קריאת חלק מ'מגילת אסתר' בימים הסמוכים לפורים

[חכם באשי]

מישהו שמע על כזה מנהג? בדומה למנהג אמירת חלק מההגדה של פסח ב'שבת הגדול'?
זכור לי שראיתי משהו בענין,
אודה מקרב לב, לכל בדל מידע.

[אתנחתא]

במסכת סופרים פי"ד מבואר כעין זה עיי"ש, וכך נהגו בחסידות מסויימת גם בימינו

[איש_ספר]

מנהג טשערנוביל כמדומני, לקרוא בשני מוצאי שבתות הקדמות לפורים, בכל אחת מהן חצי מגילה.

[חכם באשי]

ידעתי על הנאמר במס' סופרים (וחבל שלא כתבתיו בהודעתי הראשונה),
ותודה רבה למגיבים.
והאם יש מקור כתוב לנהגת החסידים?

[אכשר דרא]

ידעתי על הנאמר במס' סופרים (וחבל שלא כתבתיו בהודעתי הראשונה)

למה חבל?

[חכם באשי]

כי אז לא הייתי מטריח לשווא את המגיב הראשון.

[הוד_והדר]

נוהגים כן בסקווירא, וידוע סיפור של האדמור ר יעקב יוסף עם זקינו. מהרי'ד מבעלזא

[חכם באשי]

לא ידוע לי הסיפור, אך זה לא כ"כ מעניין אותי.
בין לבין מצאתי את המקור הראשון, כנראה, המתעד את מנהג סקוויר: משמרת שלום, קוידנוב, ח"ב, ס' נ, הערה א.
ובהערת ה'מערכת', אור ישראל, גליון לא (אדר שני תשסג), עמ' רכו: "כדאי לציין, שאצל חסידי סקווירא כן נשאר מנהג קדום זה, וכך הם נוהגים למעשה, שאומרים במוצאי שבת ראשונה של אדר עד 'בלילה ההוא', ובמוצאי שבת שניה אומרים מ'בלילה ההוא' עד 'ודובר שלום לכל זרעו'. אולם בעוד שבמסכת סופרים מבואר, ש'קורין העם ביחד עד בלילה ההוא', ומשמע, שקורין מיד לאחר תפילת ערבית, המנהג בסקווירא הוא, שכל אחד ואחד אומר לעצמו בביתו לאחר חצות לילה".

ואף קהילות צ'רנובל ורחמסטריווקא נוהגים כן בימינו, ראה: הרב מ' גנוט, לוח דבר בעתו לשנת תשסז, כט בשבט, בני-ברק תשסו, עמ' 564.

[נוטר הכרמים]

אוה, אז הנה עוד דיון שהתנהל פה בדרך למאמר שלם ב'סגולה' (ספר ראשון עמ' 15, 'קריאת סדרי מגילת אסתר בשבתות הסמוכות לפורים'), אם כי במקרה זה לא נראה שהחכים את המחבר רי"י סטל שיחי' בהרבה.

[הא לחמא עניא]

אוה, אז הנה עוד דיון שהתנהל פה בדרך למאמר שלם ב'סגולה' (ספר ראשון עמ' 15, 'קריאת סדרי מגילת אסתר בשבתות הסמוכות לפורים'), אם כי במקרה זה לא נראה שהחכים את המחבר רי"י סטל שיחי' בהרבה.

ישנה אפשרות להעלות מאמר זה???

[הא לחמא עניא]

נוהגים כן בסקווירא, וידוע סיפור של האדמור ר יעקב יוסף עם זקינו. מהרי'ד מבעלזא

מה הסיפור??
מעניין לדעת.
בתודה מראש.

[חד ברנש]

אוה, אז הנה עוד דיון שהתנהל פה בדרך למאמר שלם ב'סגולה' (ספר ראשון עמ' 15, 'קריאת סדרי מגילת אסתר בשבתות הסמוכות לפורים'), אם כי במקרה זה לא נראה שהחכים את המחבר רי"י סטל שיחי' בהרבה.

ישנה אפשרות להעלות מאמר זה???

קריאת סדרי מגילת אסתר בשבתות הסמוכות לפורים.pdf

(132.17 KiB) הורד 154 פעמים

[הא לחמא עניא]

אוה, אז הנה עוד דיון שהתנהל פה בדרך למאמר שלם ב'סגולה' (ספר ראשון עמ' 15, 'קריאת סדרי מגילת אסתר בשבתות הסמוכות לפורים'), אם כי במקרה זה לא נראה שהחכים את המחבר רי"י סטל שיחי' בהרבה.

ישנה אפשרות להעלות מאמר זה???

קריאת סדרי מגילת אסתר בשבתות הסמוכות לפורים.pdf

שכויח גדול.

[לענין]

נוהגים כן בסקווירא, וידוע סיפור של האדמור ר יעקב יוסף עם זקינו. מהרי'ד מבעלזא

מה הסיפור??
מעניין לדעת.
בתודה מראש.

המבשר תצוה תש"ע - ראה שם עוד דברים מרתקים ממש מכ"ק האדמו"ר מסקווירא שליט"א

המבשר.PNG (517.2 KiB) נצפה 2895 פעמים

[הוד_והדר]

נוהגים כן בסקווירא, וידוע סיפור של האדמור ר יעקב יוסף עם זקינו. מהרי'ד מבעלזא

מה הסיפור??
מעניין לדעת.
בתודה מראש.

הסיפור הוא כך

האדמו"ר רי"י מסקווירא היה חתן ר' פנחס מאוסטילא שהיה חתן האדמו"ר מהרי"ד מבעלזא - כשגר בעיר בעלזא אחרי חתונתו, לפני פורים עשה כמנהג בית אבותיו ושבועיים לפני פורים אמר לעצמו את המגילה וכו' - כמובן שהדבר הובא לידי חו"ז, וכשחו"ז שאל אותו מאיפה לקח המנהג, אמר כך ראיתי אצל אבותי וכך אני נוהג. אחרי זמן מצא מהרי"ד את מקור הדברים במסכת סופרים, וכששאל את נכדו למה לא אמר לו שכתוב כן במסכת סופרים, ענהו, שאני עשיתיו מפני שכך ראיתי אצל אבותי. והפליא חו"ז את המענה.

[הוד_והדר]

נוהגים כן בסקווירא, וידוע סיפור של האדמור ר יעקב יוסף עם זקינו. מהרי'ד מבעלזא

מה הסיפור??
מעניין לדעת.
בתודה מראש.

המבשר תצוה תש"ע - ראה שם עוד דברים מרתקים ממש מכ"ק האדמו"ר מסקווירא שליט"א

המבשר.PNG

כעת אני רואה שהובאו הדברים לעיל מהמבשר, ובתוספת נופך וכו', אבל אני כתבתיו כמו שאני שמעתי מהאדמו"ר מסקווירא שליט"א.

[לענין]

היום עסקתי בדברי המסכת סופרים בהקשר לפתרונה של תבה אחת הנזכרת בפירושו של ר"א כהן צדק למגילת אסתר (מגילת אסתר, מהד' תורת חיים, מוסד הרב קוק).
לפניכם הקטע הרלוונטי (המופיע בסוף פרק ה', לפני הפסוק 'בלילה ההוא' הפותח את פרק ו').

רבי אביגדור כהן צדק.PNG (117.82 KiB) נצפה 2877 פעמים

איזה 'חצי' מתבטא כאן בין פרק ה' לפרק ו'? וכבר עמד על זה המהדיר הרמ"ל קצנלבוגן שליט"א.
אם נחלק את המגילה לעמודים שוים, נגלה ש'בלילה ההוא' פותח בערך את חציה השני של המגילה.
האם היתה מסורת מסויימת שחילקה את המגילה לשני 'חצאים', כאשר 'תקפו של נס' פותח את החלק השני? האם החלוקה שבמסכת סופרים יש לה שייכות -ולו עקיפה- לתבה 'חצי' שקבע הר"א כ"ץ בפירושו?

סגולה.PNG (162.48 KiB) נצפה 2877 פעמים