חכם באשי כתב:נאשער כתב:ראיתי פעם לבאר, דהגימטריא של ארור המן והגימטריא של ברוך מרדכי הם אותו חשבון ממש, וזהו מה שאמרו שחייב איניש לבסומי כ"כ חזק עד שלא יוכל לחשב את החילוק בגימט' בין ארור המן לברוך מרדכי! (אני חושב, שראיתיו בספר 'אוצר שיחות צדיקים'-איטינגא).
מוזכר כבר בראשונים, כדומני הראב"ד.
וחוששני מלכתוב... אך החפץ לראות מאמר מקיף בענין, שיעיין נא בספרו של רש"א 'אלפא ביתא '
-----------------------
וחוששני מלכתוב....
מדוע הגמרא כתבה "מִיחַיַּיב" ולא "חַיַּיב" כמו שכולם שרים ?
ואולי יש לומר מִי חַיַּיב ?! ולא מִיחַיַּיב ?
מה דעתכם -
תורה - או פורים תורה.
האם יש לדברים מקור בדברי רבותינו ?א.
מגילה ז׳ ב:
אָמַר רָבָא
מִיחַיַּיב אִינִישׁ לְבַסּוֹמֵי בְּפוּרַיָּא עַד דְּלָא יָדַע בֵּין אָרוּר הָמָן לְבָרוּךְ מָרְדֳּכַי.
רַבָּה וְרַבִּי זֵירָא עֲבַדוּ סְעוּדַת פּוּרִים בַּהֲדֵי הֲדָדֵי אִיבַּסּוּם קָם רַבָּה שַׁחְטֵיהּ לְרַבִּי זֵירָא לְמָחָר בָּעֵי רַחֲמֵי וְאַחֲיֵיהּ לְשָׁנָה אֲמַר לֵיהּ נֵיתֵי מָר וְנַעֲבֵיד סְעוּדַת פּוּרִים בַּהֲדֵי הֲדָדֵי אֲמַר לֵיהּ לָא בְּכֹל שַׁעְתָּא וְשַׁעְתָּא מִתְרְחִישׁ נִיסָּא
משנה תורה, הלכות מגילה וחנוכה ב׳:ט״ו
(טו) כֵּיצַד חוֹבַת סְעֵדָּה זוֹ. שֶׁיֹּאכַל בָּשָׂר וִיתַקֵּן סְעֵדָּה נָאָה כְּפִי אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדוֹ.
וְשׁוֹתֶה יַיִן עַד שֶׁיִּשְׁתַּכֵּר
וְיֵרָדֵם בְּשִׁכְרוּתוֹ.הר"ן על הרי"ף.מיחייב אינש לבסומי בפוריא ..וכתב רבינו אפרים ז"ל
מההוא עובדא דקם רבה ושחטיה לר' זירא כדאי' בגמ'
אידחי ליה מימרא דרבא ולא שפיר דמי למעבד הכי:
ערוך השולחן, אורח חיים תרצ״ה(ב) בגמרא (ז ב) איתא: דמחייב אינש לבסומי בפוריא, עד דלא ידע בין "ארור המן" ל"ברוך מרדכי".
והדבר מתמיה: דאם כן, צריך להיות שכור קרוב לשכורו של לוט!
והרמב"ם לא כתב בלשון זה, וכתב דשותה יין עד שישתכר, וירדם בשכרותו. עד כאן לשונו.
ואולי היה מפרש "עד דלא ידע..." מפני שנרדם...
(ג) אך אינו מובן: לפי זה למה היה לה להש"ס לומר בלשון משונה "עד דלא..." – לימא: "חייב לבסומי עד שירדם"? ולכן יותר נראה דאין כוונת הרמב"ם לפרש הגמרא כן,
אלא שדחה מאמר זה מהלכה, כמו שכתב הר"ן בשם רבינו אפרים. שכיון דמבואר בגמרא שאירע סיבה על ידי זה, עיין שם, נדחה זה מהלכה.
...הנכון מ"ש הרב הגדול רבי' אפרים דמהך עובדא דשחטי' רבה לר' זירא אידחייא לי' מימרא דרבא ולאו שפיר למיעבד הכי .
וכ"כ בעל המאור והר"ן משמו ונראה
דמהך טעמא סידר בעל התלמוד להך עובדא דרבה ור' זירא בתר מימרא דרבא למימרא דהכי הוי הילכתא ולדחויי לדרבא. .
ב.
עד כאן הדברים ברורים וידועים.
ובפורים זה היה מי שרצה לחדש בעקבות דברי הר"ן: שמא יש לחלק את המילה לשתיים.
לא "מִיחַיַּיב אינש", אלא: מִי חַיַּיב אינש לבסומי ?
בנגינה של שאלה. ולא של הוראה.
והמשך הגמרא : רַבָּה וְרַבִּי זֵירָא עֲבַדוּ סְעוּדַת פּוּרִים בַּהֲדֵי הֲדָדֵי אִיבַּסּוּם קָם רַבָּה שַׁחְטֵיהּ לְרַבִּי זֵירָא ..
תשובה היא, והסבר מדוע אין להשתכר כדי כך.והרי הם
ממש כדברי הר"ן: דמהך טעמא סידר בעל התלמוד להך עובדא דרבה ור' זירא בתר מימרא דרבא למימרא
דהכי הוי הילכתא ולדחויי לדרבא.