פורים בערים רמלה - לוד

[רעואל המדייני]

אך מלוד ואחיסמך כנראה שכן.
לא וידאתי איזו מהגבעות זו, אך ברור שזו אחת מן הגבעות שמולי מצפון מזרח, במרחק כחמשה ק"מ.

[רעואל המדייני]

הרב ק"י.
כעת הגיעוני [בזכותך] מפות החוקרים אודות לוד לתקופותיה השונות, וראיתי שעל פי הממצאים בהחלט יתכן שלוד הכנענית כללה את ביהכ"נ דוסא [עם בטלניו שליט"א] או את בנייני המשרדים הגבוהים שמצפון לנוה ירק.

האמנם בדיקה חזותית של גובה פני השטח הינה ממצא משכנע יותר?
האם דבריך מייצגים את דעתך [החשובה] או שמייצגים דעה המוסכמת על המומחים בתחום?

[קו ירוק]

צריך לדעת שכל מקום שהוא סביב ממש, הוא ספק,
עם כל זה, לא כל ממצא כלי חרס בבור ביוב - יכול להוות עוגן של ממש.
מה גם שאחרי עשרות שנים, אם לא נמצאו שרידים יותר ממשיים, הדבר אומר דרשני.

תל חזותי שבו שרידים של ממש, הוא מאוד משמעותי, אך א"א לשלול מקומות סמוכים. אך הם רק ספק (ואף אצל החוקרים הם רק ספק).

ברונזה מאוחרת.JPG (59.84 KiB) נצפה 14927 פעמים

תקופת הברזל-סוף הכנענית.JPG (80.85 KiB) נצפה 15031 פעמים

בדרך כלל גודלה של העיר במפות איננה חד משמעית ולפעמים קטנה מאוד.
מקווה שיהיו חמרים נוספים.

[יוצא פוניבז']

משנה לירושלים - זמן קריאת המגילה בעיר לוד.pdf

(579.05 KiB) הורד 470 פעמים

מדברים שהובאו בביהמ"ד דפה, עם הוספות
תיקוני טעויות ניתן לשלוח באישי
ברכה מרובה לכל אותם שסייעו בבירור המציאות, ובפרט להרב ק"י על הידיעות החשובות הן בנושא זה והן בשאר נושאים.

דברי הסיכום של הקונטרס:

העולה מכל האמור, דחזקת מקומה של העיר לוד שהיא עומדת על מקומה העתיק מקויימת מהוראותיהם של הרמב"ם והכפתור ופרח, ואף מחוזקת מכח ראיות רבות וממצאים בשטח.
דעת המנחת יצחק והאור לציון זצ"ל היתה דאם יתברר מקום העיר לוד העתיק יש לקרוא בט"ו בברכה. ולפי דבריהם נראה ברור שכן יש לנהוג לפי הידוע כיום.
דעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל היתה שאין לשנות מן המנהג, וכבר נתבאר דכנראה הוא סבר שיש מנהג קדום בלוד לקרוא יומיים, וכפי שנראה מדברי הגרימ"ט, מה שנתברר שאינו נכון כלל. גם נתבאר מהכפתור ופרח וממנהג ירושלים האידנא, שאין כל תוקף למנהג שנהגו יומיים מספק אם מתברר שע"פ הדין יש לקרוא רק בט"ו.
נתבאר שלדעת כל הראשונים בן כרך הקורא בי"ד לא יצא וברכותיו לבטלה, וזאת מלבד חששות רבות ומכשולים העלולים לצאת מהנהגה לקרוא ב' ימים במקום שע"פ הדין יש לקרוא רק ביום ט"ו.

[רעואל המדייני]

צריך לדעת שכל מקום שהוא סביב ממש, הוא ספק,
עם כל זה, לא כל ממצא כלי חרס בבור ביוב - יכול להוות עוגן של ממש.
מה גם שאחרי עשרות שנים, אם לא נמצאו שרידים יותר ממשיים, הדבר אומר דרשני.

תל חזותי שבו שרידים של ממש, הוא מאוד משמעותי, אך א"א לשלול מקומות סמוכים. אך הם רק ספק (ואף אצל החוקרים הם רק ספק).

תקופת הברזל-סוף הכנענית.JPG

בדרך כלל במפות היא לא חד משמעית ולפעמים קטנה מאוד.
מקווה שיהיו חמרים נוספים.

חשוב ממצאים מדוייקים על הגבול הצפוני.
מאד נ"מ לנראה מהבניינים הגבוהים הצפוניים, בנק לאומי ובנק מזרחי.
כמדומה שהקו השחור האחרון כולל את הבניין של מזרחי.

הקו המקווקו כולל כמדומה את ביהכ"נ דוסא.

עכ"פ, אם באמת העיר היתה בצורה אליפסית כזאת, בטלה הטענה שלא ייתכן שעיר כנענית היתה גדולה מרחוב החלוץ עד רחוב יודפת.

[קו ירוק]

הענין הוא שעברו מאז 20 שנה (כשאחזו ב-50 חפירות, ואילו היום ב-200..) וזה לא הוכח בחפירות מסודרות אחרות שנעשו באזור זה עצמו (פסיפס לוד).
וגם לדעת כותבי המאמר הנ"ל זו רק השערה.
מה גם שיתכן שזה ישוב חצרות פרזי, לצד לוד מוקפת החומה שבודאי היה בתל.
בגבול הצפוני יותר ברור שלא נמצא ממצא קדום מעבר לשולי התל, שאינו כולל את מבני המשרדים המצוינים לעיל (ראה גם אנצ. לארכאולוגיה או אנצ. מקראית)

מיותר לומר שאין ממצא ברור ומחייב מהו תחום העיר המדוקדק, ויש מקומות שכמובן ניתן להסתפק האם גם הם מלוד של ימי יהושע.
הדגש בדיון היה על מה 'כן' לוד בודאי, ולא על מה 'לא ודאי'.

[רעואל המדייני]

מהי התקופה הנדרשת, ברונזה מאוחרת או ברזל?
המפה היחידה שהגדילה משמעותית לכיוון דרום הינה ברונזה מאוחרת.

נ"מ גדולה לגבי סמיכות לגני יער.
במפת ב"מ [ובמפת הרב ק"י] יוצא שגני יער סמוכה במיל חזו"א, ובשאר המפות לא [רק לקו המקווקו].

[יוצא פוניבז']

מהי התקופה הנדרשת, ברונזה מאוחרת או ברזל?
המפה היחידה שהגדילה משמעותית לכיוון דרום הינה ברונזה מאוחרת.

בין זה לזה בערך.

יש אמנם המאחרים את תקופת הברונזה הקדומה לתקופת יהושע
ראה כאן בעמ' 5 ואילך

האם בבית שמש צריך לשנות את יום קריאת המגילה לאור הממצאים בתל ירמות - עם הוספות.pdf

(2.75 MiB) הורד 1451 פעמים

וכן בספר מקרא וארכיאולוגיה (נמצא באוצר)

[קו ירוק]

תקופת ההתנחלות הינה סוף תקופת הברונזה - תחילת תקופת הברזל.

הענין הוא שתקופת הברוזנה המאוחרת הינה מאות רבות של שנים, וסוף תקופתה ממש היא תקופת ההתנחלות (שהרי בתקופת השופטים אנו עדים בפסוק לכלי קרב מברזל אצל הפלשתים).
ואילו ממצאים מתקופת הברוזנה המאוחרת יכולים לשקף גם 500 שנה אחורה. ולכן ניתוח הממצא חייב להקיף גם ראיות נסיבתיות.

עוד יש לציין כדבר פשוט שלא מפיהם אנו חיים. כוונתי, שענין התיארוך הארכאולוגי, בפרט בתקופות קדומות, נשען על תאוריה, שבמקרים רבים יכולה להיות טעות, או שקר ואפילו כפירה (שלא לדבר על ההבלים בענין תקופות שמעבר לחשבון השנים). ולכן הזיהוי חייב לקחת בחשבון מרכיבים רבים, כמו הגיון גאוגרפי וטופוגרפי (צורת הארץ) וכל פרט אחר, ולקחת בחשבון את הסטיות המקסימליות (שאינן קטנות) שיש במעברים שבין התקופות הקרובות לנו (ברונזה מאוחרת).
(אגב, כשאומרים תקופת הברוזנה או הברזל, הרי כבר תובל קין היה לוטש נחושת וברזל, אלא שכנראה השימוש העיקרי בתקופות שונות היה מחומר זה או אחר).

המפות של תקופות לוד מיצגות מפת תפרוסת חפירות מקריות, בשטח קטן מאוד שבעיר.

כמו"כ הקובץ שהעלית לגבי ירמות הסמוכה לבית שמש, זו דוגמא מעולה לשימוש מופרז ומפולפל מדי, בכרוניקה הארכאולוגית, לגבי מהותה של העיר.
ראיתי שם דיון ארוך ביחס לכרוניקה זו ומהימנותה, במטרה לקבוע האם ירמות היתה מופקת חומה או לא. ואילו פרט חשוב ביותר לא נלקח בחשבון: שהעיר מוקפת חומה כי היא נזכרה במנין ערי יהודה! החפירה תועיל בכדי לוודא שהעיר היתה מיושבת בתקופת הקדומות הסמוכות לנו, ולא לשלול האם חומתה היא מלפני כן או מאחרי כן. אדרבא תיארוך החומה 'יתאכן' דוקא בגין הידיעה כי העיר היתה מוקפת חומה בימי יהושע.

כבר ציינו שבירושלים לא חששו למיל הקטן..

[רעואל המדייני]

למעשה צריך לתקן בסיכום שלי שספק האם גני יער סמוכה במיל חזו"א ללוד של יהושע בן נון.
[אולם וודאי בתוך מיל רומאי].

כמו כן תסכים שספק האם יש בלוד של יהושע בן נון עשרה בטלנים.

ואשמח לדעת, כיצד זה אירע ההבדל שהארכיאולוגים אינם מסכימים להגדיר שטח מסויים בשם 'תל לוד', ולך פשוט שכן.

[קו ירוק]

1. ציינתי כמ"פ שיש תוך מיל (של החזו"א, מקצה גני יער לתל לוד המוגבה). מיל רומי לא יעזור אחרי שהרמב"ם כותב להדיא ש'סמוך' זה אלפיים אמה. אף אם יש מה לדון בכך לפלפולא ש"ת (ואדרבא הרמב"ם הבין שכאן הגמרא משתמשת במידת 'מיל' לקביעת מידת אלפיים אמה - וכמידה מושאלת ממיל רומי).
2. א"צ יב"ט למקרא מגילה בברכה, כנפסק בירושלים שבין תש"ח לתשכ"ז (והגרי"ז החמיר וקרא בלא ברכה גם בי"ד).
3. הדגשתי שהמפה הארכאולוגית לא מתיימרת לשרטט את תחומה של לוד העתיקה, אלא הינה מפת תפרוסת חפירות הצלה מיקריות בלבד, שבה נחשפו השרידים העתיקים. וכל בר דעת מבין שהתל המלאכותי שנוצר משכבות עתיקות זו ע"ג זו, היא עצם התהוותה של העיר הקדומה, לא רק איפה היכן שנאלצו לבצע חפירות הצלה (וכן רמזו את הדבר הפשוט הזה במאמרים - לוד, כרך 2).

[יוצא פוניבז']

מח"א שליט"א
כולל הרבה ידיעות בנושא

בדין העיר לוד למצוות הפורים.pdf

(3.17 MiB) הורד 429 פעמים

[יוצא פוניבז']

מתוך הקונטרס שהעליתי:

בפירוש הרמב"ן לתורה בראשית לה,טז הכריע שהנכון ש'כברת ארץ' מתפרש לשיעור מהלך ארץ מן הבוקר עד לעת
האוכל. ושוב הוסיף על זה 'זה כתבתי תחילה ועכשיו שזכיתי ובאתי אני לירושלם שבח לקל הטוב והמטיב ראיתי בעיני
שאין מן קבורת רחל לבית לחם אפילו מיל , והנה הוכחש הפירוש הזה'. ע"כ. ואם יש מקום לומר שהערים אינם על
מקומם איך הוכחש הפירוש. הא למדת שהיה פשוט להרמב"ן שחזקת הערים שעל מקומם הראשון הם יושבות, וראויה
עובדה זו להכחיש פירוש שהוא הנכון יותר מצד הפשט. [ובהמשך דבריו שם ' וכן ראיתי שאין קבורה ברמה ולא קרוב
לה, אבל הרמה אשר לבנימין רחוק ממנה כארבע פרסאות והרמה אשר בהר אפרים (ש"א א א) רחוק ממנה יותר משני
ימים .' ע"כ. וגם דברים אלו נכתבו בהנחה פשוטה שחזקת הערים שעל מקומם הם יושבות]. ומסתברא שכל זה בערים
הידועות שהיו מיושבות תמיד ושמן עליהן ולא בכל כפר ששמו דומה לשם ידוע, ואכמ"ל.

[שמואל שלומוביץ]

מכתב רבני השכונה.

[שמואל שלומוביץ]

הוראות שפורסמו.

[קו ירוק]

מתוך הקונטרס שהעליתי:

בפירוש הרמב"ן לתורה בראשית לה,טז הכריע שהנכון ש'כברת ארץ' מתפרש לשיעור מהלך ארץ מן הבוקר עד לעת
האוכל. ושוב הוסיף על זה 'זה כתבתי תחילה ועכשיו שזכיתי ובאתי אני לירושלם שבח לקל הטוב והמטיב ראיתי בעיני
שאין מן קבורת רחל לבית לחם אפילו מיל , והנה הוכחש הפירוש הזה'. ע"כ. ואם יש מקום לומר שהערים אינם על
מקומם איך הוכחש הפירוש. הא למדת שהיה פשוט להרמב"ן שחזקת הערים שעל מקומם הראשון הם יושבות, וראויה
עובדה זו להכחיש פירוש שהוא הנכון יותר מצד הפשט. [ובהמשך דבריו שם ' וכן ראיתי שאין קבורה ברמה ולא קרוב
לה, אבל הרמה אשר לבנימין רחוק ממנה כארבע פרסאות והרמה אשר בהר אפרים (ש"א א א) רחוק ממנה יותר משני
ימים .' ע"כ. וגם דברים אלו נכתבו בהנחה פשוטה שחזקת הערים שעל מקומם הם יושבות]. ומסתברא שכל זה בערים
הידועות שהיו מיושבות תמיד ושמן עליהן ולא בכל כפר ששמו דומה לשם ידוע, ואכמ"ל.

דברי הרמב"ן נסובים על שלילת ערים במרחקים גדולים.
הנידון בלוד שהיא אמנם סמוכה (ומסתמא לא אמר הגריש"א ע"ז מי יודע היכן לוד) אבל שמא לא ממש על מקומה, ואולי כדי מיל.
אמנם נכון שדחוק להרחיק את לוד יותר ממיל מכל האזור הבנוי.

[יוצא פוניבז']

הוראות שפורסמו.

לא פורסמו הוראות בנוגע להולך לעיר או לכרך.

[שמואל שלומוביץ]

התפרסמו הוראות של הרב אורטנר (אין בידי להעלות), ולא נראה לי שיש הבדל בהוראות אלו.
רק בנוגע לקריאת התורה לא אבו הרבנים לקרא בט"ו מפני חשש ברכה לבטלה כמבואר במכתבם.

[יוצא פוניבז']

התפרסמו הוראות של הרב אורטנר (אין בידי להעלות), ולא נראה לי שיש הבדל בהוראות אלו.
רק בנוגע לקריאת התורה לא אבו הרבנים לקרא בט"ו מפני חשש ברכה לבטלה כמבואר במכתבם.

הרב אורטנר סבר שלוד היא ודאי ט"ו, ורק חידש הלכה חדשה לקרוא בי"ד בברכה משום מנהג, מחמת הבנה מוטעית בדברי הגריש"א.
וממילא גם קבע הלכות מחודשות להולך ממקום למקום.
הרבנים הללו לא ברור לי מה הם סוברים לגבי לוד עצמה, ומה לגבי אחיסמך. (מעניין לדעת גם מה הם סוברים לגבי רמות).
אולי אם ינתן פירוט קצת בדינים אלו, נוכל להבין את דעתם.
אתן דוגמא:
בן אחיסמך/לוד שנמצא בי"ד בעירו ובט"ו בעיר פרוזה, האם יוכל לקרוא בי"ד בברכה? (הרב אוטרנר חושש שהא בגדר נפטר מזה ומזה!)
בן אחיסמך/לוד שקורא בט"ו, האם יכול להוציא בן ירושלים? (הרב אורטנר פסק שיכול!)
ועוד ועוד.
וראה בקונטרס שהעליתי 'משנה לירושלים' כמה שאלות בענינים אלו.

[רעואל המדייני]

מכתב הרב ולדנברג בצירוף הרב קופשיץ.JPG (302.85 KiB) נצפה 14668 פעמים

[שמואל שלומוביץ]

התפרסמו הוראות של הרב אורטנר (אין בידי להעלות), ולא נראה לי שיש הבדל בהוראות אלו.
רק בנוגע לקריאת התורה לא אבו הרבנים לקרא בט"ו מפני חשש ברכה לבטלה כמבואר במכתבם.

הרב אורטנר סבר שלוד היא ודאי ט"ו, ורק חידש הלכה חדשה לקרוא בי"ד בברכה משום מנהג, מחמת הבנה מוטעית בדברי הגריש"א.
וממילא גם קבע הלכות מחודשות להולך ממקום למקום.
הרבנים הללו לא ברור לי מה הם סוברים לגבי לוד עצמה, ומה לגבי אחיסמך. (מעניין לדעת גם מה הם סוברים לגבי רמות).
אולי אם ינתן פירוט קצת בדינים אלו, נוכל להבין את דעתם.
אתן דוגמא:
בן אחיסמך/לוד שנמצא בי"ד בעירו ובט"ו בעיר פרוזה, האם יוכל לקרוא בי"ד בברכה? (הרב אוטרנר חושש שהא בגדר נפטר מזה ומזה!)
בן אחיסמך/לוד שקורא בט"ו, האם יכול להוציא בן ירושלים? (הרב אורטנר פסק שיכול!)
ועוד ועוד.
וראה בקונטרס שהעליתי 'משנה לירושלים' כמה שאלות בענינים אלו.

אכן יש לדון, ויש לזכור שהשנה ישנם ספיקות על החיבור.

הזכרת הבנה מוטעית, שמא תואיל לפרש?

[יוצא פוניבז']

לגבי הספיקות על החיבור, חשוב להזכיר שעד כמה שידוע לי ברכס כולם נוהגים ט"ו, למרות שיש ספק על החיבור לירושלים, באותה מידה שיש ספק על החיבור בין אחיסמך ללוד. וכבר הקדמתי שמן הראוי היה לברר מה דעת הרבנים החותמים בענין השכונות הללו.
ההבנה המוטעית בדעת הגריש"א, נתבארה היטב בקונטרס שהעליתי 'משנה לירושלים'. (בדיוק השבת דברתי עם אחד החותמים על המכתב, וגם הוא טען שלא נראה לו שבאמת זו כוונת הרב אלישיב כפי שהבין הרב אורטנר).

[יוצא פוניבז']

לגבי המכתב של הרב ולדנברג, יש לברר אם התאריך של השנה נכון. דברי המנחת יצחק נאמרו בשנת תשמ"ב, וכבר אז הוא אמר, שאם יהיו עוד קצת הוכחות נוכל לקבוע פורים בט"ו בברכה. ואכן מאז ועד היום, נתבררו דברים שהם מעל ומעבר ל'עוד קצת הוכחות'. כך שברור שלדעתו יש לקרוא בט"ו בברכה.
(ולא נראה שכותב המכתב מתעניין בדעתו של הרב אלישיב, וכנראה מההתעלמות המוחלטת במכתב ממנו ומדעתו).

[שמואל שלומוביץ]

אשמח להפניה מדוייקת למיקום שבו העלת את הקובץ האמור.

[יוצא פוניבז']

viewtopic.php?f=26&t=8723&p=604787#p604787

[שמואל שלומוביץ]

http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=26&t=8723&p=604787#p604787

תודה רבה,
לא שמתי לב לקונטרסך עד כעת ...

ולגבי דעת הגרי"ש, כנראה כוונתך שהרב אלישיב לא הכיר את המציאות מה שכנראה נכון, אבל א"א להאשים בטעות זו את הרב אורטנר.

[יוצא פוניבז']

הרב אורטנר מבין, שיתכן שהעיר תהיה ודאי מוקפת, ומ"מ כיון שנהגו יומיים יהיו חייבים לקרוא מגילה גם בי"ד מכח מנהג. דבר זה נסתר ממה שהגריש"א הורה כמה פעמים שלוד היא ספק אפילו לקולא, ולכן הסמוך והנראה ללוד קוראים בי"ד בלבד.
לכן כתבתי שנראה ברור שהגריש"א נקט שהמנהג מכריע שהעיר מוחזקת כספק, וא"א לשנות חזקה זו על סמך ראיה כזו או אחרת.
והוספתי שמסתבר שהוא הבין שהמנהג בלוד הוא קדום כמו שמשמע מדברי הגרימ"ט. אך לפי הידוע כיום שכל הישוב בלוד הוא חדש, אין מקום להוראה זו.


אגב כמדומני כבר הבאתי כאן בעבר את דברי הגריש"א לגבי היחס למה שאומרים הארכיאולוגים בנוגע לערים ישנות מימות יהושע:
"לא מסתבר שלארכיאולוגים ראיות חזקות לדבריהם. אך אם באמת יהיה להם ראיות חזקות, צריך לחשוש לדבריהם".
(יבקשו מפיהו עמ' שצ).
הרי שלא שלל את הבירור בדרכים כגון אלו, וכפי שאכן מקובל לסמוך על בירורי מציאות אצל מומחים לדבר ולהקל עפ"ז בכל דיני התורה ואפילו להתיר אשת איש לעלמא, רק מפני שארכיאולוגיה הוא מקצוע שביסודו אינו מדוייק, צריך מאד להזהר שלא להגרר אחר דברים התלויים בהשערות וכיו"ב, רק על בירורים מוחלטים וברורים.

[ברוז]

קונטרס בענין קביעת זמן הפורים בבני ברק ובלוד.
מהגאון המופלא ר' ברוך גוטמן שליט"א
מראשי כולל הליכות משה - גרטלר בב"ב.

[יוצא פוניבז']

קונטרס בענין קביעת זמן הפורים בבני ברק ובלוד.
מהגאון המופלא ר' ברוך גוטמן שליט"א
מראשי כולל הליכות משה - גרטלר בב"ב.

קונטרס יפה מאד, אך גם יומרני מאד, נגד ההלכה וההוראה המקובלת. גם רצוף שגיאות רבות ואי דיוקים. כמו למשל מה שכותב לדקדק ממתני' דעיירות גדולות קורין בי"ד, "משמע להדיא" אפי' הם סמוכים לכרך. ומשום מה שכח שגם כפרים נמנו במתני' עם העיירות לקרות בי"ד (אם לא מקדימין), וא"כ דינא דסמוך ונראה היכי משכחת לה.

עוד שם: "וגם הצל"ח שג"כ אינו מרוצה מהמהלך שהוא מדין משתתף עם העיר, מ"מ מודה שדעת הטוש"ע הוא כך, ובודאי שלהלכה לא היה פוסק אחרת ממ"ש בשו"ע".
וז"ל הצל"ח: "ולכאורה יש לדחות ולומר דמה דאמר ר' יהושע בן לוי כרך וכל הסמוך לו, היינו דוקא בכפר הסמוך לכרך, אבל עיר גדולה הסמוך לכרך אינו נידון ככרך, וכן מורים קצת לשון הטור וש"ע א"ח סי' תרפ"ח סעיף ב' דנקטו כפרים הנראים עמו. אמנם אחר עיון נראה דנקט כפרים והוא הדין לעיירות שאינן מוקפין, דחד דינא אית להו, דהא הך דר' יהושע בן לוי יליף לה לעיל (דף ב' ע"ב) מקרא יתירה דעיר ועיר, דכל עיר ועיר הסמוך למדינה שתהיה כמותה, עיין ברש"י לעיל ד"ה וכר' יהושע בן לוי כו'. הרי דמרבינן כל הסמוך למדינה ואין חילוק בין כפר לעיר. אך לסברת הר"ן דמפרש דר' יהושע בן לוי לא איירי אלא מה שנחשב לתחום, אפשר לחלק בין כפר לעיר, דסתם עיר אינו נחשב לתחום אחרת הסמוכה. אמנם כבר כתבתי לעיל שסברת הר"ן הוא דברי נביאות, ואין מוזכר בפוסקים חילוק זה, וכללא כייל כל הסמוך לו".

[יוצא פוניבז']

הגר"ש דבליצקי זצ"ל בשו"ת שומע ומוסיף פורים (עמ' מג), מביא מדבריו של הרב אלעזר בריזל זצ"ל במכתב לשואל:

"וכאשר בקרתי בלוד נודעתי שהם קוראים רק בי"ד, אז נכנסתי בעבודה זו לשנות מנהגם ולקרוא גם בט"ו, שתי שנים הצלחתי שקראו בב' הימים, אח"כ חזרו לקרוא רק בי"ד".

האם מכתב זה פורסם היכן שהוא?

[נהר שלום]

מתוך ירחון האוצר האחרון (ח"א של המאמר)

[אחרון התלמידים]

1. ציינתי כמ"פ שיש תוך מיל (של החזו"א, מקצה גני יער לתל לוד המוגבה). מיל רומי לא יעזור אחרי שהרמב"ם כותב להדיא ש'סמוך' זה אלפיים אמה. אף אם יש מה לדון בכך לפלפולא ש"ת (ואדרבא הרמב"ם הבין שכאן הגמרא משתמשת במידת 'מיל' לקביעת מידת אלפיים אמה - וכמידה מושאלת ממיל רומי).
2. א"צ יב"ט למקרא מגילה בברכה, כנפסק בירושלים שבין תש"ח לתשכ"ז (והגרי"ז החמיר וקרא בלא ברכה גם בי"ד).
3. הדגשתי שהמפה הארכאולוגית לא מתיימרת לשרטט את תחומה של לוד העתיקה, אלא הינה מפת תפרוסת חפירות הצלה מיקריות בלבד, שבה נחשפו השרידים העתיקים. וכל בר דעת מבין שהתל המלאכותי שנוצר משכבות עתיקות זו ע"ג זו, היא עצם התהוותה של העיר הקדומה, לא רק איפה היכן שנאלצו לבצע חפירות הצלה (וכן רמזו את הדבר הפשוט הזה במאמרים - לוד, כרך 2).

ב"ה
כבוד הרב ק"י שליט"א
חן חן לכת"ר הרמה שהאיר עיני ישראל במחקרו המקיף ענין לוד.
אבל יצאתי קצת מבולבל האם כבודו טוען שעדיין אחיסמך אינה נראית ולא סמוכה? והאם יש הבדל בינה לבין רמת שלמה בירושלים? והאם יש שכונה חרדית בלוד שיהא כן סמוכה ונראית?
ועוד, נראה שלא צירפו כאן את סברת מרן הגרשז"א זצ"ל שאם הוא אותו מטרופולין לגבי שם העיר ולדעתו ברמות בזמנו דינה ט"ו.
לענ:ד סברה גדולה היא משום שלא מסתבר שבימי חז"ל היו עושים את כל חישובי הדיוקים של המיקום לגבי קריאת מגילה אלא דנו על עיר או כפר הסמוך לעיר.
אודה לך אם תתייחס לכך.

[יוצא פוניבז']

אחיסמך אינה סמוכה ונראית לעיר המקודשת, אך ודאי היא סמוכה ונראית לעיר המורחבת. וכפי המקובל (כדעת החזו"א ועוד) בעינן סמוך ונראה לעיר המקודשת עצמה ולא להרחבה שלה, למרות שמסברא אכן היה מקום לדון כפי שכתבת.
ואגב גם החיבור של הרכס לירושלים הוא לא ברור כ"כ. ועכ"פ הנוהגים ברכס בט"ו בלבד, ככה"נ גם באחיסמך יש להם לנהוג בט"ו בלבד.

[קו ירוק]

1. ציינתי כמ"פ שיש תוך מיל (של החזו"א, מקצה גני יער לתל לוד המוגבה). מיל רומי לא יעזור אחרי שהרמב"ם כותב להדיא ש'סמוך' זה אלפיים אמה. אף אם יש מה לדון בכך לפלפולא ש"ת (ואדרבא הרמב"ם הבין שכאן הגמרא משתמשת במידת 'מיל' לקביעת מידת אלפיים אמה - וכמידה מושאלת ממיל רומי).
2. א"צ יב"ט למקרא מגילה בברכה, כנפסק בירושלים שבין תש"ח לתשכ"ז (והגרי"ז החמיר וקרא בלא ברכה גם בי"ד).
3. הדגשתי שהמפה הארכאולוגית לא מתיימרת לשרטט את תחומה של לוד העתיקה, אלא הינה מפת תפרוסת חפירות הצלה מיקריות בלבד, שבה נחשפו השרידים העתיקים. וכל בר דעת מבין שהתל המלאכותי שנוצר משכבות עתיקות זו ע"ג זו, היא עצם התהוותה של העיר הקדומה, לא רק איפה היכן שנאלצו לבצע חפירות הצלה (וכן רמזו את הדבר הפשוט הזה במאמרים - לוד, כרך 2).

ב"ה
כבוד הרב ק"י שליט"א
חן חן לכת"ר הרמה שהאיר עיני ישראל במחקרו המקיף ענין לוד.
אבל יצאתי קצת מבולבל האם כבודו טוען שעדיין אחיסמך אינה נראית ולא סמוכה? והאם יש הבדל בינה לבין רמת שלמה בירושלים? והאם יש שכונה חרדית בלוד שיהא כן סמוכה ונראית?
ועוד, נראה שלא צירפו כאן את סברת מרן הגרשז"א זצ"ל שאם הוא אותו מטרופולין לגבי שם העיר ולדעתו ברמות בזמנו דינה ט"ו.
לענ"ד סברה גדולה היא משום שלא מסתבר שבימי חז"ל היו עושים את כל חישובי הדיוקים של המיקום לגבי קריאת מגילה אלא דנו על עיר או כפר הסמוך לעיר.
אודה לך אם תתייחס לכך.

קשה עתיקי מחדתי, כבר עברה שנה..
אחיסמך לא נראית ללוד העתיקה בשום אופן גם לא מבתיה הגבוהים. אבל היא סמוכה לשכונת 'גני יער' הסמוכה ל'תל לוד' תוך מיל. ואם 'אחיסמך' מחוברת לשכונת גני יער אזי היא סמוכה ג"כ. יתכן שבמשך השנה האחרונה היו שינויים ובניה, ואולי נוסף חיבור אל גני יער - השכונה שמצפון לאחיסמך.
אם עירוב זה חיבור, יש לבדוק את המציאות בלוד, והאם היא דומה לרמת שלמה. כמובן בזה לא משתווים דעות הרבנים, ואילולי שתשובי רמת שלמה ורמות רוצים להרגיש ירושלמים לא נראה לי שהיו מתייחסים לחיבור כזה כעיר מוקפ"ח..

יוצא פוניב'ז ציין לפני, שיש מי שכתב שעיר המחוברת לעיר מוקפ"ח דינה כעיר עצמה והסמוכות לשכונות המחוברות לכרך חשיבי סמוכות לכרך. אין לזה מקור בש"ס, וזה מופרך מסברא. ממילא זה שאחיסמך סמוכה לעיר לוד המורחבת אין לזה שום משמעות הלכתית.
אמנם לוד ורמלה דהיום וסביבותיהם כולה עיר אחת מחוברת, וכל יהודי חרדי בלוד, חייב לנהוג פורים בט"ו, לכה"פ מצד עיר מסופקת.
לכאורה גם בזמן חז"ל מטרופולין לא היווה משקל בהלכה אלא א"כ הוא סמוך מיל. לא ידוע לי שהתקבלה סברתו של מרן הגרשז"א.

[לבי במערב]

מה דין חולון, ב"ב ובת־ים? היו שינויים בשנה האחרונה?

[יוצא פוניבז']

מה דין חולון, ב"ב ובת־ים? היו שינויים בשנה האחרונה?

בשנה האחרונה כמדו' לא ביררו כ"כ אם יש שינויים, מאחר שהשנה אין נפק"מ כ"כ בזה מאחר שכולם קוראים בי"ד.
וראה עוד בקונטרס שהעליתי כאן viewtopic.php?f=26&t=8605&hilit=%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%95&start=80#p345014

[משוש דורים]

בודאי שבשנה הבאה תהיה אחיסמך מחוברת לגני יער לגמרי, וכבר עכשיו יש לדון בזה (הבניינים המחברים הם לקראת סיום הבניה, וככה"נ יש פועלים שלנים שם).

[מצר]

1. ציינתי כמ"פ שיש תוך מיל (של החזו"א, מקצה גני יער לתל לוד המוגבה). מיל רומי לא יעזור אחרי שהרמב"ם כותב להדיא ש'סמוך' זה אלפיים אמה. אף אם יש מה לדון בכך לפלפולא ש"ת (ואדרבא הרמב"ם הבין שכאן הגמרא משתמשת במידת 'מיל' לקביעת מידת אלפיים אמה - וכמידה מושאלת ממיל רומי).
2. א"צ יב"ט למקרא מגילה בברכה, כנפסק בירושלים שבין תש"ח לתשכ"ז (והגרי"ז החמיר וקרא בלא ברכה גם בי"ד).
3. הדגשתי שהמפה הארכאולוגית לא מתיימרת לשרטט את תחומה של לוד העתיקה, אלא הינה מפת תפרוסת חפירות הצלה מיקריות בלבד, שבה נחשפו השרידים העתיקים. וכל בר דעת מבין שהתל המלאכותי שנוצר משכבות עתיקות זו ע"ג זו, היא עצם התהוותה של העיר הקדומה, לא רק איפה היכן שנאלצו לבצע חפירות הצלה (וכן רמזו את הדבר הפשוט הזה במאמרים - לוד, כרך 2).

ב"ה
כבוד הרב ק"י שליט"א
חן חן לכת"ר הרמה שהאיר עיני ישראל במחקרו המקיף ענין לוד.
אבל יצאתי קצת מבולבל האם כבודו טוען שעדיין אחיסמך אינה נראית ולא סמוכה? והאם יש הבדל בינה לבין רמת שלמה בירושלים? והאם יש שכונה חרדית בלוד שיהא כן סמוכה ונראית?
ועוד, נראה שלא צירפו כאן את סברת מרן הגרשז"א זצ"ל שאם הוא אותו מטרופולין לגבי שם העיר ולדעתו ברמות בזמנו דינה ט"ו.
לענ"ד סברה גדולה היא משום שלא מסתבר שבימי חז"ל היו עושים את כל חישובי הדיוקים של המיקום לגבי קריאת מגילה אלא דנו על עיר או כפר הסמוך לעיר.
אודה לך אם תתייחס לכך.

קשה עתיקי מחדתי, כבר עברה שנה..
אחיסמך לא נראית ללוד העתיקה בשום אופן גם לא מבתיה הגבוהים. אבל היא סמוכה לשכונת 'גני יער' הסמוכה ל'תל לוד' תוך מיל. ואם 'אחיסמך' מחוברת לשכונת גני יער אזי היא סמוכה ג"כ. יתכן שבמשך השנה האחרונה היו שינויים ובניה, ואולי נוסף חיבור אל גני יער - השכונה שמצפון לאחיסמך.
אם עירוב זה חיבור, יש לבדוק את המציאות בלוד, והאם היא דומה לרמת שלמה. כמובן בזה לא משתווים דעות הרבנים, ואילולי שתשובי רמת שלמה ורמות רוצים להרגיש ירושלמים לא נראה לי שהיו מתייחסים לחיבור כזה כעיר מוקפ"ח..

יוצא פוניב'ז ציין לפני, שיש מי שכתב שעיר המחוברת לעיר מוקפ"ח דינה כעיר עצמה והסמוכות לשכונות המחוברות לכרך חשיבי סמוכות לכרך. אין לזה מקור בש"ס, וזה מופרך מסברא. ממילא זה שאחיסמך סמוכה לעיר לוד המורחבת אין לזה שום משמעות הלכתית.
אמנם לוד ורמלה דהיום וסביבותיהם כולה עיר אחת מחוברת, וכל יהודי חרדי בלוד, חייב לנהוג פורים בט"ו, לכה"פ מצד עיר מסופקת.
לכאורה גם בזמן חז"ל מטרופולין לא היווה משקל בהלכה אלא א"כ הוא סמוך מיל. לא ידוע לי שהתקבלה סברתו של מרן הגרשז"א.

האם ניתנה תורה להיחלק? לכאורה דין לוד ורמלה אחד, ולכן כולם צריכים לפחות מספק לנהוג יומים.

[לבי במערב]

וראה עוד בקונטרס שהעליתי כאן

ייש"כ.

[קו ירוק]

האם ניתנה תורה להיחלק? לכאורה דין לוד ורמלה אחד, ולכן כולם צריכים לפחות מספק לנהוג יומים.

שיטפה דלישנא (ראה כמה מילים קודם).
אכן רמלוד, והרבה מושבים סביב, אולי באר יעקב וצריפין ואפילו ראשון לציון - גם ללא קשת אלא חיבור של ק"מ אמה.