האם יש דין מה ישאלו התינוקות

[למאי_נמ?]

בהלכה מופיעים כמה שינויים שעושים כדי שישאלו התינוקות (ראה שו"ע או"ח תעב, טז; וכן שם תעג סעיפים ו-ז ומ"ב ס"ק סו; ועוד). והמ"ב (תעב ס"ק נ; תעג ס"ק סט; ועוד) מדגיש בכולם שהמטרה בכדי שיתעוררו לשאול שאר שאלות. וצ"ב בטעמא דמלתא, וכי יש דין שישאלו דווקא את השאלות הכתובות במשנה? וא"כ מדוע? [האם יש דין שיסביר טעם אכילותיו - "בעבור זה", וגם בשאלה כתוב: "מה העבודה הזאת לכם"? [וא"כ השאלה על ההסבה איננה עדיפה על שאר שאלות וצ"ע.]

אשמח שיחכימוני בזהחכמי אתרא הדין.

[רחמים]

ברור שצריך שישאלו מעינין הסדר דווקא כדי שנענה להם עבדים היינו וכדי שנלמדם את כל סיפור יציאת מצרים.

[בעל תריס]

בקצת חיפוש אתה יכול למצא פירושים על ארבע הקושיות שמסבירים מה עניין הקושיות האלו בדוקא.
אני משער שהתכוונת לשאול אם זה מעיקר הדין לשאול דוקא את הקושיות האלו.

[למאי_נמ?]

אני הבנתי שההסברים הם (בדברי אגדה) למה תקנו חכמים קושיות אלו בנוסח ההגדה, אבל לכאורה ברור שלדינא בכל שאלה ותשובה שהקטן שואל מקיימים המצוה (אא"כ נאמר כמש"כ לעיל שרק אם שואלים על מצוות הסדר מקיימים המצוה וצ"ע).

[ר' רחמים, מדוע השאלה למה מסלקים את הקערה טובה מהשאלה למה מטבילים ב' פעמים?]

[לייטנר]

מהביטוי "פטרתן מלומר 'מה נשתנה', ברור שבתקופת האמוראים לא היתה חובה לשאול דווקא את השאלות הנ"ל.

אגב, הנצי"ב מתעלם מארבע הקושיות בפירושו להגדה 'אמרי שפר'.

[רחמים]

כל שאלה שהתשובה עליה עבדים היינו וכו' היא טובה, ופוטרת מלומר מה נשתנה כמוזכר בגמ' שהביא ליטנר (פסחים קטו ע''ב)

[בעל תריס]

כמו בכל התפילות והברכות שחז"ל תיקנו הנוסח המדוייק הוא לא לעיכובא אלא העניין (כמבואר בברכות שמועיל בריך רחמנא מריה דהאי פיתא ובריך רחמנא דיהבך ניהלן וכו'), אבל ודאי שיש עדיפות לנוסח של חז"ל ויש פירושים למה הם תיקנו דוקא את הנוסח הזה.

[מזמור שיר]

דברי לייטנר נסתרים לכאורה מדברי תוס' בסוגיא שם.
אמרו שם בגמרא, "למה עוקרין את השולחן אמרי דבי רבי ינאי כדי שיכירו תינוקות וישאלו". ובתוס' ד"ה כדי שיכיר התינוק וישאל כתב: "כלומר ומתוך כך יבא לישאל בשאר דברים אבל במה ששאל למה אנו עוקרין השלחן לא יפטר ממה נשתנה וההיא דאביי לא פי' הגמ' אלא תחלת שאילתו".

[בעל תריס]

בתשובה למזמור שיר.
רגע, אז מה תוספות עושים עם הגמרא שלייטנר הביא?

[למאי_נמ?]

ראו פניני הלכה פסח עמ' 198 הערה 2

[מזמור שיר]

על זה כתבו תוס' בסוף דבריהם: "וההיא דאביי לא פי' הגמ' אלא תחלת שאילתו".
האמת שאני גם לא מבין את ד' תוס' הללו לאשורם.

[בעל תריס]

על זה כתבו תוס' בסוף דבריהם: "וההיא דאביי לא פי' הגמ' אלא תחלת שאילתו".
האמת שאני גם לא מבין את ד' תוס' הללו לאשורם.

אחר מחכ"ת נשתבשת בזה מאד (ולכן לא הבנת את דברי התוס') שהתוס' כתבו ההיא דאביי על מה שאיתא בגמרא שם בקט"ו ע"ב על אביי ורבה ולא על הגמרא בקט"ז ע"א שהוא מעשה בר"נ ודרו עבדיה. ובמהר"ב רנשבורג שם ציין לתוס' ולא ברור לי מה בא לומר.

[מזמור שיר]

אולי תסביר לבער כמוני מה ההבדל בין שני המעשים? הרי בתרווייהו משמע של"צ לומר את המה נשתנה הרגיל, ואם תוס' כתבו על ההיא דאביי [ואני מעריך שממעשה דאביי הביא לייטנר את ראיתו] שבאמת לא היה זה סוף שאלתו, כיון שסברו שצריך לומר את המה נשתנה בכל מקרה, א"כ מסתבר מאד שזה גם הפירוש במעשה דר"נ ודרו עבדיה. והדברים פשוטים.
אלא אי קשיא לי הא קשיא, מה הפשט בתוס' שכ' שלא פירש אלא תחילת שאלתו, הרי הגמ' אמרה שבזה פטר מלומר מה נשתנה, שמשמע שפטורין לגמרי.

[בעל תריס]

עכשיו אני רואה בנימוקי הגרי"ב שכתב באמת כדבריך שהתוס' יסבירו כך גם בשאילת ר"נ ואני מתקשה בזה כי לכאורה אין שייכות בין דברי ר"נ לעניין של מה נשתנה וקשה קצת לקרוא לזה תחילת שאילתו ועיין בספר בית נפתלי סי' מ"ז מה שדיבר בזה ונוגע גם בשאלתך.