מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

קריאת מגילה בבני ברק בט"ו

הלכות חג בחג, חקרי מנהג. מאמרים לעיון והורדה
יוצא פוניבז'
הודעות: 1096
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: קריאת מגילה בבני ברק בט"ו

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » ד' מרץ 01, 2017 5:04 pm

עוד על הנהגת הגרי"ז (מתוך ישורון כרך ח)

ישורון 1.JPG
ישורון 1.JPG (18.37 KiB) נצפה 4509 פעמים


ישורון 2.JPG
ישורון 2.JPG (113.99 KiB) נצפה 4509 פעמים
ישורון 3.JPG
ישורון 3.JPG (47.14 KiB) נצפה 4509 פעמים

כדכד
הודעות: 4429
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: קריאת מגילה בבני ברק בט"ו

הודעהעל ידי כדכד » ד' מרץ 01, 2017 6:14 pm

לפני למעלה מעשרים שנה כשעוד היה ישוב יהודי בשכם (כלומר לא גרו שם אבל היתה ישיבה שהיתה מגיעה ללמוד שם כל בוקר) שאלתי את הגר"ש דבליצקי שליט"א לגבי קריאת המגלה שם מדין עיירות המסופקות (כי כך נוקט הגרימ"ט בלוח) וענה לי במכתב שיקראו בב' הימים אם הם יהיו בעה"ש של ט"ו בשכם

בברכה המשולשת
הודעות: 11600
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: קריאת מגילה בבני ברק בט"ו

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ד' מרץ 01, 2017 7:23 pm

כדכד כתב:לפני למעלה מעשרים שנה כשעוד היה ישוב יהודי בשכם (כלומר לא גרו שם אבל היתה ישיבה שהיתה מגיעה ללמוד שם כל בוקר) שאלתי את הגר"ש דבליצקי שליט"א לגבי קריאת המגלה שם מדין עיירות המסופקות (כי כך נוקט הגרימ"ט בלוח) וענה לי במכתב שיקראו בב' הימים אם הם יהיו בעה"ש של ט"ו בשכם


הרה"ג משה הררי כתב בספרו שאכן עשו כן.

אפשר
הודעות: 1000
הצטרף: א' דצמבר 04, 2016 9:08 pm

Re: קריאת מגילה בבני ברק בט"ו

הודעהעל ידי אפשר » ד' מרץ 01, 2017 7:24 pm

כדכד כתב:לפני למעלה מעשרים שנה כשעוד היה ישוב יהודי בשכם (כלומר לא גרו שם אבל היתה ישיבה שהיתה מגיעה ללמוד שם כל בוקר) שאלתי את הגר"ש דבליצקי שליט"א לגבי קריאת המגלה שם מדין עיירות המסופקות (כי כך נוקט הגרימ"ט בלוח) וענה לי במכתב שיקראו בב' הימים אם הם יהיו בעה"ש של ט"ו בשכם

איני מבין, הרי שכם הוא עיר מקלט, וא"כ בודאי אינו מוקף חומה, וכמבואר להדיא במכות י ע"א, ומה הצד לקרוא שם בט"ו. אמנם בחברון קוראים שני ימים, וכבר הקשו הפוסקים עי' רדב"ז ושע"ת, אבל בגלל קושיא בחברון ניקום וניקרי גם בשכם?

בברכה המשולשת
הודעות: 11600
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: קריאת מגילה בבני ברק בט"ו

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ד' מרץ 01, 2017 7:39 pm

אפשר כתב:
כדכד כתב:לפני למעלה מעשרים שנה כשעוד היה ישוב יהודי בשכם (כלומר לא גרו שם אבל היתה ישיבה שהיתה מגיעה ללמוד שם כל בוקר) שאלתי את הגר"ש דבליצקי שליט"א לגבי קריאת המגלה שם מדין עיירות המסופקות (כי כך נוקט הגרימ"ט בלוח) וענה לי במכתב שיקראו בב' הימים אם הם יהיו בעה"ש של ט"ו בשכם

איני מבין, הרי שכם הוא עיר מקלט, וא"כ בודאי אינו מוקף חומה, וכמבואר להדיא במכות י ע"א, ומה הצד לקרוא שם בט"ו. אמנם בחברון קוראים שני ימים, וכבר הקשו הפוסקים עי' רדב"ז ושע"ת, אבל בגלל קושיא בחברון ניקום וניקרי גם בשכם?


דין שכם כדין חברון, ובחברון עצמה היה המנהג איתן מאוד כל הדורות וכפי שהעיד ג"ע החיד"א (ויעויין בספרו של הרב זולדן שהועלה לכאן באשכול אחר)

אפשר
הודעות: 1000
הצטרף: א' דצמבר 04, 2016 9:08 pm

Re: קריאת מגילה בבני ברק בט"ו

הודעהעל ידי אפשר » ד' מרץ 01, 2017 7:43 pm

ייש"כ להרב שיוצא מפונביז'
למעשה יש להעיר כאן כמה דברים. השאלות אינן קשורות בהכרח אחת לשניה.

א. במסמך הראשון איתא דהגרי"ז רצה לקרות בתנאי, זה מחודש, כי אע"פ שתנאי במצוות באו בדברי הפוסקים בכמה דוכתי, ב"י תקצ, רעק"א מו, ספירת העומר תפט בט"ז, ועוד. מכ"מ יש שמועה מהגר"ח שסבר שא"א להתנות במצוות, וכבר דנו בזה עוד פוסקים עי' עונג יו"ט ריש הספר והגרצ"פ בכמה דוכתי, וכאן יש גרי"ז היפך מה שמקובל היום עכ"פ בבית בריסק.
ב. אינו מובן דבריו שם, שרצה להתנות ולבסוף החליט לא להתנות כי אם יתנה יפסיד הברכה דט"ו, ולכאו' אם שומע המגילה מאחרים אינו מפסיד כלום, דהא יברכו בט"ו, ועה"צ דחייב יוצא, ועה"צ דפטור הא פטור. והרי אחרים קראו לו, ולא הוא בעצמו, צ"ע.
ג. גוף הדבר אינו מובן מה פירוש שלכן חזר מלהתנות, הרי אם הוא לא מתנה בודאי יצא בי"ד, וא"כ בט"ו ודאי אינו יכול לקרוא בברכה. ובכלל כל מי ששמע בי"ד הן בתנאי הן בלא תנאי אינו יכול לחזור ולברך בט"ו.
ד. יל"ד מה"ת דהיוצא בי"ד אינו יכול לחזור ולברך בט"ו, הא י"ל דיוצא חיובו, ואכתי הוי קריאה של מצוה בט"ו, וכעין ציצית, דהרי הוא זמן קריאה.
ה. יש משמעות בגרי"ז שנקט דאם מתנה הרי מוכח שכוונתו בקריאה לשם מצוה, משא"כ אם אינו מתנה אפשר להחשיב הקריאה כקורא בתורה, וא"כ אינו מפסיד המצוה. וזה הדבר איני יודע איך להבינו, הרי אם מצוות אי"צ כוונה, הרי אי"צ כוונה ויצא בקריאה זו, ואם מצוות צריכות כוונה א"כ צריך לכוון לצאת וא"כ אם כיוון ודאי הפסיד ט"ו, ואם לא כיוון לא יצא כלל.
ו. במסמך השני מבואר דנקט דגרוע טפי לילך לעץ חיים כי אז יוצא בודאי משא"כ אם קורא בעצמו הרי לצד שהוא שלא בזמנו לא יצא. והנה זה חשבון פשוט ונוהגים כן כו"ע בירושלים, כלומר כל אלו שקוראים בי"ד, [בבני ברק זה לנוגע], וא"כ מה הפשט במסמך הראשון, הרי שם מדובר בדלתיים סגורות בלא מנין [לכאו'], וא"כ מה צריך תנאי, הלא שלא בזמנו בעי עשרה, ואם אינו מחוייב הוא יכול לכוון מהיום למחר, הרי בודאי לא יצא, ולא יועיל דעתו וכוונתו רק לגבי איסור בל תוסיף אבל לא לצאת המצוה, וצ"ע.
ז. עצם החשבון של המסמך השני יצויין דאינו לכל הפוסקים, הרי המשנ"ב מביא דעת הפר"ח דאם שמע מבן ט"ו ביום י"ד לא יצא, א"כ גם בשומע במנין י"ל דלא יצא. אך בזה אפשר ליישב ב' דברים, ראשית דהגרי"ז חשש לדעת הפמ"ג שהביאו המשנ"ב, שנית דהגרי"ז חשש שאנשי עץ חיים נוטים יותר לחיובא די"ד מלחיובא דט"ו, כלומר הם גם חייבים בי"ד מצד היותם אינם סמוכים, וא"כ הם ודאי י"ד, ואילו הוא רק ספק י"ד, או עכ"פ הוא פחות ספק מהם, וא"כ יש רגלים לכך שהוא יצא מהם, ולכן בחר לקרוא לבד.
ח. תמיה לי טובא מה שהביא הרב מחולת ושאר היהודים בענין סאטמאר וכו', וכן הדלתיים סגורות של הגרי"ז. הרי אכן יש גר"א שסובר לקרוא בט"ו, אבל יש ברכי יוסף שחולק. והביה"ל מכריע י"ד, ואינו מביא הגר"א בכלל!!, וא"כ וכי אפשר שהגר"פ עפשטיין יחרים מי שיעשה כביאור הלכה וברכי יוסף ודלא כהגר"א, וזה פלא.

אפשר
הודעות: 1000
הצטרף: א' דצמבר 04, 2016 9:08 pm

Re: קריאת מגילה בבני ברק בט"ו

הודעהעל ידי אפשר » ד' מרץ 01, 2017 7:45 pm

בברכה המשולשת כתב:
אפשר כתב:
כדכד כתב:לפני למעלה מעשרים שנה כשעוד היה ישוב יהודי בשכם (כלומר לא גרו שם אבל היתה ישיבה שהיתה מגיעה ללמוד שם כל בוקר) שאלתי את הגר"ש דבליצקי שליט"א לגבי קריאת המגלה שם מדין עיירות המסופקות (כי כך נוקט הגרימ"ט בלוח) וענה לי במכתב שיקראו בב' הימים אם הם יהיו בעה"ש של ט"ו בשכם

איני מבין, הרי שכם הוא עיר מקלט, וא"כ בודאי אינו מוקף חומה, וכמבואר להדיא במכות י ע"א, ומה הצד לקרוא שם בט"ו. אמנם בחברון קוראים שני ימים, וכבר הקשו הפוסקים עי' רדב"ז ושע"ת, אבל בגלל קושיא בחברון ניקום וניקרי גם בשכם?


דין שכם כדין חברון, ובחברון עצמה היה המנהג איתן מאוד כל הדורות וכפי שהעיד ג"ע החיד"א (ויעויין בספרו של הרב זולדן שהועלה לכאן באשכול אחר)

מה"ת?
איך נהיה שכם כחברון, הרי על אותו משקל אפשר לכתוב, דין שכם כדין ווארשא קראקא ופראג. ולכן ביקשתי מקור לכך, ראיה, משהו.

בברכה המשולשת
הודעות: 11600
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: קריאת מגילה בבני ברק בט"ו

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ד' מרץ 01, 2017 7:49 pm

שכם וחברון שתיהן ערים עתיקות עוד מלפני יהושע בן נון ושתיהן ערי מקלט כך שזו אותה שאלה הלכתית

אפשר
הודעות: 1000
הצטרף: א' דצמבר 04, 2016 9:08 pm

Re: קריאת מגילה בבני ברק בט"ו

הודעהעל ידי אפשר » ד' מרץ 01, 2017 8:09 pm

בברכה המשולשת כתב:שכם וחברון שתיהן ערים עתיקות עוד מלפני יהושע בן נון ושתיהן ערי מקלט כך שזו אותה שאלה הלכתית

לזה הסברנו, שאין כאן שאלה הלכתית, כי להלכה יש ללכת אחרי דברי הגמ' מפורשים.
וחברון הוא מנהג, ודווקא המנהג מבוסס לענ"ד משום שחברון מחולקת לד' חלקים, ורק ב' חלקים היו ללוים והיה מקלט, אבל השאר היה לכלב, וכן בחזקוני ריש חיי שרה דן בזה, ולכן בחלק כלב אפשר שהיה מקלט.
אבל שכם מהיכי תיתי, הרי זה נגד הדעת לעשות נגד גמ' מפורשת.
ועל הראשונות אנו מצטערים.

יוצא פוניבז'
הודעות: 1096
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: קריאת מגילה בבני ברק בט"ו

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » ד' מרץ 01, 2017 8:28 pm

אפשר כתב:ח. תמיה לי טובא מה שהביא הרב מחולת ושאר היהודים בענין סאטמאר וכו', וכן הדלתיים סגורות של הגרי"ז. הרי אכן יש גר"א שסובר לקרוא בט"ו, אבל יש ברכי יוסף שחולק. והביה"ל מכריע י"ד, ואינו מביא הגר"א בכלל!!, וא"כ וכי אפשר שהגר"פ עפשטיין יחרים מי שיעשה כביאור הלכה וברכי יוסף ודלא כהגר"א, וזה פלא.


דברי הברכ"י נכתבו כשלא היה לפניו לא הרמב"ן ולא הריטב"א כמש"כ החזו"א, (ולכאו' גם הנוסח בר"ן שעמד לפניו לא היה מדוייק).
דברי המשנ"ב סתרי אהדדי, דאף שבסמוך לכרך שחרב כתב לקרוא בי"ד, מ"מ בנעשה הכרך של עכו"ם כתב שישראל הנכנס לשם קורא בט"ו. (הגרצפ"פ כתב לחלק בין חרב לנעשה של עכו"ם, ולפי"ז בסמוך לכרך של עכו"ם קורין בט"ו, אך חילוק זה צ"ע דהירושלמי איירי בתרוייהו).

יוצא פוניבז'
הודעות: 1096
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: קריאת מגילה בבני ברק בט"ו

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » ד' מרץ 01, 2017 8:50 pm

אפשר כתב:
בברכה המשולשת כתב:שכם וחברון שתיהן ערים עתיקות עוד מלפני יהושע בן נון ושתיהן ערי מקלט כך שזו אותה שאלה הלכתית

לזה הסברנו, שאין כאן שאלה הלכתית, כי להלכה יש ללכת אחרי דברי הגמ' מפורשים.
וחברון הוא מנהג, ודווקא המנהג מבוסס לענ"ד משום שחברון מחולקת לד' חלקים, ורק ב' חלקים היו ללוים והיה מקלט, אבל השאר היה לכלב, וכן בחזקוני ריש חיי שרה דן בזה, ולכן בחלק כלב אפשר שהיה מקלט.
אבל שכם מהיכי תיתי, הרי זה נגד הדעת לעשות נגד גמ' מפורשת.
ועל הראשונות אנו מצטערים.


דברי הרדב"ז צ"ע כפי שהעירו כמה אחרונים, דעי' תוס' ערכין לד ע"א דדברי הגמ' (דאחרי הריסת החומה פקע דין בתי ע"ח) הם רק למ"ד קדושה ראשונה לא קדשה לעת"ל, ולפי"ז לדידן (ולגבי מגילה לכו"ע) דין חברון ושכם כבתי ע"ח גם אחר הריסת החומה. וגם לתי' השני בתוס' (עי' במהד' עו"ה החדשה דהם ב' תירוצים) יש מקום לחלוק על הרדב"ז, וכפי שהעירו האחרונים דיש לחלק בין מגילה לקדושת בתי ע"ח, כך שאדרבה עיקר הדין נוטה לקרוא בט"ו, אלא שהחמירו דסו"ס מידי ספיקא לא נפקא וקראו גם בי"ד.

אפשר
הודעות: 1000
הצטרף: א' דצמבר 04, 2016 9:08 pm

Re: קריאת מגילה בבני ברק בט"ו

הודעהעל ידי אפשר » ד' מרץ 01, 2017 9:02 pm

יוצא פוניבז' כתב:
דברי הרדב"ז צ"ע כפי שהעירו כמה אחרונים, דעי' תוס' ערכין לד ע"א דדברי הגמ' (דאחרי הריסת החומה פקע דין בתי ע"ח) הם רק למ"ד קדושה ראשונה לא קדשה לעת"ל, ולפי"ז לדידן (ולגבי מגילה לכו"ע) דין חברון ושכם כבתי ע"ח גם אחר הריסת החומה. וגם לתי' השני בתוס' (עי' במהד' עו"ה החדשה דהם ב' תירוצים) יש מקום לחלוק על הרדב"ז, וכפי שהעירו האחרונים דיש לחלק בין מגילה לקדושת בתי ע"ח, כך שאדרבה עיקר הדין נוטה לקרוא בט"ו, אלא שהחמירו דסו"ס מידי ספיקא לא נפקא וקראו גם בי"ד.

הבעיה שלחברון וגם לשכם מעולם לא היה חומה, וממילא שלא נחרב ג"כ.

אפשר
הודעות: 1000
הצטרף: א' דצמבר 04, 2016 9:08 pm

Re: קריאת מגילה בבני ברק בט"ו

הודעהעל ידי אפשר » ד' מרץ 01, 2017 9:05 pm

יוצא פוניבז' כתב:
אפשר כתב:ח. תמיה לי טובא מה שהביא הרב מחולת ושאר היהודים בענין סאטמאר וכו', וכן הדלתיים סגורות של הגרי"ז. הרי אכן יש גר"א שסובר לקרוא בט"ו, אבל יש ברכי יוסף שחולק. והביה"ל מכריע י"ד, ואינו מביא הגר"א בכלל!!, וא"כ וכי אפשר שהגר"פ עפשטיין יחרים מי שיעשה כביאור הלכה וברכי יוסף ודלא כהגר"א, וזה פלא.


דברי הברכ"י נכתבו כשלא היה לפניו לא הרמב"ן ולא הריטב"א כמש"כ החזו"א, (ולכאו' גם הנוסח בר"ן שעמד לפניו לא היה מדוייק).
דברי המשנ"ב סתרי אהדדי, דאף שבסמוך לכרך שחרב כתב לקרוא בי"ד, מ"מ בנעשה הכרך של עכו"ם כתב שישראל הנכנס לשם קורא בט"ו. (הגרצפ"פ כתב לחלק בין חרב לנעשה של עכו"ם, ולפי"ז בסמוך לכרך של עכו"ם קורין בט"ו, אך חילוק זה צ"ע דהירושלמי איירי בתרוייהו).

גדולי ירושלים כשהחליטו בתש"ח לקרוא בט"ו בפשטות לא היו מודעים לחזו"א, והביאור הלכה כשכתב דבריו לכאו' היה מודע לרמב"ן, כך שזה לא היה השיקול.
דברי המשנ"ב מיושבים, ודאי כרך של גוים דין כרך הוא, [הר"ן לגבי ישיבת כרכים לא שייך לכאן, די"ל שהוקף ונתיישב ע"י ישראל ואח"כ באו לשם גוים], ובתוכו ודאי הוי כרך, אבל סמוך לו לא הוי כרך, וזה בדיוק מה שהוא רוצה לומר. והירושלמי לדעתו לא מיירי כלל מדינים אלו, עי' ביאור הגר"א שהביא מהר"ן פירוש אחר.
וגם בלא"ה אפשר שהביה"ל כתב לדבריו רק לגבי חרב לגמרי, אבל ישיבת עכו"ם לשיטתו מועלת גם לסמוך לו, [וא"כ בירושלים תש"ח אין ראיה לדעת הביה"ל דקוראים בי"ד, דאפשר בט"ו, אבל עכ"פ אין סתירה].

פרי יהושע
הודעות: 3020
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: קריאת מגילה בבני ברק בט"ו

הודעהעל ידי פרי יהושע » ד' מרץ 01, 2017 9:08 pm

פרי יהושע כתב:מה באשר לטענת "קרית אריאל", על יפו "כקשת", ראיתי מקופיא ולא הספקותי לעי' ואין הספר תח"י כעת, הוא טוען כך מבחינת המציאות [שאיני יודע כרגע], וטוען שיש להעתיק מהל' תחומין כי אינו דין ריבוע וכדו' אלא משהו בעצם שאמרינן שהוא כמלי, אלא שלדידי יש לעי' אם אמרינן כן אף כשאינה עיר אחת ממש שאינה שותפה לכל ענינה, וגם לעניין תחומין יש לדון כן וצ"ת בסוג' דשלושה כפרים, אולם הכא בוודאי יש לדון כן.
האם שמעו כאן משהו על כך לאחרונה?.

כעת ראיתי דבריו, הקשת שלו היא בתל אביב גופא, רק טוען שיש הפסק של קמ"א של בניני תעשיה, וע"כ אין ת"א אלא סמוך ולא העיר עצמה, וא"כ גם אם נחשיב קשת את כל בני ברק וכו' עד פתח תקווה עכ"פ לברכי יוסף יהיה פטור, אבל לא לברכי יוסף לדבריו יש מקום להחמיר לכא'.

בברכה המשולשת
הודעות: 11600
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: קריאת מגילה בבני ברק בט"ו

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ד' מרץ 01, 2017 9:22 pm

אפשר כתב:
יוצא פוניבז' כתב:
דברי הרדב"ז צ"ע כפי שהעירו כמה אחרונים, דעי' תוס' ערכין לד ע"א דדברי הגמ' (דאחרי הריסת החומה פקע דין בתי ע"ח) הם רק למ"ד קדושה ראשונה לא קדשה לעת"ל, ולפי"ז לדידן (ולגבי מגילה לכו"ע) דין חברון ושכם כבתי ע"ח גם אחר הריסת החומה. וגם לתי' השני בתוס' (עי' במהד' עו"ה החדשה דהם ב' תירוצים) יש מקום לחלוק על הרדב"ז, וכפי שהעירו האחרונים דיש לחלק בין מגילה לקדושת בתי ע"ח, כך שאדרבה עיקר הדין נוטה לקרוא בט"ו, אלא שהחמירו דסו"ס מידי ספיקא לא נפקא וקראו גם בי"ד.

הבעיה שלחברון וגם לשכם מעולם לא היה חומה, וממילא שלא נחרב ג"כ.


וזאת מנין?

אפשר
הודעות: 1000
הצטרף: א' דצמבר 04, 2016 9:08 pm

Re: קריאת מגילה בבני ברק בט"ו

הודעהעל ידי אפשר » ד' מרץ 01, 2017 10:43 pm

בברכה המשולשת כתב:
אפשר כתב:
יוצא פוניבז' כתב:
דברי הרדב"ז צ"ע כפי שהעירו כמה אחרונים, דעי' תוס' ערכין לד ע"א דדברי הגמ' (דאחרי הריסת החומה פקע דין בתי ע"ח) הם רק למ"ד קדושה ראשונה לא קדשה לעת"ל, ולפי"ז לדידן (ולגבי מגילה לכו"ע) דין חברון ושכם כבתי ע"ח גם אחר הריסת החומה. וגם לתי' השני בתוס' (עי' במהד' עו"ה החדשה דהם ב' תירוצים) יש מקום לחלוק על הרדב"ז, וכפי שהעירו האחרונים דיש לחלק בין מגילה לקדושת בתי ע"ח, כך שאדרבה עיקר הדין נוטה לקרוא בט"ו, אלא שהחמירו דסו"ס מידי ספיקא לא נפקא וקראו גם בי"ד.

הבעיה שלחברון וגם לשכם מעולם לא היה חומה, וממילא שלא נחרב ג"כ.


וזאת מנין?

הגמ' במכות וסוף ערכין, כבר כתבתי לעיל כמה פעמים, שכתוב על שכם וחברון להדיא שלא היו להם חומה בזמן יהושע.

בברכה המשולשת
הודעות: 11600
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: קריאת מגילה בבני ברק בט"ו

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ד' מרץ 01, 2017 10:52 pm

על הגמ' בערכין כבר השיבו לכתר"ה לעיל.
ומהגמ' במכות אין ראיה כי מדובר על הדין הכללי כך ששפיר אפשר לומר שהיתה להן חומה מעיקרא
(ומנהג חברון כל הדורות יוכיח)

אפשר
הודעות: 1000
הצטרף: א' דצמבר 04, 2016 9:08 pm

Re: קריאת מגילה בבני ברק בט"ו

הודעהעל ידי אפשר » ד' מרץ 01, 2017 11:01 pm

בברכה המשולשת כתב:על הגמ' בערכין כבר השיבו לכתר"ה לעיל.
ומהגמ' במכות אין ראיה כי מדובר על הדין הכללי כך ששפיר אפשר לומר שהיתה להן חומה מעיקרא
(ומנהג חברון כל הדורות יוכיח)

הוא לא השיב כלום, הוא חשב שחברון היה לו חומה, אבל הגמ' שם ושם היא אותה גמ', ואומרות שלא היו חומה.
ועכשיו כתבת דבר חדש, שאולי היה חומה ואח"כ חרב.
ז"א אתה מיישב שאע"פ שיש גמ' שאומרת שערי מקלט אין להם חומה, א"כ ע"כ כשהקב"ה אמר ליהושע להפריש ג' עיירות אלו, אז הוא הלך וסתר את החומה שלהם, להכשירם לערי מקלט?!?
ועוד על סמך זה אתה גם אומר שאם היה כן בחברון, כי כך יש מנהג, אז מסתמא גם בשכם היה חומה ויהושע וכל העם באו עם גרזנים וסתרו את החומה?!?
ועוד, אתה צריך ע"כ לומר שבין הזמן שכבשו את העיירות עד שהקב"ה אמר להפרישם לערי מקלט [בהנחה שבכלל היה זמן כזה], אז גם דרו בו בני ישראל, כי אם היו שם גוים ואח"כ כבשו ואח"כ החריבו החומות ובינתיים לא היו בו ישראל, א"כ מעולם לא נתיישבה.
תגיד לי כל זה נשמע לך נורמלי?!?
וכ"ז מלבד אשר כהיום הזה הוא מלא ערבים ואין שם ישיבת ישראל, וא"כ הו"ל ככרך שחרב ולדעת הברכי יוסף בכלל אין בו דין קריאת ט"ו.
ועל סמך כ"ז ועוד אמר ר' שריה דבליצקי לקרוא שם שני ימים?!?

[למען ה'].

אה, ועוד דבר, הרדב"ז הנזכר גם לא חלם את החלום הזה, שהרי הוא הביא הראיה מערכין ומכות, ולא חשב לומר שיהושע והעם סתרו את חומות העיר.

יוצא פוניבז'
הודעות: 1096
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: קריאת מגילה בבני ברק בט"ו

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » ה' מרץ 02, 2017 12:38 am

אפשר כתב:
בברכה המשולשת כתב:על הגמ' בערכין כבר השיבו לכתר"ה לעיל.
ומהגמ' במכות אין ראיה כי מדובר על הדין הכללי כך ששפיר אפשר לומר שהיתה להן חומה מעיקרא
(ומנהג חברון כל הדורות יוכיח)

הוא לא השיב כלום, הוא חשב שחברון היה לו חומה, אבל הגמ' שם ושם היא אותה גמ', ואומרות שלא היו חומה.
ועכשיו כתבת דבר חדש, שאולי היה חומה ואח"כ חרב.
ז"א אתה מיישב שאע"פ שיש גמ' שאומרת שערי מקלט אין להם חומה, א"כ ע"כ כשהקב"ה אמר ליהושע להפריש ג' עיירות אלו, אז הוא הלך וסתר את החומה שלהם, להכשירם לערי מקלט?!?
ועוד על סמך זה אתה גם אומר שאם היה כן בחברון, כי כך יש מנהג, אז מסתמא גם בשכם היה חומה ויהושע וכל העם באו עם גרזנים וסתרו את החומה?!?
ועוד, אתה צריך ע"כ לומר שבין הזמן שכבשו את העיירות עד שהקב"ה אמר להפרישם לערי מקלט [בהנחה שבכלל היה זמן כזה], אז גם דרו בו בני ישראל, כי אם היו שם גוים ואח"כ כבשו ואח"כ החריבו החומות ובינתיים לא היו בו ישראל, א"כ מעולם לא נתיישבה.
תגיד לי כל זה נשמע לך נורמלי?!?
וכ"ז מלבד אשר כהיום הזה הוא מלא ערבים ואין שם ישיבת ישראל, וא"כ הו"ל ככרך שחרב ולדעת הברכי יוסף בכלל אין בו דין קריאת ט"ו.
ועל סמך כ"ז ועוד אמר ר' שריה דבליצקי לקרוא שם שני ימים?!?

[למען ה'].

אה, ועוד דבר, הרדב"ז הנזכר גם לא חלם את החלום הזה, שהרי הוא הביא הראיה מערכין ומכות, ולא חשב לומר שיהושע והעם סתרו את חומות העיר.


גמרא ערכין לג ע"ב:
אלא בתי ערי חומה ללוים מי אית להו, והתניא ערים הללו אין עושין אותן לא כפרים קטנים ולא כרכים גדולים אלא עיירות בינוניות... תרגמה רב יוסף בריה דרב סלא חסידא קמיה דרב פפא כגון שנפלו להן הן ומגרשיהן. הן ומגרשיהן למיסתרינהו קיימי, אמר רב אשי איצטריך סד"א אדמסתתרי מסתתרי אי מיזדבני ליחלטו, קמ"ל.

רש"י:
תרגמה רב סלא. לעולם כשהוקף ולבסוף ישב ודקשיא לך עיירות הללו אין עושין אותן כו':
כגון שנפלו להן. בגורל בימי יהושע:
הן ומגרשיהן. כשהן מוקפות חומה:
והא למיסתרינהו קיימי. כדאמר אין עושין אותן טירין וכרכים:
סד"א אדמסתתרי. כל זמן שלא נסתרו אם מכרום קודם סתירתן ליחלטו קמ"ל:

יוצא פוניבז'
הודעות: 1096
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: קריאת מגילה בבני ברק בט"ו

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » ה' מרץ 02, 2017 12:42 am

פרי יהושע כתב:
פרי יהושע כתב:מה באשר לטענת "קרית אריאל", על יפו "כקשת", ראיתי מקופיא ולא הספקותי לעי' ואין הספר תח"י כעת, הוא טוען כך מבחינת המציאות [שאיני יודע כרגע], וטוען שיש להעתיק מהל' תחומין כי אינו דין ריבוע וכדו' אלא משהו בעצם שאמרינן שהוא כמלי, אלא שלדידי יש לעי' אם אמרינן כן אף כשאינה עיר אחת ממש שאינה שותפה לכל ענינה, וגם לעניין תחומין יש לדון כן וצ"ת בסוג' דשלושה כפרים, אולם הכא בוודאי יש לדון כן.
האם שמעו כאן משהו על כך לאחרונה?.

כעת ראיתי דבריו, הקשת שלו היא בתל אביב גופא, רק טוען שיש הפסק של קמ"א של בניני תעשיה, וע"כ אין ת"א אלא סמוך ולא העיר עצמה, וא"כ גם אם נחשיב קשת את כל בני ברק וכו' עד פתח תקווה עכ"פ לברכי יוסף יהיה פטור, אבל לא לברכי יוסף לדבריו יש מקום להחמיר לכא'.


בקונטרס שהוציא הר"א בוקוולד לאחמ"כ כותב שיפו חזרה ונתחברה לת"א.

פרי יהושע
הודעות: 3020
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: קריאת מגילה בבני ברק בט"ו

הודעהעל ידי פרי יהושע » ה' מרץ 02, 2017 12:56 am

אמנם באשר לקשת כתב באגרת הזאת שאין לחשוש כלל כיון והוא דין בתחומין, והוא כן חושש לזה.
וצריך מסברא לעי' שאמנם הוא סברא בעלמא ואינו דומה לריבועים שילפ' מקרא דכזה יהיה כל שובתי שבת, ומ"מ נראה לכא' שהוא קולא בעירובין, דהראיה שהולכים שם לדעת הרמב"ם בכך אפי' שאינה עיר אחת אלא בג' כפרים משולשים, שזה בודאי לא מסתבר לדון כן בכ"מ, [ובכלל האם גם הדין של רואים שנא' לגבי ג' כפרים נאמר הכא?].
ועוד שעיקר המודד שם הוא אלפים וארבעת אלפים וכו' שהן תחומי שבת, ומהכי תיתי שבכל מקום נדון כך, ועל כן אף שהוא מעין סברא, ולעניין תחומין נתפס יותר כעיקר הדין שיתכן יותר שאפשר להבליע ע"י אף שגם בזה יש סתירה בחזו"א, עכ"פ על פניו לא נראה לאמץ הסברא הזו כאן, שאפי' בעירובין אפשר שאנו נוקטים כן רק להקל, כמו לעניין עיבור כמש"כ המ"מ בשם הראב"ד וי"ל.

פרי יהושע
הודעות: 3020
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: קריאת מגילה בבני ברק בט"ו

הודעהעל ידי פרי יהושע » ה' מרץ 02, 2017 1:12 am

אפשר כתב:
בברכה המשולשת כתב:על הגמ' בערכין כבר השיבו לכתר"ה לעיל.
ומהגמ' במכות אין ראיה כי מדובר על הדין הכללי כך ששפיר אפשר לומר שהיתה להן חומה מעיקרא
(ומנהג חברון כל הדורות יוכיח)

הוא לא השיב כלום, הוא חשב שחברון היה לו חומה, אבל הגמ' שם ושם היא אותה גמ', ואומרות שלא היו חומה.
ועכשיו כתבת דבר חדש, שאולי היה חומה ואח"כ חרב.
ז"א אתה מיישב שאע"פ שיש גמ' שאומרת שערי מקלט אין להם חומה, א"כ ע"כ כשהקב"ה אמר ליהושע להפריש ג' עיירות אלו, אז הוא הלך וסתר את החומה שלהם, להכשירם לערי מקלט?!?
ועוד על סמך זה אתה גם אומר שאם היה כן בחברון, כי כך יש מנהג, אז מסתמא גם בשכם היה חומה ויהושע וכל העם באו עם גרזנים וסתרו את החומה?!?
ועוד, אתה צריך ע"כ לומר שבין הזמן שכבשו את העיירות עד שהקב"ה אמר להפרישם לערי מקלט [בהנחה שבכלל היה זמן כזה], אז גם דרו בו בני ישראל, כי אם היו שם גוים ואח"כ כבשו ואח"כ החריבו החומות ובינתיים לא היו בו ישראל, א"כ מעולם לא נתיישבה.
תגיד לי כל זה נשמע לך נורמלי?!?
וכ"ז מלבד אשר כהיום הזה הוא מלא ערבים ואין שם ישיבת ישראל, וא"כ הו"ל ככרך שחרב ולדעת הברכי יוסף בכלל אין בו דין קריאת ט"ו.
ועל סמך כ"ז ועוד אמר ר' שריה דבליצקי לקרוא שם שני ימים?!?

[למען ה'].

אה, ועוד דבר, הרדב"ז הנזכר גם לא חלם את החלום הזה, שהרי הוא הביא הראיה מערכין ומכות, ולא חשב לומר שיהושע והעם סתרו את חומות העיר.

סלח לי איני מבין התמיה כלל, הלא דין הוא בערי מקלט דבעי שלא יהיה חומה א"כ אם באמת היה יסתרו ולמה לא?.
אמנם עיקר השאלה לפי דעתי היא שמהכי תיתי לדון שחומה שהייתה ונסתרה ואף עמדה להיסתר דינה כדין עיר מוק"ח מימות יהושע בין נון, והלא אין לה חשיבות של כרך לעניין השייך לישיבת עם ישראל בארצו, ולא מסתברא שיהיה תלוי סתם במציאות הפשוטה אם הייתה חומה בדיוק כשנכנסו לארץ או לאו.

יוצא פוניבז'
הודעות: 1096
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: קריאת מגילה בבני ברק בט"ו

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » ה' מרץ 02, 2017 1:30 am

פרי יהושע כתב:אמנם עיקר השאלה לפי דעתי היא שמהכי תיתי לדון שחומה שהייתה ונסתרה ואף עמדה להיסתר דינה כדין עיר מוק"ח מימות יהושע בין נון, והלא אין לה חשיבות של כרך לעניין השייך לישיבת עם ישראל בארצו, ולא מסתברא שיהיה תלוי סתם במציאות הפשוטה אם הייתה חומה בדיוק כשנכנסו לארץ או לאו.


כך מפורש להדיא בגמ' בערכין, שכל זמן שלא נסתרה החומה (עכ"פ) יש לעיר דין בתי ערי חומה, ולהכי איצטריך קרא ע"ש.

פרי יהושע
הודעות: 3020
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: קריאת מגילה בבני ברק בט"ו

הודעהעל ידי פרי יהושע » ה' מרץ 02, 2017 1:36 am

יוצא פוניבז' כתב:
פרי יהושע כתב:אמנם עיקר השאלה לפי דעתי היא שמהכי תיתי לדון שחומה שהייתה ונסתרה ואף עמדה להיסתר דינה כדין עיר מוק"ח מימות יהושע בין נון, והלא אין לה חשיבות של כרך לעניין השייך לישיבת עם ישראל בארצו, ולא מסתברא שיהיה תלוי סתם במציאות הפשוטה אם הייתה חומה בדיוק כשנכנסו לארץ או לאו.


כך מפורש להדיא בגמ' בערכין, שכל זמן שלא נסתרה החומה (עכ"פ) יש לעיר דין בתי ערי חומה, ולהכי איצטריך קרא ע"ש.


לא עיינתי עוד כדבעי, אבל האם זו ראיה לעניין ק"מ בט"ו שהוא כדי להזכיר א"י וכו', מה שהייתה מוק"ח בשעה שבאו לארץ, האם גם יריחו נחשבת מוק"ח?

יוצא פוניבז'
הודעות: 1096
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: קריאת מגילה בבני ברק בט"ו

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » ה' מרץ 02, 2017 1:52 am

פרי יהושע כתב:
יוצא פוניבז' כתב:
פרי יהושע כתב:אמנם עיקר השאלה לפי דעתי היא שמהכי תיתי לדון שחומה שהייתה ונסתרה ואף עמדה להיסתר דינה כדין עיר מוק"ח מימות יהושע בין נון, והלא אין לה חשיבות של כרך לעניין השייך לישיבת עם ישראל בארצו, ולא מסתברא שיהיה תלוי סתם במציאות הפשוטה אם הייתה חומה בדיוק כשנכנסו לארץ או לאו.


כך מפורש להדיא בגמ' בערכין, שכל זמן שלא נסתרה החומה (עכ"פ) יש לעיר דין בתי ערי חומה, ולהכי איצטריך קרא ע"ש.


לא עיינתי עוד כדבעי, אבל האם זו ראיה לעניין ק"מ בט"ו שהוא כדי להזכיר א"י וכו', מה שהייתה מוק"ח בשעה שבאו לארץ, האם גם יריחו נחשבת מוק"ח?


לגבי יריחו עי' בשו"ת משנת יוסף ח"א סי' נג שדן בארוכה בנושא זה. שם הכריע שדין יריחו כמוק"ח, ורק מפני הספק על מקומה יש לנהוג ב' ימים. ע"ש.

שבטיישראל
הודעות: 1819
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 12:37 am

Re: קריאת מגילה בבני ברק בט"ו

הודעהעל ידי שבטיישראל » ה' מרץ 02, 2017 2:14 am

בברכה המשולשת כתב:(ויעויין בספרו של הרב זולדן שהועלה לכאן באשכול אחר)


האם למאן דהו ידוע איפה אפשר לקנות את הספר הזה ?

דכירנא שראיתי את זה בחנויות בי-ם כשזה י"ל לפני כמה שנים.
אך מאז אני מחש לקנותו ולא ראיתי את זה מוצג למכרה כלל.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 12198
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: קריאת מגילה בבני ברק בט"ו

הודעהעל ידי איש_ספר » ה' מרץ 02, 2017 2:30 am

הספר מופץ וי"ל ע"י יפה נוף ומן הסתם נמצא בחנויות הרשת. (עלה גם בעדכון 15)

פרי יהושע
הודעות: 3020
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: קריאת מגילה בבני ברק בט"ו

הודעהעל ידי פרי יהושע » ה' מרץ 02, 2017 7:54 am

יוצא פוניבז' כתב:לגבי יריחו עי' בשו"ת משנת יוסף ח"א סי' נג שדן בארוכה בנושא זה. שם הכריע שדין יריחו כמוק"ח, ורק מפני הספק על מקומה יש לנהוג ב' ימים. ע"ש.

הראיה מערכין לא הבנתי, הלא משם מוכח אם כבר להפך, שאם למיסתרינהו קאי לא הוי בכלל בע"ח, ועפ"י התי' השני בתוס' שם, היינו אפי' למ"ד קידשה לע"ל כיון וקאי למיסתרה לא קידשה, וכל הטעם דבעי למיעוטי אינו אלא עד שסתרו כדאמר ר"א שם, ואפי' לתי' הראשון דקאי לר"א בר"יוסי דסבר דלא קידשה לע"ל א"א להשוות בע"ח שתלוי בחומה ובקידוש, למ"מ שתלוי רק בחשיבות, והראיה מטבריה, שאינה בכלל בע"ח דלא הוי בכלל "סביב" בגלל ימה ולעניין מ"מ הוא ספק.

אפשר
הודעות: 1000
הצטרף: א' דצמבר 04, 2016 9:08 pm

Re: קריאת מגילה בבני ברק בט"ו

הודעהעל ידי אפשר » ה' מרץ 02, 2017 9:44 am

הגמ' בערכין היא לא ראיה אלא סתירה, וגם אינו שייך לכאן לסיבה שהובאה לכאן, ואבאר שיחתי,

א. עצם זה שאם היה עיר כזה שיש לסותרו, כבר כתבנו כן לעיל שודאי זה היה דין אילו היה קורה. הגמ' בערכין יש לה שאלה מהותית [או תיאורטית], השאלה היא למה הוצרכו להשמיענו הדין בתי ערי חומה בערי הלוים, הרי אין בערי הלוים שהיה להם חומה, ולזה תירצה הגמ' שיש היכי תימצי, אבל אין הגמ' אומרת כלל שלחברון או לשכם היה באמת חומה, אלא היא אומרת שהוצרכו ללמד הדין דבתי ערי חומה בערי הלוים, אילו היה קורה כזה דבר שהיה להם חומה, ועד שהיו סותרים את החומה. דברי הגמ' מתייחסים לכל מ"ח ערי הלוים. עכשיו ע"ז תמהתי שבשלמא לאשמועינן בתיאוריה ניחא, אבל אם היה כזה דבר??, הלא לא שמענו מעולם שהיה מעשה שיהושע וכל ישראל עלו על עיר ושברו את החומה. ובודאי שאינו עולה על הדעת לחדש שהיה כזה דבר, ואף אם כן, וכי בגלל שהגמ' דנה שיש אפשרות כזאת ויש דין כזה, אז מעתה כל מ"ח ערי הלוים הם בספק זה, אני מתמה על עצמי שאני צריך אפילו להסביר את האבסורד שבדבר, הרי מדברים כאן לדינא בשנת תשע"ז האם יש לקרוא בחברון או בשכם, ובא בן אדם ומביא גמ' בערכין שהיה היתכנות תיאורטית שתהיה חומה לאיזה עיר מאחד ממ"ח ערי הלוים, וא"כ בא נחוש בחברון. [בא לשחרר כמה לשונות בומבסטיות אבל אנצור לשוני].
ב. גם הוספנו ע"ז שהרדב"ז שדן בגמ' זו עצמה הביא ראיה מהגמ' שלא היו להם חומה מעולם, ז"א שגם הוא למד כמונו, וגם הוא סבור שלחדש שהיה כן מעשה בפועל הוא נגד הדעת והשכל, ודי בזה.
ג. יצויין בדרך אגב שלפי איך שלמד רבינו גרשום את הגמ' דמיירי בעיירות שנפלו בירושה אין ראיה כלל, כי לא מיירי בכלל בערי הלוים, כי בערי הלוים נקט רגמ"ה שאין סיבה לבדות שאולי היה להם חומה, ועוד הקב"ה היה נותן להם עיירות שהם מלכתחילה 'כשרים' לערי הלוים, ותיכף תבינו גם למה למד כן, עי' אות ה'.
ד. כל הגמ' הזו היא ראיה לסתור, ואיני מבין איך בכלל עלתה על הדעת להביאו, הרי מפורש בגמ' שכל הדין ערי חומה שלה הוא רק אדמסתתרי, אבל אח"כ בטל דינו כלא היה, וכן מפורש בתוס', והטעם עיי"ש כיון שעומד לסתירה, וכמש"כ הרב פרי לעיל, וא"כ לענין חברון ושכם בזה"ז, הגמ' הזו מוכיחה להדיא דגם אילו היה לה חומה כבר בטלה דינה לגמרי. ותל"מ.
ה. הבאנו הגמ' במכות, מכיון שיש כאן עדיין קושיות ותירוצים ניכר שלא עיינו שם, ולכן הנני להעתיק וז"ל,
וקדש עיר מקלט הואי והכתיב וערי מבצר הצדים צר וחמת רקת וכנרת [וגו'] וקדש ואדרעי ועין חצור ותניא ערים הללו אין עושין אותן לא טירין קטנים ולא כרכים גדולים אלא עיירות בינוניות אמר רב יוסף תרתי קדש הואי
. הנה דברי הגמ' ברורים, דקדש לא היה לו חומה כלל מעולם, דהרי הגמ' מביאה שבשעת שכבשם יהושע כתיב שהיו ערי מבצר, ואילו אח"כ נעשו למקלט, וע"ז משיבה הגמ' תרי קדש, ועתה לפי דברי הרב יוצא ודברי הרב ברכה נשאלת השאלה, למה הוצרכה הגמ' לברוא עיר חדש, שאולי לא היה ולא נברא, הרי אפשר ליישב בפשיטות שהיה להם חומה בשעה שכבשוה, ואח"כ סתרו את החומה, ש"מ שהגמ' סברה עכ"פ כמו הרדב"ז שאין אנו מחדשים חומות וסותרים אותם, וכ"ז פשיטא ואי"צ לפנים.

[ו. יצויין דרב אשי שם תירץ דשתי הקדשים, היו סמוכים כעיר אחת עי"ש, וכן יש להאריך בענין ירושלים ונדון באשכול אחר בענין גבולות א"י, אבל עכ"פ זה היה המהלך שלנו לעיל לגבי לימוד הזכות למנהג חברון, כי שם מצאנו ג"כ שהעיר מחולקת לכמה. ומעתה יוצא שקדש וחברון היו כעיר חוברה לה, אחת בחומה ואחת בלא חומה, ורק שכם לא מצאנו שתהיה שתים, אבל אולי רש"ד מצא באיזה מקום רגלים לכך שגם שכם היתה מחולקת, ואחת בחומה ואחת בלא חומה. אבל לבדות כן מליבנו מנ"ל. כ"ז כתבתי ללימוד זכות בעלמא].

גביר
הודעות: 1261
הצטרף: ה' אפריל 03, 2014 4:33 pm

Re: קריאת מגילה בבני ברק בט"ו

הודעהעל ידי גביר » ה' מרץ 02, 2017 10:15 am

שבטיישראל כתב:
בברכה המשולשת כתב:(ויעויין בספרו של הרב זולדן שהועלה לכאן באשכול אחר)


האם למאן דהו ידוע איפה אפשר לקנות את הספר הזה ?

בחנות של שלוה בבני דקלים ראיתי לא מזמן עותק, אולי אפילו כמה.

פלוריש
הודעות: 1146
הצטרף: ה' ינואר 15, 2015 6:17 pm
שם מלא: אריאל דוד

Re: קריאת מגילה בבני ברק בט"ו

הודעהעל ידי פלוריש » ה' מרץ 02, 2017 10:47 am

ביישוב מצפה יריחו שאלו את הרב מרדכי אליהו, ואמר שגם בתוך העיר יש לקרוא בי"ד, שהרי מאז יהושע יריחו כבר לא מוקפת חומה

כדכד
הודעות: 4429
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: קריאת מגילה בבני ברק בט"ו

הודעהעל ידי כדכד » ה' מרץ 02, 2017 11:14 am

אפשר כתב:
כדכד כתב:לפני למעלה מעשרים שנה כשעוד היה ישוב יהודי בשכם (כלומר לא גרו שם אבל היתה ישיבה שהיתה מגיעה ללמוד שם כל בוקר) שאלתי את הגר"ש דבליצקי שליט"א לגבי קריאת המגלה שם מדין עיירות המסופקות (כי כך נוקט הגרימ"ט בלוח) וענה לי במכתב שיקראו בב' הימים אם הם יהיו בעה"ש של ט"ו בשכם

איני מבין, הרי שכם הוא עיר מקלט, וא"כ בודאי אינו מוקף חומה, וכמבואר להדיא במכות י ע"א, ומה הצד לקרוא שם בט"ו. אמנם בחברון קוראים שני ימים, וכבר הקשו הפוסקים עי' רדב"ז ושע"ת, אבל בגלל קושיא בחברון ניקום וניקרי גם בשכם?

זו בדיוק ה קושיה שהקשיתי להרב שריה דבליצתקי במכתבי אליו. עד כמה שזכור לי הוא לא ענה עליה ישירות והבנתי מדבריו שכיון שכתב כך בלוח הגרימ"ט אז יש לנהוג כדבריו.

יוצא פוניבז'
הודעות: 1096
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: קריאת מגילה בבני ברק בט"ו

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » ה' מרץ 02, 2017 11:18 am

פרי יהושע כתב:
יוצא פוניבז' כתב:לגבי יריחו עי' בשו"ת משנת יוסף ח"א סי' נג שדן בארוכה בנושא זה. שם הכריע שדין יריחו כמוק"ח, ורק מפני הספק על מקומה יש לנהוג ב' ימים. ע"ש.

הראיה מערכין לא הבנתי, הלא משם מוכח אם כבר להפך, שאם למיסתרינהו קאי לא הוי בכלל בע"ח, ועפ"י התי' השני בתוס' שם, היינו אפי' למ"ד קידשה לע"ל כיון וקאי למיסתרה לא קידשה, וכל הטעם דבעי למיעוטי אינו אלא עד שסתרו כדאמר ר"א שם, ואפי' לתי' הראשון דקאי לר"א בר"יוסי דסבר דלא קידשה לע"ל א"א להשוות בע"ח שתלוי בחומה ובקידוש, למ"מ שתלוי רק בחשיבות, והראיה מטבריה, שאינה בכלל בע"ח דלא הוי בכלל "סביב" בגלל ימה ולעניין מ"מ הוא ספק.


בגמ' בערכין מוכח דאף דלמסתרינהו קאי מ"מ כל זמן שלא סתרו יש לה קדושת בתי ערי חומה, ולתי' קמא בתוס' אף אחרי שסתרו - לדידן דקי"ל קדושה ראשונה קדשה לעת"ל, ולא זכיתי להבין החילוק שכתבת ואף לא הראיה לחילוק, אולי תבאר יותר. (בטבריה זה הפוך, לגבי קדושת בתי ע"ח אין קדושה, אך למקרא מגילה יש צד דהוי מוק"ח).
לגבי התי' השני שבתוס', כמדו' שכ' החיד"א דיש לחלק בין בתי ע"ח למקרא מגילה, וכנראה הכוונה שבבתי ע"ח צורת הקדושה היא ע"י החומה העומדת ומתקיימת, ואם קרה מקרה שנסתרה החומה נחלקו הדעות אם ממשיכה הקדושה, ובזה כתבו תוס' דאף למ"ד שממשיך הקדושה זה דווקא כשלא היה עומד ליסתר, אבל בעומד ליסתר גם הוא מודה שהעדר החומה מפקיע את הקדושה. אבל לגבי מקרא מגילה, אדרבה, מעיקרא בשעת התקנה היו כבר כל הערים הללו חריבות, ולמרות זאת מעיקרא התקינו שהקובע למקרא מגילה תהיה מציאות החומה שהיתה בימות יהושע, בלא התחשבות במה שנחרבה החומה אח"כ, א"כ יש מקום לומר שאף אם בימות יהושע היה עומד ליסתר, מ"מ כיון שסו"ס בזמנו היתה חומה והיתה לעיר קדושת בתי ע"ח, אין נפק"מ במה שקרה לאחמ"כ.
(ובכלל סברת למיסתרינהו היא סברא בחשיבות, וה שייך יותר לבתי ע"ח שהיא חלות קדושה, אך למקרא מגילה שלא תלוי בקדושה שהרי גם מוק"ח בחו"ל קורין בט"ו, יש מקום שתלוי אך ורק במציאות שהיתה בימי יהושע).

יוצא פוניבז'
הודעות: 1096
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: קריאת מגילה בבני ברק בט"ו

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » ה' מרץ 02, 2017 11:47 am

לגבי חברון ושכם

עי' שו"ת משנת יוסף ח"א סי' נד דפשטות הפסוקים משמע דחברון היתה מוק"ח בימות יהושע. (יהושע יד, יב: "וְעַתָּה תְּנָה לִּי אֶת הָהָר הַזֶּה אֲשֶׁר דִּבֶּר יי' בַּיּוֹם הַהוּא כִּי אַתָּה שָׁמַעְתָּ בַּיּוֹם הַהוּא כִּי עֲנָקִים שָׁם וְעָרִים גְּדֹלוֹת בְּצֻרוֹת אוּלַי יי' אוֹתִי וְהוֹרַשְׁתִּים כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יי': וַיְבָרְכֵהוּ יְהוֹשֻׁעַ וַיִּתֵּן אֶת חֶבְרוֹן לְכָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה לְנַחֲלָה"). וזו מלבד העובדה שבחברון היה מלך וההסתברות נותנת שהיה מוק"ח. (ויל"ע מ"ט הגמ' במכות לא הקשתה משם).
מה שהגמ' במכות לא תירצה דסתרו החומה אינני יודע איך מיושב לדברי הרב אפשר, ואם משום שלא שמענו שהחריבו את החומה הרי יכול להיות שזה נעשה ממילא בכיבוש, וגם לחדש דתרי קדש הוו אף שלא שמענו כן הוא גם חידוש. עכ"פ בשו"ת דברי יוסף שוורץ (סי' ב) מאריך הרבה בענין דברי הרדב"ז וכתב שאה"נ דיכל לתרץ כן אלא שלדעתו תירוצו הוא יותר פשוט, וע"ש מה שהוכיח נגד דעת רדב"ז מהעיר גמלא ע"ש. (ואגב, המנהג לקרוא יומיים גם בשכם מוזכר כבר בדברי יוסף שם ואין זו המצאה של הגרימ"ט או של מישהו מזמנינו).
(ואגב ראיתי למי שהעיר דבשופטים (ט, לד) משמע דבזמנם בעיר שכם היתה עדיין חומה, שנזכר שם פתח שער העיר, ואם אין חומה לא שייך פתח, וע"ש עוד בפסוקים שבאו לצור על העיר, ולכאו' שייך יותר בעיר מוק"ח, וצ"ע).

אפשר
הודעות: 1000
הצטרף: א' דצמבר 04, 2016 9:08 pm

Re: קריאת מגילה בבני ברק בט"ו

הודעהעל ידי אפשר » ה' מרץ 02, 2017 2:13 pm

יוצא פוניבז' כתב:לגבי חברון ושכם

עי' שו"ת משנת יוסף ח"א סי' נד דפשטות הפסוקים משמע דחברון היתה מוק"ח בימות יהושע. (יהושע יד, יב: "וְעַתָּה תְּנָה לִּי אֶת הָהָר הַזֶּה אֲשֶׁר דִּבֶּר יי' בַּיּוֹם הַהוּא כִּי אַתָּה שָׁמַעְתָּ בַּיּוֹם הַהוּא כִּי עֲנָקִים שָׁם וְעָרִים גְּדֹלוֹת בְּצֻרוֹת אוּלַי יי' אוֹתִי וְהוֹרַשְׁתִּים כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יי': וַיְבָרְכֵהוּ יְהוֹשֻׁעַ וַיִּתֵּן אֶת חֶבְרוֹן לְכָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה לְנַחֲלָה"). וזו מלבד העובדה שבחברון היה מלך וההסתברות נותנת שהיה מוק"ח. (ויל"ע מ"ט הגמ' במכות לא הקשתה משם).
מה שהגמ' במכות לא תירצה דסתרו החומה אינני יודע איך מיושב לדברי הרב אפשר, ואם משום שלא שמענו שהחריבו את החומה הרי יכול להיות שזה נעשה ממילא בכיבוש, וגם לחדש דתרי קדש הוו אף שלא שמענו כן הוא גם חידוש. עכ"פ בשו"ת דברי יוסף שוורץ (סי' ב) מאריך הרבה בענין דברי הרדב"ז וכתב שאה"נ דיכל לתרץ כן אלא שלדעתו תירוצו הוא יותר פשוט, וע"ש מה שהוכיח נגד דעת רדב"ז מהעיר גמלא ע"ש. (ואגב, המנהג לקרוא יומיים גם בשכם מוזכר כבר בדברי יוסף שם ואין זו המצאה של הגרימ"ט או של מישהו מזמנינו).
(ואגב ראיתי למי שהעיר דבשופטים (ט, לד) משמע דבזמנם בעיר שכם היתה עדיין חומה, שנזכר שם פתח שער העיר, ואם אין חומה לא שייך פתח, וע"ש עוד בפסוקים שבאו לצור על העיר, ולכאו' שייך יותר בעיר מוק"ח, וצ"ע).

כבר הזכרנו לעיל דלענין חברון בדוחק אפ"ל נענתי לך, ומפני דמפורש במקרא שהיו לחברון ד' חלקים, שני חלקים לכלב ושני חלקים לאהרן ובניו, וא"כ יש מקום לומר עכ"פ דחלק כלב היה מוקף חומה, עכ"פ אם המנהג מחייב.
מהפסוק שם אין כ"כ ראיה דדברי כלב קאי על ההר, ובהר הזה היו כרכים, אבל אין ראיה לחברון, אך כאמור דאם נחלק חברון לכמה חתיכות אפשר באמת דקאי על חברון ג"כ. או עכ"פ אם כולם על ההר, אפשר שכולם נראים מחברון.
ועכ"פ השערי תשובה בשו"ע מביא שכך המנהג, וכמו שהזכרנו לעיל.

השאלה לגבי שכם, מה"ת.
אמנם באמת דיש מקום לדון דגם בשכם היו כמה חלקים, דהא באמת קיי"ל דאין קוברים מתים בערי הלוים, וכמפורש במכות יב ע"א, [ומה שקוברים בחברון צ"ע, ואולי סמכו דבטלו מגרשי ערים כמבואר סוף סוטה, ואכתי קשה על אבנר בן נר שנקבר שם], והנה בשכם קברו את יוסף. אך אפשר שזה היה לפני שקידשו ערי הלוים, אלא מיד שבאו לא"י. אך אפשר שחלקת השדה אשר קנה יעקב היה חוץ לעיר, וזה היה מוקף, וצ"ע. וגם דלא כמשמעות הפסוקים בוישלח, וצ"ע.

אפשר
הודעות: 1000
הצטרף: א' דצמבר 04, 2016 9:08 pm

Re: קריאת מגילה בבני ברק בט"ו

הודעהעל ידי אפשר » ה' מרץ 02, 2017 2:16 pm

יוצא פוניבז' כתב:לגבי חברון ושכם
(ואגב ראיתי למי שהעיר דבשופטים (ט, לד) משמע דבזמנם בעיר שכם היתה עדיין חומה, שנזכר שם פתח שער העיר, ואם אין חומה לא שייך פתח, וע"ש עוד בפסוקים שבאו לצור על העיר, ולכאו' שייך יותר בעיר מוק"ח, וצ"ע).

לגבי ה'אגב', להזכירך דברי רש"י בשופטים יא, כו, דאבימלך היה רל"ח שנה אחרי כיבוש א"י. ברל"ח שנה אפשר לעשות הרבה. לפני מאה שנה לא היה בני ברק וכו'.

יוצא פוניבז'
הודעות: 1096
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: קריאת מגילה בבני ברק בט"ו

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » ה' מרץ 02, 2017 2:36 pm

אפשר כתב:
יוצא פוניבז' כתב:לגבי חברון ושכם
(ואגב ראיתי למי שהעיר דבשופטים (ט, לד) משמע דבזמנם בעיר שכם היתה עדיין חומה, שנזכר שם פתח שער העיר, ואם אין חומה לא שייך פתח, וע"ש עוד בפסוקים שבאו לצור על העיר, ולכאו' שייך יותר בעיר מוק"ח, וצ"ע).

לגבי ה'אגב', להזכירך דברי רש"י בשופטים יא, כו, דאבימלך היה רל"ח שנה אחרי כיבוש א"י. ברל"ח שנה אפשר לעשות הרבה. לפני מאה שנה לא היה בני ברק וכו'.


אם כוונתך שהחומה נבנתה לאחר זמן, כ"ש דקשה שהרי היא עיר מקלט. (אא"כ נימא דבאמת עשו שלא כדין).

אפשר
הודעות: 1000
הצטרף: א' דצמבר 04, 2016 9:08 pm

Re: קריאת מגילה בבני ברק בט"ו

הודעהעל ידי אפשר » ה' מרץ 02, 2017 2:53 pm

יוצא פוניבז' כתב:
אפשר כתב:
יוצא פוניבז' כתב:לגבי חברון ושכם
(ואגב ראיתי למי שהעיר דבשופטים (ט, לד) משמע דבזמנם בעיר שכם היתה עדיין חומה, שנזכר שם פתח שער העיר, ואם אין חומה לא שייך פתח, וע"ש עוד בפסוקים שבאו לצור על העיר, ולכאו' שייך יותר בעיר מוק"ח, וצ"ע).

לגבי ה'אגב', להזכירך דברי רש"י בשופטים יא, כו, דאבימלך היה רל"ח שנה אחרי כיבוש א"י. ברל"ח שנה אפשר לעשות הרבה. לפני מאה שנה לא היה בני ברק וכו'.


אם כוונתך שהחומה נבנתה לאחר זמן, כ"ש דקשה שהרי היא עיר מקלט. (אא"כ נימא דבאמת עשו שלא כדין).

מה ההבדל אם השאירוהו או אם בנוהו, בשניהם האיסור אותו איסור.

פרי יהושע
הודעות: 3020
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: קריאת מגילה בבני ברק בט"ו

הודעהעל ידי פרי יהושע » ה' מרץ 02, 2017 2:54 pm

עדין לא הבנתי את התמיה הגדולה של הרב אפשר למה לא יתאימו את הערים ללוים על ידי הריסת החומות, ולמה צריך לערב עד כדי כך נסים שיפול להם להם דווקא ערים לא בצורות, אלא שלכא' עיקר הגמ' בערכין צ"ע אטו בחומה תליה מילתא, הלא אם עיר חשובה היא ורוכלת עמים ברגע שיפלו חומתיה תפסיק להיות כזו, [דהלא בזה תלי דין עיר מקלט כדפר"ח ורשי באלו הן הגולין] ואולי זה הטעם שלא ענו כך במכות וצ"ע.

אולם יתכן שכיון ומלכתחילה אתו למיסתרה בטל חשיבותה משעה ראשונה של הכיבוש, ורק לעניין בע"ח, מבואר דאכתי קדושוה מלכתחילה קידוש חלקי עד שיסתרו אותה.
ומעתה לעניין מקרא מגילה כיון ונראה שתלוי בחשיבות ולא בחומה שלכן טבריה יתכן שבכלל, כיון ואתו למיתסרא לאו כלום היא [אף לתי' ראשון של התוס'].

לעניין חברון אם כבר הסברא נותנת להפך שכיון והיו ערי ענקים לא היו לה חומות עפ"י פרש"י בשלח "אם במחנים אם במבצרים", אבל כיון וקרא דיהושע להדיא כן הלא ברור ששל כלב היתה מוק"ח, ולפי זה פלא למה ערערו ע"ז, היה מן הדין לקרוא בה רק בט"ו דמסתבר שהכל סמוך.

יוצא פוניבז'
הודעות: 1096
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: קריאת מגילה בבני ברק בט"ו

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » ה' מרץ 02, 2017 3:01 pm

פרי יהושע כתב:
אולם יתכן שכיון ומלכתחילה אתו למיסתרה בטל חשיבותה משעה ראשונה של הכיבוש, ורק לעניין בע"ח, מבואר דאכתי קדושוה מלכתחילה קידוש חלקי עד שיסתרו אותה.
ומעתה לעניין מקרא מגילה כיון ונראה שתלוי בחשיבות ולא בחומה שלכן טבריה יתכן שבכלל, כיון ואתו למיתסרא לאו כלום היא [אף לתי' ראשון של התוס'].


היכן כתוב שלענין מקרא מגילה תלוי בחשיבות, מה שכתוב בטבריא הוא שהים נחשב גם כן כחומה לענין מגילה כיון דמיגנו ע"ש בגמ'.


חזור אל “פורים וארבע פרשיות”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 12 אורחים