עמוד 1 מתוך 10

פורים בערים רמלה - לוד

פורסם: ג' מרץ 06, 2012 10:37 pm
על ידי מורה צדק
שו"ת יביע אומר ח"ז או"ח סי' ס':

לכבוד ידידנו הדגול דורש טוב לעמו הרה"ג רבי נתן אורטנר שליט"א. רב העיר לוד. בענין השאלה מתי יש לקרוא את המגילה בעיר לוד, האם ביום י"ד אדר, או ביום ט"ו בו, אמנם ידוע מה שאמרו בגמרא (מגילה ד א), אמר רבי יהושע בן לוי, לוד ואונו וגיא החרשים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון. מ"מ כבר כתב בשו"ת ויצבור יוסף שווארץ (סי' ב) שבכל ערי ארצנו הקדושה לא נהגו לקרות המגילה בט"ו אלא רק בירושלים, ואילו בשאר מקומות המנהג לקרות בי"ד בברכה, ובט"ו בלא ברכה מספק, ואף שידענו על כמה ערים כגון לוד וכו' שהיו מוקפות חומה מימות יהושע בן נון, מ"מ יש ספק שמא תכונתם הנוכחית אינה במקומה הראשון ממש, שאולי נבנית רחוק ממקומה הראשון, משא"כ ירושלים שאין בה ספק כלל, שהכותל המערבי מעיד עליה שהיא על תכונתה המקורית, וכן יעידו על כך הר המוריה והר ציון והר הזיתים ועמק יהושפט. ע"ש. וכן כתב הרה"ג רי"מ טוקצינסקי בספרו עיר הקדש והמקדש (פרק כו אות א). ע"ש. וכ"כ בכף החיים (סי' תרפח ס"ק טוב). ע"ש. ובספר פאת השלחן (סי' ג אות טו) כתב ג"כ שבירושלים קוראים המגילה רק בט"ו, אלא שי"א שהוא הדין לגיא החרשים ולוד ואונו וסלכה ואדרעי (כפתור ופרח פ"ח). וע' בבית ישראל שם ס"ק לג והלאה. וע' בשו"ת ציץ הקדש (סי' נג אות ד) בשם הגאון רבי שמואל סלאנט, ומ"ש על דבריו. ע"ש. והנה מקרוב בעת סלילת כביש ליד לוד נמצאו קברים רבים עתיקים בעומק שני מטרים, ואנשי "אתרא קדישא" הבקיאים בדבר קבעו שקברים אלה של יהודים הם מתקופת המשנה, ושבמקום הזה היתה העיר לוד העתיקה, שהיא חלק מן העיר לוד של היום. ומכל מקום אין לשנות מהמנהג שנהגו עד כה, לקרות המגילה בי"ד בברכה, כמנהג רוב העולם, ובט"ו בלא ברכה, כיון שמידי ספק לא יצאנו. וע' בשו"ת הרדב"ז ח"א (סי' רנב) שכתב, שאע"פ שהדין לקרוא בי"ד אין לגעור באותם שקוראים בי"ד ובט"ו שכיון שקוראים אותה בט"ו בלא ברכה, לא הפסידו כלום, והלואי שיזכרו נפלאות ה' בכל יום. ועוד שמנהג אבותיהם בידיהם וכו'. ע"ש. והוא הדין לנ"ד. ושוב ראיתי בשו"ת מנחת יצחק חלק ח' (סי' סא) בתשובה לכת"ר שהעלה כן. וע"ע בשו"ת להורות נתן ח"ב (סי' נה אות יד). וכ"כ הגאון ר' ישראל זאב מינצברג זצ"ל בהסכמתו לספר "כרכין המוקפין חומה", שניתנה הוראה לתושבי עיר לוד לקרות המגילה בשני הימים, בי"ד בברכה ובט"ו בלא ברכה. ע"ש. וכן עיקר.



במשך השנים הצטברו עוד ועוד עדויות על הימצאות סימנים רבים ללוד העתיקה בתוך העיר וממש בסמוך לה, ולאחרונה גם בתחנת הרכבת החדשה שנבנית בסמוך לעיר, והדבר כמעט ודאי שלוד הנוכחית היא לוד המקורית מזמן התלמוד. ולכך פשוט הדבר שיש חיוב קריאת המגילה גם בט"ו, אך ללא ברכה.

ולעניין שאר המצוות, כתב ביבי"א שם לקיים את הכל, וגם לומר על הנסים בתפלה ושאין בזה חשש הפסק, וכך נתבאר גם בספר חזון עובדיה - פורים, ובילקוט יוסף הנדפ"מ במהדורה חדשה ומורחבת.

אך גבי קריאת התורה בעיר לוד לא גילו דעתם הרבנים הגאונים הנז"ל בספריהם, ובמכתב בכתב ידו של הגאון ר' יצחק יוסף שליט"א נתפרסם שיש לקרוא בתורה "ויבוא עמלק" גם ביום ט"ו, ואפילו אם לא חל בימים ב' וה'.

ואין זה רק בעיר לוד, אלא אף במקומות הסמוכים להם, כגון רמלה.

Re: פורים בערים רמלה - לוד

פורסם: ג' מרץ 06, 2012 10:44 pm
על ידי בברכה המשולשת
א. יש מאמר של הגאון הרב אורטנר שליט"א בבית הלל מלפני מספר שנים שעמוד ההוראה הגרי"ש אלישיב שליט"א אמר לו שבעצם היה צריך להיות בלוד רק בט"ו, ורק בשל המנהג שנהגו כבר בי"ד יש להמשיך בי"ד, אך באמת העיקר זה ט"ו.
ב. אמר לי חבר ת"ח המתגורר בלוד שהם באמת נוהגים את עיקר הפורים בט"ו,לכל מצוותיו, ומביאים ירושלמי שיקרא את המגילה ויברך.

Re: פורים בערים רמלה - לוד

פורסם: ג' מרץ 06, 2012 11:08 pm
על ידי חסיד חבד
הגר"נ אורטנר כבר האריך בזה בשו"ת יד נתן שלו ח"א ובייחוד (כמדומה) ח"ג.

כנגדו עומד הרב ב"ב יורקוביץ' שליט"א רב שיכון חב"ד - שטוען בנוגע לעיר לוד ועכ"פ בנוגע לשיכון שהיא פרוזה ואינה מוקפת. הוא נכנס בזה בבי הקורה ואף של רבני ומשפיעי השיכון נהוג לקרוא בב' הימים וכו' הוא שינה מהנהוג.

Re: פורים בערים רמלה - לוד

פורסם: ג' מרץ 06, 2012 11:11 pm
על ידי מורה צדק
כבר כמה פעמים שהרב עובדיה נשאל בזה, ואמר לשאול את הרב אורנטנר (לעומת הרב הספרדי לשעבר).

Re: פורים בערים רמלה - לוד

פורסם: ג' מרץ 06, 2012 11:13 pm
על ידי עשוי לנחת
אני לא כ"כ בעניינים, אבל לכל המעוניין ראיתי נידון יפה [בין היתר] על רמלה ולוד בקונטרס
"הימים האלה נזכרים"
שנכתב וי"ל לאחרונה ע"י הרב אפרים אריאל בוקוולד שליט"א [כמדומני רב בנוה אחיעזר בבני ברק]
[איני יודע היכן ניתן להשיגו]

Re: פורים בערים רמלה - לוד

פורסם: ד' מרץ 07, 2012 8:56 am
על ידי בברכה המשולשת
חסיד חבד כתב:הגר"נ אורטנר כבר האריך בזה בשו"ת יד נתן שלו ח"א ובייחוד (כמדומה) ח"ג.

כנגדו עומד הרב ב"ב יורקוביץ' שליט"א רב שיכון חב"ד - שטוען בנוגע לעיר לוד ועכ"פ בנוגע לשיכון שהיא פרוזה ואינה מוקפת. הוא נכנס בזה בבי הקורה ואף של רבני ומשפיעי השיכון נהוג לקרוא בב' הימים וכו' הוא שינה מהנהוג.


א. במאמר הנ"ל בבית הלל הגר"נ אורטנר כותב שזה מצב הלכתי חדש לחלוטין לאור הפסק שהוא קבל ממרן הגרי"ש אלישיב, ודן בנפק"מ מכך.
ב. מה הסברא של הרה"ג ב"ב יורקוביץ'?

Re: פורים בערים רמלה - לוד

פורסם: ד' מרץ 07, 2012 8:57 am
על ידי בברכה המשולשת
לגבי לוד יש גם ספר של ת"ח ממודיעין עילית (כמדומני), שראיתי פעם באוצר (ייתכן ששמו "ספיקא דמוקפין" או מעין זה).
כמו כן, יש קונטרס של רבה של אלעד הגרש"ז גרוסמן שליט"א.

Re: פורים בערים רמלה - לוד

פורסם: א' מרץ 11, 2012 12:59 am
על ידי מורה צדק
מורה צדק כתב:שו"ת יביע אומר ח"ז או"ח סי' ס':
אך גבי קריאת התורה בעיר לוד לא גילו דעתם הרבנים הגאונים הנז"ל בספריהם, ובמכתב בכתב ידו של הגאון ר' יצחק יוסף שליט"א נתפרסם שיש לקרוא בתורה "ויבוא עמלק" גם ביום ט"ו, ואפילו אם לא חל בימים ב' וה'.
ואין זה רק בעיר לוד, אלא אף במקומות הסמוכים להם, כגון רמלה.

הבהרה
מ"ש שזה גם בערים הסמוכות, אין זה לעניין קריאת התורה, שבזה הורו הגאונים הנז"ל שיש לקרוא בלוד בברכה, אך בסמוך לה אין עושים כן, וזאת מחמת דברי הגאון החיד"א שבסמוך לספק אין מקיימים את ימי הפורים, ולכך קוראים בלי ברכה גם בקריאת התורה.

Re: פורים בערים רמלה - לוד

פורסם: א' מרץ 11, 2012 3:02 pm
על ידי משה ששון
שמעתי בשם הגר"י אדלשטיין שליט"א
שביקנעם צריך לקרוא את המגילה [בי"ד ו]בט"ו

Re: פורים בערים רמלה - לוד

פורסם: א' מרץ 11, 2012 4:29 pm
על ידי בברכה המשולשת
משה ששון כתב:שמעתי בשם הגר"י אדלשטיין שליט"א
שביקנעם צריך לקרוא את המגילה [בי"ד ו]בט"ו


סמוך לאיזה עיר?

Re: פורים בערים רמלה - לוד

פורסם: א' מרץ 11, 2012 5:27 pm
על ידי מרחביה
מסתמא לתל יקנעם.

Re: פורים בערים רמלה - לוד

פורסם: א' פברואר 17, 2013 4:50 pm
על ידי לייטנר
עיין בסוף ספרו של הרב יהודה זולדן שליט"א על הערים המוקפות חומה בא"י, שיצא שנה זו.

Re: פורים בערים רמלה - לוד

פורסם: ב' פברואר 18, 2013 12:42 am
על ידי זרע הארץ
אשמח מאד מאד מאד אם מישהו יצליח להסביר לי את כוונת דברי מרן הגרי"ש זצוקללה"ה במה שאמר לרב נתן אורטנר להמשיך לקרוא בי"ד מחמת המנהג. והלא עד אז לא ידעו שלוד החדשה יושבת על חרבותיה של העתיקה ומעתה שנתגלו החפירות בצורה ברורה ובהירה לא שייך לכו' להסתפק כלל בדבר זה, וכמו שהאריך יואר אליצור במאמרו הנפלא בתחומין, ועל פי הנתונים שבידינו עולה למעשה שהמגרש אשה על מנת שבלוד קוראים בט"ו הרי היא מותרת לכל אדם.

Re: פורים בערים רמלה - לוד

פורסם: ב' פברואר 18, 2013 12:42 am
על ידי זרע הארץ
אשמח מאד מאד מאד אם מישהו יצליח להסביר לי את כוונת דברי מרן הגרי"ש זצוקללה"ה במה שאמר לרב נתן אורטנר להמשיך לקרוא בי"ד מחמת המנהג. והלא עד אז לא ידעו שלוד החדשה יושבת על חרבותיה של העתיקה ומעתה שנתגלו החפירות בצורה ברורה ובהירה לא שייך לכו' להסתפק כלל בדבר זה, וכמו שהאריך יואל אליצור במאמרו הנפלא בתחומין, ועל פי הנתונים שבידינו עולה למעשה שהמגרש אשה על מנת שבלוד קוראים בט"ו הרי היא מותרת לכל אדם.

Re: פורים בערים רמלה - לוד

פורסם: ב' פברואר 18, 2013 1:00 am
על ידי כרם
אולי הכונה, כי הידיעות הללו החדשות, אינן מספיקות מבחינה הלכתית לעשות ודאי מוקפין, וכיון שאין מסורת על כך, שהרי המנהג עד כה היה בי"ד, נשאר כדין ערי הספיקות.
יש שיקול דעת הלכתי, שלא כל מה שהמדענים אומרים, נחשב ודאי.

Re: פורים בערים רמלה - לוד

פורסם: ב' פברואר 18, 2013 8:34 am
על ידי בברכה המשולשת
ממש"כ הרה"ג נתן אורטנר שליט"א בעצמו (בקובץ בית הלל לפני כמה שנים) עולה ברורות שלא כך- אלא שאדרבה עיקר הפורים שם מצד ההלכה הוא בט"ו באדר, אלא שהואיל והורגלו כל השנים לקרוא שם בי"ד (על-פי פסקי הלכה של גדול"י לפי הנתונים שהיו ידועים עד לא מכבר) אין לשנות כדי שלא לבלבל את האוכלוסיא (שבחלקם הגדול אינם בני תורה ולא יבינו את כל העניין)

Re: פורים בערים רמלה - לוד

פורסם: ב' פברואר 18, 2013 5:29 pm
על ידי לייטנר
וכן ראה בקונטרס'קריאת המגילה בעיה"ק חברון ושכונותיה תובב"א' לרב עידוא אלבה. ראה שם גם את הסכמתו ודעתו של רב העיר הגר"ד ליאור שליט"א.

Re: פורים בערים רמלה - לוד

פורסם: ב' פברואר 18, 2013 10:08 pm
על ידי בברכה המשולשת
לא זכור לי שהרה"ג עידוא אלבה שליט"א מתייחס שם ללוד

Re: פורים בערים רמלה - לוד

פורסם: ג' פברואר 19, 2013 12:01 am
על ידי לייטנר
גם לי לא. ההפניה היתה לעצם שינוי תאריך הפורים בעיר, אחר שהורגלו כל השנים וכו'.

Re: פורים בערים רמלה - לוד

פורסם: ג' פברואר 19, 2013 8:45 am
על ידי בברכה המשולשת
ייש"כ. תודה רבה על ההפניה.
אגב, שמעתי מת"ח יקר שליט"א, המתגורר בלוד, שלפני שעבר ללוד שאל על כך את רבו, הגרש"א הכהן רפפורט, שליט"א, והוא אמר לו שבעצם היה צריך לנהוג בלוד רק בט"ו, אבל הואיל ולא הורגלו בכך- יש לנהוג את עיקר הפורים בי"ד.

Re: פורים בערים רמלה - לוד

פורסם: א' פברואר 24, 2013 10:15 pm
על ידי פלא פלאים
לייטנר כתב:עיין בסוף ספרו של הרב יהודה זולדן שליט"א על הערים המוקפות חומה בא"י, שיצא שנה זו.

שם הספר "מגילה במוקפות חומה : מקרא מגילה בערים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון".
ראו שיעור של הרב זולדן בנושא שבו מדבר גם על ערים מסופקות כמוקפות חומה מימות יהושע כמו רמלה ולוד: http://ybm.org.il/hebrew/ViewMovie.aspx ... 6&Format=V.

Re: פורים בערים רמלה - לוד

פורסם: ב' פברואר 03, 2014 3:52 pm
על ידי אוצר ישראל
פלא פלאים כתב:ראו שיעור של הרב זולדן בנושא שבו מדבר גם על ערים מסופקות כמוקפות חומה מימות יהושע כמו רמלה ולוד: http://ybm.org.il/hebrew/ViewMovie.aspx ... 6&Format=V.

השיעור לא פעיל. שיעור אחר פעיל בנושא זה:
http://www.yeshiva.org.il/Midrash/Video/13569

Re: פורים בערים רמלה - לוד

פורסם: ד' פברואר 27, 2019 9:30 pm
על ידי חשבונות רבים
לא הבנתי.
הראיות שלוד העתיקה היא באותו מקום של לוד החדשה הן מתקופת המשנה או מתקופת יהושע בן נון?

Re: פורים בערים רמלה - לוד

פורסם: ד' פברואר 27, 2019 9:41 pm
על ידי בברכה המשולשת
חשבונות רבים כתב:לא הבנתי.
הראיות שלוד העתיקה היא באותו מקום של לוד החדשה הן מתקופת המשנה או מתקופת יהושע בן נון?


מכיוון שמבואר בחז"ל שריב"ל קרא בלוד בט"ו, די לזהות את לוד שלנו עם לוד של ריב"ל

Re: פורים בערים רמלה - לוד

פורסם: ד' פברואר 27, 2019 10:42 pm
על ידי משוש דורים
ודאות ברמה שאפשר להתיר אשת איש?
מי אמר שלא היו 2 ערים בשם לוד.
הרי רש"י כתב במגילה שלוד היא מערי בנימין, מה שא"א לומר בשום אופן על לוד שלנו.

Re: פורים בערים רמלה - לוד

פורסם: ד' פברואר 27, 2019 11:07 pm
על ידי קו ירוק
ודאות מוחלטת.
להתיר אשת איש דוקא לא מחפשים חומרות יתירות..
למה א"א לומר שלוד מערי בנימין הרי זה כך (בנימין קיבל כמה ערים בדן ובאפרים. וגם שבטים אחרים מצינו שכך ואכ"מ).

Re: פורים בערים רמלה - לוד

פורסם: ד' פברואר 27, 2019 11:10 pm
על ידי קו ירוק
בברכה המשולשת כתב:לגבי לוד יש גם ספר של ת"ח ממודיעין עילית (כמדומני), שראיתי פעם באוצר (ייתכן ששמו "ספיקא דמוקפין" או מעין זה).
כמו כן, יש קונטרס של רבה של אלעד הגרש"ז גרוסמן שליט"א.

רבי יששכר דב בירנבוים; 'קונטרס בענין נראה עמו ועיירות א"י לגבי מגילה'

Re: פורים בערים רמלה - לוד

פורסם: ד' פברואר 27, 2019 11:49 pm
על ידי שומע ומשמיע
הגרא"א בוקוולד דוקא כן מסתפק שהיו שני לוד.

Re: פורים בערים רמלה - לוד

פורסם: ה' פברואר 28, 2019 12:23 am
על ידי החושב
דרך אגב, מה עם תל חדיד?
זו הייתה עיר מוקפת חומה בימות יהושע בן נון. המרחק (האווירי) ממודיעין עילית - 8.5 ק"מ. המקום נמצא על ההר, כך שזה בגדר 'נראה'.
אם כן, זמן קריאת המגילה במודיעין עילית - ט"ו אדר.

חשוב להדגיש שדבריי אלו נאמרו להלכה אבל לא למעשה.

Screenshot_14.png
Screenshot_14.png (1.21 MiB) נצפה 25214 פעמים

Re: פורים בערים רמלה - לוד

פורסם: ה' פברואר 28, 2019 1:44 am
על ידי קו ירוק
שומע ומשמיע כתב:הגרא"א בוקוולד דוקא כן מסתפק שהיו שני לוד.

לומר 'תרי' זה מוצא שאחרי אחרון! מי שאומר כך לפני שיש לו מוצא אחר, שיתחיל ללמוד מחדש א ב.
היכן כותב דבר כזה הרב בוקוולד?

Re: פורים בערים רמלה - לוד

פורסם: ה' פברואר 28, 2019 1:50 am
על ידי קו ירוק
החושב כתב:דרך אגב, מה עם תל חדיד?
זו הייתה עיר מוקפת חומה בימות יהושע בן נון. המרחק (האווירי) ממודיעין עילית - 8.5 ק"מ. המקום נמצא על ההר, כך שזה בגדר 'נראה'.
אם כן, זמן קריאת המגילה במודיעין עילית - ט"ו אדר.
חשוב להדגיש שדבריי אלו נאמרו להלכה אבל לא למעשה.

מסתמא כוונתך טו מספק. שהרי מי יודע אם זו באמת חדיד; לגבי קביעת מצוות צריך וודאות מסוג אחר.
מחדיד רואים את מודיעין עילית לדברי הרב בירנבוים.
אמנם דעת החזו"א, אף שלא הכריע להדיא בזה כנגד הברכ"י, שעיר ריקה מיושב, הסמוכות לה בטו.
ומ"מ אם לדידו של החזו"א, הרי שנראה זה רק נראית ממש, וכסברת הר"ן שרחוקה כמה פרסאות אין לה דין נראה.
ולכן גם ביפו סמך על דין סמוכה ולא על דין נראה, לדברי הגרח"ק.

עיר עם מסורת שהיא מיושבת ולא פסקה, יש רק ביפו ולוד. ויפו עצמה מסופקת עם חומתה מימי יהושע, ואם יש לה חומה בים.
ולוד אין בה שום ספק.

Re: פורים בערים רמלה - לוד

פורסם: ה' פברואר 28, 2019 9:24 am
על ידי מלבב
מורה צדק כתב:שו"ת יביע אומר ח"ז או"ח סי' ס':

לכבוד ידידנו הדגול דורש טוב לעמו הרה"ג רבי נתן אורטנר שליט"א. רב העיר לוד. בענין השאלה מתי יש לקרוא את המגילה בעיר לוד, האם ביום י"ד אדר, או ביום ט"ו בו, אמנם ידוע מה שאמרו בגמרא (מגילה ד א), אמר רבי יהושע בן לוי, לוד ואונו וגיא החרשים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון. מ"מ כבר כתב בשו"ת ויצבור יוסף שווארץ (סי' ב) שבכל ערי ארצנו הקדושה לא נהגו לקרות המגילה בט"ו אלא רק בירושלים, ואילו בשאר מקומות המנהג לקרות בי"ד בברכה, ובט"ו בלא ברכה מספק, ואף שידענו על כמה ערים כגון לוד וכו' שהיו מוקפות חומה מימות יהושע בן נון, מ"מ יש ספק שמא תכונתם הנוכחית אינה במקומה הראשון ממש, שאולי נבנית רחוק ממקומה הראשון, משא"כ ירושלים שאין בה ספק כלל, שהכותל המערבי מעיד עליה שהיא על תכונתה המקורית, וכן יעידו על כך הר המוריה והר ציון והר הזיתים ועמק יהושפט. ע"ש. וכן כתב הרה"ג רי"מ טוקצינסקי בספרו עיר הקדש והמקדש (פרק כו אות א). ע"ש. וכ"כ בכף החיים (סי' תרפח ס"ק טוב). ע"ש. ובספר פאת השלחן (סי' ג אות טו) כתב ג"כ שבירושלים קוראים המגילה רק בט"ו, אלא שי"א שהוא הדין לגיא החרשים ולוד ואונו וסלכה ואדרעי (כפתור ופרח פ"ח). וע' בבית ישראל שם ס"ק לג והלאה. וע' בשו"ת ציץ הקדש (סי' נג אות ד) בשם הגאון רבי שמואל סלאנט, ומ"ש על דבריו. ע"ש. והנה מקרוב בעת סלילת כביש ליד לוד נמצאו קברים רבים עתיקים בעומק שני מטרים, ואנשי "אתרא קדישא" הבקיאים בדבר קבעו שקברים אלה של יהודים הם מתקופת המשנה, ושבמקום הזה היתה העיר לוד העתיקה, שהיא חלק מן העיר לוד של היום. ומכל מקום אין לשנות מהמנהג שנהגו עד כה, לקרות המגילה בי"ד בברכה, כמנהג רוב העולם, ובט"ו בלא ברכה, כיון שמידי ספק לא יצאנו. וע' בשו"ת הרדב"ז ח"א (סי' רנב) שכתב, שאע"פ שהדין לקרוא בי"ד אין לגעור באותם שקוראים בי"ד ובט"ו שכיון שקוראים אותה בט"ו בלא ברכה, לא הפסידו כלום, והלואי שיזכרו נפלאות ה' בכל יום. ועוד שמנהג אבותיהם בידיהם וכו'. ע"ש. והוא הדין לנ"ד. ושוב ראיתי בשו"ת מנחת יצחק חלק ח' (סי' סא) בתשובה לכת"ר שהעלה כן. וע"ע בשו"ת להורות נתן ח"ב (סי' נה אות יד). וכ"כ הגאון ר' ישראל זאב מינצברג זצ"ל בהסכמתו לספר "כרכין המוקפין חומה", שניתנה הוראה לתושבי עיר לוד לקרות המגילה בשני הימים, בי"ד בברכה ובט"ו בלא ברכה. ע"ש. וכן עיקר.



במשך השנים הצטברו עוד ועוד עדויות על הימצאות סימנים רבים ללוד העתיקה בתוך העיר וממש בסמוך לה, ולאחרונה גם בתחנת הרכבת החדשה שנבנית בסמוך לעיר, והדבר כמעט ודאי שלוד הנוכחית היא לוד המקורית מזמן התלמוד. ולכך פשוט הדבר שיש חיוב קריאת המגילה גם בט"ו, אך ללא ברכה.

ולעניין שאר המצוות, כתב ביבי"א שם לקיים את הכל, וגם לומר על הנסים בתפלה ושאין בזה חשש הפסק, וכך נתבאר גם בספר חזון עובדיה - פורים, ובילקוט יוסף הנדפ"מ במהדורה חדשה ומורחבת.

אך גבי קריאת התורה בעיר לוד לא גילו דעתם הרבנים הגאונים הנז"ל בספריהם, ובמכתב בכתב ידו של הגאון ר' יצחק יוסף שליט"א נתפרסם שיש לקרוא בתורה "ויבוא עמלק" גם ביום ט"ו, ואפילו אם לא חל בימים ב' וה'.

ואין זה רק בעיר לוד, אלא אף במקומות הסמוכים להם, כגון רמלה.

לא הבנתי, בלוד קוראים בטו בלי ברכה או לא קוראים בכלל?

Re: פורים בערים רמלה - לוד

פורסם: ה' פברואר 28, 2019 9:29 am
על ידי מלבב
זרע הארץ כתב:אשמח מאד מאד מאד אם מישהו יצליח להסביר לי את כוונת דברי מרן הגרי"ש זצוקללה"ה במה שאמר לרב נתן אורטנר להמשיך לקרוא בי"ד מחמת המנהג. והלא עד אז לא ידעו שלוד החדשה יושבת על חרבותיה של העתיקה ומעתה שנתגלו החפירות בצורה ברורה ובהירה לא שייך לכו' להסתפק כלל בדבר זה, וכמו שהאריך יואל אליצור במאמרו הנפלא בתחומין, ועל פי הנתונים שבידינו עולה למעשה שהמגרש אשה על מנת שבלוד קוראים בט"ו הרי היא מותרת לכל אדם.

אם זה מדוייק מה שמביא בשם הרב אלישיב צריך לומר כמו ההסבר שאמר הרב שפרן למה לא הולכים עם תכלת, בבחינת יש כח ביד חכמים לעקור דבר מן התורה בשב ואל תעשה כדי לא להנהיג חדשות, והרב אלישיב לשיטתו שלא היה דעתו נוחה בתכלת שלא לשנות מהמנהג.

Re: פורים בערים רמלה - לוד

פורסם: ה' פברואר 28, 2019 9:52 am
על ידי קו ירוק
אני חושב שיש כאן פן נוסף.
הדור יתום הכוונה שאין חכם שבכוחו לפסוק שיכול לברר העדויות בעצמו ברוחב דעתו (כי לא מכירים את הנושא).
החזו"א לדוגמא יכל להכריע בהלכה ובשבע חכמות, אין דברים כאלו בדורות שלנו.

Re: פורים בערים רמלה - לוד

פורסם: ה' פברואר 28, 2019 10:11 am
על ידי מלבב
קו ירוק כתב:אני חושב שיש כאן פן נוסף.
הדור יתום הכוונה שאין חכם שבכוחו לפסוק שיכול לברר העדויות בעצמו ברוחב דעתו (כי לא מכירים את הנושא).
החזו"א לדוגמא יכל להכריע בהלכה ובשבע חכמות, אין דברים כאלו בדורות שלנו.

אז למה שלא יסמכו על חכמים יותר קטנים שכן יכולים לברר את העדויות, ולפחות למה לא יחששו לחומרא לדעת החכמים הקטנים מהם, האם גם בהכשרים לא סומכים על חכמים קטנים מהם?

Re: פורים בערים רמלה - לוד

פורסם: ה' פברואר 28, 2019 10:12 am
על ידי החושב
קו ירוק כתב:
החושב כתב:דרך אגב, מה עם תל חדיד?
זו הייתה עיר מוקפת חומה בימות יהושע בן נון. המרחק (האווירי) ממודיעין עילית - 8.5 ק"מ. המקום נמצא על ההר, כך שזה בגדר 'נראה'.
אם כן, זמן קריאת המגילה במודיעין עילית - ט"ו אדר.
חשוב להדגיש שדבריי אלו נאמרו להלכה אבל לא למעשה.

מסתמא כוונתך טו מספק. שהרי מי יודע אם זו באמת חדיד; לגבי קביעת מצוות צריך וודאות מסוג אחר.
מחדיד רואים את מודיעין עילית לדברי הרב בירנבוים.
אמנם דעת החזו"א, ולא הכריע להדיא בזה כנגד הברכ"י, שעיר ריקה מיושב, הסמוכות לה אינן בטו.
ומ"מ אם לדידו של החזו"א, הרי שנראה זה רק נראית ממש, וכסברת הר"ן שרחוקה כמה פרסאות אין לה דין נראה.
ולכן גם ביפו סמך על דין סמוכה ולא על דין נראה, לדברי הגרח"ק.

עיר עם מסורת שהיא מיושבת ולא פסקה, יש רק ביפו ולוד. ויפו עמה מסופקת עם חמתה מימי יהושע, ואם יש לה חומה בים.
ולוד אין בה שום ספק.

ישר כח. מעניין מאוד, במיוחד מה שהבאת בשם החזון איש לגבי עיר ריקה.

לגבי אם רואים משם את מודיעין עילית. מסתבר מאוד שכן. וניתן לבדוק זאת בקלות. כל מי שנוסע ממודיעין עילית לבני ברק, יכול לעשות קפיצה לתל חדיד (2 דקות ברכב, או 10 דקות ברגל).

לגבי טענתך ש8 ק"מ (שתי פרסאות) זה לא נקרא 'נראה' - זה גם מעניין לבדוק, אם יש לכך הוכחה.

Re: פורים בערים רמלה - לוד

פורסם: ה' פברואר 28, 2019 10:14 am
על ידי קו ירוק
טעיתי טעות חמורה בניסוח (ותיקנתי לעיל גם). החזו"א סבור שעיר ריקה מיושב, הסמוכות לה קוראות בטו (חזו"א או"ח קנד סק"ג, ד"ה ובאמת)
וכתב שדברי הברכ"י שקראות ביד אינן מוכרעים.

Re: פורים בערים רמלה - לוד

פורסם: ה' פברואר 28, 2019 10:19 am
על ידי החושב
מלבב כתב:
קו ירוק כתב:אני חושב שיש כאן פן נוסף.
הדור יתום הכוונה שאין חכם שבכוחו לפסוק שיכול לברר העדויות בעצמו ברוחב דעתו (כי לא מכירים את הנושא).
החזו"א לדוגמא יכל להכריע בהלכה ובשבע חכמות, אין דברים כאלו בדורות שלנו.

אז למה שלא יסמכו על חכמים יותר קטנים שכן יכולים לברר את העדויות, ולפחות למה לא יחששו לחומרא לדעת החכמים הקטנים מהם, האם גם בהכשרים לא סומכים על חכמים קטנים מהם?

אני מציע לך לחשוב על כל מיני סיטואציות ש'חכמים יותר קטנים' (כהגדרתך) טוענים כל מיני דברים שאתה לא מתחבר אליהם... חכם אחד יגיד שרוב הפאות זה עבודה זרה, חכם שני יגיד שתרנגולות שאנחנו אוכלים - אסור לאכול. השלישי יגיד: שהיום בטלה הקולא של כתמים. וכן הלאה. תתחיל לחשוש לכל מה שיגידו?
הבעיה ש'קו ירוק' מציג היא בעיה אמתית וכואבת.
(והייתי מגדיר אותה קצת אחרת. הבעיה היא לא בזה שאין חכם. אלא הבעיה היא שאין דרך לגבש איזו דעה שתהיה אמינה ומקובלת על הצבור.)

Re: פורים בערים רמלה - לוד

פורסם: ה' פברואר 28, 2019 10:26 am
על ידי קו ירוק
החושב כתב:
קו ירוק כתב:לגבי טענתך ש-8 ק"מ (שתי פרסאות) זה לא נקרא 'נראה' - זה גם מעניין לבדוק, אם יש לכך הוכחה.

לא הבנתי מה שייך לבדוק. ולמה זו 'טענתי'.
הגרח"ק כתב כמה פעמים שהחזו"א לא סמך על מה שיפו נראית מבני ברק אלא רק מדין 'סמוכה', כי זה לא נקרא נראה.
נראה כוונת הגרח"ק, כשנראה היינו כשהראיה מקשרת, לא שרואים בית במרחק י"ו מיל.

Re: פורים בערים רמלה - לוד

פורסם: ה' פברואר 28, 2019 10:31 am
על ידי אוהב אוצר
החושב כתב:דרך אגב, מה עם תל חדיד?
זו הייתה עיר מוקפת חומה בימות יהושע בן נון. המרחק (האווירי) ממודיעין עילית - 8.5 ק"מ. המקום נמצא על ההר, כך שזה בגדר 'נראה'.
אם כן, זמן קריאת המגילה במודיעין עילית - ט"ו אדר.

חשוב להדגיש שדבריי אלו נאמרו להלכה אבל לא למעשה.

Screenshot_14.png

נראה לי שאלעד יותר קרובה לתל חדיד מאשר מודיעין עילית.