א. פירוט השיטות.
מהו העיקר בקידוש החודש : הראייה \החשבון \ שילוב ? (כשהתקיימה הראייה),
לפי כולם מהלל והלאה עברנו רק לפי החשבון , (אולם הכוח שקובע את קידוש החודש תלוי במחלוקת , ראה לעיל,)
מה גורם לקידוש ? דבר זה הוא מחלוקת בין הגאונים ,כאשר לאורך הדורות התווספו חכמים נוספים לצד זה או אחר, ויש גם כאלה שעשו מיזוגים מלאים או חלקיים בין השיטות השונות ,ונעשה זאת כסיכום ובקיצור:
א - רסג ר חננאל ר בחיי- בפרשת בא (שמות יב ,ב) , ועוד סוברים שהחשבון שנמסר להם - הוא העיקר והקובע ,
ה י ח י ד - וכלל לא התחשבו בראייה, - . וכללי הדחיות נשמרו תמיד.
ב - ר אחאי גאון הרמבם האבע התשבץ שהעיקרון החשוב והיחיד בזמן שהיו בי"ד מוסמך היתה רק ה ר א י יה ,בלי התחשבות בחשבון וגם לא בדחיות, וכל יום שבו נפל המולד ובאו עדים הפך לראש חודש ,והשימוש בחשבון היה רק כדי לאמת \לעמת את העדים. והסבירו את דברי רסג על חשיבות הלוח , שנאמרו לצורך המלחמה נגד הקראים שכפרו בלוח,,
ג - הרשבא וגם החתס מיזגו את שתי הדיעות , -שכשאפשר קידשו עפ הראייה אך בו זמנית - התחשבו בחשבון , ולכן כאשר היתה סתירה ביניהם ,היתה לחשבון עדיפות - והיא שהכריע,
ד - לנציב - יש שלושה שלבים נפרדים, וכל אחד תיפקד בזמן אחר : 1) כל זמן שהתאפשר קידשו רק עפ ראייה, 2) כאשר לא יכלו להמשיך עפ הראייה, קידשו מידי שנה - לשנה אחת בלבד, עפ חשבון המולדות והכללים,3) שלב אחרון - עם החשש שלא יהיה ביד לקדש, הלל עשה את הלוח הקבוע לכל הדורת , הלל שהיה כשלוש מאות שנה אחרי החורבן.
2.
עד כאן בקיצור ולמעוניין ביותר להלן כנל עם מקורות:
. .כמובן שיש הוכחות וקושיות לכל אחד מהצדדים.
הרסג-
. . הרסג מציג קושיות והוכחות מהן עולה שהעיקר הוא החשבון -
א - שהרי בזמן שהותם במדבר סיני, עמוד הענן ביום ועמוד האש בלילה לא אפשרו לבני ישראל לראות את הירח.
ב - איך דוד ושאול יכלו לדעת מתי ראש חודש וכי היו שני ימים של ראש חודש אם לא שבזמנם הסתמכו על החשבון ולא על הראיה ?
ג - מובא במשנה שעברו את החודש למרות שכל ישראל ראו את הלבנה, מכאן שלא סמכו על הראיה.
ד - מובא במשנה שרבן גמליאל קיבל עדים שטענו שראו את הירח ביום אחד ולא ראוהו ביום אחרי זה, למרות שהדבר איננו הגיוני , ולגבי הגמרות שדנות בערבה וכו בשבת , הרי הם דיון תיאורטי בלבד - ולא למעשה , שכן כללי הדחייה נהגו תמיד.
החולקים-
ועל כך עונים החולקים כדלהלן:
א - אין סיבה לחשוב שעמוד הענן ועמוד האש מנעו מכל בני ישראל לראות את הירח.
ב - יש לשער שבזמן שאול ודוד קבעו את סעודת ראש חודש עשרים ותשע יום אחרי ראש חודש הקודם, למרות שהדבר לא היה וודאי.
ג - כוונת המשנה להדגיש כי דרוש תהליך פורמאלי של קבלת עדים וחקירתם כדי שתהיה אפשרות לקדש את החודש.
ד - כוונת המשנה היא שיש לקבל את עדות החודש גם אם לכאורה ההיגיון סותר את טענת העדים.
הרמבם
ולהלן דבריו הנחרצים של הרמבם (מתייחס לרסג)פירוש המשנה ראש השנה ב ו.
.
. . "ואני מתפלא על אדם שמכחיש ומתווכח בדבר הברור ואומר שדת היהודים אינו בנוי על ראיית החדש אלא על החשבון בלבד , והוא מאמין בכל הלשונות האלה, ואיני חושב שהאומר כן מאמין בכך, אלא הייתה מטרתו בדבר זה לנגח את יריבו באיזו צורה שתהיה שלא בצדק או בצדק כיון שלא מצא מפלט מלחץ הוויכוח.
. .ומה שראוי שאתה תאמין שעיקר דתנו בנוי על הראייה, ,,,, ולא היו סומכים על החשבון אלא כדי לדעת אם ייראה או לא ייראה כמו שביארתי לך, לא שיסמכו על החשבון בלבד ויעשו ראש חדש על פי החשבון אם מחייב שייראה.
. .ואכן הרמבם בהלכות שבת ה, כא " יום הכיפור שחל בשבת,לא היו תוקעין, חל להיות במוצאי שבת,",,,,,, שלשיטתו,כשנהגו עפ ראייה לא נהגו הדחיות,ויוכפ יכול לחול בשישי או במוצש !
והרשבא לשיטתו כנל, ואלא דבריו: בשות ד רנד :
. .ענין החשבון וקידוש החדש, הלכה למשה מסיני, כדברי הרמב"ם, דכל שיש מקום הועד, חייבים הם לקדש על פי הראיה, עם עדות החשבון… העיקר, הוא החשבון. אלא שבזמן שהיה בית דין בבית הועד, מצוה לקדש על פי הראיה… דאמר שמואל: יכילנא לתקוני לכולי גולא. אלמא: בלא עדות ראיה, היה יכול לדקדק בחשבון המולדות, ולתקן לגולה לקדש. … משום דמצוה לקדש על פי הראיה,
שיטתו של הנציב
מבוארת בהעמק שאלה על השאילתות דר אחאי גאון פרשת ויקהל , סז-
א בזמן חכמים הראשונים וכו' הי' יום ערבה בשבת ופורים בשבת. ,,, ובאמת פסק הכי הרמב"ם בהלכות שבת פ"ה הכ"א דיוה"כ חל בע"ש ובא' בשבת והרי אנן קיי"ל לא אד"ו ראש. ,,ובפ"ז כ' אין קובעין לעולם ר"ח תשרי לפי חשבון זה לא בא' בשבת ולא בד' בשבת כו'. ו
. .ודקדק לפי חשבון זה. דוקא בזמן המולדות. לאפוקי בזמן שיש סנהדרין בא"י שמקדשין עפ"י הראי'. אז קיי"ל כאחרים דדרשינן כזה ראה וקדש. ואין מעברין לצורך.
. ב. .אבל משעה שבטלו סנהדרין בא"י ומקדשין עפ"י המולדות וגם זה הל"מ. מעברין לצורך. ונקטינן הכלל לא אד"ו ראש. ולא העלה הלל הנשיא האחרון בזמן אביי ורבא. אלא שזה החשבון עצמו. היו מחשבין בא"י ושם קדשו את החודש כדין. ומזמן תקנתם מחשבין כל ישראל במקומם כפי הכללים והסדר שקבעו. אבל עיקר חשבון המולדות שנוי הדין של אד"ו התחיל מזמן ביטול סנהדרין.
. .אלא שעד סדר של הלל היו מחשבין בכל חודש. וכשלא נזהרו בחדשי הקיץ. היו מוכרחים לעבר אלול משום זה הכלל דלא אד"ו ראש. והיינו מעשה דעולא.
. ג. .ומשקבעו בימי אביי סדר נכון על כל חדשי השנה. ראו לתקן הכל באופן שלא לעבר אלול ומכ"מ א"א שיהא אד"ו ראש. וממילא אין ערבה ואין פורים בשבת.
. .וכ"ז לא כהמפרש פ' ז' ה"ז שכ' דאפי' בזמן שהיו מקדשין ע"פ הראי' היו דוחין משום אד"ו והלכה כרבנן דאחרים. ואשתמיטתי' דברי הרמב"ם ה' שבת הנ"ל.,,"ו. ,,. כ"ז שיטת הרמב"ם ז"ל.
. .אבל רבו עליו דעות הגאונים ז"ל הראשונים. ואמרו דעיקר קידוש עפ"י הראי' אינו עיקר אפי' בזמן בהמ"ק וסנהדרין. אלא שנהגו כך וסמכו על הדרש. וזהו דעת רב סעדי' גאון ז"ל שנחלק עם הקראים בימיו. ,, בשם רס"ג דכל הנשנה שלא עפ"י זה הכלל. לא הי' מעולם. ומשל הי' אם הי' כך. ע"כ.