איני מחדש דבר, ומ"מ כיון שבכל שנה עוד מחברים נופלים לפח יוקשים זה, כדאי להקדיש לכך אשכול כאן.
בסוף מחז"ו כי"ל, נדפס מערבית לפורים, מאת ר' מנחם ב"ר אהרן.
ובכן, נמנו וגמרו, שמערבית זו לא היתה ולא נבראתה ואינה אלה פארודיה היתולית. וגם פייטן זה אינו מוכר משום מקום אחד ואין ידוע בין החכמים קינו או בין הליצים מושבו.
ואעפ"כ נמצא מחברים המדייקים בכתב ליצנות זו וחוצבים ממנו חידושים נפלאים. (דרך משל: חיוב שתיה גם בלילה; אף הנשים בכלל שתיה; השתיה אינה מחמת הסעודה אלא דין בעצם... ועוד ועוד). ומחבר אחד אף גילה בו עקבות שיטת רש"י והפטיר בסיפוק, כי ר' שמחה מויטרי בשיטת רבו רש"י אמרה...
רצ"ב קצת על הפיוט מתוך האוצר ועוד
הנה מדברי ר' יעקב בכרך הלמד מכך (את הידוע כיום) על תערובת של דברים במחז"ו
"ועל ברכת השכיבנו אין לפנינו, אולי היין העלה מנחיריו עשן וכבר שכב ויישן..."
הרב זוין מתפלא מן הפן ההלכתי...
הברמן מעיר: והיא אינה נקיה מניבול פה. (לא מצאתי...)
נטעי גבריאל בשם מור"ו מפאפא: שלטו ידי זרים
חיים לשם, שבת ומועדי ישראל (אין באוצר)מדברי צונץ ועוד
פארודיה שהפכה למקור הלכתי
-
חשבונות רבים
- הודעות: 797
- הצטרף: ד' אפריל 17, 2013 11:10 pm
Re: פארודיה שהפכה למקור הלכתי
פורים כיפוריםאיש_ספר כתב:בסוף מחז"ו כי"ל, נדפס מערבית ליוה"כ, מאת ר' מנחם ב"ר אהרן.
מי מחובר
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 34 אורחים