עמוד 1 מתוך 3

◆ שאלות והערות קצרות - בעניני פורים וארבע פרשיות ◆

פורסם: א' דצמבר 25, 2011 9:40 pm
על ידי חכם באשי
'ראש בני הגולה' = מרדכי
מישהו מכיר מקור קדום הנותן למרדכי את התואר 'ראש בני הגולה'?

Re: 'ראש בני הגולה' = מרדכי

פורסם: א' דצמבר 25, 2011 11:40 pm
על ידי זקן ששכח
KTלא מצאתי תואר זה ממש, אבל כמדומה שיש במקור דלהלן משמעות זו ויותר ממנה; אסתר רבה [פרשה ו פסקה ג ]: "מה מר ראש לכל הבשמים אף מרדכי ראש לצדיקים בדורו". ובפרדר"א פמ"ט נתכנה בשם 'זקן שבישראל'.

מי הסית את בגתן ותרש להרוג את אחשוורוש?

פורסם: א' פברואר 26, 2012 11:21 pm
על ידי חכם באשי
האם ישנם מקורות המדברים בנושא?
מצאתי דעה, שהמן הוא הסיתם (כנראה בגלל שרצה למלוך במקומו). אמנם בפ"ק דמגילה (ועוד מדרשים) משמע, שהם רצו להמיתו מיוזמתם, בגלל אסתר (אך אז תמוה מדוע לא המיתו את אסתר? ויש ליישב).

כל הפושט יד נותנין לו

פורסם: ו' מרץ 02, 2012 1:19 pm
על ידי בעלזער
בספה"ק המליצו כל הפושט יד נותנין לו, שממלאין כל בקשותיו.
אם מישהו יודע מקור העניין.

Re: כל הפושט יד נותנין לו

פורסם: ו' מרץ 02, 2012 4:01 pm
על ידי בראנסוויל
לא ידענא, אבל להלכה פסק הטור כן גם ביו"ד הלכות צדקה סימן רנ"א.

וז"ל "כל הפושט ידיו ליטול נותנין לו".

אף הן היו באותו הנס

פורסם: א' מרץ 04, 2012 3:39 pm
על ידי כהן
נשים חייבות במגילה וחנוכה ועוד שאף הם היו באתו הנס ופירש רשב"ם דעל ידן נעשה הנס,האם יש כאן למי שהוא ביאור ע"ד הפשט איך זה סיבה לחייבם במ"ע שהז"ג

Re: אף הן היו באותו הנס

פורסם: א' מרץ 04, 2012 4:14 pm
על ידי בברכה המשולשת
א. לענ"ד, הואיל וזו מצוה מדרבנן, אין סבה בדווקא שתהיינה פטורות, ודי בנימוק סברתי לחייבן.
ב. מה עוד דהוי מעין דאורייתא- כי חייבות באכילת מצה ובק"פ, ואפשר לומר שדרשו חז"ל שהוי מעין "היו באותו הנס", ובשל כך תיקנו כן בחנוכה ובפורים.

איפוא היו עם ישראל בימי מרדכי ואסתר

פורסם: ג' מרץ 06, 2012 9:22 pm
על ידי עת לעשות לד'
לכאורה מצאנו בזה סתירה בדברי הרמבן בתחילת מגילה (ב,א)כותב הרמבן דרוב ישראל ואנשי כנסת הגדולה עלו לארץ ברשיון כורש ושוב לא עלו מהם אלא מעטין בימי עזרא ואילו ברמבן בדף יא ב כתב בזהל שהיה אחשורוש סובר בלשאצר מנה וטעה ונענש לפי שבימיו עתידין להיות להם פקידה וכבר נפקדו ועלו, ואנא מנינא ולא טעינא ואראה אם יהיה להם עוד גאולה אחרת ובנין בית המקדש, וכיון דחזא דמלו לחשבונו נמי ולא נבנה הבית ולא נגאלו לגמרי אבל נשארו גדוליהם ורובן בבבל, אמר תו לא מפרקי הני ולא יהיה להם גאולה אחרת ולא יבנה ביהמ"ק שלהם, וכל מה ששמעתי שאמר להם הנביא שלהם הכל בא בפקידתו של כורש ועליה היה עונשו של בלשאצר

חתימת ברכת הרב את ריבנו

פורסם: ו' מרץ 23, 2012 12:31 pm
על ידי מתעניין
בגמ' מגילה דף כא ע"ב מחלוקת כיצד חותם בברכת המגילה לאחריה, ודעת רבא שחותם הקל המושיע בלבד.
ולכאו' תמוה, הרי בכל הלשונות שבתוך הברכה לא הוזכרה ישועה או עניין ישועה אלא לשון ריב, דין, נקמה, פרעון ותשלום גמול, ומדוע אין חתימת הברכה כעניינה?
אמנם, במסכת סופרים פי"ד הלכה ה' נשנתה הברכה, ושם הגרסה - הרב את ריבנו והדן את דיננו והנוקם את נקמתנו והגואלנו והמושיענו מכף כל עריצים וחותם - הקל העוזר והמושיע.
אמנם דברי רבא נאמרו לנוסחת גמ' דידן, וכן להלכה נקבעו שתי הלשונות משום שיטת רבא, וצ"ב.

בן יד להוציא בן טו

פורסם: ב' פברואר 11, 2013 11:55 pm
על ידי צדיק
שמענו מא' מגדולי המורים שליט"א דבן יד, ואפי' ירושלמי שהיה פרוז בן יומו, אינו יכול להוציא יד"ח בקריאת המגילה מוקף, כיון שכבר יצא עיקר המצוה יד"ח בפרזי, והדרינן לכל שאינו מחויב בדבר אינו מוציא את הרבים יד"ח.

לדבריו יש לזה מקור בירושלמי.

נודה לכל מי שיסייע בענין, עם מקורות וביאורים.

הבנת תקנת הכפרים להקדים הקראה

פורסם: ב' פברואר 03, 2014 12:22 am
על ידי גאולה בקרוב
סוגיה ראשונה במגילה

ושם בדף ד:-ה. מבואר שהוא רק הקדמת הקריאה ולא את עצם הפורים.
ויל"ע, א"כ מה שייך להביא רמז ואסמכתא לכך מ"לקיים את ימי הפורים האלה בזמניהם", וכן "כימים אשר נחו בהם היהודים" שמדובר על עצם הפורים? וצע"ג.

ועוד צ"ע, החשש לפי רש"י "הואיל ומסתכלים בה", שהרי מלבד שרק הכפרים הם המקדימים, והרי אפילו הם רק את המגילה הקדימו ולא את הפורים, ואיך מגיעה טעות בזה?

הנוסע מירושלים להדסה עין כרם [מצוי ביולדות וכה"ג]

פורסם: ג' מרץ 11, 2014 6:22 pm
על ידי גם זו לטובה
לשיטות שהדסה עין כרם הוי כפרוז.

א' אם היה בכרך בי"ד ובעיר בט"ו, י"א שפטור אף בט"ו ולכן אסור לעשות כן, [וכ"פ החזו"א] וא"כ צריך להיזהר שלא לשהות בירושלים בי"ד, ובבי"ח בט"ו.
ב' אמנם אם דעתו לחוזר לכרך לפני עה"ש לכרך חייב (דלא גרע משהה בעיר בי"ד וחזר לכרך לפני עה"ש דמודה החזו"א דחייב) אלא שצריך להיזהר שלא לצאת י"ח ע"י "בעל קורא" הנשאר שם בעה"ש דט"ו, [ומכ"ש שלא ע"י בעל קורא שהיה שם כבר בי"ד]
ג' היה בכרך בי"ד ובט"ו (מליל ט"ו עד עה"ש) שוהה בבי"ח בט"ו, יש מחמירים שלא לצאת יד"ח ע"י בעל קורא שהיה שם אף בי"ד.

אדר - חודש של ניסים - תשע"ד

פורסם: ד' מרץ 12, 2014 2:20 am
על ידי קולמוס הסופר
בס"ד
זה לא המקום המתאים, אבל אי אפשר להתאפק.
מזל טוב עולם התורה.
מזל טוב בית שמש.

מצוות קריאה לבני עיר בט"ו ולבני כרך בי"ד

פורסם: ד' פברואר 25, 2015 1:46 pm
על ידי אביאסף
בפי' המיוחס לרבנו משולם לירושלמי שקלים פ"א ה"א (עמ' 4-5 במהדורת סופר) כתב בשם רבו ר' דוד ב"ר קלונימוס לפרש דברי הירושלמי שם שכל הפרזים צריכים לקרות פעם שניה בט"ו למצוה בעלמא וכן המוקפין קורין למצוה גם בי"ד (אין המדובר בערים מסופקות אלא בכל בני ערים ובני כרכים).
ויש להעיר מדברי המרדכי ריש מגילה לגבי ספיקא דיומא דלפי פשוטו מבואר דמי שיצא בי"ד וקורא בט"ו יש בזה משום בל תוסיף.
גם יש שכתבו שבני י"ד הקוראים גם בט"ו עוברים על ולא יעבור וכבר דחו הפוסקים סברא זו, ובכלל אי"ז ברור אם ולא יעבור של פרזים הוא בט"ו או בט"ז ויש להאריך בזה.

Re: מצוות קריאה לבני עיר בט"ו ולבני כרך בי"ד

פורסם: ד' פברואר 25, 2015 2:10 pm
על ידי בברכה המשולשת
ויעויין עוד מש"כ בזה הכפו"פ

מתנות לאביונים

פורסם: א' מרץ 01, 2015 1:27 pm
על ידי אויצר_ניק
אתמול דפקו בדלתי שתי בחורי חמד מאחת הישיבות החשובות בירושלים ישיבה שאני מכיר אישית את הראש הישיבה
הם כמובן ביקשו תרומה לישיבה ואחד הבחורים אמר לי שהוא חושב שלתרום לישיבה שבה הוא לומד זה לא פחות חשוב מלתת מתנות לאביונים לעני כי הישיבה במצב קשה ולהחזיק עמלי תורה שבאמת זה לדאוג להם ללחם וחלב ממש.
האם יש משהו בדבריו?

מאמר מתמצת עניני ימי חג הפורים והלכותיה

פורסם: ב' מרץ 02, 2015 1:38 am
על ידי ישראלי1
מי יכול להשיג לי מאמר על דרך הפשט מתמצת על עניני ימי חג הפורים והלכותיה

Re: מאמר מתמצת עניני ימי חג הפורים והלכותיה

פורסם: ב' מרץ 02, 2015 2:58 pm
על ידי משך חכמה
באתר הזה יש עלון מרוכז על הל' פורים
http://www.nogezel.org

לדעת מה זה ועל מה זה

פורסם: ג' מרץ 03, 2015 1:23 am
על ידי אוהב אוצר
ידוע דברי המדרש ששאלה אסתר את מרדכי - על איזו עבירה עברו עם ישראל.
לא הבנתי למאי נפק"מ לאסתר המלכה.
יש מי המדבר בענין?

Re: לדעת מה זה ועל מה זה

פורסם: ג' מרץ 03, 2015 9:52 am
על ידי פלתי
מסתמא רצתה להתפלל עליהם ואף ללמד עליהם זכות, ולשם כך היה עליה לדעת במה הענין.

למה לא מברכים על משלוח מנות?

פורסם: א' מרץ 20, 2016 1:42 am
על ידי השקדן
ראיתי תשובה מעניינת שלענ"ד צריכה קצת עיון בשמו של הגרש"ז אוירבך זצ"ל.

מי יכול לעלות לכאן?

לאוקמיה גירסא במג"א סי' תרצה סקי"ב

פורסם: ג' מרץ 22, 2016 11:13 pm
על ידי עושה חדשות
ונ"ל דמי שאוכל על שלחן חבירו ולא הכין לו כלום פטור מלשלוח מנות וכ"מ קצת ברש"י גבי מחלפי סעודתייהו להדדי ומ"מ צ"ע (עמ"ש סי' תרפ"א סס"ו) וטוב להחמיר

ולא מובן מה ציין לסי' תרפא, וגם אין שם ס"ו.
ובהג' חת"ס תיקן שהציון הוא לסי' תרעז, וכך נקטו מ"י-פרידמן.
וג"ז צ"ע, דשם איתא דיני אכסנאי המשתתף בפריטי בנר חנוכה, ומה שייך לכאן.

ושמעתי שצריך לגרוס כך: סי' תרפ"ח סס"ו. והרי אל"ף וחי"ת מתחלפין.
ושם מבו' במג"א לגבי פורים המשולש, דדין משלוח מנות הוא תלוי בדין הסעודה.
ובזה הדבר תלוי האם אוכל אצל חבירו חייב במשלו"מ, או שכל הדין הוא לתת מנות מתוך סעודתו לאחרים.

ונראה אמת.

חיוב מתנות לאביונים במקום שאין עניים.

פורסם: ב' מרץ 28, 2016 1:48 am
על ידי גם זו לטובה
מרדכי (מגילה תשעז) "במקום שאין עניים יכול לעכב מעות פורים שלו לעצמן וליתנן במקום שירצה" וכ"פ השו"ע תרצד,
ובמ"ב (סקי"ג)
"היינו מה שגבו כבר ממנו ואין מוצאין למי לחלקם ויותר נראה דר"ל מה שרגיל ליתן בכל שנה לצורך עניים"

והנה פירוש קמא ניחא דכיון שגבו הוי מעות צדקה, אולם אם לא גבו כלל וליכא עניים, נ"פ שפטור ממצות "מתנות לאביונים" ודברי המ"ב צ"ע.

Re: חיוב מתנות לאביונים במקום שאין עניים.

פורסם: ב' מרץ 28, 2016 2:28 am
על ידי גם זו לטובה
ברכי יוסף אורח חיים סימן תרצד

ויש קצת ראיה לדברי מהר"ם, ממ"ש פרק הזרוע (חולין קלד ב) לוי זרע בכישר ולא הוו עניים אתא לקמיה ר"ש א"ל לעני ולגר תעזוב אותם ולא לעורבים ולעטלפים. וכתב הרמב"ם פ"א ממתנות עניים (ה"י) דלוקח אותם לעצמו, דהכתוב לא אמר ליתן אלא לעזוב. ע"ש. והכא דכתיב ומתנות, וסמיך למשלוח, א"כ חייב לשלוח המתנות. ומיהו כשאין שם עניים יכול לשלחם למקום שירצה לעניים, וחידש מהר"ם דאינו חייב לשלחם קודם פורים כדי שיגיעו לעניים בפורים, רק מפריש ואח"כ ישלחם. ודוק.

מדוע מרדכי לא גירש את אסתר?והרי אמרה כאשר אבדתי ועכשיו ברצון

פורסם: ה' מרץ 31, 2016 4:06 pm
על ידי שלח
אנחנו רואים שעכשיו זה ברצון ולכן אסורה על מרדכי ולמה לא גירש את אסתר?

Re: מדוע מרדכי לא גירש את אסתר?והרי אמרה כאשר אבדתי ועכשיו ב

פורסם: ה' מרץ 31, 2016 4:35 pm
על ידי מנין
תוספות מסכת מגילה דף טו עמוד א

כשם שאבדתי מבית אבא כך אבדתי ממך - וא"ת אמאי לא היה מגרשה ותהא מותרת להחזירנה י"ל לפי שכל מעשה הגט הוא ע"פ עדים והיה ירא פן יתפרסם הדבר למלכות.

חשבון כמות מחצית השקל בכלי כסף

פורסם: ד' מרץ 08, 2017 9:39 pm
על ידי אוהב אוצר
מובא בכף החיים (סופר) שיש ענין לתת כלי כסף ממש.
השאלה היא כיצד לחשבן את ה'מספר המחציות' כי לדוגמא גביע ששוקל 37 גר' כסף עולה בערך 250 ש"ח
אז לפי גר' [שמחצית זה 3 דרהם] יוצא שיכולים לצאת בו י"ח ארבעה אנשים אולם לפי הסכום ששיערו פוסקי זמננו [נאמר 25 ש"ח] זה שווה ל10 לצאת י"ח.

למה נשים לא מברכות על מקרא מגילה?

פורסם: ד' מרץ 08, 2017 9:57 pm
על ידי קנין דעת
במרדכי כ' שנשים הקוראות לעצמן מברכות לשמוע והובא ברמ"א להלכה, ויש לדון האם יכולות הנשים לקיים ולברך על מקרא וכדברי ר"ת בר"ה שהובאו ברמ"א תקפ"ט להלכה דנשים יכולות לברך גם על מ"ע שהז"ג? אם יברכו האם תהיה ברכה לבטלה?

Re: למה נשים לא מברכות על מקרא מגילה?

פורסם: ד' מרץ 08, 2017 10:02 pm
על ידי דרומי
הפרי חדש חולק על הרמ"א, וכן נהגו בכמה קהילות. עכ"פ בוודאי זה לא ברכה לבטלה

הזיק בפורים מתוך השינה לפי הרמ"א פטור?

פורסם: ו' מרץ 10, 2017 12:55 am
על ידי קראקובער
או שדווקא אם זה בשעת שמחה ממש וכמדומני שיש פמ"ג שמביא ב' טעמים אם זה מטעם אונס או מטעם מחילה.

בירור בדברי השער הציון בהלכות מגילה, בענין ברכת הרב את ריבנו

פורסם: ב' מרץ 13, 2017 10:47 pm
על ידי שברי לוחות
בשער הציון סימן תרצ"ב ס"ק יב הסתפק אם שח בינתיים, אם יכול לברך ברכת הרב את ריבנו
בפשטות, כוונתו אם שח בין הקריאה לברכה
האם יש צד לומר שספיקו הוא גם במי ששח באמצע קריאת המגילה, או דווקא במי ששח בין גמר הקריאה לברכה.

כמו כן יש להסתפק בכוונת דברי הטור בסימן תרצ"ב, שראיתי מפרשים בדבריו שאם שח באמצע קריאת המגילה אינו יכול לברך ברכת הרב את ריבנו, ולדידי צ"ע האם זהו אכן כוונת דברי הטור

Re: בירור בדברי השער הציון בהלכות מגילה, בענין ברכת הרב את ריבנו

פורסם: ג' מרץ 14, 2017 5:49 am
על ידי שברי לוחות
אנסח את השאלה בצורה כללית יותר, האם יש איזה צד וסברא לומר שמי שסח באמצע קריאת המגילה לא יברך ברכת הרב את ריבנו

אוהביו וזרש אשתו חכמיו

פורסם: ד' מרץ 22, 2017 5:58 pm
על ידי שמואל דוד
יש להעיר, מדוע פעם נקט זרש קודם אוהביו ופעם להיפך,

Re: אוהביו וזרש אשתו חכמיו

פורסם: ד' מרץ 22, 2017 6:05 pm
על ידי כדכד
השאלה השניה היא שאלת הגמרא: קרי להו אוהביו וקרי להו חכמיו.
צדקת שהעירו המפרשים בזה

האם ארץ ישראל היתה חריבה ושוממה בתקופת מרדכי?

פורסם: א' מאי 14, 2017 2:59 pm
על ידי שלח
הבנתי שזה מחלוקת בין הרמבן במגילה לשאר הראשונים, האם זו מחלוקת במציאות?

וכאשר אבדתי אבדתי

פורסם: ד' פברואר 07, 2018 9:45 am
על ידי אליעזר בלוי
האם לא היה איסור בנישואי אסתר לאחשורוש
היכן אפשר למצוא דברים ברורים בזה

Re: וכאשר אבדתי אבדתי

פורסם: ד' פברואר 07, 2018 1:58 pm
על ידי טברייני
סנהדרין עד. ותוס' שם ד"ה והא ועוד במפרשים שם.

משתה ושמחה בפורים דמוקפים

פורסם: ב' פברואר 26, 2018 12:54 pm
על ידי מלבב
בדרכי משה כתוב שיש חובת משתה ושמחה גם בפורים דמוקפים, למה אין נוהגים כך?

אני חייב את שיחת רבי בנימין אייזנברגר שליט"א פורים דאשתקד תשע"ז

פורסם: ב' פברואר 26, 2018 10:41 pm
על ידי מנדעל
למי שיש את השיחה של הרה"צ רבי בנימין אייזנברגר מפורים דאשתקד, נא להעלות בבקשה.

Re: משתה ושמחה בפורים דמוקפים

פורסם: ב' פברואר 26, 2018 10:42 pm
על ידי אליעזר בלוי
יש מאמר עז בקובץ בית אהרן וישראל האחרון
מאת הרב גדליהו דישון