מאיר <319> נעתק

[שם הגדולים השלישי]

319.jpg (1.19 MiB) נצפה 4505 פעמים

[כרם]

נעתק עמוד הימיני:

[כרם]

וחבר באור על התורה ועל חמש מגילות ועל שלשה תרגומים ועל אגדות חז"ל [עיין בחלק שני במערכת הספרים] [הגאון הזה היה נודע בכל תפוצות ישראל ברוב גאונו וצדקתו וענוותו ויראתו הטהורה וגודל בקיאותו בש"ס בבלי וירושלמי ובפוסקים ראשונים ואחרונים ז"ל היה עד להפליא מאוד והיו נהירין שמעתתיה דיליה כבשני חוני המעגל וכל זה היה מפורסם אצל כל גאוני וחכמי זמנינו] בן הגאון מו"ה שלום שהיה מו"צ דק"ק קיידאן ואח"כ היה אבד"ק קאווארסק בן הגאון מוה"ר שמואל אבד"ק שאט, היה נקרא ר' שמואל הקטן, אחי הגאונים מוהר"ר אליהו אבד"ק ניישטאט סיגונדט, ומו"ה גרשון אבד"ק שאדונא בעל ספר "עבודת הגרשוני" על שיר השירים, ומה"ר משה מקיידאן הנקרא ר' משהלע הינדעס, שהיו בניו של הגאון הגדול הצדיק המפורסם המקובל איש אלקי מו"ה אברהם שהיה אבד"ק קראז, ובק"ק ראגאלי, ומ"מ דק"ק שקלאוו בעל ספר "מעלת התורה" על מוסר, ועוד ספרים, אחי הגאון רבינו אליהו ז"ל מווילנא שהיו בניו של הרב הגדול הצדיק מו"ה שלמה זלמן מווילנא, בהרב הגדול הצדיק מו"ה דוב בער מווילנא בן הגאון החסיד מוה"ר אליהו דיין וגבאי דק"ק ווילנא, בהגאון הגדול בדורו המקובל איש האלקי מוה"ר משה קרעמער אב"ד ור"מ דק"ק ווילנא נפטר בשנת {תמ"ח} בן הרב מו"ה דוד אשכנזי מק"ק קראקא, נין ונכד {של} הגאון רבינו אליהו מזרחי אבד"ק קונשטנטינופול {בעל} ספר "מזרחי" על רש"י ז"ל על התורה ועוד ספרים.
והגאון מוה"ר מאיר מיכל הנ"ל היה אבי של הגאונים מוה"ר שמואל ראבינאוויץ אשר דר בעיר קאוונא ואח"כ היה אבד"ק פערטעמבאי ונפטר שם בשנת תרפ"ו בן ס"ה שנה, ומוה"ר שלמה ראבינאוויץ אבד"ק שאט נפטר בשנת תרצ"ד, וחתניו של הגאון מוה"ר מאיר מיכל הנ"ל היה הגאון מו"ה זלמן פנחס הכהן קאפלין אבד"ק גילוואן פלך ווילנא, ומוה"ר אליהו פנחס הכהן מרוונא ר"מ בווילנא.

קל"ב) הרב מוה"ר מאיר יוסף קאטקין הגאון המובהק והמופלא שהיה אבד"ק ראסוע, ואח"כ היה אבד"ק ברעסטאוויוץ, ומשם נתקבל לאבד"ק יאנאווא פלך הוראדנא נפטר בשנת תרס"א יום ב') ניסן בן ע"ד שנה חבר ספר "פנים מאירות" פירוש נפלא על תלמוד ירושלמי [עיין בחלק שני במערכת הספרים] והובא בשו"ת "שאילות שמואל" סימן ע"ג) וגם בא בהסכמה על ספר "זכות אבות" על פרקי אבות הנדפס בווארשא בשנת תרל"ו, [שהיה תלמיד של הגאון האמיתי הצדיק המפורסם איש האמת מוה"ר אברהם שמואל שהיה אבד"ק סקודיל, ובק"ק איישישק, ובק"ק ראססיין בעל ספר "עמודי אש" על שו"ת], ואחי של הרבנים הגדולים מוה"ר סענדער אבד"ק אורלא, ומו"ה משה ק"ב מו"צ דק"ק מעזריטש בעל מחבר ספר "אהל משה" על הרמב"ן ז"ל על התורה ועל שו"ת, שהיו בניו של הרב הגאון המובהק מוה"ר אליעזר מו"צ דק"ק סקודיל בן הגאון החסיד המפורסם מו"ה יהודה, בהגאון החריף מוה"ר שלמה משוקד שנפטר בעיר סקודיל, והגאון מו"ה מאיר יוסף הנ"ל היה חותן של הגאון המופלא מו"ה שמחה אבד"ק שטאבין ועל מקום של הגאון מו"ה מאיר יוסף הנ"ל נתקבל לאב"ד הרב הגדול החכם המופלא מו"ה אהרן דוד קאסאווסקי, כעת אבד"ק פאראזאווע פלך הוראדנא.

[אמרתי אחכמה]

מוה"ר משה קרעמער אב"ד ור"מ דק"ק ווילנא נפטר בשנת ??? בן הרב מו"ה דוד אשכנזי מק"ק קראקא,
נין ונכד ??? גאון רבינו אליהו מזרחי אבד"ק קונשטנטינופול
??? ספר "מזרחי" על רש"י ז"ל על התורה ועוד ספרים.

נפטר בשנת תמ"ח
נין ונכד של הגאון
בעל ספר "מזרחי"

קל"ב) הרב מוה"ר מאיר יוסף הא??קין

קאטקין

[חיס]

קל"ב) הרב מוה"ר מאיר יוסף קאטקין הגאון המובהק והמופלא שהיה אבד"ק ראסוע, ואח"כ היה אבד"ק ברעסטאוויוץ, ומשם נתקבל לאבד"ק יאנאווא פלך הוראדנא נפטר בשנת תרס"א יום ב') ניסן בן ע"ד שנה חבר ספר "פנים מאירות" פירוש נפלא על תלמוד ירושלמי [עיין בחלק שני במערכת הספרים] והובא בשו"ת "שאילות שמואל" סימן ע"ג) וגם בא בהסכמה על ספר "זכות אבות" על פרקי אבות הנדפס בווארשא בשנת תרל"ו, [שהיה תלמיד של הגאון האמיתי הצדיק המפורסם איש האמת מוה"ר אברהם שמואל שהיה אבד"ק סקודיל, ובק"ק איישישק, ובק"ק ראססיין בעל ספר "עמודי אש" על שו"ת], ואחי של הרבנים הגדולים מוה"ר סענדער אבד"ק אורלא, ומו"ה משה ק"ב מו"צ דק"ק מעזריטש בעל מחבר ספר "אהל משה" על הרמב"ן ז"ל על התורה ועל שו"ת, שהיו בניו של הרב הגאון המובהק מוה"ר אליעזר מו"צ דק"ק סקודיל בן הגאון החסיד המפורסם מו"ה יהודה, בהגאון החריף מוה"ר שלמה משוקד שנפטר בעיר סקודיל, והגאון מו"ה מאיר יוסף הנ"ל היה חותן של הגאון המופלא מו"ה שמחה אבד"ק שטאבין ועל מקום של הגאון מו"ה מאיר יוסף הנ"ל נתקבל לאב"ד הרב הגדול החכם המופלא מו"ה אהרן דוד קאסאווסקי, כעת אבד"ק פאראזאווע פלך הוראדנא.

ק"ב הכוונה לשם משפחתו קצנלנבוגן.
אליעזר צריך לומר אלעזר חיים (תלמיד של מוהר"ח וואלזין).
משוקד לא הצלחתי להבין... אבל הוא נקרא בפי כל רבי שלמה חריף ממדינת זאמוט.

[איש_ספר]

מה הסיפור עם יחוס הגר"א ואחיו למזרחי? זה רציני?

[כרם]

קל"ב) הרב מוה"ר מאיר יוסף קאטקין הגאון המובהק והמופלא שהיה אבד"ק ראסוע, ואח"כ היה אבד"ק ברעסטאוויוץ, ומשם נתקבל לאבד"ק יאנאווא פלך הוראדנא נפטר בשנת תרס"א יום ב') ניסן בן ע"ד שנה חבר ספר "פנים מאירות" פירוש נפלא על תלמוד ירושלמי [עיין בחלק שני במערכת הספרים] והובא בשו"ת "שאילות שמואל" סימן ע"ג) וגם בא בהסכמה על ספר "זכות אבות" על פרקי אבות הנדפס בווארשא בשנת תרל"ו, [שהיה תלמיד של הגאון האמיתי הצדיק המפורסם איש האמת מוה"ר אברהם שמואל שהיה אבד"ק סקודיל, ובק"ק איישישק, ובק"ק ראססיין בעל ספר "עמודי אש" על שו"ת], ואחי של הרבנים הגדולים מוה"ר סענדער אבד"ק אורלא, ומו"ה משה ק"ב מו"צ דק"ק מעזריטש בעל מחבר ספר "אהל משה" על הרמב"ן ז"ל על התורה ועל שו"ת, שהיו בניו של הרב הגאון המובהק מוה"ר אליעזר מו"צ דק"ק סקודיל בן הגאון החסיד המפורסם מו"ה יהודה, בהגאון החריף מוה"ר שלמה משוקד שנפטר בעיר סקודיל, והגאון מו"ה מאיר יוסף הנ"ל היה חותן של הגאון המופלא מו"ה שמחה אבד"ק שטאבין ועל מקום של הגאון מו"ה מאיר יוסף הנ"ל נתקבל לאב"ד הרב הגדול החכם המופלא מו"ה אהרן דוד קאסאווסקי, כעת אבד"ק פאראזאווע פלך הוראדנא.

....
משוקד לא הצלחתי להבין... אבל הוא נקרא בפי כל רבי שלמה חריף ממדינת זאמוט.

להלן ראיתי שכתב "מעיר שקוד", וכנראה כצ"ל כאן 'משקוד'.

[אמרתי אחכמה]

בל"נ צד שמאלי

[אמרתי אחכמה]

צד שמאל:

קל"ג) הרב מאיר הלוי הרב הגדול החכם הכולל שהיה אבד"ק וואנס פלך לאמזא, ואח"כ ישב בעיר קאלנא נפטר בעיר קעניגסבערג בשנת תרס"ב, בן הגאון החו"ב מו"ה צבי הירש מעיר סטאוויסק, אחי הרב ה"ג מו"ה עקיבא הלוי מעיר לאמזה, שהיו בניו של הגאון הצדיק מוה"ר אפרים הלוי אב"ד ומ"מ דק"ק סטאוויסק בעל ספר "אשל ברמה" וספר "כוכב מיעקב" ו"שבט מאפרים" ועוד ספרים, בן הגאון הצדיק מוה"ר צבי הירש הלוי אבד"ק סטאוויסק בהגאון מו"ה יצחק הלוי אבד"ק סטאוויסק בן הגאון מו"ה שלמה זלמן הלוי בהגאון המקובל מוה"ר שמואל הלוי אבד"ק זאטעל בן הגאון מוה"ר יצחק הלוי בהגאון המקובל איש אלקי מו"ה שלמה זלמן הלוי הנקרא בדורו זלמוני, אחי הגאון רבינו שמואל אליעזר הלוי {איי}דליש אב"ד ור"מ דק"ק אוסטרהא והגליל הנודע בשם מהרש"א ז"ל.

קל"ד) הרב מוה"ר מאיר האנדילסמאן מעיר קראקינאווא פלך קאוונא הרב הגדול המובהק והמופלא אבד"ק קאנסטנטינאגראד פלך פאלטאווא נפטר בשנת תרס"ג ביום א' כ' אייר, ועל מקומו נתקבל לאב"ד חתנו הרב הגדול המובהק מו"ה יחיאל דוב הינדעס.

קל"ה) הרב מו"ה מאיר הרב הגדול המובהק אבד"ק טשאוועס במחוז מאהליוו, ואח"כ היה אבד"ק צערקאוו נח נפשו בשנת תרס"ג [הרב הזה נולד בעיר קרוהלע פלך מאהליוו, ליום מלאת לו שמנה עשר שנה שמש בתור רבנות בעיר טוטער, ואחר עב{ו}ר שתי שנים לקח אותו חב"ד דעיר טשאוועס ולבסוף שנותיו שמש בתור רבנות בעיר צעריקאוו ושם מנוחתו כבוד, ונודע בפלך מאהליוו לגדול בתורה ובחס{י}דות ולחכמא בחכמין ונקרא בשם ר' מאיר צעוועסר, אחי הרבנים הגדולים מוה"ר יהודה ליב קריינדיל אבד"ק קרייצעוו, ובק"ק דרובן פלך מאהליוו, ומו"ה משה שעחטר אבד"ק דרובין, והרב מו"ה מאיר הנ"ל היה אבי של הרבנים הגדולים מו"ה ???? אבד"ק טשאוועס ???

{קל"ו)} הרב מו"ה מאיר יחיאל הלוי הגאון הצדיק המפורסם בוצ"ק נ"י ע"ה פ"ה מופת הדור שהיה אבד"ק סקערנעוויטץ, ואח"כ היה אבד"ק אסטראווצי פלך ראדום, ושם מנוחתו כבוד בשנת תרפ"ח ביום א' י"ט אדר בן ע"ד שנה, הניח אחריו ברכה הרבה חדושי תורה בכ"י, ובא בהסכמה על ספר "קיצור שו"ע" הנדפס עם פירוש "מסגרת השלחן" ו"לחם הפנים" בעיר לובלין בשנת תרנ"א, ועל ספר "חדות יהושע" חדושי דינים על או"ח ויו"ד, נדפס בווארשא בשנת תרנ"ד, ועל ספר "אור צדיקים" ודרך סעודה על מוסר הנדפס בווארשא בשנת תרמ"ט, ועל ספר "ילקוט אליעזר" על תרי"ג מצות הנדפס בווארשא בשנת תרנ"ה ועוד על ספרים. הגאון הזה היה מפורסם אחד מגאוני וגדולי הזמן בתורתו בקדושת צדקתו חסידותו ופרישותו הנפלא], ובנו הוא הגאון הצדיק מוה"ר יחזקאל הלוי שהיה {א}בד"ק נאשלסק, וכעת אבד"ק אסטרובצי על מקום אביו הגאון הנ"ל.

[אמרתי אחכמה]

נעתק כולו

[איש_ספר]

קל"ה) הרב מו"ה מאיר הרב הגדול המובהק אבד"ק טשאוועס במחוז מאהליוו, ואח"כ היה אבד"ק צערקאוו נח נפשו בשנת תרס"ג [הרב הזה נולד בעיר קרוהלע פלך מאהליוו, ליום מלאת לו שמנה עשר שנה שמש בתור רבנות בעיר טוטער, ואחר עב{ו}ר שתי שנים לקח אותו חב"ד דעיר טשאוועס ולבסוף שנותיו שמש בתור רבנות בעיר צעריקאוו ושם מנוחתו כבוד, ונודע בפלך מאהליוו לגדול בתורה ובחס{י}דות ולחכמא בחכמין ונקרא בשם ר' מאיר צעוועסר, אחי הרבנים הגדולים מוה"ר יהודה ליב קריינדיל אבד"ק קרייצעוו, ובק"ק דרובן פלך מאהליוו, ומו"ה משה שעחטר אבד"ק דרובין, והרב מו"ה מאיר הנ"ל היה אבי של הרבנים הגדולים מו"ה ???? אבד"ק טשאוועס ???.

חפשתי אחרי הרב הלזה כדי להשלים החסר אבל לא מצאתי כלום, ונראה מתוה"ד שהיה מגזע חב"ד (גם לפי העיירות נראה כך).
מי שמוזכר כאן כאחיו רי"ל קריינדל היה חמיו של הגרי"א הענקין ואולי מכאן נוכל להתקדם. (ראיתי שהרב הענקין חותם באיזה מקום חתן הרי"ל קריינדל רב החסידים בקריטשעוו, וגם מצאתי שברשימות אדמו"ר הרש"ב או הריי"צ נזכר בין החסידים הנאמנים)

[מיללער]

{קל"ו)} הרב מו"ה מאיר יחיאל הלוי הגאון הצדיק המפורסם בוצ"ק נ"י ע"ה פ"ה מופת הדור שהיה אבד"ק סקערנעוויטץ, ואח"כ היה אבד"ק אסטראווצי פלך ראדום, ושם מנוחתו כבוד בשנת תרפ"ח ביום א' י"ט אדר בן ע"ד שנה, הניח אחריו ברכה הרבה חדושי תורה בכ"י, ובא בהסכמה על ספר "קיצור שו"ע" הנדפס עם פירוש "מסגרת השלחן" ו"לחם הפנים" בעיר לובלין בשנת תרנ"א, ועל ספר "חדות יהושע" חדושי דינים על או"ח ויו"ד, נדפס בווארשא בשנת תרנ"ד, ועל ספר "אור צדיקים" ודרך סעודה על מוסר הנדפס בווארשא בשנת תרמ"ט, ועל ספר "ילקוט אליעזר" על תרי"ג מצות הנדפס בווארשא בשנת תרנ"ה ועוד על ספרים. הגאון הזה היה מפורסם אחד מגאוני וגדולי הזמן בתורתו בקדושת צדקתו חסידותו ופרישותו הנפלא], ובנו הוא הגאון הצדיק מוה"ר יחזקאל הלוי שהיה {א}בד"ק נאשלסק, וכעת אבד"ק אסטרובצי על מקום אביו הגאון הנ"ל.

שם משפחתו של האוסטרובצער היה 'הולצשטוק', יש להוסיף שנשאר ממנו חיבוריו מאיר עיני חכמים בנו ומ"מ ר' יחזקאל הנ"ל נספה בשואה הי"ד.