן שיעור לחנוכה על פי נבואה זו

חגי ב, יח
ויעוין מור וקציעה לר"י עמדין ריש סימן תרע.

...הדברים מבוארים שחנוכה הוא בכלל נבואת חגי.

גביר כתב:זכריה פרק ט לפחות לפי אבן עזרא וספורנו

בחפשי כותב כתב:

גביר כתב:

גביר כתב:

כדכד כתב:יש נבואה נוספת (אולי זו שצויינה איני יודע) של חגי שנאמרה ,בחדש התשיעי בכסלו" "בעשרים וארבעה לחדש" ותוכן הנבואה גם יתכן לקשרו לחנוכה. מו"ר שליט"א בדרך כלל נותן שיעור לחנוכה על פי נבואה זו

חגי ב, יח
ויעוין מור וקציעה לר"י עמדין ריש סימן תרע.

...הדברים מבוארים שחנוכה הוא בכלל נבואת חגי.

בבן איש חי (פרשת וישב אות כג) כתב: "ביום כ"ד כסליו ילמדו בספר חגי סי' ב' בעשרים וארבע וכו' עד סוף הספר".
והובא בכף החיים (סימן עתר ס"ק כו), והטעם למנהג זה, ציין הכה"ח למה שכתב בסימן תכט (ס"ק ו), וזה לשונו שם: "בפרשת שקלים ראוי ללמוד משניות של מסכת שקלים וכו', והטעם לזה על פי מה דאיתא בסנהדרין דף ק"א ע"א כל הקורא פסוק בזמנו מביא טובה לעולם שנאמר ודבר בעתו מה טוב יעו"ש. וכן כתוב במסכת סופרים פרק י"ח הלכה א' כל המזכיר פסוק בעונתו מעלה עליו כאלו בונה מזבח חדש ומקריב עליו קרבן".

עושה חדשות כתב:נס חנוכה התרחש בזמן בית שני, אחרי שנחתמו כבר כ"ד ספרי הקודש.
אבל חז"ל והקדמונים פירשו הרבה פסוקים ונבואות על נס חנוכה העתיד לבוא.
אולי יהיה תועלת לרכז הכל באשכול אחד. ותודה למשת"פ.
התחלתי בכמה פרשיות ופסוקים שבפירוש רש"י על אתר רומזם על ימי יוונים וחשמונאים.

- - - - - - -

דברים לג
בָּרֵךְ יְקֹוָק חֵילוֹ וּפֹעַל יָדָיו תִּרְצֶה מְחַץ מָתְנַיִם קָמָיו וּמְשַׂנְאָיו מִן יְקוּמוּן:

חגי ב
כִּי כֹה אָמַר יְקֹוָק צְבָאוֹת עוֹד אַחַת מְעַט הִיא וַאֲנִי מַרְעִישׁ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ וְאֶת הַיָּם וְאֶת הֶחָרָבָה: וְהִרְעַשְׁתִּי אֶת כָּל הַגּוֹיִם וּבָאוּ חֶמְדַּת כָּל הַגּוֹיִם וּמִלֵּאתִי אֶת הַבַּיִת הַזֶּה כָּבוֹד אָמַר יְקֹוָק צְבָאוֹת: לִי הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב נְאֻם יְקֹוָק צְבָאוֹת: גָּדוֹל יִהְיֶה כְּבוֹד הַבַּיִת הַזֶּה הָאַחֲרוֹן מִן הָרִאשׁוֹן אָמַר יְקֹוָק צְבָאוֹת וּבַמָּקוֹם הַזֶּה אֶתֵּן שָׁלוֹם נְאֻם יְקֹוָק צְבָאוֹת:

זכריה ט
שׁוּבוּ לְבִצָּרוֹן אֲסִירֵי הַתִּקְוָה גַּם הַיּוֹם מַגִּיד מִשְׁנֶה אָשִׁיב לָךְ: כִּי דָרַכְתִּי לִי יְהוּדָה קֶשֶׁת מִלֵּאתִי אֶפְרַיִם וְעוֹרַרְתִּי בָנַיִךְ צִיּוֹן עַל בָּנַיִךְ יָוָן וְשַׂמְתִּיךְ כְּחֶרֶב גִּבּוֹר: וַיקֹוָק עֲלֵיהֶם יֵרָאֶה וְיָצָא כַבָּרָק חִצּוֹ וַאדֹנָי יְקֹוִק בַּשּׁוֹפָר יִתְקָע וְהָלַךְ בְּסַעֲרוֹת תֵּימָן: יְקֹוָק צְבָאוֹת יָגֵן עֲלֵיהֶם וְאָכְלוּ וְכָבְשׁוּ אַבְנֵי קֶלַע וְשָׁתוּ הָמוּ כְּמוֹ יָיִן וּמָלְאוּ כַּמִּזְרָק כְּזָוִיּוֹת מִזְבֵּחַ: וְהוֹשִׁיעָם יְקֹוָק אֱלֹהֵיהֶם בַּיּוֹם הַהוּא כְּצֹאן עַמּוֹ כִּי אַבְנֵי נֵזֶר מִתְנוֹסְסוֹת עַל אַדְמָתוֹ: כִּי מַה טּוּבוֹ וּמַה יָפְיוֹ דָּגָן בַּחוּרִים וְתִירוֹשׁ יְנוֹבֵב בְּתֻלוֹת:

זכריה י
וְהָיוּ כְגִבֹּרִים בּוֹסִים בְּטִיט חוּצוֹת בַּמִּלְחָמָה וְנִלְחֲמוּ כִּי יְקֹוָק עִמָּם וְהֹבִישׁוּ רֹכְבֵי סוּסִים: וְגִבַּרְתִּי אֶת בֵּית יְהוּדָה וְאֶת בֵּית יוֹסֵף אוֹשִׁיעַ וְהוֹשְׁבוֹתִים כִּי רִחַמְתִּים וְהָיוּ כַּאֲשֶׁר לֹא זְנַחְתִּים כִּי אֲנִי יְקֹוָק אֱלֹהֵיהֶם וְאֶעֱנֵם:

תהילים מב
כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ אֱלֹהִים: צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹהִים לְאֵל חָי מָתַי אָבוֹא וְאֵרָאֶה פְּנֵי אֱלֹהִים: הָיְתָה לִּי דִמְעָתִי לֶחֶם יוֹמָם וָלָיְלָה בֶּאֱמֹר אֵלַי כָּל הַיּוֹם אַיֵּה אֱלֹהֶיךָ: אֵלֶּה אֶזְכְּרָה וְאֶשְׁפְּכָה עָלַי נַפְשִׁי כִּי אֶעֱבֹר בַּסָּךְ אֶדַּדֵּם עַד בֵּית אֱלֹהִים בְּקוֹל רִנָּה וְתוֹדָה הָמוֹן חוֹגֵג: מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי וַתֶּהֱמִי עָלָי הוֹחִילִי לֵאלֹהִים כִּי עוֹד אוֹדֶנּוּ יְשׁוּעוֹת פָּנָיו:

תהילים פ
יְקֹוָק אֱלֹהִים צְבָאוֹת עַד מָתַי עָשַׁנְתָּ בִּתְפִלַּת עַמֶּךָ: הֶאֱכַלְתָּם לֶחֶם דִּמְעָה וַתַּשְׁקֵמוֹ בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ: תְּשִׂימֵנוּ מָדוֹן לִשְׁכֵנֵינוּ וְאֹיְבֵינוּ יִלְעֲגוּ לָמוֹ: אֱלֹהִים צְבָאוֹת הֲשִׁיבֵנוּ וְהָאֵר פָּנֶיךָ וְנִוָּשֵׁעָה:

דניאל ז
בָּאתַר דְּנָה חָזֵה הֲוֵית וַאֲרוּ אָחֳרִי כִּנְמַר וְלַהּ גַּפִּין אַרְבַּע דִּי עוֹף עַל גַּבַּהּ וְאַרְבְּעָה רֵאשִׁין לְחֵיוְתָא וְשָׁלְטָן יְהִיב לַהּ:

דניאל ח
וְהַצָּפִיר הַשָּׂעִיר מֶלֶךְ יָוָן וְהַקֶּרֶן הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר בֵּין עֵינָיו הוּא הַמֶּלֶךְ הָרִאשׁוֹן: וְהַנִּשְׁבֶּרֶת וַתַּעֲמֹדְנָה אַרְבַּע תַּחְתֶּיהָ אַרְבַּע מַלְכֻיוֹת מִגּוֹי יַעֲמֹדְנָה וְלֹא בְכֹחוֹ:

דניאל יא
...וּבָעִתִּים הָהֵם רַבִּים יַעַמְדוּ עַל מֶלֶךְ הַנֶּגֶב וּבְנֵי פָּרִיצֵי עַמְּךָ יִנַּשְּׂאוּ לְהַעֲמִיד חָזוֹן וְנִכְשָׁלוּ: וְיָבֹא מֶלֶךְ הַצָּפוֹן וְיִשְׁפֹּךְ סוֹלֲלָה וְלָכַד עִיר מִבְצָרוֹת וּזְרֹעוֹת הַנֶּגֶב לֹא יַעֲמֹדוּ וְעַם מִבְחָרָיו וְאֵין כֹּחַ לַעֲמֹד: וְיַעַשׂ הַבָּא אֵלָיו כִּרְצוֹנוֹ וְאֵין עוֹמֵד לְפָנָיו וְיַעֲמֹד בְּאֶרֶץ הַצְּבִי וְכָלָה בְיָדוֹ: וְיָשֵׂם פָּנָיו לָבוֹא בְּתֹקֶף כָּל מַלְכוּתוֹ וִישָׁרִים עִמּוֹ וְעָשָׂה וּבַת הַנָּשִׁים יִתֶּן לוֹ לְהַשְׁחִיתָהּ וְלֹא תַעֲמֹד וְלֹא לוֹ תִהְיֶה: וישב וְיָשֵׂם פָּנָיו לְאִיִּים וְלָכַד רַבִּים וְהִשְׁבִּית קָצִין חֶרְפָּתוֹ לוֹ בִּלְתִּי חֶרְפָּתוֹ יָשִׁיב לוֹ: וְיָשֵׁב פָּנָיו לְמָעוּזֵּי אַרְצוֹ וְנִכְשַׁל וְנָפַל וְלֹא יִמָּצֵא: וְעָמַד עַל כַּנּוֹ מַעֲבִיר נוֹגֵשׂ הֶדֶר מַלְכוּת וּבְיָמִים אֲחָדִים יִשָּׁבֵר וְלֹא בְאַפַּיִם וְלֹא בְמִלְחָמָה: וְעָמַד עַל כַּנּוֹ נִבְזֶה וְלֹא נָתְנוּ עָלָיו הוֹד מַלְכוּת וּבָא בְשַׁלְוָה וְהֶחֱזִיק מַלְכוּת בַּחֲלַקְלַקּוֹת: וּזְרֹעוֹת הַשֶּׁטֶף יִשָּׁטְפוּ מִלְּפָנָיו וְיִשָּׁבֵרוּ וְגַם נְגִיד בְּרִית:

שיר השירים ו
מִי זֹאת הַנִּשְׁקָפָה כְּמוֹ שָׁחַר יָפָה כַלְּבָנָה בָּרָה כַּחַמָּה אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת:

משלי ל
אֶרֶץ לֹא שָׂבְעָה מַּיִם... דֶּרֶךְ אֳנִיָּה בְלֶב יָם... תַּחַת שְׂנוּאָה כִּי תִבָּעֵל... אוֹ תָיִשׁ...

מהר שלל חש בז כתב:

בחפשי כותב כתב:

גביר כתב:

גביר כתב:

כדכד כתב:יש נבואה נוספת (אולי זו שצויינה איני יודע) של חגי שנאמרה ,בחדש התשיעי בכסלו" "בעשרים וארבעה לחדש" ותוכן הנבואה גם יתכן לקשרו לחנוכה. מו"ר שליט"א בדרך כלל נותן שיעור לחנוכה על פי נבואה זו

חגי ב, יח
ויעוין מור וקציעה לר"י עמדין ריש סימן תרע.

...הדברים מבוארים שחנוכה הוא בכלל נבואת חגי.

בבן איש חי (פרשת וישב אות כג) כתב: "ביום כ"ד כסליו ילמדו בספר חגי סי' ב' בעשרים וארבע וכו' עד סוף הספר".
והובא בכף החיים (סימן עתר ס"ק כו), והטעם למנהג זה, ציין הכה"ח למה שכתב בסימן תכט (ס"ק ו), וזה לשונו שם: "בפרשת שקלים ראוי ללמוד משניות של מסכת שקלים וכו', והטעם לזה על פי מה דאיתא בסנהדרין דף ק"א ע"א כל הקורא פסוק בזמנו מביא טובה לעולם שנאמר ודבר בעתו מה טוב יעו"ש. וכן כתוב במסכת סופרים פרק י"ח הלכה א' כל המזכיר פסוק בעונתו מעלה עליו כאלו בונה מזבח חדש ומקריב עליו קרבן".

ראה עוד את המצורף,

יום יסוד היכל ה' הרב יואל בן נון.pdf

(6.24 MiB) הורד 130 פעמים

בחפשי כותב כתב:בבן איש חי (פרשת וישב אות כג) כתב: "ביום כ"ד כסליו ילמדו בספר חגי סי' ב' בעשרים וארבע וכו' עד סוף הספר".

דרומי כתב:רמזים יש לאין סוף, ולתועלת האשכול היה כדאי להגביל ולהגדיר מקורות קדמוניים דוקא בתחום מסויים.

אולם לחיבת הקודש לא אמנע מלציין לדברי בעל הטורים הנפלאים בפרשת תולדות עה"פ 'ויקרא שמה רחובות ויאמר כי עתה הרחיב ה' לנו ופרינו בארץ', שרומז לימי יוונים שהיתה גזירה על המקוואות ונעשה להם נס ונפתח ו להם מקוואות בתוך הבתים וכך יכולים היו לפרות ולרבות.