- 373.JPG (603.24 KiB) נצפה 1274 פעמים
מרדכי <373> נעתק
Re: מרדכי <373>
ימין
התורה בדף ט"ו ע"ב, ובספר "מקום שמואל" ריש ברכות דף למד ע"א, ובספר "עיר דוד" סימן תי"ז דף ע"ד ע"א, ובספר שו"ת "בית יעקב" סימן ט' הנדפס בעיר דיהרנפורט בשנת תנ"ו, ובספר "קול יהודה" בדף לא ע"ב הנדפס בעיר פראג בשנת ת"א, ועוד בכמה ספרים, שהיה חתן של הרב ה"ג החסיד המפורסם מו"ה יצחק מעיר זאלקווא, ו{נין} ונכד מרבינו מהר"ם מרוטענבורג, וגם היה הגאון מוה"ר מרדכי גיזנבורג הנ"ל חותן של הגאון החסיד מוה"ר צבי הירש אבד"ק אלשטאט, ואח"כ אבד"ק מעזעריטש [אבי הגאון הגדול בדורו מו"ה אברהם אביש אבד"ק בעל ספר "ברכת אברהם"] ואבי הגאון מוה"ר יוסף גינזבורג מחכמי עיר אוסטרהא בעל ספר "לקט יוסף" לקוטי מאמרים והקדמות ופשטים בערכין כסדר א"ב,
[והגאון מוה"ר מרדכי גינזבורג הנ"ל היה אחד מרבני הועדים ונמצא חתום או נזכר בתקנות המדינות או בפנקס ליטא כל ימי היותו בבריסק, כן נמצא חתום בהתועדות המדינה דק"ק סעלץ בקיץ שנת ת"ל ובקיץ שנת תל"ג, ובק"ק חאסק בשנת תל"ט, ובק"ק לענטשני בשנת תמ"א, בסוף ימי החרף. בפנקס ליטא הוא נמצא חתום בראש כלם על התקנות, ועל החשבונות משנת ת"ל, עד שנת תמ"ד, גם זאת היתה מצודתו פרושה על עשר קהלות ישראל בסביבות עיר מושבו שנתישבו עד שנת תט"ו, ושהיו סרות למשמעת בי"ד הגדול שלו, וגם הערים והישובים החדשים כלמור? שנתישבו אחרי שנת תט"ו ואילך שנתנה להם הארמנא לבחור להם בי"ד הגדול מאחת הקהלות הראשיות שיחפוצו ואינן נשמעות בי"ד הגדול דבריסק היו מחייבים ע"פ פסק הועד משנת תמ"ז ליתן חלק ההכנסה להרמ"ג הנ"ל כל זמן שבתו בבריסק
הרמ"ג הנ"ל נהג רבנותו בתוקף ועוז כשחפצו אלופי בריסק לצאת מכלל שלש הקהלות [בריסק, הוראדנא, ופינסק] הנאחדות בשביל שאלופי הקהלות ההן קשרו נגדם קשר להיות לצנינים בצדיהם היה להרמ"ג ז"ל הנ"ל הרשות לגזור אומר על המנהיגים, שישבו באותה ההתועדות בכל פעם
שמאל
בכל פעם שיראה לדעת שקשר הוא לכל אשר יאמר {ק}שר בחרם יב"נ והקשרים שיעשו לא שרירין ולא קיימין {וכ}ן בשעה שמנהיגי שלש הקהלות הטילו על קהלת בריסק גודא רבה בהערכות שאין ידה משגת לסבול היה להרמ"ג הרשות להטיל חרם על השמאים שיעריכו {לש"}ש ולבטל כל הקניניים שמו היה גדול בעיני דורו ?ה? נכבד בעיני הרבנים והמחברים אשר רבים מהם פנו אליו בבקשותיהם להסכים על ספריהם שהוציאו לאור ורבים מזכירים את שמו בכבוד גדול.
הרב מו"ה מרדכי הגאון הגדול בדורו שהיה אבד"ק אמיסטיבווה ואח"כ היה אבד"ק אפטא, ואח"כ נתקבל לאבד"ק מאהליוו ברוסיא [הובא בשו"ת של הגאון הגדול מהר"ם זוסקינד רוטינבארג אבד"ק הוראדנא ובק"ק לובלין בשנת תמ"ד ביום ד' ג' טבת] בן הגאון הגדול בדורו ראש הגולה מוה"ר נתן נטע כהנא אבד"ק אסטרהא והגליל, אחי הגאון הגדול בדורו מו"ה יצחק אבד"ק סטנאב, שהיו בניו של הגאון הגדול בדורו מו"ה משה מרדכי כהנא אב"ד ור"מ דק"ק בערזאהן וראש ישיבה דק"ק לבוב, והגאון מוה"ר מרדכי הנ"ל היה גיסו של הגאון מו"ה משה אבד"ק פולנאה, ובק"ק לבוב בהגאון הגדול בדורו מו"ה שלמה סג"ל חריף אבד"ק לבוב, חוטר מגזע רש"י ז"ל שהיה נצר משרשי דוד מלך ישראל חי וקיים זי"ע.
הרב מו"ה מרדכי במו"ה יוסף הגאון המופלא שהיה ראש מתיבתא דק"ק הוראדנא, ובא בהסכמה על ספר "באר אברהם" ו"מי באר" על המשניות הנדפס בעיר פפד"א בשנת תמ"ג, ביחד עם כמה גאונים.
הרב מו"ה מרדכי מאדלריז במו"ה דוד טעבלי הלוי איש איטינגן ממגורשי ק"ק ווינא, הגאון הנפלא הצדיק הנאמן חכם מכלכל והימן עסק בתורת ישראל יומם ולילה ומהדר בפלפולו כעתניאל והעמיד תלמידים הרבה כרב אשי ורבה ומגירסא לא פסק פומיה נחית לעומקא דדינא רבא דאומתו ורבא דדינא פומי ממלל רברבתא ברזא דחכמתא שהיה אב"ד ור"מ דק"ק שנייטאך במדינת בייארן ואח"כ נתקבל לדיין דק"ק וויען [בבית דינא רבא של הגאון רשכבה"ג מו"ה גרשון אולץ אשכנזי אבד"ק וויען בעל ספר "עבודת הגרשוני"] נפטר בשנת תל"ה יום א' י' אלול ובא בהסכמה על ספר אור
התורה בדף ט"ו ע"ב, ובספר "מקום שמואל" ריש ברכות דף למד ע"א, ובספר "עיר דוד" סימן תי"ז דף ע"ד ע"א, ובספר שו"ת "בית יעקב" סימן ט' הנדפס בעיר דיהרנפורט בשנת תנ"ו, ובספר "קול יהודה" בדף לא ע"ב הנדפס בעיר פראג בשנת ת"א, ועוד בכמה ספרים, שהיה חתן של הרב ה"ג החסיד המפורסם מו"ה יצחק מעיר זאלקווא, ו{נין} ונכד מרבינו מהר"ם מרוטענבורג, וגם היה הגאון מוה"ר מרדכי גיזנבורג הנ"ל חותן של הגאון החסיד מוה"ר צבי הירש אבד"ק אלשטאט, ואח"כ אבד"ק מעזעריטש [אבי הגאון הגדול בדורו מו"ה אברהם אביש אבד"ק בעל ספר "ברכת אברהם"] ואבי הגאון מוה"ר יוסף גינזבורג מחכמי עיר אוסטרהא בעל ספר "לקט יוסף" לקוטי מאמרים והקדמות ופשטים בערכין כסדר א"ב,
[והגאון מוה"ר מרדכי גינזבורג הנ"ל היה אחד מרבני הועדים ונמצא חתום או נזכר בתקנות המדינות או בפנקס ליטא כל ימי היותו בבריסק, כן נמצא חתום בהתועדות המדינה דק"ק סעלץ בקיץ שנת ת"ל ובקיץ שנת תל"ג, ובק"ק חאסק בשנת תל"ט, ובק"ק לענטשני בשנת תמ"א, בסוף ימי החרף. בפנקס ליטא הוא נמצא חתום בראש כלם על התקנות, ועל החשבונות משנת ת"ל, עד שנת תמ"ד, גם זאת היתה מצודתו פרושה על עשר קהלות ישראל בסביבות עיר מושבו שנתישבו עד שנת תט"ו, ושהיו סרות למשמעת בי"ד הגדול שלו, וגם הערים והישובים החדשים כלמור? שנתישבו אחרי שנת תט"ו ואילך שנתנה להם הארמנא לבחור להם בי"ד הגדול מאחת הקהלות הראשיות שיחפוצו ואינן נשמעות בי"ד הגדול דבריסק היו מחייבים ע"פ פסק הועד משנת תמ"ז ליתן חלק ההכנסה להרמ"ג הנ"ל כל זמן שבתו בבריסק
הרמ"ג הנ"ל נהג רבנותו בתוקף ועוז כשחפצו אלופי בריסק לצאת מכלל שלש הקהלות [בריסק, הוראדנא, ופינסק] הנאחדות בשביל שאלופי הקהלות ההן קשרו נגדם קשר להיות לצנינים בצדיהם היה להרמ"ג ז"ל הנ"ל הרשות לגזור אומר על המנהיגים, שישבו באותה ההתועדות בכל פעם
שמאל
בכל פעם שיראה לדעת שקשר הוא לכל אשר יאמר {ק}שר בחרם יב"נ והקשרים שיעשו לא שרירין ולא קיימין {וכ}ן בשעה שמנהיגי שלש הקהלות הטילו על קהלת בריסק גודא רבה בהערכות שאין ידה משגת לסבול היה להרמ"ג הרשות להטיל חרם על השמאים שיעריכו {לש"}ש ולבטל כל הקניניים שמו היה גדול בעיני דורו ?ה? נכבד בעיני הרבנים והמחברים אשר רבים מהם פנו אליו בבקשותיהם להסכים על ספריהם שהוציאו לאור ורבים מזכירים את שמו בכבוד גדול.
הרב מו"ה מרדכי הגאון הגדול בדורו שהיה אבד"ק אמיסטיבווה ואח"כ היה אבד"ק אפטא, ואח"כ נתקבל לאבד"ק מאהליוו ברוסיא [הובא בשו"ת של הגאון הגדול מהר"ם זוסקינד רוטינבארג אבד"ק הוראדנא ובק"ק לובלין בשנת תמ"ד ביום ד' ג' טבת] בן הגאון הגדול בדורו ראש הגולה מוה"ר נתן נטע כהנא אבד"ק אסטרהא והגליל, אחי הגאון הגדול בדורו מו"ה יצחק אבד"ק סטנאב, שהיו בניו של הגאון הגדול בדורו מו"ה משה מרדכי כהנא אב"ד ור"מ דק"ק בערזאהן וראש ישיבה דק"ק לבוב, והגאון מוה"ר מרדכי הנ"ל היה גיסו של הגאון מו"ה משה אבד"ק פולנאה, ובק"ק לבוב בהגאון הגדול בדורו מו"ה שלמה סג"ל חריף אבד"ק לבוב, חוטר מגזע רש"י ז"ל שהיה נצר משרשי דוד מלך ישראל חי וקיים זי"ע.
הרב מו"ה מרדכי במו"ה יוסף הגאון המופלא שהיה ראש מתיבתא דק"ק הוראדנא, ובא בהסכמה על ספר "באר אברהם" ו"מי באר" על המשניות הנדפס בעיר פפד"א בשנת תמ"ג, ביחד עם כמה גאונים.
הרב מו"ה מרדכי מאדלריז במו"ה דוד טעבלי הלוי איש איטינגן ממגורשי ק"ק ווינא, הגאון הנפלא הצדיק הנאמן חכם מכלכל והימן עסק בתורת ישראל יומם ולילה ומהדר בפלפולו כעתניאל והעמיד תלמידים הרבה כרב אשי ורבה ומגירסא לא פסק פומיה נחית לעומקא דדינא רבא דאומתו ורבא דדינא פומי ממלל רברבתא ברזא דחכמתא שהיה אב"ד ור"מ דק"ק שנייטאך במדינת בייארן ואח"כ נתקבל לדיין דק"ק וויען [בבית דינא רבא של הגאון רשכבה"ג מו"ה גרשון אולץ אשכנזי אבד"ק וויען בעל ספר "עבודת הגרשוני"] נפטר בשנת תל"ה יום א' י' אלול ובא בהסכמה על ספר אור
נערך לאחרונה על ידי יתר10 ב ד' מרץ 28, 2012 3:50 am, נערך 2 פעמים בסך הכל.
Re: מרדכי <373>
שני הצדדים נעתקו בעז"ה
מי מחובר
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 3 אורחים