רמב"ם הלכות חמץ ומצה פרק ג
הלכה ב
החמץ שמניח בלילי ארבעה עשר כדי שיאכל ממנו למחר עד ארבע שעות אינו מניחו מפוזר ומפורד בכל מקום אלא מצניעו בכלי או בזוית ידועה ויזהר בו, שאם לא נזהר בו ומצאו חסר צריך לחפש אחריו ולבדוק פעם אחרת שמא גררוהו העכברים.
ע"פ מ"ש במגילה 'ישנו עם אחד מפוזר ומפורד'
(לשון זו אינה מצויה בראשונים, מלבד בענין אחד או שתיים)