מָרוֹקַאִי זן חזו''א כתב:מגילה צריכה עמוד עץ בסופה (עכ"פ לדעת השו"ע - תרצ"א ב').
האם יש דעות שצריך גם בתחילתה? (זכור לי בערך דעת רש"י והטור בזה).
יוצא פוניבז' כתב:אין הבדל בין מגילה לנביאים, ואם בנביאים המנהג פשוט להקל לעשות ב' עמודים, מותר לעשות גם במגילה.
אפשר כתב:יוצא פוניבז' כתב:אין הבדל בין מגילה לנביאים, ואם בנביאים המנהג פשוט להקל לעשות ב' עמודים, מותר לעשות גם במגילה.
כמדומה שהראשונים חילקו ביניהם, דנ"ך כיון שאין אנו רגילים בקריאתה א"כ אינה נחשבת לנגללת לתחילתה, אלא דינה כס"ת, משא"כ במגילה שקוראים כולו, ולכן נגללת לתחילתה.
צריך לחפש היכן ראיתי, אבל זה החילוק הזכור לי מקדמונים.
יוצא פוניבז' כתב:מה שאתה מביא מחודש לי, מסתמא שאין בראשונים.
ובענין הנידון יש לציין עוד למחז"ו סי' רמד שמביא שיש שנהגו במגילת אסתר בב' עמודים בדווקא, משום שדינה כס"ת.
נמצא עכשיו שכל הספרים כולן אחד ספרי נביאים ואחד ספרי כתובים ואפילו המדבק תורה נביאים וכתובים כאחת נגללין לתחלתן. ודוקא בגוללן להניחן אבל אם היה גוללן על מנת לחזור ולקרות בהם במקום שפסק גוללן למקום שפסק לפיכך צריך לעשות להן כדי עמוד בתחלתן וכדי היקף בסופן. בד"א בשאר ספרים, אבל ס"ת לעולם נגלל לאמצעיתו כלומר למקום שפסק ועושה לו שני עמודים אחד אילך בתחלתו ואחד אילך בסופו.
אפשר כתב:יוצא פוניבז' כתב:אין הבדל בין מגילה לנביאים, ואם בנביאים המנהג פשוט להקל לעשות ב' עמודים, מותר לעשות גם במגילה.
כמדומה שהראשונים חילקו ביניהם, דנ"ך כיון שאין אנו רגילים בקריאתה א"כ אינה נחשבת לנגללת לתחילתה, אלא דינה כס"ת, משא"כ במגילה שקוראים כולו, ולכן נגללת לתחילתה.
צריך לחפש היכן ראיתי, אבל זה החילוק הזכור לי מקדמונים.
מָרוֹקַאִי זן חזו''א כתב:
היה גם ספר תורה עם עמוד אחד... הלא הוא ספר 'עזרה' שלתחילתו הוא נגלל (ב"ב יד:) (ויש שגרסו לסופו).
והראשונים כתבו (ספר העיתים הובא בשיטות קמאי למגילה לב. וכמדומני שכ"ה בספר התרומה), שטעם החילוק בינו לס"ת דעלמא הוא: דס"ת דעלמא קורין בו תמיד וכו' הלכך נגלל לאמצעיתו, אבל ספר עזרה שלא היו קורין בו תמיד, אלא מונח היה במקומו, נגלל לסופו.
וחזינן שהסברא הפוכה: שאם קורין בו תמיד - זו סיבה שנגלל לאמצעיתו, ואם לאו - נגלל בעמוד אחד.
(כתבתי לפו"ר, ואם שגיתי נא להעמידני על טעותי).
מָרוֹקַאִי זן חזו''א כתב:עוד עניין:
יש להסתפק אם עמוד זה צריך לצאת מן המגילה, כזה:
או אפילו אם תופרו רק לאורך הקלף ואינו בולט החוצה, כזה:
מה אומרים החכמים?
אפשר כתב:בשו"ע מפורש כאופן השני, ועוד יותר כרוך
יו"ד רעח, ב
ומה ששייר גליון בראשו ובסופו יכרוך על העמודים ויתפרנו בגידים.
והיינו דמפרש כן בגמ' מה דאמרינן כדי להקיף, היינו בתפירה עצמה.
מָרוֹקַאִי זן חזו''א כתב:אפשר כתב:בשו"ע מפורש כאופן השני, ועוד יותר כרוך
יו"ד רעח, ב
ומה ששייר גליון בראשו ובסופו יכרוך על העמודים ויתפרנו בגידים.
והיינו דמפרש כן בגמ' מה דאמרינן כדי להקיף, היינו בתפירה עצמה.
יש"כ, חידוש בשבילי.
אך לא לזאת כוונתי, אלא שאלתי היא:
האם צריך שיהא בעמוד בית אחיזה ליד, (כבציור הראשון) או שסגי בלא זה, ואפי' אינו בולט החוצה.
אפשר כתב:ודאי צריך, כי העמוד משמש לשני דברים, ראשית לגלילה, ושנית שלא יגעו בקלף עצמו. כמבואר בב"ב יד ע"א ובידים פ"ג מ"ד, ועי' ר"י מיגש ב"ב, וראשונים בידים, והחזו"א בכמה דוכתי, [ידים, הל' ס"ת, וכמדומני עוד מקום].
מָרוֹקַאִי זן חזו''א כתב:אפשר כתב:ודאי צריך, כי העמוד משמש לשני דברים, ראשית לגלילה, ושנית שלא יגעו בקלף עצמו. כמבואר בב"ב יד ע"א ובידים פ"ג מ"ד, ועי' ר"י מיגש ב"ב, וראשונים בידים, והחזו"א בכמה דוכתי, [ידים, הל' ס"ת, וכמדומני עוד מקום].
תודה על התשובה.
(לכאורה הטעם השני של האוחז ס"ת ערום לא שייך במגילה, ורק היעב"ץ ס"ל שצריכה מטפחת הביאו בהגהות חת"ס לשו"ע).
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 3 אורחים