מגילה טו ע"א- ע"ב: דאמר רב חסדא זה בא בפרוזבולי וזה בא בפרוזבוטי. ופרש"י: וזה בא בפרוזבולי - מרדכי בא אליו בטענת עושר, המן בא בטענת עוני, שמכר המן את עצמו למרדכי קודם לכן ימים רבים בככרי לחם.
וצ"ע. בשלמא מרדכי בא ב'טענת עושר', כי המן נמכר לו לעבד. אך מה הכוונה 'המן בא בטענת עוני'? איזה 'טענת עוני' טען המן?
והנראה שלהמן היתה טענה חזקה, טענת עוני. שכיון שמכר עצמו לעבד בגלל שהיה עני מרוד והגיע לפת לחם עד כדי פיקו"נ, כמובא בחז"ל (עי' בזה בספרי דבר למועד כל דעות וגרסאות המדרשים במעשה זה דמרדכי והמן), הרי המכירה היא מקח טעות, וכהא דב"ק קט"ז ע"א: הרי שהיה בורח מבית האסורין והיתה מעבורת לפניו אמר לו טול דינר והעבירני, אין לו אלא שכרו, אלמא אמר ליה משטה אני בך. וכהא דיומא פ"ג ע"ב: רבי יהודה ורבי יוסי הוו קא אזלי באורחא. אחזיה בולמוס לרבי יהודה קפחיה לרועה. וכבב"ק ס' ע"ב דמותר להציל עצמו בממון חברו.
שב"ג.