איך הפכה הסופגניה לספונג'ה ! רוב - זה הכול ?!

[יהודהא]

נכתב כאן במקוא כתגובה , ודומני שראוי להופיע כשלעצמו.

איך הפכה הסופגניה לספונג'ה !
א.
אתמהא- שכן ראיתי מאן דהוא שיצא בחרון אף וכילה חמתו ב "חנוכייה ",שהיא יצירה מחודשת של ב, יהודה. וזיכה את ה "סופגנייה" שכאילו הורתה ולידתה בקדושה!

והרי גם היא מחודשת , נכון שבמשנה בכלים ובחלה יש לנו "סופגנין " ור' עובדיה מברטנורא מפרש: – לחם שבלילתו רכה והוא עשוי כספוג".וכן באבות: ארבע מדות ביושבים לפני חכמים: ספוג, ומשפך, משמרת, ונפה.ספוג, שהוא סופג את הכל....

אבל מי שהפך את הסופגנין ל סופגניה היה ד, ילין לפני כ 125 שנה [תרנז. 1897] .

ב.
והוא אכן עשוי כספוג -וסופג שמן רב,
אבל המקור הוא כנראה מיוונית "ספונגוס" שהתגלגל בעברית לסופגנין - לספוג - לסופגניה -ולספונג'דור (סחבה, סמרטוט רצפה) – ולספונג'ה,[אספונג'ה בספרדית] שעושים אותה עם סחבה שסופגת מים ולכלוך.

לא ,לא הכול מלעז . כי לביבה למשל מוזכרת כבר בתנך
בספר שמואל ב', פרק י"ג
"וַיֹּאמֶר אַמְנוֹן אֶל-הַמֶּלֶךְ תָּבוֹא-נָא תָּמָר אֲחֹתִי וּתְלַבֵּב לְעֵינַי שְתֵּי לְבִבוֹת, וְאֶבְרֶה, מִיָּדָהּ...

ג.
אבל זו הסופגניה, בטעמה אכן מריר הוא - ולמה ? כי בסוכות המילים השולטות הן: סוכה לולב אתרוג הדס ערבה ןכן, כולם מלשהק. כך גם בפסח: מצה מרור סדר 4 כוסות כולן לשהק [חוץ מאפיקומן],
ודווקא בחנוכה שאמור לסמל את הניצחון על תרבות יון -הלעז והמילים המחודשות הן השולטות בשפתה: סופגנייה,סביבון,וחנוכייה.אצל כולם כולל החרדים .

ד.
ואפשר כיון שנטמעו נטמעו, שהרי בזמנו למרות שהחזוא יזם עודד ותמך בהקמת חדר ביידיש בב"ב, אבל מצד שני לא ראה צורך חיוני להילחם נגד העברית, שכן יש בכל דור יש לברור את דרכי המלחמה - והיא בסמכותם של מנהיגי הדור.

[ר_חיים_הקטן]

אבל זו הסופגניה, בטעמה אכן מריר הוא - ולמה ? כי בסוכות המילים השולטות הן: סוכה לולב אתרוג הדס ערבה ןכן, כולם מלשהק. כך גם בפסח: מצה מרור סדר 4 כוסות כולן לשהק [חוץ מאפיקומן],

לכאורה "אתרוג" אינו לשון הקודש.

[יהודהא]

אבל זו הסופגניה, בטעמה אכן מריר הוא - ולמה ? כי בסוכות המילים השולטות הן: סוכה לולב אתרוג הדס ערבה ןכן, כולם מלשהק. כך גם בפסח: מצה מרור סדר 4 כוסות כולן לשהק [חוץ מאפיקומן],

לכאורה "אתרוג" אינו לשון הקודש.

---------------------
אכן , וידוע שאתרוג מקורו אפשר מפרסית הוא, אמנם לגבי מה שכתבתי המכוון שכל המילים בפסח וסוכות מצויים במקורותינו המקובלים , וגם אתרוג,
לא כך בחנוכה - הסופגנייה לא,וגם לא סביבון וחנוכייה. שברוב המקורות ההלכתיים מכונה "מנורת חנוכה".
וכל אלו נתחדשו עי אנשים שדעת חכמים מסוייגת מהם, ואעפ כן הפכו למטבע לשון של חג זה.
תודה

[כדכד]

יפיפותו של יפת תשכון באהלי שם
לא הכרזנו בחנוכה מלחמה על תרבות יון כשלעצמה שאפשר לקחת ממנה דברים טובים
אלא היוונים הם שהכריזו מלחמה על הקדושה ובאו להשכיחנו מתורת ה' וטמאו כל השמנים
וה' עשה לנו נס ועזרנו להגביר הקדושה על הטומאה אבל עדיין אין מניעה שיפיפותו של יפת תשכון באהלי שם
גם לא הבנתי מדוע יצא הקצף על הפיכת הסופגנין לסופגיה ומדוע הוחלט שמקור השם במילה זרה

[יהודהא]

יפיפותו של יפת תשכון באהלי שם
לא הכרזנו בחנוכה מלחמה על תרבות יון כשלעצמה שאפשר לקחת ממנה דברים טובים
אלא היוונים הם שהכריזו מלחמה על הקדושה ובאו להשכיחנו מתורת ה' וטמאו כל השמנים
וה' עשה לנו נס ועזרנו להגביר הקדושה על הטומאה אבל עדיין אין מניעה שיפיפותו של יפת תשכון באהלי שם
גם לא הבנתי מדוע יצא הקצף על הפיכת הסופגנין לסופגיה ומדוע הוחלט שמקור השם במילה זרה

-----------------------
א, יש הבדל בין לקחת מהם את הטוב, לבין מה שהם ניסו לעשות לנו: לבולל ולהפכינו לעובדי עז.
ב. כן, היהדות כן הכריזה מלחמה על תרבות יון, ובאם הדלקתי סיגריה מהאש שדולקת בבירה - עדיין אין זה הופך את השריפה לדבר טוב.
ג. הערתי - לא קצפתי. ציינתי שמקורם באינשי דלא מעלי - והוספתי את התייחסותו של החזוא, ובכך סרה תלונתך מעלי.
תודה

[כדכד]

למה זה שאתה משתמש במלים שבשפתם זה "לבוללנו ולהופכנו לעובדי עז": ולא פשוט להשתמש בשפה שלהם כמו הספרים שהתירו שייכתבו יוונית?
לא, היהדות לא הכריזה מלחמה על תרבות יון. היונים הם אלו שהכריזו מלחמה על קדשי ישראל וגברה יד בית חשמונאי וניצחום והחזירו את הקדושה לישראל אבל לא נלחמו בתרבות יון כי אם בטומאה שבה.
מה שכתבת מה מקור הפיכת הסןפגנין לסופגניה עדיין אינו משכנע שמקורו בשפה זרה ולא הטיית המלה שבמשה לשון נוח יותר לשימוש

[יהודהא]

כל או רוב ? ההבדל ביניהם מכריע .

יש לנו רוב !
ההצבעה עברה ברוב קולות.
לרוב הם נוהגים כך..

שהסופגנייה החנוכייה והסביבון - כולם עברית מחודשת דובר לרוב [מה זה ?]
אבל הפעם על מילה נושנה - שפירושה מחודש: "רוב" !

רוב בניו וקניניו על העץ תלית.
רק את הרוב ? והרי כל בני המן נתלו !

אלא מה ? רוב זה לא חלקם הגדול - כמו שאנו משתמשים במילה זאת היום. אלא רוב = שפע ריבוי , דהיינו הרבה בני המן [בעצם כולם] נתלו.
ומנין שכך ? הנה :בתהילים לז "והתענגו על רוב שלום". וגם :"ויבטח ברוב עשרו" שם נב. ועוד במשלי יד: " ברב עם הדרת מלך".
כולם מלשון כמות גדולה , ולא כדי להחריג חלק מהם.

ומובן זה שאנו משתמשים בו רוב = למעלה ממחצית , אינו חדיש , אלא כבר בלשון חזל כך הדבר : והדרש על "ורצוי לרוב אחיו "פירשו לרובם ולא לכולם. וכך כל דיני רוב בהלכה הם חלק מהמכולל שהוא יותר מחצי .

[צופה_ומביט]

זה מוכח מהמגילה בעצמה, באותו המקום שהוא הוא מקור הביטוי בפיוט:
וַיְסַפֵּר לָהֶם הָמָן אֶת כְּבוֹד עָשְׁרוֹ וְרֹב בָּנָיו.
ופשוט שהכוונה ריבוי בניו. אפשרות אחרת לא מתאימה כאן אפילו מבחינה דקדוקית.

ומאידך, בדברי הגמרא על פסוק זה [שג"כ נקטה כנ"ל ש"רב בניו" היינו "ריבוי בניו" והיינו כולם ושהיו רבים], מבואר שלגבי השאלה כמה מבניו נתלו על העץ - אכן נתלו על העץ רק חלק מבניו ולא כולם [ואפילו לא רובם, אלא מיעוטם]:
מגילה טו, ב:

ויספר להם המן את כבוד עשרו ורב בניו. וכמה רב בניו? – אמר רב: שלשים, עשרה מתו, ועשרה נתלו, ועשרה מחזרין על הפתחים, ורבנן אמרי: אותן שמחזרין על הפתחים שבעים הויא, דכתיב שבעים בלחם נשכרו, אל תקרי שבעים אלא שבעים. ורמי בר אבא אמר: כולן מאתים ושמונה הוו, שנאמר ורוב בניו, ורוב בגימטריא מאתן וארביסר הוו! – אמר רב נחמן בר יצחק: ורב כתיב.

[יהודהא]

זה מוכח מהמגילה בעצמה, באותו המקום שהוא הוא מקור הביטוי בפיוט:
וַיְסַפֵּר לָהֶם הָמָן אֶת כְּבוֹד עָשְׁרוֹ וְרֹב בָּנָיו.
ופשוט שהכוונה ריבוי בניו. אפשרות אחרת לא מתאימה כאן אפילו מבחינה דקדוקית.
.

[/quote]
צודק -
"מחפש רחוק - מוצא קרוב !

ומאידך, וכמה רב בניו? – אמר רב: שלשים, עשרה מתו, ועשרה נתלו, ועשרה מחזרין על הפתחים, .....

[/quote]

ושוב - צודק. וזה לפי המדרש - ובלשון חזל. וע' פנים לתורה.
ועדיין, בעצמך הבאת מלשון המגילה שרוב = ריבוי - ולא כחלק גדול מהכולל.
וא"כ הכול בריא שריר וקיים. הלא כן ?