פורום אוצר החכמה

בברכה המשולשת כתב:

יוצא פוניבז' כתב:השאלה היא לאלו שמברכים בט"ו

יש כאלו?

האויצרניק כתב:

יוצא פוניבז' כתב:התפרסם

השכונות החדשות בעיר לוד המאכלסות בחובן אלפי אברכים ומשפחות בני תורה, נתונות בימים האחרונים בעיצומה של סאגה הלכתית מרתקת.
 ברקע ההתיישבות החרדית המואצת בשכונת גני איילון - אחיסמך, שאלת קביעת ימי הפורים במקום, האם לחוג אותו רק ביום יד' לחודש, או גם ב-טו' מעסיקה את תושביה החרדים של השכונה עוד מתחילת חודש אדר, אברכי המשי והלומדים נשמעים כל העת עוסקים ומתפלפלים בדין 'סמוך ונראה', ומתעמקים במחקרי מטמוניה של העיר לוד ועתיקותיה.
 אחד מתלמידי החכמים בעיר פורס בפני 'בחדרי חרדים' את הפולמוס שמעסיק את הציבור החרדי ובני התורה בחודש האחרון בעיר לוד: כידוע, לוד הינה אחת מהערים העתיקות עליה נאמר בגמרא שהיא מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, ודינה כירושלים לקרוא בט"ו.
 אך מכל מקום, כיון שאין מסורת יהודית מובהקת על כך שהיא אכן לוד המקראית, הורו גדולי הפוסקים לנהוג בה את דין ערים המסופקות, שקוראים בהן מגילה בשני ימי הפורים, ביום י"ד בברכה וביום ט"ו בלי ברכה, כמו גם שאר מצוות החג שנוהגים בשני הימים.
 לאחרונה, עם אכלוס השכונות הסמוכות ללוד – שכונת גני איילון אחיסמך החרדית, ועוד שכונות באזור, עלתה שאלת חגיגות הפורים בשכונות אלו על שולחנם של פוסקי ההלכה, מצד אחד הן סמוכות ונראות לעיר לוד העתיקה. אך מאידך גיסא, ביניהן לעיר לוד מפריד כביש 40 הסואן, ומפאת כן נוצר מרחק של קמ"א אמה, מרחק הנחשב דיו על פי ההלכה בכדי להתייחס לגני יער וגני איילון כעיר נפרדת שאינה חלק מעיר לוד אלא סמוכה לה.
 בדרך כלל, במקרה שכזה ההכרעה תלויה במחלוקת החזון איש והמשנה ברורה בדין 'סמוך לספק', אך גם לדעת המשנה ברורה שמקל בעניין, מסתבר שבמקרה הנוכחי, כיון שקרוב לוודאי העיר לוד מוקפת חומה מימות יהושע בין נון השאלה האם לחוג פורים כפול בשכונות אלו - נותרת על כנה.
 למען הסר ספק נועדו רבני העיר כבר לפני שבועיים במטרה ללבן את הסוגיא, שם עלה פתרון אותו הציע רבה הראשי של לוד הגרש"מ ביטון והוא, לאחד את השכונות לעיר עצמה באופן ודאי, לפי כל ההגדרות ההלכתיות, כך שיהיה דין אחד ללוד ולכל השכונות הסמוכות לה.
 האיחוד נעשה על ידי הנחת 'בורגנין', וכך לקראת חג הפורים הונחו שני קרוואנים מרווחים משני צידי כביש 40. קראוונים שיביאו לרצף בין הבתים משני צידי הכביש באופן שלא יעלה על מרחק שבעים אמה בין בית לבית, כפי שדורשת ההלכה.
 יצויין כי הסאגה בעיר לוד היא לא הראשונה, כבר לפני עשרות שנים עלתה שאלה דומה על שכונת רמות בירושלים שם הורו גדולי הפוסקים דאז, מרנן הגרי"ש אלישיב והגר"ע יוסף זצ"ל לחבר את רמות בבורגנין לירושלים וליצור קו רצוף של מבנים מהשכונה לעיר ע"י הנחת קראוונים.
 תכף עם העלאת הפתרון, ההצעה ירדה למישור המעשי ולשם כך גייסה העירייה עובדים שהחלו בשינוע הקראוונים ובהנחתם במקומות המיועדים.
 הרב הראשי ללוד הגאון רבי שמעון מאיר ביטון יחד עם הגאון רבי יעקב לנדו מרבני שכונת גני איילון הסמוכה ללוד יצאו גם הם לשטח לבחון את המקום המדוייק בכביש 40 בו יונחו הקראוונים, לפקח מקרוב אחרי העבודות ולוודא שהבורגנין שיחברו את שכונת גני איילון וגני יער ללוד העתיקה - ימוקמו בצורה הראויה. 
 הביצוע הלוגיסטי כאמור, נעשה בתיאום עם כל גורמי העיריה, וכך בערבו של חג הפורים נצפו הרבנים הרב ביטון והרב לנדו על הכביש הסואן והמרכזי מול משאיות ומנופי תובלה כשהם בוחנים את מקום הנחת הקרוואנים באופן מדויק.
 יצויין כי עם אכלוסה של השכונה לפני כשנתיים הוציאו רבני השכונה מכתב מפורט על ההנהגה בשכונה בימי הפורים לנהוג ביום ט"ו את דיני פורים מספק, כאשר למכתב הצטרף גם שר התורה הגר"ח קנייבסקי. אך כעת עם הנחת הבורגנים נפתרו כל הספקות והחובה לנהוג מספק את דיני הפורים גם ביום טו התיישבה על ליבם של כלל הפוסקים והלומדים.

האם יש פרטים על הענין?
יש להם חיבור חשמל ומים?
יש בהם דיורים?
מה המרחק ביניהם?

(לכאו' למי שלא מברך בט"ו גם בלוד עצמה אין כל נפק"מ בזה, השאלה היא לאלו שמברכים בט"ו ולא רוצים לסמוך על שאר החיבורים שיש כאן)

תמוה כל הסיפור הזה

צריך לדעת שלוד אינה מוגדרת כספק אמיתי, אדרבא, בגמ' היא מוזכרת כמוקפת חומה ודאי, וכל הספק היום היכן היתה לוד זו, והאם היא קרובה ללוד, וא"כ לא שייך לדום את אחיסמך כ"סמוך לספק" כיון שהיא עצמה נכללת באותה ספק (ולפי חוקרים ארכיאולוגיים היא מאוד קרובה ללוד העתיקה, הרבה יותר מאזורים אחרים בעיר), וא"כ תמוה למה היה צריך את כל ההשקעה הזאת, אם אכן הסיפור אמיתי..

יוצא פוניבז' כתב:כעת התפרסם תשובה מר' בונים שרייבר בענין ההיתר לברך ברמות בט"ו,
וכוללת בין היתר גם פסיקות מחודשות נגד המקובל.

הקובץ המצורף ר' בונים שרייבר פורים ברמות.pdf לא זמין יותר.

ועיקר הכרעתו לברך בט"ו משום שלדעתו הספק הוא אם רמות היא ודאי ט"ו או ספק י"ד ספק ט"ו, ואין ספק מוציא מידי ודאי,

ר' בונים שרייבר רמות.png (33.59 KiB) נצפה 5193 פעמים

ודבריו אינם מובנים, שהרי אם עירוב לא מצרף לענין זה (במידה והוא אכן קיים), וגם לא נקבל את סברת הגרשז"א המחודשת, הרי דין רמות לקרוא בי"ד בלבד, והיאך החליט שאין צד להלכה לפטור מט"ו, והרי זה גופא הספק.

בן אליהו כתב:שמועה שמעתי שהיום רב העיר לוד שליט"א, פרסם שיש לחוג את פורים בלוד רק בט"ו. האם יש דברים בגו? במידה וכן מה הנימוק לשינוי בעמדתו?

האויצרניק כתב:ועדיין, לא ראינו אף אחד שהביא את 'ראיית הזהב' שלוד ודאי ט"ו, ולכן זה נשאר בגדר ספק

אחרון התלמידים כתב:ובאותו שו"ת לא דיי לראות מש"כ בסימן נ"ג, אלא גם בסימן נ"ד.

אחרון התלמידים כתב:

האויצרניק כתב:ועדיין, לא ראינו אף אחד שהביא את 'ראיית הזהב' שלוד ודאי ט"ו, ולכן זה נשאר בגדר ספק

בס"ד
הביאו והביאו.

האויצרניק כתב:ועדיין, לא ראינו אף אחד שהביא את 'ראיית הזהב' שלוד ודאי ט"ו, ולכן זה נשאר בגדר ספק

קו ירוק כתב:

האויצרניק כתב:ועדיין, לא ראינו אף אחד שהביא את 'ראיית הזהב' שלוד ודאי ט"ו, ולכן זה נשאר בגדר ספק

גם על ירושלים אין ראיית זהב, והקדמונים הסתפקו בה.

קו ירוק כתב:אודות להחמיר בכל המצוות יומיים ללא ברכה, מי שאינו עושה כן כיום שכבר התפרסמו הדברים בארוכה, יתכן שאינו ירא שמים.

עזריאל ברגר כתב:ומאידך בשיטת הרב ביטון יש תמיהה גדולה, שהוא מורה לקרוא קרה"ת בברכה בשני הימים, ואף זאת יש ליישב בדוחק.

יוצא פוניבז' כתב:דברי הרב יורקוביץ משוללים הבנה, וזאת משון שאין חולק שלוד היא מוקפת חומה, ואם הוא חושש משום מה שלוד העתיקה אינה במקומה, הרי שגם מקומו שלו הוא בכלל הספק שהוא יושב על מקומו של לוד העתיקה וחייב מצד עצמו לקרוא ב' ימים.

מלבב כתב:

יוצא פוניבז' כתב:דברי הרב יורקוביץ משוללים הבנה, וזאת משון שאין חולק שלוד היא מוקפת חומה, ואם הוא חושש משום מה שלוד העתיקה אינה במקומה, הרי שגם מקומו שלו הוא בכלל הספק שהוא יושב על מקומו של לוד העתיקה וחייב מצד עצמו לקרוא ב' ימים.

הוא לא מדבר על לוד רק על הסמוך ללוד, וכיון שלוד הוא ספק על מקומו הרי הסמוכים לו הם סמוכים לספק, מה לא מובן?

יוצא פוניבז' כתב:קונטרס מר' יעקב לנדו בענין לוד ואחיסמך

פורים בגני איילון.pdf

ר' יעקב לנדו כתב:ועיקר קבלת התורה שנתחדשה הוא תורה שבע"פ, וממילא יוצא שהעיקר הוא הארת האיגרת, שהיא ביום ט"ו, וכן הראוני שכתבו שכל הימים הכנה להארה העיקרית של יום ט"ו.

יוצא פוניבז' כתב:

מלבב כתב:

יוצא פוניבז' כתב:דברי הרב יורקוביץ משוללים הבנה, וזאת משון שאין חולק שלוד היא מוקפת חומה, ואם הוא חושש משום מה שלוד העתיקה אינה במקומה, הרי שגם מקומו שלו הוא בכלל הספק שהוא יושב על מקומו של לוד העתיקה וחייב מצד עצמו לקרוא ב' ימים.

הוא לא מדבר על לוד רק על הסמוך ללוד, וכיון שלוד הוא ספק על מקומו הרי הסמוכים לו הם סמוכים לספק, מה לא מובן?

הרי אין שום פקפוק בכך שלוד היא באיזור הזה ממש, ואם היה מקום להסתפק הוא רק שמא העיר העתיקה שלא במקומה המדוייק, וא"כ אין הבדל בין העיר העתיקה לבין האזור שסביב לה, שכולו בכלל הספק.

קו ירוק כתב:לא מדויק.
היות ולוד בודאי על מקומה כי לא פסק ממנה הישוב מעולם.
אזי ככל שנאמר שמא לוד העתיקה איננה לוד המקופ"ח, אזי היא בסמוך לה, והכל בנוי בלא שום שיור.

קו ירוק כתב:לא מדויק.
היות ולוד בודאי על מקומה כי לא פסק ממנה הישוב מעולם.
אזי ככל שנאמר שמא לוד העתיקה איננה לוד המקופ"ח, אזי היא בסמוך לה, והכל בנוי בלא שום שיור.

אפרקסתא דעניא כתב:

קו ירוק כתב:לא מדויק.
היות ולוד בודאי על מקומה כי לא פסק ממנה הישוב מעולם.
אזי ככל שנאמר שמא לוד העתיקה איננה לוד המקופ"ח, אזי היא בסמוך לה, והכל בנוי בלא שום שיור.

עד היכן יגיע הספק? אולי גם לבאר יעקב? לראשון לציון?

עזריאל ברגר כתב:

קו ירוק כתב:לא מדויק.
היות ולוד בודאי על מקומה כי לא פסק ממנה הישוב מעולם.
אזי ככל שנאמר שמא לוד העתיקה איננה לוד המקופ"ח, אזי היא בסמוך לה, והכל בנוי בלא שום שיור.

אינני בקי בגיאוגרפיה של האיזור הזה, אבל אם יש מקום לומר שלוד המקורית נמצאת במקום אחר לגמרי (עד"מ: נתב"ג, או כפר-חב"ד) - אז בעיר לוד של ימינו יש לקרוא בברכה בי"ד, ולכאורה אין צורך לקרוא בט"ו (להולכים בזה ע"פ שיטת החיד"א).


ושוב, אחזור על דברי:
מכיוון שרובם-ככולם סבורים שאין מקום שקוראים בו בברכה בט"ו (חוץ מירושלים) - אז "לוד העתיקה" היא "ספק מוקפת" וכל הסמוך לה - סמוך לספק.

(אלא אם כן יוכח שממה-נפשך היתה עיר מוקפת בתוך תחומי העיר לוד של ימינו)


נ.ב. סגנון הדיונים בסוגיא זו - מזכיר לי את סגנון הדיונים בסוגיות דומות, כגון תכלת והר-הבית, וד"ל.

קו ירוק כתב:לא מדויק.
היות ולוד בודאי על מקומה כי לא פסק ממנה הישוב מעולם.
אזי ככל שנאמר שמא לוד העתיקה איננה לוד המקופ"ח, אזי היא בסמוך לה, והכל בנוי בלא שום שיור.

קו ירוק כתב:מסתמא מר מדבר מתוך אי הכרת האזור כפי שציין. באותו מידה אולי ירושלים בעצם היא לוד, וירושלים המקורית בבית לחם.. זה כבר יותר מזכיר את רמת הטיעונים של מתנגדי התכלת והר הבית...

מנזר/מסגד סנט ג'ורוג שעומד על מקומו 1500 שנה, לא היה, לא בנתב"ג ולא בכפר חב"ד, וגם לא ברמלה.. לוד היא לוד. כל השאלה על אותם 40-70 דונם של עיר בגודל מקובל מימי יהושע, היכן הם בדיוק.
מסתמא מר לא קרא את התיעודים על לוד שאין 50 שנה שלא מוזכרת לוד במקורות חוץ כמסל"ת. היא לא זזה ממקומה הכללי. וכיום אין אדמה שאיננה מיושבת בכל האזור הזה.

מלבב כתב:

קו ירוק כתב:לא מדויק.
היות ולוד בודאי על מקומה כי לא פסק ממנה הישוב מעולם.
אזי ככל שנאמר שמא לוד העתיקה איננה לוד המקופ"ח, אזי היא בסמוך לה, והכל בנוי בלא שום שיור.

כמה קילומטרים סביב ללוד מיושבת?
בפסקי תשובות מביא מכמה פוסקים שהערים הנראים ללוד פטורים בגלל סמוך לספק ועוד צירופים, האם הם סוברים שיש צד שלוד אפילו לא סמוך לה?

עזריאל ברגר כתב:

קו ירוק כתב:מסתמא מר מדבר מתוך אי הכרת האזור כפי שציין. באותו מידה אולי ירושלים בעצם היא לוד, וירושלים המקורית בבית לחם.. זה כבר יותר מזכיר את רמת הטיעונים של מתנגדי התכלת והר הבית...

מנזר/מסגד סנט ג'ורוג שעומד על מקומו 1500 שנה, לא היה, לא בנתב"ג ולא בכפר חב"ד, וגם לא ברמלה.. לוד היא לוד. כל השאלה על אותם 40-70 דונם של עיר בגודל מקובל מימי יהושע, היכן הם בדיוק.
מסתמא מר לא קרא את התיעודים על לוד שאין 50 שנה שלא מוזכרת לוד במקורות חוץ כמסל"ת. היא לא זזה ממקומה הכללי. וכיום אין אדמה שאיננה מיושבת בכל האזור הזה.

אכן אינני מכיר את האיזור מבחינת העתיקות וכו', אבל נתתי דוגמאות של שני מקומות שרחוקים כמה מילין מלוד של ימינו. ועדיין נשאלת השאלה: האם ברור שלוד העתיקה היא בתוך האיזור המיושב היום?
ואם כן - מדוע אין אף רב מפורסם שאומר למעשה לחגוג רק בט"ו?