פרשת שקלים - כמה ספרי תורה מוציאים

[אחד הרבנים]

ראיתי מובא מנהגם של רבי נתן אדלר ורבי שמואל סלנט היה בפרשת שקלים להוציא ספר תורה אחד,
ולכאורה דבר זה נגד משמעותה הפשוטה של הגמרא ואפשר שדברי הגמרא על הוצאת שני ספרי תורה הינם רק בכה"ג של שנה מעוברת שאז רחוקים הם הקריאות, משא"כ בשנה רגילה,
ודברים אלו צ"ב מנין דין וחידוש זה
הידוע למאן דהו מקור בענין זה

[עזריאל ברגר]

יש רמב"ם מפורש, שאפילו אם חלה פרשת שקלים בפרשת כי-תשא - יש להוציא 2 ס"ת!

צריך לזכור שיש "צווי דינים" באיסור גלילת ס"ת:
א. בכדי שלא יפסיק התורגמן.
ב. שיהיו 2 הקריאות בענין אחד.

ולכן דברי הגדולים שהובאו כאן - צע"ג.

[בן צוער1]

ראיתי מובא מנהגם של רבי נתן אדלר ורבי שמואל סלנט היה בפרשת שקלים להוציא ספר תורה אחד,
ולכאורה דבר זה נגד משמעותה הפשוטה של הגמרא ואפשר שדברי הגמרא על הוצאת שני ספרי תורה הינם רק בכה"ג של שנה מעוברת שאז רחוקים הם הקריאות, משא"כ בשנה רגילה,
ודברים אלו צ"ב מנין דין וחידוש זה
הידוע למאן דהו מקור בענין זה

עי' מאירי מגילה דף ל ע"א שכתב שהמנהג הוא להוציא ב' ספרים אפילו כשחל בפרשת תצוה כדי שיהיה היכר בדבר.

[מעט דבש]

יש רמב"ם מפורש, שאפילו אם חלה פרשת שקלים בפרשת כי-תשא - יש להוציא 2 ס"ת!

הלכות תפילה יג, כג

...ואם היה סדר אותה שבת כי תשא עצמו קורין ששה מכי תשא עד ויקהל והשביעי חוזר וקורא בספר שני מכי תשא עד ועשית כיור נחשת.

[מעט דבש]

צריך לזכור שיש "צווי דינים" באיסור גלילת ס"ת:
א. בכדי שלא יפסיק התורגמן.
ב. שיהיו 2 הקריאות בענין אחד.
ולכן דברי הגדולים שהובאו כאן - צע"ג.

הנך יוצא מנקודת הנחה שתקנת ד' פרשיות תיקנו על סמך זה שקוראים בספר שני, ואז אין בעיה לדלג. אבל זה עצמו צריך מקור, שאם קוראים בספר שני אין בעיה לדלג. הרי הטעם שאסור לדלג, כתב רש"י (מגילה כד. ד"ה ואין) "שהשומע את הקופץ ממקום למקום אין לבו מיושב לשמוע". ומנלן שבשני ספרי תורה אין בעיה זו.
ואם נאמר שגם בשני ספרי תורה עדיין אסור לדלג, צ"ל שתקנת ד' פרשיות שאני, ושם התירו דילוג אף בספר אחד, ואין דין להוציא דוקא שני ספרי תורה אלא משום האיסור הראשון 'שלא יפסיק התורגמן', וזה אינו כששתי הפרשיות סמוכות.

ובזה מיושבים דברי המאירי (מגילה ל.) שכתב להדיא שמן הדין אין צריך שני ספרי תורה.

אמנם מצאתי כדבריך בקובץ המצ"ב.

שני ספרי תורה - פרשת שקלים.pdf

(1.41 MiB) הורד 90 פעמים

[עזריאל ברגר]

א. יישר כח גדול.
ב. נראה שגם הגרח"ק למד בשיטת הרמב"ם כפי שכתבתי לעיל - שאין גוללין ס"ת בציבור לקרוא בענין אחר אפילו כשאין טירחא דציבורא.
ג. את דברי המאירי לא למדתי ממקורם, אך ייתכן שהוא חולק על הרמב"ם. או לחילופין שהוא סבור שדברי הרמב"ם אינם מן הדין.
ד. ועדיין צע"ג על ר' שמואל סלנט וסייעתי' - איך הם הורו לנהוג נגד הרמב"ם (אפילו אם המאירי חולק)?

[מעט דבש]

יש מקום לומר שכל דברי הרמב"ם שצריך להוציא שני ספרי תורה הם דוקא בחל להיות בכי תשא עצמו, וכמו שיבואר.

זה לשון הרמב"ם (הלכות תפילה יג, כג):

כל פרשה מארבע פרשיות האלו אחד קורא אותה בספר שני אחר שקורין סדר אותה שבת בספר שהוציאו ראשון.
חל ראש חדש אדר להיות בשבת והיה סדר אותה שבת בואתה תצוה קורין ששה מואתה תצוה עד ועשית כיור נחשת והשביעי חוזר וקורא מכי תשא עד ועשית כיור.
ואם היה סדר אותה שבת כי תשא עצמו קורין ששה מכי תשא עד ויקהל והשביעי חוזר וקורא בספר שני מכי תשא עד ועשית כיור נחשת.

והנה שני הדינים שכתב הרמב"ם לגבי חל בתצוה וחל בכי תשא, מקורם בגמ' (מגילה כט: כדעת אביי), ומבואר שם הטעם שאם חל בתצוה קוראים עד 'ועשית כיור' (דהיינו שממשיכים לקרוא ב'כי תשא' עוד לפני שקוראים את תקנת פרשת שקלים), וחוזרים וקוראים מ'כי תשא' עד 'ועשית כיור', ולא עושים כמו כל פרשה (דהיינו שיגמרו את תצוה במקום שגומרים תמיד, ואח"כ יקראו 'כי תשא' לשקלים) הוא כדי שיהיה היכר, שלא יאמרו שהכל המשך אחד, וגמרו בשבת זו את פרשת תצוה ב'ועשית כיור'.

וכתב שם הר"י מלוניל:

ראש חדש אדר שחל להיות בואתה תצוה, ומחויב לקרות כי תשא משום פרשת שקלים כיצד יעשה שיהא ניכר לכל שאין קורין כי תשא כי אם בעבור פרשת שקלים כי שמא יאמרו עדין לא נשלם סדר ואתה תצוה כי אם ועשית כיור נחשת, אמר אביי, קורין הששה עד ועשית והשביעי יחזור מכי תשא עד ועשית כיור נחשת וכיון ששומעין צבור שקורין פעמיים כי תשא יכירו וידעו כי להכריז על השקלים הן עושין ...

ואם יש בבית הכנסת שני ספרי תורות נמי לא צריך למהדר אלא דליקרו שיתא מואתה תצוה עד כי תשא וחד קרי בספר תורה אחרת מכי תשא עד ועשית ואין צריך לכפול אותה, אבל משמע דלא הצריכו חכמים להוציא שתי ספרי תורות אלא כששתי הפרשיות שאנו צריכין לקרות באותו יום הן רחוקות זו מזו ויהיה טורח לציבור אם יגללו אותה בקהל לפיכך התקינו להוציא ב' תורות [אבל הכא דשתי הפרשיות סמוכות ואין טורח לגלול לא הצריכו חכמים להוציא שתי תורות] ומוטב לקהל שיכפלו אותה.

והם הם דברי המאירי (מגילה ל.):

ראש חדש אדר שחל להיות בואתה תצוה שהיא סמוכה לכי תשא שהיא פרשת שקלים לפי סוגית ההלכה קורין חמשה בפרשת תצוה וששי בכי תשא ושביעי חוזר וקורא בכי תשא ומתוך כפילתו ניכר לכל שהיא פרשת שקלים ומ"מ שני ספרי תורה אין כאן הואיל והפרשה סמוכה ואין צריך גלילה.
ועכשו נוהגין להוציא שני ספרי תורה וקורין ששה בואתה תצוה ושביעי בכי תשא והוצאת הספר נותן היכר לכל על ענין הפרשה. ויש נוהגין בזו בספר תורה אחת וקורין שבעה בואתה תצוה ומפסיקין בקדיש וקורא מפטיר בפרשת שקלים והקדיש מודיע הפרשה וכן נוהגין כשחל להיות בכי תשא עצמה.

מבואר בר"י מלוניל ומאירי, שבחל להיות בתצוה או כי תשא, יש שתי צורות לעשות היכר - או לכפול פרשת שקלים, או להוציא ספר תורה אחרת. ומשום טורח הציבור, עדיף לא להוציא ספר תורה אחרת, אלא לכפול.

ומעתה יש לומר שהרמב"ם חולק, וסובר שבחל להיות בכי תשא עדיף לעשות שתי צורות היכר - גם לכפול, וגם להוציא ספר תורה שניה.

אבל כל זה בחל להיות בתצוה או כי תשא (מה שלא יכול להיות לפי הלוח), אבל בחל להיות בויקהל, כיון שאין שום צורך לעשות היכר, אדרבא, בזה יש לומר שגם הרמב"ם מודה לר"י מלוניל שאין צורך להוציא שני ספרים.

[מעט דבש]

ב. נראה שגם הגרח"ק למד בשיטת הרמב"ם כפי שכתבתי לעיל - שאין גוללין ס"ת בציבור לקרוא בענין אחר אפילו כשאין טירחא דציבורא.

לא זה הנידון, כי זה מפורש בגמ' (מגילה כד.) שאסור לדלג בתורה בענין אחר, אפילו כשאין טרחא דציבורא ("מדלגין בתורה בענין אחד, ובנביא בשני עניינין. כאן וכאן בכדי שלא יפסוק התורגמן").
הנידון כאן, אם ד' פרשיות שאני, ששם התירו לדלג אף שהוא ענין אחר.
וכן מבואר בדברי המאירי (מגילה ל.) שהבאתי לעיל, שיש נוהגים כשחל להיות בכי תשא לקרוא בספר תורה אחד, ולא דן כלל לאסור משום דילוג (למפרע!).

[עזריאל ברגר]

מעניין. אז אכן אפשר בדוחק ליישב שיטת הרש"ס וסייעתו. אך משטחיות דברי הרמב"ם יותר נראה כהבנתי וכהבנת הגרח"ק.

ולגבי מה שכתב המאירי ש"נוהגים" לקרוא כי תשא וכו' - כנראה שבמקומו נהגו להפריד את פרשת משפטים לשתי פרשות (כנכב"ב לגבי פרשת "אם כסף"), וכך בשנה מעוברת הזדמנה פרשת שקלים לפרשת כי תשא.

[מעט דבש]

ולגבי מה שכתב המאירי ש"נוהגים" לקרוא כי תשא וכו' - כנראה שבמקומו נהגו להפריד את פרשת משפטים לשתי פרשות (כנכב"ב לגבי פרשת "אם כסף"), וכך בשנה מעוברת הזדמנה פרשת שקלים לפרשת כי תשא.

המאירי עצמו מתייחס לזה בהמשך:

לפי מנהגינו שאנו עושין פקוד ופסח בפשוטה סגור ופסח במעוברת אין פרשת שקלים באה לא בואתה תצוה ולא בכי תשא אלא בפשוטה או במשפטים או בתרומה ובמעוברת או באלה פקודי או בויקרא אבל בגלילות פורווינצא שעושין פקוד ופסח אף במעוברת וחולקין הסדרים לשנים באה לפעמים בואתה תצוה ולפעמים בכי תשא.

[בעל קורא]

יש רמב"ם מפורש, שאפילו אם חלה פרשת שקלים בפרשת כי-תשא - יש להוציא 2 ס"ת!

צריך לזכור שיש "צווי דינים" באיסור גלילת ס"ת:
א. בכדי שלא יפסיק התורגמן.
ב. שיהיו 2 הקריאות בענין אחד.

ולכן דברי הגדולים שהובאו כאן - צע"ג.

לגבי א' ברור שבתרי גברי אין את הבעיה.
לגבי ב' כבר כתב הפרי מגדים שבתרי גברי לא שייך איסור זה, ולמרות שהמשנה ברורה תמה מנה ליה חידוש זה כבר נמצא כן בלבוש ובראשונים, מובא כאן מגליון 'תורת הקורא' בענין קריאה בג' ספרים:

פמג ומשנב דילוג בב גברי.jpg (293.53 KiB) נצפה 2232 פעמים

[בעל קורא]

לגבי הנידון עצמו של קריאה בספר אחד, מובא כאן גליון תורת הקורא שבסופו (סוף עמ' 2 ותחילת עמ' 3) מדבר על ענין זה, ומוכיח שאע"פ שאין צורך להוציא ספר נוסף מדין גלילה בציבור או מדין דילוג כיון שהם בתרי גברי, בכל זאת כתבו הראשונים שמוציאים ב' ספרים, וזה מטעם שצריך שיהיה היכר שקוראים בשתי קריאות שונות (ובסוף ההערה האחרונה הובא גם טעם נוסף שכתב הרי"ץ גיאת).

תורת הקורא מאמר קריאה בשלושה ספרים.pdf

(604.19 KiB) הורד 81 פעמים

[מעט דבש]

יש רמב"ם מפורש, שאפילו אם חלה פרשת שקלים בפרשת כי-תשא - יש להוציא 2 ס"ת!
צריך לזכור שיש "צווי דינים" באיסור גלילת ס"ת:
א. בכדי שלא יפסיק התורגמן.
ב. שיהיו 2 הקריאות בענין אחד.
ולכן דברי הגדולים שהובאו כאן - צע"ג.

לגבי א' ברור שבתרי גברי אין את הבעיה.
לגבי ב' כבר כתב הפרי מגדים שבתרי גברי לא שייך איסור זה, ולמרות שהמשנה ברורה תמה מנה ליה חידוש זה כבר נמצא כן בלבוש ובראשונים, מובא כאן מגליון 'תורת הקורא' בענין קריאה בג' ספרים:

פמג ומשנב דילוג בב גברי.jpg

הראיה של 'תורת הקורא' מהראשונים שהובאו בב"י (או"ח קמד) יש לדחות, ששם יש תקנה מיוחדת לקרוא בפרשה נוספת (כגון ב-ד' פרשיות), ובזה התירו גם דילוג (ואפילו למפרע, ראה לעיל).
------------
ובגמ' (מגילה ל.) כשחל שקלים בכי תשא, דנו אם יכול להתחיל מ'ועשית כיור' ואחרי הפרשה לקרוא מ'כי תשא' עד 'ועשית כיור' (בתור פרשת שקלים), וטוען אביי: "השתא אמרי למפרע הוא דקרי" ופירש הריטב"א: "פי' שאין כאן היכר כיון שהוא סדר אחד אלא שאומר אותו למפרע". והיינו שכל הנידון הוא מחמת ההיכר שצריך לפרשת שקלים, אבל לא דנו כלל מצד איסור דילוג למפרע הכללי. ומשמע ג"כ שלגבי ד' פרשיות אין איסור זה (או שנאמר שהיה פשוט לגמ' דבתרי גברי אין איסור, ולכן לא דנו בזה כלל).

[מעט דבש]

לגבי הנידון עצמו של קריאה בספר אחד, מובא כאן גליון תורת הקורא שבסופו (סוף עמ' 2 ותחילת עמ' 3) מדבר על ענין זה, ומוכיח שאע"פ שאין צורך להוציא ספר נוסף מדין גלילה בציבור או מדין דילוג כיון שהם בתרי גברי, בכל זאת כתבו הראשונים שמוציאים ב' ספרים, וזה מטעם שצריך שיהיה היכר שקוראים בשתי קריאות שונות (ובסוף ההערה האחרונה הובא גם טעם נוסף שכתב הרי"ץ גיאת).

אלו דברי הרי"ץ גיאת (לגבי חל שקלים בתצוה):

...אף על פי ששני הענינים סמוכים זה לזה דסגי לן בספר תורה אחת שהרי אין כאן דלוג ממקום למקום שצריך לגלגל ספר תורה בצבור אפילו הכי נהגו ראשונינו להוציא למקום ב' תורות שלא לשנות דלמא אתי למיסרך.

[יושב_ודורש]

הרבה מ״מ בגליון תורת הקורא להפטרת פרשת שקלים:

תורת הקורא - הפטרת שקלים.pdf

(617.99 KiB) הורד 22 פעמים

[יושב_ודורש]

האם יש מקור למנהגו של ר׳ נתן אדלר מלבד דברי הנחל אשכול?