תמיהה ברש"י מגילה ט"ו:

[שבטיישראל]

ברש"י מגילה ט"ו: ד"ה שיהרג הוא והיא איתא וז"ל
"נוסח אחר: וכי גזרי גזירה ומית חד מינייהו בטלי הגזירה"

(יצויין שמקור הנוסח אחר ברש"י בעיון יעקב)

וצ"ב דהלא א"כ אחר שהרגו להמן למה אכן לא בטל הגזירה ?!

[משה ששון]

בשם החת"ס שימות אחד מהם משום שפירסה נדה - ותתחלחל
ובפסחים אמרו שכשעוברת בין שנים הורגת אחד מהם, ועושה מריבה ביניהפ עיי"ש
וי"ל לפי"ז שנהרג היינו שלא בדרך הטבע, ולא בגזירת מלכות, ובפרט אצל המן שנראה בו שמעיקרא היה מורד
ואינו בכלל שרי מלכות

[ענ'י לעצמי]

כן הקשה החיד"א בפתח עינים מגילה כאן.
ונראה לומר ע"פ רש"י בתענית (כט. ד"ה ומית חד) שכתב שהטעם שהגזירה בטלה הוא משום שחוששים שמשום שגזר הגזירה מת, אבל כאן הלא אחשורוש בעצמו הרגו כדין, וא"כ לא שייך זה. וכעין זה תירץ בטעמא דקרא, עיין עליו.