קריאת המגילה בלילה

[מבקש חכמה]

הנו"ב קמא או"ח מא חידש שהמצוה בד"ק היא ביום בלבד ורבנן חזרו ותיקנו גם בלילה. הובא בשע"ת תרפז.

אמנם יש לעיין שפשטות הראשונים היא שלא כדבריו, דהרי הראשונים דנים בברכת שהחיינו האם לברך ביום ויש שסברו (רמב"ם רשב"ם מובא בתוס' רא"ש) שסברו שאין לברך ביום ואלו שחלקו ובראשם רבינו תם מבארים שעיקר הקריאה ביום אך לא כותבים את דברי הנו"ב שביום הוא המצווה המקורית ובערב זו רק תקנה מאוחרת יותר.
ובאמת ראיתי בפני יהושע שיישב בפשטות בדומה לנודע ביהודה, שעיקר ברכת שהחיינו על הקריאה ביום שהיא החיוב ואילו הקריאה בלילה היא רק מצוה ולא חיוב. ויש להעיר בטעם הדבר שהפנ"י כותב שהקריאה ביום היות והקריאה היא לזכר המלחמה ועיקר המלחמה ביום, אך ראה רש"י (ואו"ז) שעיקר הקריאה היא על הצרה שהיו בה וניצלו והצרה הייתה בלילה וביום ודוק.
כדעת הנו"ב כך היא גם דעת הטורי אבן (ובקונטרס אחרון הוסיף לציין לר"ן שכתב שהכפרים פטורים לגמרי מקריאת הלילה ואפשר לדחות שהקלו עליהם במיוחד) שעיקר התקנה היום.
יש לדון גם בשיטת הריטב"א שכותב שבלילה אין צריך עשרה אפילו שלא בזמנה בקריאת מגילה (אם כי אחרי זה חידש שקוראים בלילה בזמנה ורק ביום מקדימים ליום הכניסה!)

עכשיו ראיתי שזהו וויכוח בין הבנין שלמה (נח) שחידש כדברי הנו"ב וההר צבי (או"ח ב,קכ) חולק באריכות.

וכל המוסיף יוסיפו לו.

[איש_ספר]

כידוע לדעת החזו"א פרוז בן יומו ומוקף בן יומו נקבע לפי דעתו ולא לפי שהותו בפועל, וכיון שהיה בדעתו להיות בהאיר המזרח בכרך או בעיר מקבל את דיניהם. ואפילו לא היה שם בהאיר המזרח. הכל לפי דעתו.
אחד מנימוקי החזו"א בבואו לשלול את הגישה הרווחת לפיה השהות בהאיר המזרח היא הקובעת, שאם כך, איך יתכן שחיוב קריאת הלילה תלוי ועומד במה שיעשה בבוקר בפועל.
ואם כדברי הבנין שלמה שקריאת המגילה בלילה התחדשה בזמן הגמ' ולא היתה ידועה למשנה כלל, נפל בבירא טענתו של החזו"א. שהמשנה בבואה להעמיד את דיני פרוז ומוקף בן יומו, כמובן לא לקחה בחשבון דינים שהתחדשו לאחריה....

[צופה_ומביט]

לכאורה משמעות הגמרא היא שעיקר הקריאה בלילה, שמתחילה חשבו שהכוונה לקרות המגילה רק בלילה וביום לתנות מתניתא דילה, ולבסוף הסיקו שהכוונה כאומר "אקרא ואשנה". [אגב, כך גם בקריאת איכה עיקר הקריאה בלילה].

[איש_ספר]

לכאורה משמעות הגמרא היא שעיקר הקריאה בלילה, שמתחילה חשבו שהכוונה לקרות המגילה רק בלילה וביום לתנות מתניתא דילה, ולבסוף הסיקו שהכוונה כאומר "אקרא ואשנה". [אגב, כך גם בקריאת איכה עיקר הקריאה בלילה].

זו קושיא יפה איך עלה על דעתם של בני הישיבה לפרש כך שהרי במשנה נזכר קריאה ביום ורק ביום (ועי' טו"א ורש"ש שם), ולמעשה כתבו כל הראשונים שעיקר קריאת המגילה ביום ולכן דין פרוז ומוקף נקבע לפי מצבו או תכניתו ביום, וכ"כ אחרונים (רמ"א ואילך) שמטעם זה אומרים שהחיינו גם ביום. והאריכות אך למותר.

[צופה_ומביט]

נכון, ולכן דיברתי על משמעות הגמרא, ואפשר להשאיר זאת כקושיא.
ושאלתי לא רק מההו"א של בני הישיבה, אלא גם ממסקנתם. כאומר אקרא ואשנה. ביום חוזרים על מה שעשו בלילה. זהו לשון ריב"ל בעצמו: חייב אדם לקרות המגילה בלילה ולשנותה ביום. לא משמע מזה כלל שהעיקר הוא ביום ואילו הלילה הוא תקנה מאוחרת או טפלה או פחות חשובה.

[איש_ספר]

נכון, ולכן דיברתי על משמעות הגמרא, ואפשר להשאיר זאת כקושיא.
ושאלתי לא רק מההו"א של בני הישיבה, אלא גם ממסקנתם. כאומר אקרא ואשנה. ביום חוזרים על מה שעשו בלילה. לא משמע מזה כלל שהעיקר ביום והלילה הוא תקנה מאוחרת או טפלה או פחות חשובה.

שיהיה. דברי מתייחסים לפי מש"כ ראשונים גם אחרונים שלזה כמובן מסכים גם חזו"א.

[צופה_ומביט]

למה מעלתו חושב שדבריי מתייחסים דייקא למה שכתב לגבי החזו"א? אני מדבר על הנושא באופן כללי.

[עזריאל ברגר]

אולי בני הישיבה סברו שאם קוראים את המגילה בלילה ושונים את משניותיה ביום - זה עדיף על פני קריאה ביום בלבד.
הסברא כמובן לא מושלמת, אבל יש מקום לטעות.

[יוצא פוניבז']

כידוע לדעת החזו"א פרוז בן יומו ומוקף בן יומו נקבע לפי דעתו ולא לפי שהותו בפועל, וכיון שהיה בדעתו להיות בהאיר המזרח בכרך או בעיר מקבל את דיניהם. ואפילו לא היה שם בהאיר המזרח. הכל לפי דעתו.
אחד מנימוקי החזו"א בבואו לשלול את הגישה הרווחת לפיה השהות בהאיר המזרח היא הקובעת, שאם כך, איך יתכן שחיוב קריאת הלילה תלוי ועומד במה שיעשה בבוקר בפועל.
ואם כדברי הבנין שלמה שקריאת המגילה בלילה התחדשה בזמן הגמ' ולא היתה ידועה למשנה כלל, נפל בבירא טענתו של החזו"א. שהמשנה בבואה להעמיד את דיני פרוז ומוקף בן יומו, כמובן לא לקחה בחשבון דינים שהתחדשו לאחריה....

רש"י כבר מדגיש את הענין של קריאת הלילה.
שהוא מפרש את הנפק"מ בדעתו לחזור ליל י"ד שאפילו שהוא נמצא שם בלילה אי"צ לקרוא עמהם, ולפי"ז הברייתא שבן כפר אפילו בדעתו לחזור קורא עמהם, פירש שקורא עמהם קריאת הלילה וז"ל, "אפילו עתיד לחזור ולצאת משם קודם היום, קורא עמהן בלילה". וקשה כנ"ל. (ובפרט שזה גם לא מסתדר עם כל השיטות של קריאת הלילה של בני הכפרים).
(אמנם הרי"ף פירש את הענין של דעתו לחזור שהכוונה אפילו נתעכב ולא חזר, ולפי"ז לק"מ).

גם לפי הסוברים בדעת הרמב"ם שדעתו לחזור ליל י"ד קאי אבן עיר דווקא ולזה כוונת הרמב"ם במש"כ שדעתו לחזור בזמן הקריאה (עי' ס' דת יומים), יוצא לפי"ז בפשטות שמדובר על זמן הקריאה של הלילה. וצ"ע.

[איש_ספר]

כידוע לדעת החזו"א פרוז בן יומו ומוקף בן יומו נקבע לפי דעתו ולא לפי שהותו בפועל, וכיון שהיה בדעתו להיות בהאיר המזרח בכרך או בעיר מקבל את דיניהם. ואפילו לא היה שם בהאיר המזרח. הכל לפי דעתו.
אחד מנימוקי החזו"א בבואו לשלול את הגישה הרווחת לפיה השהות בהאיר המזרח היא הקובעת, שאם כך, איך יתכן שחיוב קריאת הלילה תלוי ועומד במה שיעשה בבוקר בפועל.
ואם כדברי הבנין שלמה שקריאת המגילה בלילה התחדשה בזמן הגמ' ולא היתה ידועה למשנה כלל, נפל בבירא טענתו של החזו"א. שהמשנה בבואה להעמיד את דיני פרוז ומוקף בן יומו, כמובן לא לקחה בחשבון דינים שהתחדשו לאחריה....

רש"י כבר מדגיש את הענין של קריאת הלילה.
שהוא מפרש את הנפק"מ בדעתו לחזור ליל י"ד שאפילו שהוא נמצא שם בלילה אי"צ לקרוא עמהם, ולפי"ז הברייתא שבן כפר אפילו בדעתו לחזור קורא עמהם, פירש שקורא עמהם קריאת הלילה וז"ל, "אפילו עתיד לחזור ולצאת משם קודם היום, קורא עמהן בלילה". וקשה כנ"ל. (ובפרט שזה גם לא מסתדר עם כל השיטות של קריאת הלילה של בני הכפרים).
(אמנם הרי"ף פירש את הענין של דעתו לחזור שהכוונה אפילו נתעכב ולא חזר, ולפי"ז לק"מ).

גם לפי הסוברים בדעת הרמב"ם שדעתו לחזור ליל י"ד קאי אבן עיר דווקא ולזה כוונת הרמב"ם במש"כ שדעתו לחזור בזמן הקריאה (עי' ס' דת יומים), יוצא לפי"ז בפשטות שמדובר על זמן הקריאה של הלילה. וצ"ע.

שׁוֹטַטְנוּ בְּאַרְבַּע פִּנּוֹת - אוצה"ח - תְּרוּפָה לֹא מָצָאנוּ:

[מעיין]

באשכול אחר מענין קושיא למה מברכין שעשה נסים גם ביום
ושם מבואר ע"פ דרוש הקרוב לפשט ענין מיוחד שיש בשני הקריאות ושכל אחד ענין בפני עצמו