השיר שהתיר - והשיר שנאסר.
א.
השיר שהתיר לאבל ולת"ח להשתתף בסעודת חנוכה הוא "מעוז צור" וכאשר משוררים אותו בסעודה הרי זו סעודת מצווה המתירה לו להשתתף בה. ולהלן מדברי - המרדכי שהביא להמהר"ם מרוטנבורג ..
...ומקשה החוות יאיר והלא מזמרים שם את הזמר מעוז צור ובכך הופכת הסעודה לסעודת מצוה ?
אלא שכתב שלכך הוציא המהר"ם מרוטנבורג את סעודת חנוכה מכלל סעודת מצוה, .... 'אפילו היה כבר בימיו זמר מעוז צור דהוא מנהג קבוע ואין ענינו לעשות מהסעודה מצוה דדרכו להיאמר לפני הסעודה על הרוב ומה ענינו לסעודה'.
היינו לכאורה שאילו היו מזמרים אותו בתוך בסעודה, מעוז צור מסוגל להפוך סעודה - לסעודת מצווה.
ומדברי החוות יאיר עולה סברא שכבר בימי מהר"ם מרוטנבורג היו מזמרים את הזמר מעוז צור,
וכן שדרכו להיאמר לפני הסעודה והיינו כנראה לאחר הדלקת הנרות ואין ענינה דווקא לסעודה.
ולא בהקשר להדלקת הנרות.
בספר תפילת חיים (להרב דניאל רימר) ציין שהאר"י ז"ל היה אומר רק את הנרות הללו ולא את מעוז צור.
ובקהילות הספרדים ועדות המזרח ומערב צפון אפריקה לא אמרוהו כלל.
הדברים באריכות כבר הועלו בעבר כאן באשכול אחר ע"י ר,ז.
2. " אכלו משמנים.
וזהו השיר שנאסר בגלל המחבר.
ר אברהם הת"ח - או אברהם המחבר ?
גיבוש סדר הדלקת נרות חנוכה החל במסכת סופרים בהנרות הללו , המשיך במעוז צור מהראשונים בנירנברג, מזמור שיר חנוכת- לראשונה במחזור רומא - בולוניה שנת ש"א ,היינו מלפני כארבע מאות ושמונים שנה. ובשבת - הפיוט אכלו משמנים שכבר מוזכר בבר"י מברונא [מוראביה] שהיה תלמיד התרומת הדשן.
אך הוא לא הירשה לשורר את השיר הזה , כיוון שמחברו לא היה תלמיד חכם!
והראייה מהפזמון - הַאי הַאי בֵּית כּוֹר תִּמְכּוֹר תַּחְכּוֹר תִּשְׂכּוֹר בֵּית כּוֹר לְצוֹרֶךְ [שַׁבָּת] חֲנֻכָּה ,
ולטענתו הרי סעודת חנוכה אינה סעודת מצוה ,ולמה נכתב למכור חפציו לצורך הסעודה- ומכאן שאינו ת"ח ואין ראוי שישירו את פיוטו .
אגב יש דעות שונות מי הוא אברהם המחבר .
ב.
מפורש - תלוי היכן ומתי .
בתפילות בגמרא לא.
בקינה בסליחה וגם ביוצרות - כן.
רבו הדיונים וההסברים על ההבדלים בתיאורי ניסי חנוכה.
ובעוד שנס המלחמה הודגש בעל הניסים הרי בגמרא - הדגש הוא על נס הנרות .
גם אנו נעסוק בהעדר הניסים , לא של הנל. אלא של שאר מעשי הנס הקשורים לחנוכה.
ישנם סיפורים מפורסמים המלווים את חג החנוכה ראשית נס השמן ואחריהם מהבולטים שבהם הם
אלעזר הזקן ואכילת החזיר , חנה ושבעת בניה , יהודית והליפורנס.
וכל אלו נעדרים בחזל ובתפילות ולמרות שמקורם מחכמי ישראל שבמהלך הדורות העבירו
בכתב או בע"פ את הסיפורים.
מ"מ אבד לנו המקור היהודי העברי הארמי או היווני,[ ולצערינו נחטפו ע"י המינים ושובשו] - ובשל כך נשענים אנו על תרגומים או שכתובים שונים של השבעים, של ספרי המכבים א,ב,(ג), ד, של מגילת אנטיוכוס ושל ספר יהודית. קטעים בודדים מקוריים נמצאו בגניזה הקהירית. וכמובן י,ב,מ. שממנו הורכב יוסיפון .
אוריגנס והירונימוס [לפני כ 1800 שנה] עדיין ראו נוסח עברי של מקבים א. אבל מה ששרד הם תרגום השבעים והוולגטה
ועוד ומהם תורגמו חזרה לעברית עם השיבושים והשינויים המכוונים.
גם חיבורים ששמם מוזכרים בגאונים ובראשונים - יש וויכוחים על הפרטים ההיסטוריים ובאם זהים הם
למה שאנו מכנים באותם שמות . והאם מה שהגיע אליהם היה את המסורת המקורית או מקורות משובשים כנל.
ורשימה זו אינה באה לדון בנושא מורכב זה. שרבים נשאו ונתנו בו. כולל היעבץ , ולאחרונה גם על ידי מחברים חרדים
שאף קיבלו הסכמות לספריהם.
[על סיפור חנה - יש בדומה בגיטין בתד"א, ובא"ר אף מוזכר אדריאנוס - והשמות שונים בגירסאות השונות ולכאורה יש לשייכם לימי\אחרי חורבן בית שני. [ובבינו שנות דור ודור סבר שכולם לימי אנטיכוס].
ג.
לאחר שהצבנו את התמיהה - נעבור לפיוטים סליחות יוצרות וקינות ושם האירועים והשמות המוכרים כבר עולים ומוזכרים בהקשר לחנוכה., מהם ידועים ושובצו בנוסח הפיוטים ומהם שנשארו בקבצי פיוטים ויוצרות שלא נכללו בסידור. והיתר נמצאו בגניזה בכתבי יד.
[מן הגניזה הגיעו לידינו שש קינות נוספות ועוד שני שרידים המפייטים סיפור זה של חנה.]
1.
הראשון פיוט מפורסם בערבית ושמו " קוצאת חנה וסבעת אולאדהא " = חנה ושבעת בניה.
קצאת חנה - קינה הנאמרת בתשעה באב על יד יהודי חלב, תימן וצפון אפריקה.
נוהגים שאחד קורא קינות בערבית הקרויות ׳קוצאת׳: קצת חנה, קצת איוב, קצת עשרת הרוגי מלכות,
קצת יוסף הצדיק וקצת ירושלים.
2.
יֹולדת הַשבעה אֻומללָה, עטרֶת רֹאׁשָה נפלה,....
3.
אוּמְלְלָה יוֹלֶדֶת הַשִּׁבְעָה, וּבִטְנָהּ נָפְחָה.
בְּנָפְלָה הִיא וְשִׁבְעָה בָּנֶיהָ, לַטְּבִיחָה.
גָּעוּ כְּשׁוֹר לִפְנֵי טַבָּח, וְנַפְשָׁם שָׁחָה.
כִּי עָלֶיךָ הוֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם, נֶחְשַׁבְנוּ כְּצֹאן טִבְחָה:....
נמצא במחזור ארם צובה,
4.
עַל חַנָּה אֶת לִבִּי אֶקְרָעָה,
לִפְנֵי צַר בְּעָמְדָהּ יוֹם הָרָעָה
כַּמְּנוֹרָה נֵירוֹתֶיהָ שִׁבְעָה.....
המחבר - יהודה הלוי.
סיפור החשיפה, ראה כאן
https://blog.nli.org.il/woman_with_seve ... 7%99%D7%9D
5.
'אֹוי!' תקְרָא צִיֹון עַל חללֶיהָ
יֹום נפְלָה אֵם עַל עֹולָלֶיהָ ,
...פזמון > שִבְעַת נֵרֹותֶיהָ עָליהָ.....
סימן: אברהם חזק.
6.
אֲרַיָוֶך אַדְמַת ׁשְרָבים דִמְעָה,
ּומִסְפֵד מָר אָרִים קֹול בִתְרּועָה,
עַל נְדֹוד אֵם עִם ילָדֶיהָ ׁשִבְעָה,
... אֻומְלָלה יֹולֶדֶת הַשבְעָה.....
סימן: משה חזק;
7. והפיוט "מי כמוך"
לחנוכה לר' ידידיה מונסונייגו - מלפני 150 שנה בסידור עדות המזרח \ מרוקו.
בַּת עַמִּי תְּיֵילִיל בִּיגוֹנֶיהָ.
עַל חַנָּה וְעַל שִׁבְעָה בָּנֶיהָ.
כִּי נִשְׁחֲטוּ שִׁבְעָתָם אֶל עֵינֶיהָ.
וְהִיא נָפְלָה וּמֵתָה עַל בָּנֶיהָ:
ובעדות אשכנז.
8. "אודך" - יוצרות
פיוט על מעשה יהודית וגם על שאר האירועים.
ביוצרות לשבת ראשונה של חנוכה אשכנז. לרבי יוסף בר שלמה מקרקשונה .
סוֹטֵן כְּהֶאֱזִין עָלָיו הִגְעִיר / סָח לְהוֹקִיעוֹ כְּבוֹדוֹ לְהַכְעִיר / סָמוּךְ מִבּוֹא שַֽׁעַר הָעִיר.
סָחַף׃ מָחָר הַקִּרְיָה כְּאַגְחִיל / סְיָפִי בְּרֹאשׁ זֶה אַתְחִיל / סַנֵּגְרוֹן מְשַׂנְאַי תְּמוּר הִשְׁחִיל.
סִכְּכַֽתְנִי בַּלַּֽיְלָה הִיא יְהוּדִית / סוֹדָהּ בָּרוּךְ וְטַעֲמָהּ עִדִּית / סוֹחֵרָה לְעַמָּהּ וּלְיָוָן לַפִּידִית.
וְאַבִּיעָה עוֹד מִקְרֵה שִׁבְעָה / וָתִיקִים אַחִים תְּמִימֵי דֵעָה / וְקָלָם בָּאֵשׁ בְּשָׁוְא נִתְעָה.
וְעַל לֹא אָכְלוּ מִזִּבְחוֹ / וְיִדְבְּקוּ בְּעֹשֵׂה תֵבֵל בְּכֹחוֹ / וְשִׁסְּפָם נָבָל בְּאַכְזְרִיּוּת רוּחוֹ.
גָּזַר מִי בַּחֲזִיר יְפַגֵּל /...
דִּמּוּ לְטַנֵּף בְּזִבְחֵיהֶם אֶלְעָזָר / דָּתוֹ שָׁמַר וְעֹז נֶאֱזָר / דָּח וַיִּבֶז דִּבְרֵי הָאַכְזָר.
ישנן עוד פיוטים לחנוכה וד"ר ווסרמן הקדיש את הדוקטורט שלו לכך, וההדיר פיוטים רבים שכוללים מעשה יהודית,
ובמבואו למהדורה הוא דן במקורותיו של כל פיוט.
9. רשי והפיוטים.
אגב רשי מזכיר את פיוטו זה של רבי יוסף בר שלמה מקרקשונה בפירוש ליחזקאל -
יחזקאל כא, יח: "כי בוחן ... והפייט שיסד בחנוכה: 'המואסת כל עץ הדקיר המזנה' ",
מתוך הפיוט של ר' יוסף בן שלמה מקרקשונה: "אודך כי אנפת בי ותשב, אזנך הטית לשועי" –
יוצר לשבת ראשונה של חנוכה.
אנו מוצאים בפירושיו רשי לתנ" ך עשרים ושלושה מקומות בהם הוא נעזר בפיוטים כדי לבסס את פירושו, בשמונה עשר מהם הוא נעזר בפיוטי ר' אלעזר הקליר . בשלושה מקומות מפיוטי ר' שלמה הבבלי , במקום אחד מביא את רס"ג. ובמקום אחד את הפיוט - דלעיל של רבי יוסף בר שלמה מקרקשונה.
10.
יוצר לחנוכה "אין מושיע ואין גואל."
על גבורת יהודית.
הביא מ,ח, לייפער.
מותר נסיו לספר\ איה שוקל וסופר
חקוקים במגילת ספר , הנתן אמרי שפר.
מופתי בת מררי \ למטה ראובן הבכורי
יחוסה לשבח כארי \ יהודית בת בארי.
עוד בנושא כאן -
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... 1&start=40
ג.
גיס או מחותן ?
כמה בנים היו למתתיהו ? - ארבע\ חמש \ שש\ שבע \ שנים עשר כל המספרים מופיעים במקורות שונים ,
וכבר כתבו ע"כ כאן- viewtopic.php?t=48504
ובנוסף לבנים המפורסמים יש להוסיף דמות נוספת למעשה חנוכה.
שכן לפי הנוסח במסכת סופרים ובגמרא מגילה יא " שֶׁהֶעֱמַדְתִּי לָהֶם שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק וְחַשְׁמוֹנַאי וּבָנָיו וּמַתִּתְיָה כֹּהֵן גָּדוֹל " והוא אדם נוסף למתתיהו ובניו !
וזל:... וחשמונאי ובניו ומתתיהו כהן גדול....
ומה הקשר שלו ? - משפוחה - אבל איך ?
הוא היה גיסו של מתתיהו. . כך בשערי תפילה ( ובאוצר המדרשים) .
ובסידור עוז והדר כתב בשם הרוקח " שחשמונאי היה מחותנו של מתתיהו , שבנו של זה נשא את בתו של זה ".
אולם - הפירוש המקובל הוא שחשמונאי הוא או ע"ש העיר חשמון, או תואר שר חשוב כמו נגיד.