רש"י מפרש שהקדמת הכפרים היא מפני שבין כה היו צריכים ללכת לעיר בשני וחמישי ולא הטריחום ללכת פעם נוספת לשמוע מגילה, וקשה וכי כל הכפר היה הולך כל שני וחמישי לבי"ד, הלא רק מיעוטא דמיעוטא שיש להם תביעה בבי"ד היו הולכים, ומה ענין בתקנה זו, לחסוך רק לאותם יחידים?
חשבתי לתרץ בשני דרכים: א. יתכן והדרך להגיע לעיר היתה יותר נוחה בימי שני וחמישי, היו שיירות מצויות, וכן היה ניתן להגיע בקלות לחכמים שידעו לקרוא את המגילה ולמצוא אותם בבי"ד.
ב. יתכן וכל הכפר היה מגיע לבי"ד מטעמים מסוימים, אך צריך ביסוס.
אך עדין הדברים צ"ע.