מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

עַ֛ל אֲשֶׁר שָׁלַ֥ח יָד֖וֹ בַּיְּהוּדִֽים

הלכות חג בחג, חקרי מנהג. מאמרים לעיון והורדה
נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

עַ֛ל אֲשֶׁר שָׁלַ֥ח יָד֖וֹ בַּיְּהוּדִֽים

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' מרץ 24, 2019 7:45 pm

ח, ז וַיֹּ֨אמֶר הַמֶּ֤לֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹשׁ֙ לְאֶסְתֵּ֣ר הַמַּלְכָּ֔ה וּֽלְמָרְדֳּכַ֖י הַיְּהוּדִ֑י הִנֵּ֨ה בֵית הָמָ֜ן נָתַ֣תִּי לְאֶסְתֵּ֗ר וְאֹתוֹ֙ תָּל֣וּ עַל־ הָעֵ֔ץ עַ֛ל אֲשֶׁר שָׁלַ֥ח יָד֖וֹ בַּיְּהוּדִֽים.

ומטו בי מדרשא לדקדק בזה, שהרי הפר ד' את עצת המן וקלקל את מחשבתו ולא עלתה בידו לשלוח יד ביהודים, ולא היה אלא מחשבה רעה.

ונראה לבאר בהקדם מאי דאיתא במדרש (שמות רבה פרשת תרומה פרשה לג), וז"ל,
אמר ר' יאשיה מה עשה אותו רשע הוציא כל כסף וזהב שהיה לו ונתן לאחשורוש... כיון שבא הרשע עם הממון, א"ל המלך הכסף נתון לך, אמר הקדוש ברוך הוא כך אתם מוכרים שלי על שלי שנאמר (ויקרא כה) כי לי בני ישראל עבדים, וכתיב (חגי ב) לי הכסף והזהב חייך מה שאמרת הכסף נתון לך וגו' כך (אסתר ח) ביום ההוא נתן המלך אחשורוש לאסתר המלכה את בית המן.

בביאור דברי המדרש היאך נתינת בית המן עולה כנגד השבת הכסף של המן ע"י אחשורוש ומה שאמר לו אחשורוש הכסף נתון לך, כתב בספר שם משמואל (פורים תרע"ז) וז"ל,
ובתנחומא (פ' תרומה סי' ז) בהא דזהב וכסף ונחושת מקביל לשלש המלכיות הראשונות איתא כסף כנגד מלכות מדי דכתיב ועשרת אלפים ככר כסף. ולפי"ז הנני מבין דהא דאמר אחשורוש הכסף נתון לך, היינו שמסר בידו כח מלכות מדי. ולפי"ז מובן שזה הי' אתחלתא דגאולה, דאח"כ שבית המן ניתן לאסתר גם כח זה הי' בכלל וא"כ שוב לא היתה למלכות מדי שליטה על ישראל אלא ישראל היו תחת מרדכי ואסתר. וגם בלא"ה נמי, מאחר שאמר והעם לעשות בו כטוב בעיניך א"כ מסרם ברשות המן והרשות ניתנה אח"כ למרדכי ואסתר, א"כ נעשו כל ישראל תחת רשות מרדכי ואסתר.
ובזה יש לפרש הכתוב שאמר אחשורוש לאסתר ולמרדכי תשובה על שאלתם ובקשתם להשיב את הספרים מחשבת המן, הנה בית המן נתתי לאסתר ואותו תלו על העץ על אשר שלח ידו ביהודים ואתם כתבו על היהודים כטוב בעיניכם וגו', ולכאורה בלתי מובן מה שייכות יש להא דבית המן נתתי לאסתר בכאן, והי' לו להשיב בקיצור כתבו על היהודים בטוב בעיניכם וגו', אך לפי דברינו יובן על נכון, שמאחר שבית המן נתתי לאסתר, א"כ היהודים מעתה הם ברשות שלכם ע"כ כתבו על היהודים כטוב בעיניכם.

לפי זה נמצא שהיהודים הפכו לכמין פקדון אצל המן, והיינו שאע"פ שברור שאין הם קניינו של אחשורוש להקנותו להמן, מ"מ הם ברשותו ותחת שליטתו, ואת השליטה וקנין ה'ברשותו' הקנה אחשורוש להמן במה שאמר לו 'והעם לעשות בו כטוב בעיניך'.

ומעתה נראה לבאר שהמושג שליחות יד אינו שעשה איזה רעה בפועל, אלא כמו שליחות יד בפקדון, דקיי"ל שליחות יד אינה צריכה חיסרון, כלומר, עצם המחשבה לקחת את הפקדון לעצמו ולשליטתו ולהפסיק לשמור אותו עבור הבעלים זוהי שליחות יד. וזה מה שהיה אצל המן, היהודים היו כפקדון אצלו, והוא שלח ידו בעצם המחשבה לעשות בהם כטוב בעיניו.

ונראה לבאר לפי"ז גם את המשך הכתוב (פס' ח), ואַתֶּם כִּתְב֨וּ עַל־הַיְּהוּדִ֜ים כַּטּ֤וֹב בְּעֵֽינֵיכֶם֙ בְּשֵׁ֣ם הַמֶּ֔לֶךְ וְחִתְמ֖וּ בְּטַבַּ֣עַת הַמֶּ֑לֶךְ כִּֽי־ כְתָ֞ב אֲשֶׁר־נִכְתָּ֣ב בְּשֵׁם־הַמֶּ֗לֶךְ וְנַחְתּ֛וֹם בְּטַבַּ֥עַת הַמֶּ֖לֶךְ אֵ֥ין לְהָשִֽׁיב.

וכתב בספר קדושת לוי, וז"ל,
והדבר תמוה, כי אם כתב המלך אין להשיב, מה יועיל מכתב השני נגד אגרות הראשונות. אך יבואר, דיש שני בחינות בענין מכתבי המלך, דהיינו שמוסר המלך את חותמו ביד איש משריו, להיות בידו כותב וחותם לכל אשר יחפץ בטבעת המלך, מבלי שאלה על כל דבר להמלך, אך ידו כיד המלך לכל אשר יאמר כי הוא זה, יען כי המלך בטוח בחכמתו ואהבתו אליו כי לא יעשה דבר המתנגד לרצון המלך.
ויעו"ש עוד לפי דרכו.
והדברים עולים בקנה אחד עם כל האמור בס"ד, שאמנם המן לא היה אמור לבוא בתור עושה דברו של המלך ובא כוחו, אלא בתור בעל הבית שהמלך נתן לו את הסמכות, ולכן כל סמכות המן היא עד כמה שיש המן, וכאשר תלו את המן את העץ, שוב ממילא סמכות האגרות הראשונות פוקעת, שכל כח האגרות היה בתור שהמן הוא הממונה על הפקדון – היהודים אשר בכל מלכות אחשורוש, וכיון שנתלה על העץ ורכושו וביתו עברו לידי אסתר ומרדכי בטלה גזירתו.

עזריאל ברגר
הודעות: 12945
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: עַ֛ל אֲשֶׁר שָׁלַ֥ח יָד֖וֹ בַּיְּהוּדִֽים

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' מרץ 24, 2019 8:24 pm

נוטר הכרמים כתב:ח, ז וַיֹּ֨אמֶר הַמֶּ֤לֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹשׁ֙ לְאֶסְתֵּ֣ר הַמַּלְכָּ֔ה וּֽלְמָרְדֳּכַ֖י הַיְּהוּדִ֑י הִנֵּ֨ה בֵית הָמָ֜ן נָתַ֣תִּי לְאֶסְתֵּ֗ר וְאֹתוֹ֙ תָּל֣וּ עַל־ הָעֵ֔ץ עַ֛ל אֲשֶׁר שָׁלַ֥ח יָד֖וֹ בַּיְּהוּדִֽים.

ומטו בי מדרשא לדקדק בזה, שהרי הפר ד' את עצת המן וקלקל את מחשבתו ולא עלתה בידו לשלוח יד ביהודים, ולא היה אלא מחשבה רעה.

הנה ידוע שעם אוה"ע מחשב הקב"ה מחשבה רעה כמעשה.
אלא דאיכא למ"ד שהמן נחשב עבד כנעני ודינו כישראל, וכפי שכבר הביאו על זה באשכול אחר את לשון הפסוק "כי הגיד [=מרדכי] להם אשר הוא [=המן] יהודי".

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: עַ֛ל אֲשֶׁר שָׁלַ֥ח יָד֖וֹ בַּיְּהוּדִֽים

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' מרץ 24, 2019 8:34 pm

עזריאל ברגר כתב:
נוטר הכרמים כתב:ח, ז וַיֹּ֨אמֶר הַמֶּ֤לֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹשׁ֙ לְאֶסְתֵּ֣ר הַמַּלְכָּ֔ה וּֽלְמָרְדֳּכַ֖י הַיְּהוּדִ֑י הִנֵּ֨ה בֵית הָמָ֜ן נָתַ֣תִּי לְאֶסְתֵּ֗ר וְאֹתוֹ֙ תָּל֣וּ עַל־ הָעֵ֔ץ עַ֛ל אֲשֶׁר שָׁלַ֥ח יָד֖וֹ בַּיְּהוּדִֽים.

ומטו בי מדרשא לדקדק בזה, שהרי הפר ד' את עצת המן וקלקל את מחשבתו ולא עלתה בידו לשלוח יד ביהודים, ולא היה אלא מחשבה רעה.

הנה ידוע שעם אוה"ע מחשב הקב"ה מחשבה רעה כמעשה.
אלא דאיכא למ"ד שהמן נחשב עבד כנעני ודינו כישראל, וכפי שכבר הביאו על זה באשכול אחר את לשון הפסוק "כי הגיד [=מרדכי] להם אשר הוא [=המן] יהודי".

יפה מאוד. שבעים פנים לתורה, ואלו לא פנים חדשות, ראה בספר של הגאון רבי אליהו ברוך פינקל זצ"ל על המועדים.


חזור אל “פורים וארבע פרשיות”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 26 אורחים