טובת הנאה במתנות לאביונים

[ליטוואק פון בודאפעסט]

אפרוס לפניכם שאלה להלכה\השקפה.

אני שוכר אברך ת"ח ללמוד עם בני בכל יום, ואני משלם אותו כפי אשר סכמנו. לי אין הרבה כסף, והוא אביון אמיתי, ע"כ רציתי לאסוף כסף ביום הפורים עבור האביון הזה, ולתתו את הכסף כאילו היה בונוס לכבוד יו"ט, שלא ירגיש שהוא לוקח צדקה בתור אביון.

האם דבר זה מותר? וגם אם הוא מותר, האם אריך למיעבד הכי משום גניבת דעת וכדו? האם יש ראיה לזה?

(בדיוק היום למדתי בגמרא ב"ק, בענין גזל הגר, 'אמר רב יוסף אפילו לארנקי של צדקה אמר רב פפא וצריך שיאמר זה גזל אבי', שאסור לו לקחת הקרדיט עבור עצמו, על מה שחייב לתת בלא"ה. ובקל יש לחלק)

[היא שיחתי]

אם אמרת לו שזה בונוס
אז מדין חושן משפט נתת לו את זה בתורת שכר פעולה
ודברים שבלב אינם דברים

ואם כן לכאורה אין בזה קיום דין מתנות לאביונים
שכן לו יצוייר דיתברר למשל שאינו אביון, או שאינו פורים למשל או מה שיהיה, הרי אינך יכול לגבותו בחזרה על פי דין

[ליטוואק פון בודאפעסט]

בחו"ל מקובל ביום הפורים, כאשר נותנים משלוח מנות לרב או מלמד, שמים שם מעטפה שלמרות קטנות מדותיה, עולה היא בשוויות ובחשיבות על שאר המגדנות המונחות שם. לא, איננו פירוש חדש על המגילה, או ביאור דברי רמב"ם שישבו אי שם מוקשים למשך אלף שנים, אלא המחאה הנועדה להראות חשיבות, לשחד, ולמשוח את הגלגלים מכאן ולהבא. המלמדים והרבנים סומכים על זה, ומשלמים על ידה את הוצאות חג הפסח וגם הוצאות מחנה קיץ של הילדים וכדו׳. כמובן מצפים יותר מבעלי בתים ממה שמצפים מבני תורה, ובמקרה הזה אם לא אתן כלום, לא יהיו לו שום טענות, אבל כאשר אכן נותנים את הכסף, מטרתה היא כנ"ל.

האם לזה בונוס תיקרא? האם ניתן לגבותו אם הלה לא עבד כראוי? עכ"פ, אין זה בגדר צדקה ואם אני לא אגיד לו שהוא ממעות מתנות לאביונים, יוכל לחשוב שהצלחתי בפרנסתי והריני מתנהג כבעל בית אמיד.

[י. אברהם]

'אמר רב יוסף אפילו לארנקי של צדקה אמר רב פפא וצריך שיאמר זה גזל אבי', שאסור לו לקחת הקרדיט עבור עצמו, על מה שחייב לתת בלא"ה. ובקל יש לחלק)

זה טעם הדין?